גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההייטקיסטים שנטשו מיזמים עם השפעה מזיקה לטובת עסקים שיגנו על האנושות

מרואיינים: רונן ששון, יונתן מטוס וערן טל ● מה הם עשו: פרשו מתפקידים יוקרתיים בחברות שעוסקות בפיתוחים שנויים במחלוקת ועברו לפתח פתרונות מתקדמים בתחומי הבריאות, הבטיחות והסביבה ● על מה הם מדברים: איך שינו כיוון מתוך חיפוש עיסוק עם משמעות מוסרית

רונן ששון, מנכ״ל קומיוניטייק / צילום: שלומי יוסף
רונן ששון, מנכ״ל קומיוניטייק / צילום: שלומי יוסף

רונן ששון הקים לפני 14 שנה את קומיוניטייק מתוך כוונה לסייע למפעילות תקשורת לספק שירות מהיר יותר במקרה של תקלה, או כדי להדריך על השימוש במכשיר עבור המתקשים בכך. השיטה שהגה - ״השתלטות״ על מסך הטלפון מרחוק כדי לראות מה שרואה הלקוח, הייתה חדשנית לאותה התקופה.

קומיוניטייק נהנתה מכמה שנים טובות של הצלחה עם כמה ממפעילות התקשורת הגדולות, אך לאחר מכן נאלצה לחשב מסלול מחדש. באותן שנים נפוצו מכשירי הטלפון החכמים, האייפון והאנדרואיד, אך הדבר לא סייע להצלחת קומיוניטייק: הדאגה הגוברת לפרטיות הקשתה על מפעילות התקשורת להציע את ההשתלטות מרחוק כפתרון. התפוצה ההולכת וגוברת של תוכנות ריגול פשוטות, שהותקנו על ידי בלשים פרטיים, ה"ספיי־פונים", פגעה באמון שרחשו המשתמשים למוצרים שכאלה.

שניים ממייסדי החברה שעזבו את קומיוניטייק בדיוק באותה תקופה שאבו ממנה השראה רבה לעסק הבא שלהם, ובה בעת סיפקו לששון את הרעיון לגלגול הבא. היו אלה לא אחרים מאשר שלו חוליו ועומרי לביא, שהיו שותפים לחברה בתחילת דרכה ב־2009 ועזבו אותה חמש שנים לאחר מכן, כדי להקים חברה אחרת בהשראתה, יצרנית הרוגלה NSO, שמסייעת לארגוני ביטחון להשתלט מרחוק על טלפונים כדי למנוע קנוניות פליליות ומעשי טרור.

כיום NSO גדולה מקומיוניטייק, ומכניסה עשרות מונים יותר ממנה. קומיוניטייק נותרה חברה קטנה, עם מימון נמוך של כמה מיליוני דולרים בודדים, ומעולם לא התרחקה מאזור התעשייה של יקנעם. בזמן שחוליו ולביא טיפחו קשרים עם שליטים בחצי האי ערב ומרכז אמריקה, ביצע ששון לחברה לפחות שני פיבוטים - שינויים אסטרטגיים במוצר ובשוק. כיום מנצלת קומיוניטייק את הידע הייחודי שלה במניעת השתלטויות על טלפונים להגנה מפני השתלטויות עוינות על קוצבי לב, מזרקי תרופות או מערכות טלרפואה.

"NSO יכלה להיות חלק מקומיוניטייק, אבל לבסוף החלטנו שלא לעשות זאת, בין השאר מנימוק מוסרי: רצינו לבוא ממקום של תמיכה ועזרה למשתמשים פשוטים. מוצר שתוקף נמכר אומנם לממשלות, אבל עלול להתגלגל לידיים אחרות מבלי שתוכל להתחקות אחריו, ולא רצינו להיות בסיפור הזה" אומר ששון.

"בסך הכול הלך לנו באותה התקופה: היו לנו יחסים טובים עם חברות ענק כמו וודאפון ונוקיה, ו-LogMeIn אפילו רצו לרכוש אותנו. בסופו של דבר הלכנו להגנה מפני מוצרי תקיפה, וזו רק ההתחלה. מלחמות סייבר תהיינה המגפה הבאה".

