גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קרן היסוד תובעת מקק"ל 8 מיליון שקל על זכויות קניין למבנים במתחם הטכניון הישן בחיפה

התובעת טוענת להפסד זכויות בשווי 39 מיליון שקל, אך בחרה להסתפק רק בכחמישית מכך משיקולי אגרת בית המשפט, לטענתה • קק"ל: " קרן היסוד אינה זכאית לסכומים שהיא דורשת"

חיפה / צילום: Shutterstock, Altosvic
חיפה / צילום: Shutterstock, Altosvic

קרן היסוד תובעת 8 מיליון שקל מהקרן הקיימת לישראל על זכויות שנלקחו ממנה במתחם הטכניון הישן בחיפה. התביעה הוגשה בשל רצונה של הקרן ליהנות משווי הזכויות בנכס כעת, ולא בעת המימוש - שלדברי גורמים המעורים בנושא עשוי להתרחש רק בעוד זמן רב מאוד.

נציין כי הקרן עצמה הציגה שומה אשר קובעת את שווי זכויותיה על 39 מיליון שקל לפחות, אך הקרן החליטה לתבוע מקק"ל פיצויים בסכום של 8 מיליון שקל בלבד, "משיקולי אגרה" לדבריה.

מתחם הטכניון הישן הוא המבנה הראשון שבו פעל המוסד, עוד לפני קום המדינה. הוא נחנך רשמית בשנת 1925, ושנתיים לאחר מכן ניתנו בו זכויות לקרן היסוד - זכויות על המבנים בקרקע בלבד, "המחוברים", מצב המוגדר בחוק כאינשאאט: רישום הזכויות על המבנים בנפרד מהזכויות על הקרקע. כיום פועלים במבנים הללו בין היתר המדעטק (המוזיאון הלאומי למדע) ובית הספר הריאלי. קק"ל היא שהחזיקה מאז בזכויות על הקרקע עצמה, ומצב הדברים הזה הוביל להגשת התביעה.

"קק"ל התעשרה על חשבון התובעת, ולא שילמה כל פיצוי"

בסביבות שנת 2000 החל הליך להסדרת המקרקעין במתחם על-ידי לשכת הסדר המקרקעין בחיפה, על רקע חלוקת הזכויות המדוברת בין שני הצדדים. במסגרת זו הוגשו תביעות הדדיות, שהועברו לבית המשפט המחוזי בחיפה, וזה קבע כי זכויות קרן היסוד במתחם יבוטלו ויימחקו, ויירשמו על שמה של קק"ל, בעקבות ביטול סעיף בחוק המאפשר הסדר סכסוכים במקרה של אינשאאט. בית המשפט קבע כי בשאלת הפיצוי יש לדון בנפרד.

קביעתו של בית המשפט המחוזי בנושא הפיצוי הובילה את קרן היסוד להגשת תביעה חדשה, שבה היא דורשת להורות לקק"ל לשלם לה פיצוי בסך 8 מיליון שקל, שכן לטענתה לא קיבלה כל פיצוי עד היום. "הנתבעת התעשרה על חשבון התובעת, ואין ולא יכול להיות כל עוררין על עובדה זו", נכתב בכתב התביעה, שהוגש באמצעות משרד רולוף & יונאי - עורכי דין ונוטריונים. "אין המדובר בהתעשרות 'קלה', בלשון המעטה.

"אין ולא יכולה להיות מחלוקת לעניין הפגיעה בזכויותיה הקנייניות של התובעת, שכן המחוברים היו רשומים בבעלותה והועברו לבעלות הנתבעת ללא כל פיצוי. הנתבעת התעשרה על חשבון התובעת: ביום אחד היו בידי התובעת זכויות קנייניות במחוברים, וביום שלאחר מכן איבדה זכויות בשווי 39 מיליון שקל. התובעת ניסתה לא אחת להגיע לפשרה, אך במהלך המו"מ התברר שוב ושוב שהנתבעת פשוט אינה נכונה לכל פשרה, לא כל שכן ראויה והולמת".

קרן היסוד טוענת עוד בכתב התביעה כי המצב שנוצר נובע כולו מפער חקיקתי, קרי ביטול אותו סעיף מדובר שאינו מאפשר הגעה להסדר במקרה של אינשאאט, וזאת מבלי שניתן למצב הייחודי פתרון אחר.

לדבריה, הפסד הזכויות נגרם "בשל לאקונה חקיקתית ותו לא. התובעת נפלה בין הכיסאות: על אף שאין מוצדקת מתביעתה לפי כל רציונל - משפטי או מן הצדק - הסעיף המתייחס למקרה הספציפי בוטל, ולמעשה אין כיום התייחסות ספציפית בחוק למקרים כגון דא. המחוקק לא ראה לנכון לקבוע הסדר חקיקתי אחר, מתוך מחשבה כי הצדדים 'יסתדרו' ביניהם. לדאבון הלב, האופטימיות של המחוקק מתנפצת על חומת המציאות".

