גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסיפור המטורף שמאחורי היחסים הדיפלומטיים בין ישראל ומדגסקר

לקראת הבחירות הקרבות נזכר גיל ג'יבלי, המאייר המיתולוגי של גלובס, כיצד מאס לפני 30 שנה בפוליטיקה הישראלית וחלם על נופיה האקזוטיים של מדגסקר ● במסעותיו שם נקלע לבחירות גורליות, קשר קשרים עם בכירי ממשל והעביר מסרים דיפלומטיים לישראל ● מה עלה בגורל היוזמות העסקיות שקידם באי האפריקאי?

מדגסקר / צילום: Shutterstock
מדגסקר / צילום: Shutterstock

הכול התחיל בתקופה שקדמה לבחירות 92'. המדינה כמרקחה. הליכוד בראשות שמיר הוביל ממשלת ימין צרה עם ש"ס, אגודה, דגל והמפד"ל; צומת, מולדת והתחיה פרשו ממנה לאחר ועידת מדריד והבחירות הוקדמו. בגוש השמאל-מרכז, מפלגת העבודה עם הצמד רבין ופרס "האוהבים והנעימים", בתמיכת רצ, מפ"ם ושינוי שזה עתה התאחדו למרצ.

מודעות ענק קישטו את הרחובות ואת כלי התקשורת המודפסים, אז בשיאם, תשדירים מילאו את הטלוויזיה והכל בעלות של מיליוני שקלים. הכול, הכול סבב סביב הבחירות הממשמשות ובאות. מצד אחד הרגשתי שאני עומד להתפוצץ. מנגד, אני עובד בעיתון יומי שהפוליטיקה היא חלק נכבד מתוכנו. מה עושים?!

גמרתי אומר למצוא מקום שקט על כדור הארץ, בו אתעניין בפוליטיקה המקומית. כך אברח מהמציאות הפוליטית אצלנו מבלי להיחשב א-פוליטי. ברחתי בראשי אבל בבחירות בהן ניצחה העבודה בראשות רבין הייתי כאן. לקח זמן עד שהגעתי למחוז חפצי.

נזכרתי ברקס האריסון, ששיחק את דוקטור דוליטל בסרט הנפלא שראיתי בילדותי. בעלילה נגזר על דוליטל בצו בית הדין המלכותי לעזוב את אנגליה מיד. מאחר שלא ידע לאן לנסוע, לקח סיכה ובעיניים עצומות תקע אותה במפה. כך נפל הגורל על "אי כוכב הים" עם חילזון הענק, שאליו הפליג עם כל החיות שהיו לו במרפאה.

החלטתי לבצע את תרגיל דוקטור דוליטל. במערכת הישנה של גלובס ברחוב יגאל אלון בתל אביב, הייתה מפת עולם גדולה תלויה מעל ראשו של צוקי רוזן, כתב החוץ של העיתון. חיכיתי לרגע שיצא לעשן, התמקמתי מול המפה, עצמתי את עיניי, הרמתי את ידי ובמכה אחת תקעתי בה את עיפרון 7B המחודד שלי. פקחתי את עיניי. השפיץ נתקע על אי גדול לחופי מזרח אפריקה העונה לשם מדגסקר, ובכמה מפות ישנות יותר מופיע בשם מאלאגש.

מדגסקר / צילום: Shutterstock

מגלה את מדגסקר

לא היה אז אינטרנט, ואת כל המידע על האי למדתי מספרי תיירות שמצאתי בחנויות סטימצקי. הצילומים המרהיבים במדריך לונלי פלאנט הקסימו אותי: של חופי הטורקיז, קופי הלמור החביבים, הנופים הפראיים והצמחייה העשירה עם עצי הבאובב הענקיים.

אלא שטיסות בזמנו היו עניין יקר, בוודאי שלעובד בעיתון, ומסע לאי האקזוטי היה הרבה מעבר להישג ידי. אבל נשביתי בקסם והייתי נחוש למצוא דרך להגיע ויהי מה. דבר ראשון פניתי למשרד החוץ, שם ישב אז צבי מזאל כראש מחלקת אפריקה. למעשה אין לנו יחסים דיפלומטים עם מדגסקר, אמר לי ונזכר שראש הממשלה לוי אשכול ביקר באי באמצע שנות ה-60. סולל בונה בנו להם אז את מלון הילטון, הוסיף, כאילו חלפו רק ימים ספורים.