רונן ששון

"'כיפת ברזל' נגד השתלטות מרחוק על טלפונים"

בתקופה שבה עזבו חוליו ולביא את החברה והקימו את NSO, הקטינו חברות הטלקום את הביקוש לטכנולוגיית השליטה מרחוק לצורכי תמיכה, אך ממשלות וגופי ביטחון זיהו את הפוטנציאל בפריצת ההצפנה של מכשירים חכמים, כדי לקרוא תכתובות וואטסאפ בין פושעים או טרוריסטים. "הבנתי שנפתח עידן חדש של לוחמת סייבר", מספר ששון לגלובס. "חשבתי לעצמי - מה יקרה אם חמש או שש שנים מעכשיו תהיה לאויבים שלנו את אותה הטכנולוגיה?".

מבצע צוק איתן שהתחולל באותו הזמן נתן לששון את הדחיפה שחיפש: "סוללות כיפת ברזל הרשימו את כולם בביצועים שלהן. אני חשבתי: מדוע לא להפוך את הטכנולוגיה שיש לנו בקומיוניטייק ל'כיפת ברזל' נגד השתלטות מרחוק על טלפונים?".

קומוניטייק הפכה לחברה המגינה מפני מתקפות סייבר בסגנון פגסוס. הדבר נעשה על ידי הנדסה מחדש של מערכת ההפעלה ויצירת מעין וריאנט בטוח של אנדרואיד. למרות שחוליו ולביא לא עשו כל שימוש בקוד של קומיוניטייק ב-NSO, המותג הצומח שלהם הביא לה לא מעט עסקים.

אך לקומיוניטייק לא חסרו מתחרות. ששון חיפש את ההצלחה בענפים נוספים, עד פגישה מקרית שערך עם חבריו בענקית התקשורת AT&T, שאותם הכיר מימיו כמנהל בכיר באמדוקס. "ייתכן שזה עניין של מזל, אומר ששון, "אבל בדיוק באותו הזמן הם חיפשו פתרון שיסייע להם למנוע מתקפות סייבר על ציוד רפואי, במקום המערכת שהתבססה על סמסונג, שעליה עבדו קודם לכן".

לאחר ששמעו על המכרז שפרסמה ענקית התקשורת האמריקאית, הם ניגשו אליו וגברו על כמה חברות סיניות. "באנו עם פתרון ייחודי המשלב חומרה מנוהלת והגנת סייבר חזקה".

החוזה בן חמש השנים עם AT&T אפשר לששון ללחוץ על כפתור הריסטארט: כיום קומיוניטייק היא חברת ציוד IoT עם מיקוד בעולם ברפואי, וההתקן שפיתחה עבור חברת התקשורת האמריקאית מעורר עניין בקרב לקוחות ענק של AT&T בארה"ב, דוגמת בוסטון סיינטיפיק, זול ואבוט. החשש המשותף שלהן: מתקפת טרור המבוססת על השבתה או מניפולציה של אביזר רפואי.

"תרחיש שבו מדינה יריבה או ארגון טרור חודרים לקוצב לב של ראש מדינה ומשביתים אותו הוא לא בגדר מדע בדיוני", אומר ששון. "לעיתים קרובות ארגוני ביון מנצלים חולשה גופנית אצל יריבים, והופכים אותם לנכס מודיעיני על ידי סחיטה: אם אלה לא יפעלו לפי הוראות הארגון, קוצב הלב שלהם עלול להיות מושבת, או שמזרק האינסולין של ילדיהם יקבל פקודה זדונית להפריש תמהיל לא נכון של חומר למחזור הדם".

החברה אומנם גייסה 20 מיליון דולר מאז היווסדה, אך כדי להפוך בשנית את עורה ולפתח מוצרים לשוק הרפואי היא נדרשה להקים את עצמה כחברה חדשה, תוך מחיקת המשקיעים הקודמים, והבניה מחדש של אופציות היזמים והעובדים מהגלגול הקודם.