מקק"ל נמסר בתגובה: "קרן היסוד אינה זכאית לסכומים שהיא דורשת. יש לשים לב ששני הגופים השקיעו עבור מוסד הטכניון, והסכומים הנדרשים על-ידי קרן היסוד אינם מקובלים. במשא-המתן המוקדם שנוהל עם התובעת, היא עמדה על דרישתה היחידה, לקבל פיצוי בגין ה'מחוברים' לפי שווי מסחרי, ולא לפי שווי ציבורי חינוכי כפי שמיועדת הקרקע כיום ומשרתת את מוסד הטכניון".

הפיצוי הנמוך: סיכוי קטן למימוש - וחיסכון כספי

בשולי הדברים נציין את מה שהוזכר לעיל בקצרה: התובעת טוענת כי שווי זכויות "המחוברים" הוא 39 מיליון שקל, לפי שומה שניסח השמאי דותן דרעי עוד באוקטובר 2011. למרות זאת, תובעת הקרן סכום המהווה רק כ-20% מערך זה. ומדוע? כפי שכתבה בכתב התביעה, הכול קשור באגרה שעליה לשלם לבית המשפט: "אין המדובר בפיצוי הולם עבור שווי המחוברים, אך משיקולי אגרה לא נותר בידי התובעת אלא לתבוע סכום זה בלבד".

כל הליך משפטי באשר הוא גורר אגרה בגובה מסוים. תביעה כספית לבית המשפט המחוזי גוררת אחריה אגרה בגובה 2.5% מהסכום הנתבע כפיצוי, ועוד 1% על כל סכום גבוה מ-24,718,450 שקל. בהתאם לכך, קרן היסוד שילמה על תביעתה אגרה בסך 200 אלף שקל בלבד, משום שתבעה רק 8 מיליון שקל. אם הייתה תובעת פיצוי מלא בגובה 39 מיליון שקל, היא הייתה נדרשת לשלם 1.1 מיליון שקל, כך שמדובר מבחינתה בחיסכון של כמעט מיליון שקל.

מבדיקת גלובס עולה כי בין השנים 2015 ל-2020, למעט שנה אחת (2017), הציגה קרן היסוד גירעון תקציבי שנתי, שבשנת 2020 עמד על כמעט 4 מיליון דולר. גורמים המעורים בפעילות הקרן מציינים כי לא מדובר בגירעון "אמיתי", שכן הקרן אינה גוף עסקי, אלא בחוסרים שנגרמים בשל העברת כספים בהיקף גבוה מהתכנון השנתית, כספים המגיעים מהרזרבות התקציביות של הקרן.

אותם גורמים מבהירים כי "שיקולי האגרה" לא נובעים רק מהרצון לחסוך בהוצאות: "מדובר בנכס שיש ספק גדול לגבי יכולת המימוש שלו, ועלות המימוש שלו נמוכה משמעותית מהסכום שנקבע. השומה (שאותה הציגה הקרן עצמה בתביעה, כאמור) לא לקחה זאת בחשבון. זו עסקה מורכבת, והקרן העדיפה לקבל את שווי החלק שלה כבר עכשיו. שיקולי האגרה כוללים גם הערכה של ניהול סיכונים ועלות מול תועלת ביחס לאפשרות לעסקה במתחם".

עוד כתבות

עבודות על המטרו בשכונת כפר גנים בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

פרויקט הענק עובר לשלב הביצוע: הונחה אבן הפינה להקמת המטרו בגוש דן

בטקס רשמי שנערך הבוקר, הפרויקט שאמור לשנות את מפת התחבורה במרכז הארץ עובר משלב התכנון לשלב ביצועי ראשון ● רשת המטרו צפויה לכלול 3 קווים שיחברו בין 24 רשויות לאורך 300 ק"מ של מנהרות ● עם זאת, המטרו עדיין ניצב בפני שורה ארוכה של אתגרים - תכנוניים, ניהוליים ותפעוליים

טארטלט לימון שומשום / צילום: הילה אבידן

אפייה משובחת וביסטרו חכם: "זיגו" מכניס דם חדש לזכרון יעקב

מי שהתגעגע ליד של גיא רוזמרין ישמח לבקר בבית האוכל שמציע בבוקר מאפים, בצהריים אוכל מקומי חם וערב אחד בשבוע – מתפרע

זום גלובלי / צילום: AP

קרב אגרופים בפרלמנט הבולגרי ו"סדר חדש" בבוליביה

מנהל נאס"א הנבחר ובעל בריתו של אילון מאסק גורם לחשש בארה"ב ● בעקבות ירידה בילודה, בסין מטילים מס חדש על האוכלוסייה ● ובצד השני של העולם - ממשלת בוליביה מפסיקה לסבסד את הדלק אחרי 20 שנה ● זום גלובלי, מדור חדש 