גיל ג'יבלי / צילום: איל יצהר

יום אחד נודע לי דרך משרד החוץ, לא זכור לי על ידי מי בדיוק, על כומר ממדגסקר שנמצא בארץ ושוהה במלון הר הזיתים בירושלים המזרחית. יצרתי איתו קשר ונפגשנו בחדרו בחול המועד סוכות של שנת 92'. הוא סיפר לי באנגלית רצוצה על המצב באי ועל הנשיא דידייה רצירקה המרקסיסט, השולט בו מאז 1975. ניסיתי ללמוד ממנו יותר, אבל שמתי לב שהאנגלית מעייפת אותו והוא מתקשה למצוא את המילים, וחוזר שוב ושוב על המילה בצרפתית. 'ללא צרפתית', הוא אמר, 'היחידי שיכול לעזור לך הוא חברי רקטומלאלה, שהוא סוכן נסיעות בסן פרנסיסקו. תפנה אליו, הוא יעזור לך'.

רקטומלאלה, שניהל אז משרד קטן בסן פרנסיסקו בשם "למור טורס", אכן היה לי לעזר רב. התכתבתי איתו דרך פקסים והוא חיבר אותי עם משרד התיירות בבירה אנטננריבו ולחברת אייר מדגסקר. דרך דני שעבד בחברת התיירות נתור הבנתי שזיכיון בלעדי למכירת כרטיסים הוא הדבר שכל סוכן תיירות משתוקק לו. לכן פניתי לחברת נתור ולמיור כספי שעמד בראשה עם הצעה מאוד יומרנית: הואיל ואני כבר מקושר לגורמים הרלוונטיים, שכן התכתבתי עם החברה, אסע ואסדיר עבור חברת נתור זיכיון למכירת כרטיסים לאייר מדגסקר בישראל.

אין לאן לברוח

במרץ 93', חודשים אחרי שרבין ומפלגת העבודה ניצחו במערכת הבחירות ההיא, עליתי על טיסה לניירובי, שם המתנתי לעצירת ביניים של טיסת אייר מדגסקר שיצאה מפריז במטוס בואינג 747. מאוחר יותר הובהר לי שזהו המטוס הבין-יבשתי היחיד בחברה, ושחברת אייר פראנס מתפעלת אותו עבור אייר מדגסקר.

עם חברים מ''קלאב שלום'', אגודת ידידי ישראל / צילום: אלבום פרטי

לאחר הנחיתה חיכה לי באולם הנוסעים נציג חברת התעופה, שלקח אותי למלון קולבר שבמרכז אנטננריבו. בדרך עברנו ברחובות העיר המקסימה, שהזמן בה כאילו עצר מלכת. הבתים מאוד ישנים ובנויים בסגנון צרפתי קולוניאלי, מעץ ומלבנים אדומות שאותן יצרו מאדמת החמרה. להדבקת הלבנים השתמשו בביצים. מסביב המון צמחייה מרשימה בשיא פריחתה. עיניי תרו אנה ואנה בחיפוש אחר עצי הבאובב הענקיים שכה מזוהים עם מדגסקר, אך את אלו גיליתי רק מאוחר יותר בדרום האי ובצפונו. במלון חיכו לי שני חברים מ"קלאב שלום", מועדון של אוהבי ישראל שהקימו תושבי מדגסקר שהיו בהשתלמויות מטעם ארגונים בינלאומיים בפקולטה לחקלאות ברחובות, והתאהבו. השניים נשאו בתפקידים זוטרים בממשל וניכר היה שהתרגשו מאוד לפגוש ישראלי. אבל לא הייתי הישראלי היחידי בעיר.