היא גייסה 4.5 מיליון דולר מכמה מהמשקיעים הקודמים שלה - בהם קרן טו בי אנג'לס של יואל חשין ואהרל'ה כהן, וכן מהמשקיע הפרטי בוקי בועז. "AT&T כבר מדברים איתנו על המוצר הבא שלהם", מגלה ששון, וחולם כבר על הדבר הבא: אבטחת התקנים חכמים בבתים, כמו רמקולים חכמים ומצלמות.

רונן ששון
ממייסדי קומיוניטייק ונשיא החברה
אישי: 59, אב לשלושה, מתגורר בכפר יונה
מקצועי: שימש כסמנכ"ל באמדוקס וב-2008 עזב והקים את קומיוניטייק כדי לסייע למפעילות תקשורת לספק שירות מנקודת מבט של הלקוח. הכניס לחברה שני שינויים: הגנת טלפונים מרוגלות והגנה על התקנים רפואיים. פרש מהניהול וכיום משמש כנשיא
עוד משהו: גולש רוח ורץ מרתונים

יונתן מטוס

"תוך כדי עבודה בפייסבוק שאלתי: מה אני עושה פה?"

יונתן מטוס, ישראלי שהתגורר עד לאחרונה בעמק הסיליקון, לאחר שסיים את לימודיו בהרווארד, היה עובד מספר 25 בצוות הפיתוח של מערכת ההפעלה אנדרואיד, זמן קצר לאחר שנרכשה על ידי גוגל. כאחד העובדים הלא-טכניים הראשונים בחברה, הוא הוביל עסקאות ענק של מערכת ההפעלה הפתוחה מול ענקיות תקשורת עולמיות כמו ורייזון בארה"ב ודוקומו ביפן. לאחר מכן גויס לפייסבוק כדי לסייע לה באסטרטגיית המובייל שלה - בימים שבהם בראש סדר העדיפויות שלה עמדה המשימה לחדור לכמה שיותר טלפונים ניידים. אבל אחרי שראה את הנזק שמחוללים הסמארטפונים לבני האדם, הוא חיפש את הדבר הבא.

יונתן מטוס, מנכ''ל פיירמטיק / צילום: FAIRMATIC

"חלק מהדרייב שלי כאדם שפועל בענף הטכנולוגיה הוא לחפש משמעות במה שאני עושה", מספר מטוס לגלובס. "כאחד שעבד בגוגל ובפייסבוק - תרמתי בפועל למצב שבו למיליארד איש יש סמארטפון בכיס, ותוך כדי עבודה בפייסבוק שאלתי את עצמי: מה אני עושה פה? הצלחנו להגיע למצב שבו שמנו בידיים של אנשים מסך נוסף לפרסומות, והדבר לא הרגיש לי כמו אימפקט משמעותי. זה הוביל אותי למחשבה עמוקה לגבי הפרק הבא בקריירה שלי, משהו שיהיה משמעותי מבחינה מוסרית.

"התשובה לשאלה ניצבה מול האף שלי כל הזמן הזה: הרי הטלפונים שייצרנו ושמנו בכיסים של אנשים סיפקו להם חוויה כל כך ממכרת וטובה, שהם לא עזבו אותם גם בזמן הנהיגה. הסטטיסטיקה הראתה בצורה שלא משתמעת לשני פנים: אנשים מתים בכביש בגלל הטכנולוגיה שאני עזרתי לפתח. כמות התאונות והמוות בדרכים עלתה ב-20%-25% אחרי שטלפונים חכמים הפכו להיות סופר-פופולריים. הרגשתי שהיה לי חלק ביצירה של הבעיה - 1.3 מיליון אנשים מתים בגלל זה".

אחרי שפרש מגוגל ומפייסבוק, נאלץ מטוס לרדת ברמת החיים. הוא עבר להתגורר בסטודיו בקומה המרתף של ביתו, ואת השאר השכיר ב-Airbnb. לו היה ממשיך לעבוד בפייסבוק, היה ודאי נהנה מההנפקה שאירעה שנתיים לאחר מכן, והופך ברבות הימים לסמנכ"ל בכיר בחברה. יחד עם מהנדס נוסף שהכיר בגוגל, הקים מטוס את זנדרייב, חברה אמריקאית שמנטרת שימוש בטלפון בזמן הנהיגה, מאפיינת כך דפוסי נהיגה של מיליוני נהגים ומספקת אותם לחברות ביטוח רכב ללקוחות פרטיים.