"שינוי כיוון מרהיב של נתניהו": כך מסקרים בעולם את עסקת הגז עם מצרים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: איך מסקרים בעולם את עסקת הגז הגדולה של ישראל ומצרים, שגריר ארה"ב בצרפת מדבר על האנטישמיות הגואה במדינה, איך משפיעה אסטרטגיית הביטחון של טראמפ על ישראל, ושגריר ארה"ב בישראל לשעבר במאמר מאלף לאטלנטיק: "הפסקת התמיכה בישראל - טעות אסטרטגית" ● כותרות העיתונים בעולם

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

הלמ"ס: מספר הדירות בבנייה ממשיך לעלות בקצב מהיר

ב-12 החודשים שבין אוקטובר 2024 לספטמבר 2025 החלה בנייתן של כ-81 אלף דירות - עלייה של 31.5% לעומת 12 החודשים הקודמים ● בתוך כך, נרשמה קפיצה חדה בהיקף הנפקת היתרי הבנייה ע"י הוועדות המקומיות

מייקל ברי. הפך לנביא זעם

זה ייגמר רע: "ביג שורט" מצביע על הנתון המדאיג בוול סטריט

משקי הבית בארה"ב נוהרים לשוק המניות, ומייקל ברי מזהיר שבפעמים האחרונות שכך היה, זה נגמר רע מאוד ● הוא גם טוען כי שוק ה-AI הוא בועה, והימר על ירידות במניות אנבידיה ופלנטיר ● לעומת זאת, הוא מאמין גדול בענקית טכנולוגיה אחרת

חיסכון בגמל / צילום: Shutterstock

התקרה בגמל להשקעה מתעדכנת: כמה ניתן יהיה להפקיד בשנה הבאה?

בקופות הגמל להשקעה ניתן כיום להפקיד סכום של עד 81.7 אלף שקל בשנה וליהנות מהטבת מס משמעותית ● החל מ-1 בינואר התקרה מתעדכנת בהתאם לאינפלציה

וואטסאפ / צילום: Shutterstock

האם הסכמה בוואטסאפ על מחיר הדירה נחשבת להסכם מחייב?

לאחר שהסכימו על מחיר בהודעת וואטסאפ, נסוג המוכר מהעסקה, מתוך תקווה לקבל תמורה גבוהה יותר ● ביהמ"ש קבע כי ההסכם לא היה מחייב, אך פסק פיצוי לרוכש

ראשת ממשלת יפן סנאה טקאיצ'י בפרלמנט. האישה הראשונה בתפקיד / צילום: ap, Eugene Hoshiko

התיירות הישראלית ליפן קפצה ב־88% מהשנה שעברה. זו הסיבה האמיתית

הציבור המזדקן, התוצר המתכווץ והיחלשות המטבע הכניסו את הכלכלה הרביעית בגודלה לסחרור, וחבילת תמריצים ממשלתית כבר יצאה לדרך ● אבל כשהשמיים מתקדרים מעל ארץ השמש העולה, נדמה שדווקא לישראלים נוצרות הזדמנויות יוצאות דופן - מההייטק והביטחון ועד החופשה שהוזלה

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock

החל ממרץ: הטיסה הבינלאומית הראשונה שתצא משדה התעופה רמון

לגלובס נודע כי הקו הראשון שחברת הלואו קוסט וויזאייר תפעיל מנמל התעופה רמון יהיה קו בודפשט-אילת ויפעל כבר מחודש מרץ הקרוב ● המהלך הוא חלק מהקמת בסיסי הפעילות של החברה בישראל ומההסכמות שהושגו במו"מ עם משרד התחבורה

מערכת משגרי רקטות ארטילריות מסוג PULS של אלביט / צילום: אלביט מערכות

ההחלטה האמריקאית שמעוררת חששות לגבי עסקת אלביט עם יוון

ביוון אושר תקציב של 812 מיליון דולר לרכישת מערכת הארטילריה PULS של אלביט, אך ארה"ב הטילה וטו על שימוש בחימושים מתוצרת אמריקאית במשגרי טילים זרים ● לוקהיד מרטין, המתחרה על העסקה, מציעה חלופה זולה יותר

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

רשות החברות: חשש לאיתנות הפיננסית של מקורות בעקבות שינוי רגולציה

רשות החברות הממשלתיות מתנגדת לעדכון מנגנון האסדרה שמקדמת רשות המים וטוענת כי המהלך יסכן פיננסית את חברת מקורות ● עוד נטען כי רשות המים התעלמה מהמלצותיו של יועץ מיוחד שמונה לבחון את השפעת עדכון הרגולציה על החברה ● רשות המים: המהלך יאזן בין הצורך בהשקעות בתשתיות לבין שמירה על אינטרס הצרכנים