אחרי התארגנות קצרה הם לקחו אותי לפגוש ישראלית לשעבר בשם שלומית אלפסי, שהייתה נציגת הבנק העולמי במדגסקר. שלומית, אישה חמה וחכמה שגרה בדירה צנועה מאוד בפרברי העיר, דיברה איתי עברית רהוטה במבטא צרפתי. ממנה הבנתי לאן הגעתי. 'אנחנו ערב השבעת הנשיא', אמרה, 'ידיד קרוב שלי, ד"ר אלבר זאפי, זכה בבחירות המשמעותיות ביותר בהיסטוריה של מדגסקר מאז קיבלה עצמאות ב-1960'. איזה יופי, אמרתי בליבי, ברחתי מבחירות בבית לאי באוקיינוס ההודי, וגם כאן זה רודף אותי?!

אל תירו בשליח

'רצירקה, שלא אוהד את ישראל כלל, הפסיד בבחירות אבל טרם ירד מהבמה הפוליטית', אמרה שלומית, 'בשל עבודתי אני מנועה מקשר עם זאפי ואשתו היקרים לי, אבל חברים אלו יקחו אותך לפגוש אנשי ממשל בכירים הנאמנים לזאפי. בעצם', המשיכה, 'גם הגשמת מטרתך במדגסקר תלויה בכך, מאחר שייתכן שהגורמים איתם אתה אמור להיפגש לא יהיו רלוונטיים יותר'.

ב-91' הנשיא הסמכותני הוותיק רצירקה ניצב בפני מחאות נרחבות בשל המצב הכלכלי במדינה. הוא נותר נשיא אך העביר את רוב סמכויותיו לזאפי, שעמד בראש גוף חדש שהוקם, "הסמכות העליונה של המדינה", רצירקה התמודד מולו בבחירות ב-92' ועלה לסיבוב השני בו ניצח זאפי ב-93'. זה לא היה הסוף אגב, הוא עוד שב לשלטון וכיהן כנשיא מ-97' עד 2002.

לפני שנפרדנו, שלומית דיברה קצרות עם אחד החברים מקלאב שלום, ראהרי מסוהנדרו אנדריאמננוג'י או בקיצור ראהרי. משם יצאנו לפגוש את שר המסחר ועוד אדם, שלשניהם שמות ארוכים לא פחות. בקריית הממשלה התכונה הייתה רבה יחסית לכך שהסתיימו שעות העבודה. הרגשתי הרבה מתח באוויר וגם כאילו כולם יודעים עליי ומצפים ממני למשהו שלא הייתי ערוך אליו. אבל שיחקתי אותה לפי העיקרון "באין ציפור שיר גם עורב ייחשב כזמיר".

גיל ג'יבלי במדגסקר / צילום: אלבום פרטי

השר, באמצעות מתורגמן לאנגלית, סקר בפניי את המצב הפוליטי והעריך שלקואליציית התומכים של זאפי יש סיכוי רב לזכות גם בבחירות לפרלמנט. הם מבקשים ממני להעביר לגורמים בירושלים שהם מאוד מעוניינים לחדש את הקשר עם ישראל. לבשתי פרצוף רציני וליטפתי את זקני במשך דקה, ואז הישרתי מבטי ושאלתי, ומה אם לא תזכו? 'אתה אדם דתי, אז תתפלל. אנחנו מתפללים שנזכה כל הזמן', אמר, לצחוקם של הנוכחים. ואז ציידו אותי במודעות הבחירות של המועמד שלהם ד"ר אלבר זאפי.

נפרדנו בלבביות וחזרנו למלון. כל הדרך אני מבחין באנשים מחויטים שמביטים בי ומסמנים לראהרי בתנועת יד, והוא מחזיר להם באותו אופן. כשהלכתי לישון באותו הלילה נעלתי את הדלת והצמדתי אליה כיסא כבד - שמא יבוא מישהו מהמפלגה העוינת לזו שאיתה נפגשתי, ובמקרה הטוב יחזיר אותי לשדה התעופה.

כשל שוק

למחרת ובשאר הימים נפגשתי עם אנשי אייר מדגסקר, שהחזיקו עצמם כאילו יש להם צי של מטוסים - כשבכל פעם הם דוחים את הכרעתם בנוגע להצעתי בדבר הזיכיון לנתור. בפגישה האחרונה הבטיחו שישלחו לי את ההסכם בדואר.

אנטננריבו בירת מדגסקר / צילום: אלבום פרטי

חיכיתי לטיסה השבועית חזרה ארצה דרך ניירובי באותו אופן בו הגעתי, ובזמן הזה עשיתי סיורים בשווקים הססגוניים של אנטננריבו. הבחנתי ברוכלים שמגיעים למכור תפוחים בכמות שממלאת את כובע הקש שלראשם - אף אחד מהם לא חשב בכלל לחבור עם כמה מגדלים ולמכור את הפירות באופן מאורגן. התל"ג (היום תמ"ג) לנפש במדגסקר היה אז בסביבות 339 דולר לשנה, הכנסות המדינה היו בעיקר מייצוא וניל ומגידולי ילנג ילנג - עץ שהשמן המופק ממנו משמש כבסיס לתעשיית הבשמים - וכן ממסחר באבנים טובות, שהיה בידי גורמי חוץ שקיבלו זיכיונות מפוקפקים מהממשלה.

כל נושא התיירות היה מוזנח בצורה מחפירה בשל מחסור בתשתיות בסיסיות. הערכתי שהפוטנציאל התיירותי במדגסקר גדול לאין ערוך מזה של שכנותיה המבוססות יותר כמו איי סיישל ומאוריציוס, שנהנו מתנועת תיירים שעליה התבססה הכלכלה באותם איים קטנים. מדגסקר גדולה מהם משמעותית ובה נופים מגוונים, חלקם זהים לאלו שבאיי סיישל, וכן מגוון תרבויות, צמחייה ובעלי חיים שאין כמותם בכל העולם. כלומר, אין סיבה שהתייר שפוקד את איי סיישל או מאוריציוס, משלם במיטב כספו על מלון אקזוטי וחופי זהב ומתענג על חופשת בטן גב, לא ייסע למדגסקר שרחוקה משם 20 דקות טיסה בלבד, ויהנה מאותם דברים פלוס כל היתרונות שציינתי לעיל. אבל מכאן ועד מימוש הפוטנציאל הייתה (ועודנה) דרך ארוכה. האוכל הכשר שהבאתי מהארץ הלך ואזל. לקראת הטיסה חזרה נשארו לי שתי ככרות לחם עינן, אותן ממש חטפו הילדים ליד המלון כשהם רצים אחריי וצועקים מונז'ה, מונז'ה (אוכל, אוכל בצרפתית).

שיחה מפתיעה

כשחזרתי ארצה הרגשתי שנפל בחלקי להיות החוליה המקשרת בין שתי המדינות ולכן שמרתי על קשר עם מחלקת אפריקה במשרד החוץ בנוגע לחידוש היחסים. במקביל ציפיתי להסכם המיוחל מאייר מדגסקר, שבסופו של דבר לא הגיע. תוך כדי עבודתי כמאייר בעיתון גלובס, נעזרתי רבות בליליאן המזכירה, שתרגמה לי את ההתכתבויות לצרפתית. כמו כן, ניסיתי מאוד לעניין אז את בעל העיתון ומייסדו חיים בראון ז"ל, כדי שיירתם לפרויקט וביחד עם אנשי עסקים ישראלים ניצור תוכן לקשרים בין שתי המדינות. אך הוא רק היה משועשע מכל העניין והפנה אותי ליועץ המשפטי של העיתון, עו"ד יורם מושקט דובר הצרפתית. מושקט סייע לי בשמחה לנסות לקדם יחסי מסחר בין ישראל למדגסקר, בקשרים עם חברות כמו אגרידב בנושא הדרכה חקלאית ועם מחלבות שטראוס בנהריה בעניין הוניל; וכמו כן בתכתובות עם דיפלומטים בפריז ובוושינגטון, בנוגע לכינון יחסים דיפלומטיים רשמיים בין המדינות, בהם ראיתי הישג.

תפילת שחרית בעיר הנמל טוליאר בדרום האי / צילום: אלבום פרטי

ביוני 93' שמעתי שתומכיו של זאפי אכן זכו ברוב בבחירות לפרלמנט. אלא שזאפי, רופא מנתח במקצועו, נכנס לקלחת הפוליטית ברגל שמאל. קואליציית התמיכה בו הורכבה משלל מפלגות ותומכיו הישירים היו מיעוט בקואליציה ובנוסף בפרלמנט היו נציגים עצמאיים רבים. החוקה שאומצה במשאל עם ב-92' הייתה בעלת השפעה צרפתית חזקה וקבעה משטר פרלמנטרי-נשיאותי. היא העניקה לפרלמנט את היכולת למנות מקרב חבריו את ראש הממשלה, וגם לפטר אותו, אך המינוי מותנה באישור הנשיא. הנשיא הוא אומנם הדמות הפוליטית החזקה במדינה ואחראי ליחסי החוץ, אלא שכל צווי הנשיא זקוקים לחתימה של ראש הממשלה, שגם אחראי לתפקוד השוטף של הממשלה. וכך, ראש הממשלה פרנסיסקו ראבוני והפרלמנט הקשו על זאפי והצרו כל מהלך שביקש לעשות.

חודשים ארוכים חלפו ודבר לא קרה. ואז, ב-24 בינואר 94', קיבלתי טלפון. על הקו היה איתמר רבינוביץ', אז שגריר ישראל בוושינגטון: רציתי להודיע לך אישית שכרגע חתמתי על הסכם לחידוש יחסים עם שגריר מדגסקר בארה"ב. אני מודה שהתרגשתי ולא הצלחתי למצוא את המילים. הוא כנראה הבחין בכך, וסיים את השיחה. אני נותרתי כך עוד זמן מה, עומד כשהשפופרת בידי והצליל הטורדני שלאחר הניתוק מהדהד באוזני. שוב חלפו חודשים, וכבר חשבתי שהסתיים תפקידי.

נמרודי נכנס לתמונה

ואז, ב-3 ביולי 94', קיבלתי מכתב מנציג של הנשיא זאפי בשם נייבו מריוס, שהגיע במיוחד ארצה ומעוניין להיפגש איתי. מיותר לומר שנכנסתי לאטרף. נציג של מדינה שלמה רוצה שאקיים את ההבטחה בקשר לחידוש היחסים. התקשרתי לאבא שלי עליו השלום, שעקב בעניין רב אחרי מסע ההרפתקאות של בנו. אבא היה אז כבר בגמלאות והועסק כנהג ובכל מיני מטלות אצל יעקב נמרודי - חברו הטוב מהימים בהם שניהם שירתו את המדינה הצעירה במקומות עלומים ובמשימות שהשתיקה יפה להן.

המשלחת בראשות יעקב נמרודי בשדה התעופה במדגסקר / צילום: אלבום פרטי

תתקשר לנמרודי, אמר, וספר לו את כל הסיפור. וכך עשיתי. נמרודי, שקנה אז את עיתון מעריב, נדלק מהעניין. סיפרתי לו שבאי הקסום יש מספיק עצים שמהם יהיה לו נייר עיתון עד קץ כל הימים, וכן אדאג לכך שימונה לקונסול כבוד של מדגסקר בישראל. 'אם כך', אמר, 'אארגן משלחת מומחים בכל תחום אפשרי וניסע יחד לפגוש את הנשיא'. הפגישה עם מריוס נערכה בביתו של נמרודי בסביון, ובמהלכה הבנתי שזהו הרגע שבו אני מוסר לו את המפתחות. שמחתי שלפחות ביצעתי את חלקי על הצד הטוב ביותר, רק שבליבי חששתי שלאור העוצמה והיכולות של נמרודי, הוא עוד עלול בלי כוונה להטביע את האי הזה.

תוך זמן קצר אורגנה משלחת מרשימה ביותר שכללה את טובי המומחים בתחומי החקלאות, הדיג, התיירות, הביטחון, התעשייה ועוד נספחים. המשלחת יצאה למדגסקר בפברואר 95' והתקבלה בכל גינוני הטקס המקובלים, למרות שלא הייתה משלחת רשמית של המדינה. הם שוכנו במלון הילטון, שכאמור בנתה סולל בונה.

מי טרפד את העסקה

לאנטננריבו הגיע בטיסה פרטית גם שליח מטעם המיליארדר הסעודי עדנאן ח'אשוקג'י, חברו הטוב של נמרודי (ושותפו בעסקאות נשק סודיות עם איראן באישור הממשל האמריקאי כ-10 שנים לפני כן, פרשת איראן-קונטראס). ח'אשוקג'י בחן אפשרות לבנות בצפון מדגסקר חוות לגידול כבשים עבור צרכנים בחצי האי ערב. בזמנו, אספקת הכבשים לסעודיה הגיעה באוניות משא מאוסטרליה, מסע ממושך בצפיפות שגרמה לתמותה רבה - והמהלך יקצר את הדרך לימים ספורים.

המשלחת ניהלה פגישות עם גורמי ממשל רמי דרג בתחומים שהזכרתי. אומנם את המפתחות מסרתי לנמרודי, אבל לאות כבוד והערכה על יצירת הקשר, ומתוך יחסי ידידות קודמים צורפתי למשלחת. סופחתי לנושא התיירות יחד עם דן פלטי, שניהל אז את מלונות הכשרת הישוב בבעלות נמרודי. ההיענות הייתה בשיא משני הצדדים, וכך גם הציפיות. הוקמה חברה בשם אורמה הולדינג, עם משרד בלב טנה (כינוי מקוצר לאנטננריבו), שינהל את הפרויקטים. נמרודי אכן מונה לקונסול הכבוד של מדגסקר בישראל, הכול היה מבטיח והעתיד היה ורוד.

אבל אז התחילו החריקות. הנשיא רצה מנמרודי שלוש ספינות מדגם דבור להגנה מפני צי דיג קוריאני שהשתלט אז על אזורי דיג במים הטריטוריאליים של מדגסקר. כמו כן, דרש לאמן יחידת קומנדו לצורך העניין. אחד החברים במשלחת היה קצין בכיר בדימוס מחיל הים שהופקד על הנושא, והדבורים המדוברות היו מעודפי חיל הים. ראש הממשלה ראבוני ניצל שהות קצרה של זאפי מחוץ למדינה כדי לפוצץ את העסקה, שהייתה מסווגת. כאמור, ראבוני לא חדל לשים לזאפי מקלות בגלגלים כמעט בכל מהלך, אבל עסקת הדבורים הייתה הקש ששבר את גב הגמל. זאפי הצליח בסופו של דבר להיפטר מראבוני ב-95', לאחר משאל עם שהעביר לנשיא את הסמכות לפטר את ראש הממשלה, אך היה ברור שימיו בשלטון יהיו ספורים. זאפי הודח על ידי המועצה הלאומית, הבית התחתון של הפרלמנט, ביולי 96'.

נמרודי טען אז שממשלת צרפת היא זו שטרפדה את כל העסקאות מאחורי הקלעים. ייתכן שצדק, אני בכל אופן הרגשתי מאוד לא נעים מכך שחברת אורמה הפסידה את ההשקעות שלה. אבל הייתי כבר בסרט אחר, אותו רציתי להפיק ולביים - הפעם לבדי.

הפיכה והזדמנות

בספטמבר 95', מכשיר הטלפרינטר של גלובס פלט כמדי יום את דיווחי החדשות של סוכנות רויטרס. בין נתוני הבורסה מוול סטריט הבחנתי בידיעה על ניסיון הפיכה באיי קומורו, 650 ק"מ צפונית-מערבית למדגסקר. בוב דנארד, שכיר חרב בלגיון הזרים הצרפתי, ניסה להשתלט על ארמון הנשיאות בבירה מורוני - לאחר שהספיק לשחרר את חבריו שהיו כלואים מאז ניסיון ההפיכה הקודם שלו, שלוש שנים קודם לכן.

האקזוטיקה שוב עלתה לי לראש, בצילומים מרהיבים של חופים, דקלים ומטעי בננות ומנגו. אלא שהפעם תחת הסהר האסלאמי, מה שרק הצית אצלי עוד יותר את הדמיון.

ניסיון ההפיכה הסתיים תוך זמן קצר כמעט בלא נפגעים, בחסות הצבא הצרפתי שמיהר לשלוח לשם כוחות. מבירור קצר עם משרד החוץ למדתי שאחרי הסכמי אוסלו ב-93', פנה נשיא איי קומורו סעיד מוחמד ג'והר למדינת ישראל בבקשה לחידוש יחסים ולסיוע. דובר על מענק של 200 מיליון דולר, שלא לגמרי ברור מי ביקש או מי הציע. שר החוץ דאז שמעון פרס התחייב במכתב לגו'הר לפעול לסייע. אלא שג'והר נסוג מההסכם לאחר שפורסם, וזכה לגינוי חריף ולנידוי מצד מדינות כמו איראן ולוב. נראה שלאחר הנסיגה מההסכם עם ישראל המדינות הללו גם סיפקו לקומרו סיוע כלכלי נדיב.

בעקבות אותו ניסיון הפיכה, מונה לנשיא בפועל לכמה ימים מוחמד טאקי, שבמרץ 96' ניצח בבחירות דמוקרטיות לנשיאות. טאקי עמד לעשות סדר בארכיפלג ואני שהייתי כבר "דיפלומט מנוסה" החלטתי שזה הזמן להכות בברזל בעודו חם. עכשיו, איך מגיעים לאותו טאקי? שוב תכתובות עם השגריר שלנו בניירובי מנשה ציפורי ובמיוחד עם ממלאת מקומו מירב אילון - שנראה היה לי שמאוד שמחו על הדיפלומטיה הפרטית שלי, לאחר שעקבו אחריי במדגסקר.

התוכניות משתבשות

מחמוד עבוד, נציג איי קומורו באו"ם, אליו הגעתי בדואר אלקטרוני למשלחת קומורו באו"ם - לאחר שהאינטרנט בדיוק פרץ אז לחיינו - ובטלפון, היה זה שהפנה אותי למכרה קרובה שלו בשם סלימה ממוד. לגברת המכובדת הייתה רשת של מאפיות והיא נמנתה על העשירון העליון, במושגי איי קומורו כמובן. היא אהבה מאוד את הרעיון של משלחת עסקית ישראלית לאיים ונרתמה למשימה בהתלהבות. חלפו להם חודשים כשאני וממוד מגלגלים רעיונות, ובעיקר מצפים להזדמנות בה היא תהיה במחיצת הנשיא ואז תנהל איתו שיחה בנושא בארבע עיניים.

במוצאי יום כיפור ה'תשנ"ז, 23 בספטמבר 1996, הייתה אמורה לפי התוכנית סלימה ממוד לטוס לג'נבה, כשעל אותה טיסה יהיה גם הנשיא טאקי. כך, במשך הטיסה ממורוני לג'נבה, יהיה לה מספיק זמן איכות עם הנשיא כדי לדבר איתו על המשלחת העסקית מישראל. עד היום איני יודע מה קרה במהלך אותה טיסה. אך באותו ערב, עם צאת הצום, הודיע במפתיע ראש הממשלה הטרי למדי בנימין נתניהו על פתיחת מוצא מנהרות הכותל בירושלים. הצעד הוביל מיד למחאה חריפה מצד הווקף, שטען כי המנהרה עוברת מתחת להר הבית ופוגעת בקודשי האסלאם. העולם המוסלמי רעש וגעש, מהומות פרצו בהר הבית וברחבי הגדה ורצועת עזה, ובשלושה ימים נהרגו 17 חיילי צה"ל וכ-100 פלסטינים. כל הפקסים ששלחתי לסלימה נותרו ללא מענה.

גיל ג'יבלי / צילום: איל יצהר

***

היום, בשלהי קיץ 2022, ערב ראש השנה ולקראת בחירות בפעם החמישית בשנתיים וחצי - אני כבר סבא, לאן אברח?! מאין לי שלא אגרום להפלת משטר יציב באיזה אי ירוק בים?

האמת היא שבבחירות מרץ 2020 היו לי תוכניות לגבי ניו זילנד, אבל בשל מגפת הקורונה נאלצתי לגנוז אותן. וגם, כל עוד ג'סינדה ארדרן בראשות הממשלה שם, תושבי האי יכולים לישון בשקט.

עוד כתבות

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד