גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החלטת משרד התקשורת לעבור לסיבים אופטיים טובה לציבור, בזק והוט ייפגעו

הדרישה להפסיק את פעילות הרשתות שפועלות על גבי קווי הנחושת התקבלה באיחור של שנים, אך מדובר בצעד חשוב וחכם ● המפסידות הגדולות מהמהלך הן בזק, שצפויה להפסיד עשרות אלפי לקוחות, והוט, שעדיין מסתמכת על הרשת הישנה שלה

פריסת סיבים אופטיים של בזק / צילום: איל יצהר
פריסת סיבים אופטיים של בזק / צילום: איל יצהר

בשבוע שעבר פרסם משרד התקשורת קול קורא לפיו הוא החל במהלך לסגירת רשתות התקשורת הישנות של בזק והוט. הודעה זו התקבלה במפתיע - בכל זאת, לא בכל יום נדרש משרד ממשלתי לקבל החלטה כה משמעותית לחברות ולמשק. אם לוקחים בחשבון גם את העיתוי, רגע לפני הבחירות, המהלך נראה כיוזמה של שר תקשורת שרוצה לרשום את הרפורמה על שמו. אחרת, למה לא לחכות לשר החדש שייכנס ויקבל את ההחלטות בנושא?

לעצם העניין, מדובר במהלך חשוב מאוד שמוטב היה להרהר בו עוד קודם. הרשתות הישנות, בעיקר הנחושת בבזק, דינן להיעלם. ככל שחדירת הסיבים האופטיים מתרחבת, הנחושת וכבלי הקואקס הופכים להיות יותר ויותר מפגע סביבתי מכוער, וכלל לא צריך לעשות בהן שימוש.

הנחושת תישאר באדמה, והמפגע לא יחלוף

אך זה לא כל-כך פשוט. הרשתות הישנות יישארו קבועות בקרקע ובבניינים לעוד שנים רבות, גם כאשר רשתות התקשורת יתבססו על סיבים באופן מלא. הסיבה לכך היא שלבזק לא ישתלם לשלוף את הנחושת, כיוון שרוב הנחושת שנשארה באדמה היא תשתית דקה. שליפת תשתית זו אינה משתלמת, מכיוון שהיא לא מספקת די נחושת למכירה.

רוב כבלי הנחושת הגדולים של בזק נשלפו מהאדמה כשהחברה הקימה את רשת האינטרנט הישנה שלה ובמקביל הרחיבה דרמטית את פריסת הסיבים האופטיים.

הוצאת הנחושת היא לפיכך מהלך מתבקש, אך הוא טומן בחובו הרבה מאוד מוקשים מבחינת בזק. על-פי הערכות בשוק, לבזק יש 850 אלף לקוחות שיושבים על קווי הנחושת - למרות המגמה הברורה של מעבר לקוחות לסיבים, עדיין יש הרבה מאוד לקוחות שמסתפקים באינטרנט הקיים ולא ממהרים לנטוש. אפשר לאלץ אותם לעבור לסיבים, אך זה תהליך ארוך שייקח שנים, ולא בכדי משרד התקשורת נמנע מלציין כמה זמן ייקח המהלך.

בעיה נוספת מבחינת בזק היא מתווה הסיבים שקבע בעבר משרד התקשורת, ובמסגרתו החברה נאלצה לוותר על כ-500 אלף לקוחות. באופן כללי, לבזק הייתה חובת פריסה אוניברסלית על-מנת לאפשר תקשורת לכולם. החברה ביקשה בזמנו להתנער מחובה זו, ומשרד התקשורת נענה לכך וביקש ממנה לציין באילו אזורים היא לא מעוניינת לפרוס. אך כחלק מהמתווה, על בזק נאסר לפרוס סיבים במקומות אלה גם בעתיד. כעת, כשייסגרו הרשתות הישנות, אזורים אלה ייפרסו על-ידי השחקנים החדשים, ובזק תישאר ללא כלום.

המשמעות היא שהלקוחות באותם אזורים, שיש בהם כחצי מיליון משקי בית, נותרים כלקוחות בזק בנחושת, אבל המעבר שלהם לסיבים יהיה לחברות המתחרות בה. כלומר, בזק הולכת לאבד את הלקוחות הללו בכל מקרה - בין אם יעברו לסיבים למתחרות, ובין אם בגלל סגירת רשת הנחושת.

מבחינת משרד התקשורת מדובר במהלך חשוב וחכם, שכאמור, מוטב היה לעשות אותו קודם. סגירת רשת הנחושת של בזק באזורי התמרוץ תעודד מעבר למתחרים שפורסים סיבים. אם היו כאלה שעוד רצו להישאר על אינטרנט ברשת הישנה, הרי שעכשיו המשרד בעצם כופה עליהם לעבור לאינטרנט מהיר ומתקדם על גבי סיבים.

למתחרים זה אומנם מהלך אטרקטיבי מאוד שיעודד השקעה ותחרות באזורי התמרוץ, אבל עבור בזק זה חתיכת אירוע, כיוון שמדובר בסדר גודל אדיר של לקוחות שיעזבו אותה. כאמור, מאות אלפי לקוחות שמשלמים לבזק כ-100 שקל בחודש עבור אינטרנט, ינטשו את החברה.

הבעייתיות גדולה, אבל יש גם נקודות חיוביות

מכאן והלאה הסיפור רק מסתבך עבור בזק. אחרי שהופחתו תעריפי הטלפוניה של החברה בכ-200 מיליון שקל בשנה, סגירת רשתות הנחושת תיצור לה בעיה, כיוון שאם רוצים להעביר טלפוניה על גבי הסיבים האופטיים, הלקוח יצטרך להוסיף קופסה ייעודית לשירות.

שירות הטלפוניה של בזק אומנם דועך בכל מקרה, והיא עדיין ממשיכה להרוויח ממנו מיליארדים גם אחרי הפחתת התעריפים, אבל אם רשת הנחושת תיסגר, שירות הטלפוניה כנראה ידעך הרבה יותר מהר. צריך לזכור שיש לבזק עשרות אלפי לקוחות שמשתמשים בקו הטלפון לא בשביל טלפוניה, אלא בשביל שירותים כגון שערים חשמליים וכו'. כל אלה יצטרכו למצוא פתרונות טכנולוגיים אחרים בהיעדר רשתות נחושת.

לצד הבעייתיות הגדולה של המהלך עבור בזק, יש גם כמה נקודות חיוביות. ראשית, תחזוקת הנחושת היא בעייתית מאוד. כאמור, מדובר במפגע סביבתי, ודי לראות מה קורה על עמודי הנחושת של החברה והכיעור שמתלווה אליהם בכל הארץ. חייבים להעיף את זה, ויפה שעה אחת קודם. כמו כן, הסרת הרשת הישנה תחסוך לבזק הרבה מאוד הוצאות תחזוקה.

במקביל, הרשת הישנה היא לא רק על עמודים, אלא היא גם פרוסה בין ארונות תקשורת של החברה בכל הארץ. הארונות הללו צורכים חשמל. ברובם המכריע לא יהיה צורך, מלבד אותם אלה שמשמשים לרשת הסיבים החדשה. זה יחסוך לבזק הוצאות גם בתחזוקה וגם בחשמל במיליוני שקלים בשנה.

הוט כבר לא תוכל לשחק בשני המגרשים

ומה לגבי הוט? ובכן, בניגוד לבזק, בהוט נכנסו מאוחר לעולם הסיבים האופטיים. החברה לא מפרסמת כמה לקוחות יש לה על גבי הרשת החדשה שמוקמת באמצעות IBC, שבה הוט שותפה, אך ההנחה היא שלא מדובר בכמות יוצאת דופן של לקוחות. כלומר, הוט עדיין סוחטת את הרשת הישנה שלה, והיא תמשיך לעשות זאת עוד שנים רבות כנראה.

די ברור שמעבר מוחלט לסיבים בהוט, אם לא ייעשה בשיקול-דעת, יגרום לחברה נזק אדיר. יש רבים כאלה, גם במשרד התקשורת, שסבורים כי רק כך הוט תתחיל להזיז את עצמה ובאמת לעבור במרץ לסיבים אופטיים כפי שעושות יתר החברות.

עד כה, בהוט תמיד שיחקו על שני המגרשים. משום מה החברה לא הסתערה על תחום הסיבים וחיפשה פתרון דרך כניסה ל-IBC. זה אולי השתלם לה, כי כאמור היא ממשיכה להפיק מרשת הכבלים שלה מאות מיליונים בשנה, אבל מאידך, העברת הלקוחות לסיבים החלה מאוחר ביחס למתחרות.

אחרי כל זה, יותר מהכול נראה כי המוטיבציה העיקרית למהלך היא זריקת מרץ לתחרות בענף. סגירת הרשתות הישנות תביא לקוחות רבים, שבמצב הרגיל היו נשארים "רדומים" ברשת הישנה, למצב בו הם נדרשים לעבור לסיבים ולבחור בספק שלהם.

הפריסה הרחבה של רשתות סיבים עצמאיות ברחבי המדינה על-ידי מספר מפעילים מייצרת ללקוחות אלה מספר אלטרנטיבות לבחירה, דבר שיביא בהכרח להאצה בתחרות ולשינוי בנתחי השוק היחסיים. ברור שבמצב דברים שכזה המפסידות הגדולות יהיו בזק והוט, אבל מדובר במהלך חשוב וחיוני.

עוד כתבות

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה למשקיעים מוסדיים לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

כוחות מקסיקניים ברחובות מקסיקו סיטי / צילום: ap, Ginette Riquelme

השוטר שהפך לברון סמים: החיסול הדרמטי במקסיקו, וההשלכות

מנהיג קרטל חליסקו "אל מנצ'ו" חוסל במבצע נועז של צבא מקסיקו, שהביא לסיומו של מצוד בינלאומי ממושך ● מותו הצית גל נקמה הכולל חסימות כבישים ומהומות אלימות - שהפכו ערי נופש לאזורי קרב ● הכאוס הביא לביטולי טיסות ולאזהרות מסע למדינה

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית ב-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה, ל"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%