בלי להיות כמעט באוויר: מי הגיעו לצמרת דירוג הזכורות והאהובות, ואיך זה קרה

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לדיסקונט והאהובה ביותר לביטוח 9, כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● סטטיק ושלישיית מה קשור מובילים את פרטנר למקום השני באהדה, וההשקעה הגדולה ביותר לפי נתוני יפעת שייכת ל–freesbe

מאגר לוויתן. בעיגול: עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

מי ירוויח ומה זה יעשה למחירי החשמל בישראל: כל מה שכדאי לדעת על עסקת הגז הענקית עם מצרים

עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל צפויה לצאת דרך, לאחר שמשרד האנרגיה אישר את היתר היצוא הסופי למאגר לוויתן ● מי ירוויח מהעסקה, מה זה יעשה למחירי החשמל, ואיך זה ישפיע על מצרים? ● גלובס עושה סדר

מדד מיתוג מעסיק

חוויית עבודה משמעותית ותרבות ארגונית: מי החברות שכבשו את צמרת הדירוג החדש של גלובס?

גלובס מפרסם לראשונה בשיתוף פלייטיקה את מדד מיתוג המעסיק, שבוחן אילו חברות במשק מובילות ביצירת חוויית עבודה משמעותית, תרבות ארגונית וערכים שמושכים עובדים ● מי הצטיינה בחיבור העובדים למשימה, ומי יצרה שפה אחת לכל סניפיה בעולם? ● הדירוג המלא

רומן אברמוביץ' / צילום: ap, Martin Meissner

ממשלת בריטניה לוחצת על רומן אברמוביץ' להעביר 2.5 מיליארד ליש"ט לטובת אוקראינה

עם פתיחת המלחמה באוקראינה, ממשלת בריטניה הטילה סנקציות על אברמוביץ', בעליו של מועדון הכדורגל צ'לסי, הנחשב למקורב לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ● הוחלט לאפשר לו למכור את הקבוצה, בתנאי שכספי המכירה לא ילכו לכיסו אלא למטרות צדקה ● אלא שמאז הכספים מוקפאים ● ראש ממשלת בריטניה: "המסר שלי לאברמוביץ' הוא זה: השעון מתקתק"

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

חשד: מנהלים בחברת יזמות הגישו תביעה כוזבת לקרן הפיצויים בסך 40 מיליון שקל

שני המנהלים טענו כי למבנה בת"א נגרמו נזקים בהיקף 40 מיליון שקל כתוצאה מהדף של טיל איראני שנפל באזור - אך מהחקירה עולה חשד כי מאז 2021 המבנה מוכר ע"י העירייה כלא ראוי למגורים ● השניים חשודים בקבלת דבר במרמה, לאחר שקיבלו מהמדינה כ-2 מיליון שקל על בסיס התביעה ● לבקשת החשודים, שמם נאסר בשלב זה לפרסום

עגבניות / צילום: עינת לברון

בדיקה שגרתית בנמל אשדוד גילתה: הפיקוח על העגבניות מאזרבייג'ן מזויף

משלוחי עגבניות שהוצגו כמגיעים מאזרבייג'ן לוו בתעודות מזויפות, ולעיתים אף הפנו לאתר אינטרנט מתחזה ● משרד החקלאות והיחידה המרכזית לאכיפה וחקירות בודקים ניסיון שיטתי לעקוף את מנגנוני הפיקוח על יבוא תוצרת חקלאית

בעלי השליטה והמנכ''לים המשותפים, האחים צחי ועידו חג'ג', עם רותם סלע / צילום: Israel Hadari

שלוש דירות, 100 מיליון שקל: האחים חג'ג' חושפים את העסקאות בשדה דב

באירוע חגיגי האחים חג’ג’ חשפו את הדגם של פרויקט FIRST העתידי בשדה דב, הכולל מגדל בן 45 קומות ושלושה בנייני בוטיק בני 9 קומות ● מוזיאון ישראל קיבל תרומה נדירה מהאספן האמריקאי מרטין מרגוליס ● ובסאפיינס מתחיל סבב מינויים חדש לאחר המעבר לבעלות חדשה וההפיכה לחברה פרטית ● אירועים ומינויים

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

מקום שני אחרי ארה"ב: האם ישראל הופכת למעצמת דיפ טק?

הם מפתחים שבבים, מחשוב קוונטי ותרופות מצילות חיים, ולא מחפשים אקזיט מהיר ● מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן צפריר, מסבירה מדוע הטכנולוגיה העמוקה מצליחה לצמוח דווקא כשהשוק מהסס, ואיך קורה שחברות בתחום שורדות פי שניים יותר מסטארט-אפים רגילים