"כמי שהגיע מטכנולוגיה, וככל שהתעמקתי בתחום, הופתעתי לדעת כמה מעט מידע זמין היה לנו על הגורמים לתאונות קטלניות. היה המון מידע על התאונות אבל מעט מאוד על מה שהוביל להן.

"כאחד שעבד עם סמארטפונים - ידעתי כבר לפני עשור מה יוכלו לעשות חיישנים בטלפונים סלולריים, כיצד יועבר המידע מהטלפונים לענן. ידעתי שניטור נהיגה יהיה יעיל יותר בצורה זו, מכיוון שבכל רכב יש סמארטפון". זנדרייב הוקמה לפני עשור, הגיעה לרווחיות לפני חמש שנים וכיום היא מעסיקה 160 איש, אך מטוס כבר המשיך לאתגר הבא.

"חברות הביטוח מנוהלות בצורה ארכאית, יש חברות שעדיין מתעסקות בפקסים או במסמכים מודפסים. היכולת שלהן לעשות שינוי בשוק מוגבלת". בחודש שעבר גייס מטוס 42 מיליון דולר לסטארט־אפ חדש בשם פיירמטיק (Fairmatic), חברת אינשורטק שמציה שירות ניטור לנהגים בציי רכב ומשאיות. בין המשקיעים בחברה החדשה: קרן פאונדיישן קפיטל; מייסד יאהו ג'רי יאנג, שהשקיע בעקבות ההיכרות האישית עם מטוס; אסף וונד, מייסד חברת האינשורטק האמריקאית היפו; המשקיע הסדרתי אורן זאב, שמכיר את התחום עוד מההשקעה בנקסט אינשורנס; וביל טאי, מהמשקיעים הראשונים בטוויטר, וויש וזום. "את השינוי הגדול ביותר אפשר לעשות בחברות שבהם הנהגים מחויבים למותג ולא נוהגים מטעם עצמם", הוא אומר, ומדבר על חזון שבו נהגי משאיות ירחיקו את הידיים שלהם מהטלפונים הסלולריים בדרכים.

יונתן מטוס
מנכ"ל וממייסדי פיירמטיק
אישי: 42, נשוי + 1, מתגורר בפורטוגל
מקצועי: הצטרף לחברת אנדרואיד שנרכשה על ידי גוגל; המשיך לפייסבוק ועזב כדי להקים את חברת ניטור דפוסי הנהיגה זנדרייב
עוד משהו: אובחן כילד מחונן והשתתף בתוכניות לימודים של מכון ויצמן

ערן טל

"עזבתי דלקי מאובנים, ואני חי על השמש"

ערן טל מתגורר עם משפחתו ביקנעם בבית שאותו הוא מכנה "בית סולארי". מלבד גג סולארי סטנדרטי הוא כולל גם פרגולה סולארית מעל לחניה, שבה ישנה תחנת טעינה לשתי מכוניות חשמליות, ולצידה טמון מתקן אגירת חשמל סולארי - שדואג לאגור חשמל במהלך היום ולהזרים אותו חזרה למערכת בשעות הלילה.

"אני חי על השמש", הוא אומר לגלובס. "עברתי לשם מחיים שתובעים חשמל המבוסס על דלקי מאובנים".

טל הוא לא מחבק העצים הטיפוסי שאולי הייתם מצפים מפריק סולארי. הוא החל את הקריירה כאיש חיי לילה בולט בצפון, ניהל מועדונים ומסעדות, האחרונה שבהן "הברברוסה", דאנס בר באזור התעשייה ברמת ישי שפרח בתחילת שנות ה־2000. לאחר מכן הקים חברת פרסום בתחום חוזי ההפרשים, פינטק ופורקס, ומכר חברת פרסום סלולרי לוובפאלס, מפיצת שירותי ההימורים הישראלית.

ערן טל, מייסד ומנכ''ל  וולטה סולאר / צילום: איל יצהר

הוא היה יכול להמשיך ולנוע בחוגי הסילון של ההייטק הישראלי וליהנות מחיים מפנקים על הקו בין לונדון לתל אביב. אבל הוא החליט לעזוב הכול, ובהשראתו של אילון מאסק להקים חברה המעודדת בעלי בתים פרטיים ומשפחות להתקין מערכות סולאריות בבתיהם. כיום החברה שבבעלותו, וולטה סולאר (Volta Solar), היא הגדולה בתחומה בישראל.

וולטה סולאר היא המקבילה הישראלית לסולאר סיטי של אילון מאסק - חברה המעודדת התקנה פרטית של פאנלים סולאריים בבתים, שנרכשה ברבות הימים על ידי טסלה. טל התרשם מהחלוציות של מאסק לא רק בעידוד בתים בארה"ב להתקין תשתיות סולאריות בבתים, אלא גם בפיתוח טכנולוגיית אגירת חשמל לצרכן הפשוט.

"סולאר סיטי, והמקבילה שלה בארה"ב, סיטי ראן, היו ההשראה הגדולה שלי. אבל האתגרים שעמדו כדי לקדם את אותן המטרות בארץ לא היו פשוטים בכלל", הוא מספר לגלובס. "כשנכנסנו לשוק שאלנו את עצמנו: מדוע לא כולם מתקינים פאנלים סולאריים בבתים? מה מונע מהם לעשות זאת? הפאנלים השתפרו בנצילות החשמל, ירדו ברמת המחיר והמכשולים הרגולטוריים הוסרו בהתאמה, ובכל זאת המוצר הרגיש 'לעשירים בלבד'".

אחד הפתרונות שהחלו להציע הוא "ליסינג סולארי", מימון להתקנת פאנלים סולאריים במודל ששאול מעולם הרכב ומדבר לישראלים רבים; במקביל, שילבו בחברה פתרונות מעולם עיצוב הפנים: פאנלים מעוצבים והטסה של רחפנים מעל לבתים כדי להציג ללקוחות תמונה ברורה יותר של אסתטיקה.

וולטה סולאר הציעה שירותי מילוי והגשת מסמכים לכל הרשויות הנוגעות בדבר, כדי להפיג את החשש מביורוקרטיה, ועשתה שימוש באמצעים טכנולגיים טרם ההתקנה, על מנת להדגים את כמות החשמל הניתנת לייצור באותו תוואי נוף, במטרה לתת את התחושה ללקוחות לגבי הפוטנציאל החשמלי האדיר שטמון בגג או בפרגולה שלהם.

עד כה התקינו בוולטה סולאר 3,000 מערכות סולאריות על בתים ישראליים - בסך של 80 מגוואט - כגודלו של שדה סולארי בינוני, והיא הגדולה בישראל בסגמנט של גגות סולאריים בבתים פרטיים, ואחת הגדולות במגזר המוניציפלי והמסחרי.

האם חיים "על השמש" כדברי טל יעודדו יותר ויותר צרכני חשמל להתנתק מהרשת של חברת החשמל? "אני מחובר לרשת, ולא חושב שצריכים לעודד אנשים להתנתק ממנה כי השוק הולך למקום משוכלל יותר", הוא אומר לגלובס. "למקום שבו קווי החשמל הולכים לשוק חופשי - כמו קווי טלפון - שבו אם תרצה לצרוך חשמל יותר מזה שאתה מייצר תוכל לעשות זאת מחברות אחרות לבחירתך. אם תרצה, תוכל להחליט שכל החשמל שאתה קונה ירוק".

את הכסף הגדול שלו עשה טל לא בעסקי הסולאר. הוא נחשב לאחר מחלוצי תחום ה"האפיליאייט" הפיננסי - אתרי תוכן העוסקים בהפניית גולשים לאתרי מסחר בסיכון גבוה של מוצרים פיננסיים. חברת אף אקס אמפייר (FXEmpire) שהקים מספקת תוכן, חדשנות והמלצות פיננסיות, ומתפרנסת מהפניית גולשים לאתרים המאפשרים מסחר בחוזי הפרשים (CFD) ופורקס.

לאחר מכן הקים את קליקסמוב, סטארט־אפ שעסק גם הוא בקידום תכנים ופרסום ונמכר בכ־6 מיליון דולר, על פי אתר IVC, לחברת וובפאלס הישראלית-בריטית שעסקה גם היא בקידום תכנים.

וובפאלס סגרה לאחרונה את שעריה בישראל, לאחר יותר מעשור של פעילות קידום הימורים, הימורי ספורט ומוצרי אשראי ופינטק באמצעות רשת של אתרי תוכן ואפליקציות.

"אחרי המיזוג עם אחת מהחברות הבנות של קבוצת וובפאלס, רצו שאשאר להוביל את פעילות המיזוגים והרכישות עם צ'ק פתוח לשופינג, אבל כשהתחלתי לעבוד על עסקה מורכבת התחלתי לחשוב על הדבר הבא. רציתי שהפרק הבא בחיי יהיה כזה שיש בו פוטנציאל אימפקט גדול. סירבתי בנימוס להצעה להישאר בהנהלה הבכירה של החברה, שנסחרה אז בבורסה בלונדון בשווי של חצי מיליארד דולר, החזיקה בקופת מזומנים של 50-100 מיליון דולר וייצרה המון מזומן - אבל שעסקה בתחומים שקצת פחות משכו אותי באותה התקופה. ניקיתי את השולחן ומכרתי גם את המניות ב-FXMedia.

״פלטפורמות פרסום אונליין, שירותי ברוקראז' פינטק, או שוק ההון - יש להם את המקום שלהם, אבל אני בנקודה מסוימת הרגשתי שמיציתי, ושאני לא מייצר ערך לעולם, לפחות במשקפיים שבהם אני הסתכלתי באמצעותם על העולם. זה היה הכוח שגרם לי להבין שגם אם אצטרך לרדת ברמת השכר ולעלות ברמת הסיכון, לשרוף הרבה כסף ולהקים משהו חדש, אעשה זאת בתחום שהוא חשוב, שמייצר ערך, גם אם הוא ייכשל".

וטל אכן ירד ברמת החיים שלו: הוא ירד מרמת שכר של סמנכ"ל בחברה ציבורית הנסחרת בלונדון למשכורת שהוא מכנה "שלילית". "עבדתי שנה וחצי בין 80 ל־100 שעות בשבוע ללא משכורת, השקעתי מאות אלפי שקלים במזומן בוולטה אבל אם תיקח את הזמן עבדתי ללא רווח. מדובר בעצם במיליוני שקלים - לא משכתי משכורת. כל אותו הזמן יש משפחה ברקע שאתה חלק ממנה, כזו שסומכת עליך כאבא או כבן זוג מפרנס. בעצם גררתי את האישה והבנות לקחת את הסיכון שאני לקחתי.

"זה הרגיש לי בכל הגוף שכסף זה לא הכול, ורק להתפרנס טוב וליהנות מהתנאים המשמעותיים שיכולתי ליהנות מהם לא יעשה אותי מאושר. הצורך לעשות אימפקט חיובי, לייצר ערך לעולם, בער בי, והסיפור של הצורך כאנושות לזרז את היציאה מעידן הדלקים המאובנים המייצרים זיהום, שינוי פני האקלים, הרגיש לי כמו משימה ראויה".

ערן טל
מייסד ומנכ"ל וולטה סולאר
אישי: 39, נשוי + 3, מתגורר בטבעון
מקצועי: הקים אתרים ואפליקציות לקידום שירותי מסחר פיננסי, אחת מהן מכר לענקית קידום התוכן הישראלית וובפאלס. הקים את חברת ההתקנות לפאנלים סולאריים בבתים, עסקים ורשויות וולטה סולאר בהשראת סולאר סיטי של מאסק
עוד משהו: לשעבר איש חיי לילה ומסעדנות בצפון, מבעלי הברברוסה ברמת ישי

עוד כתבות

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית