עובדים פחות, משתכרים יותר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
1. הגדולים מובילים את העלאות השכר
לפי ממצאי הסקר, השכר החודשי הממוצע של עורכי הדין (לא כולל שותפי הון) עלה בכ־4% ביחס לשנת 2021, אבל לגודל המשרד יש השפעה רבה על הממוצע. העלייה הגבוהה ביותר נרשמה במשרדים הגדולים, המעסיקים יותר מ־150 עורכי דין: 9% בוותק של עד 7 שנים, לעומת השנה הקודמת. במשרדים הבינוניים והקטנים נרשמה עלייה ממוצעת מתונה יותר של כ־3%.
● ההאטה הכלכלית מאיימת לעצור את מגמת העלייה בשכר עורכי הדין | ניתוח
הפער בין עורך דין חדש במשרד קטן לעורך דין חדש במשרד גדול עומד על 6,000 שקל ברוטו. הסקר גם מצביע על כך שהשכר בשלוש השנים הראשונות עלה בממוצע בשיעור גבוה יותר (7%) מזה של עורכי דין בעלי ותק של 3-8 שנים (3%). לצד זאת, מנכ"לית קודקס, ליאת בן צבי־שבח, מציינת כי יש גם משרדי בוטיק שמציעים שכר ותנאים דומים למשרדים הגדולים.
"הגאות בתחום ההייטק שנוצרה במקביל לתקופת הקורונה, יצרה שינוי טקטוני שהשפיע לרוחב שוק העבודה", אומר עו"ד הדר טל, שותף מנהל במשרד ש. פרידמן, אברמזון. "שינוי זה יצר 'תיקון' בשכר עורכי הדין, שמצא את ביטויו בעליות שכר, בעיקר בקרב עורכי הדין הצעירים בוותק של עד 5 שנים. אלה היו המועמדים המרכזיים 'להיחטף' על־ידי היוניקורנים".
עו"ד יואב עציון, שותף מנהל וראש מחלקת ההייטק (במשותף) במשרד עמית, פולק, מטלון, אומר שהתאמת השכר לשינויים בשוק העבודה נעשתה כדי ש"אנשים צעירים ומוכשרים לא ירגישו מופלים לרעה מול חבריהם המוכשרים בהייטק. בטווח הארוך, אני משוכנע שהשינוי חיובי על־מנת לוודא כי אנשים מוכשרים שיש להם עניין מקצועי בתחום עריכת הדין ימשיכו להצטרף ולהוביל אותו".
2. עלייה בקרנות ההשתלמות במשרדים
בניגוד לעלייה המשמעותית בשכר עורכי הדין, מהסקר עולה כי התנאים הנלווים לו לא השתנו באופן ניכר. בנוסף, ההטבות משתנות בהתאם למסגרת ההעסקה: במשרדים הגדולים נותנים יותר בונוסים בעוד שבמגזר הציבורי יש ימי חופשה רבים יותר. כן רואים בסקר עלייה במתן קרן השתלמות במשרדי עורכי הדין, אך עדיין המגזר הציבורי והחברות מובילים בהטבה זו.
עוד עלה מהסקר כי במשרדים מעט מאוד עובדים מקבלים רכב (3%), בעוד בחברות שליש מעורכי הדין מקבלים את ההטבה ובמגזר הציבורי יותר מחצי (54%). בנוסף, חלוקת אופציות ומניות קיימת באופן חלקי בחברות ובפרט בחברות הנסחרות בחו"ל.
בשנה האחרונה, לצד שיפור השכר, משרדים רבים הכריזו על תוכניות לאיזון בית־עבודה ו־well being, יום עבודה מקוצר ואפשרות לעבודה מהבית. שיפור התנאים בא לידי ביטוי גם בצמצום בשעות עבודה ארוכות בפירמות הגדולות ובחברות. כך שפחות עורכי דין דיווחו על עבודה של יותר מ־10 שעות, מהשנה הקודמת.
"לתנאים נלווים יש השפעה משמעותית על שביעות־הרצון של העובדים", אומרת בן צבי־שבח. "כשעורכי דין מקבלים החלטה לגבי מעבר לחברה, נושא התנאים מקבל משקל משמעותי, ולכן משרדים שרוצים לשמר את העובדים שלהם צריכים להתאים את עצמם לציפיות ולצרכים, ולשפר לא רק את מרכיב השכר אלא גם את התנאים הנלווים".
3. התמחות בהייטק משתלמת יותר מפלילים
הסקר בדק את הבדלי השכר בין תחומי המשפט בקרב עורכי דין שכירים עם ניסיון של 3־5 שנים. תחום ההייטק, כצפוי, עדיין מוביל את רשימת העיסוקים הרווחיים. אחריו, משפט מסחרי בינלאומי, הכולל את תחום המיזוגים והרכישות ושוק ההון. לאחר מכן נדל"ן וליטיגציה. התחומים הכי פחות רווחיים הם דיני משפחה והוצאה לפועל. הפער במשרדים בין המקצוע המכניס ביותר למקצוע הכי פחות מכניס עומד על כ־9,000 שקל בממוצע.
הבדלי השכר בין התחומים ניכרים גם בקרב היועצים המשפטיים בחברות. גם שם תחום ההייטק הוא הרווחי ביותר ובו נרשמה עליית השכר המשמעותית ביותר. בן צבי־שבח מסבירה כי "יועצים משפטיים נדרשים להבנה משפטית, הן בתחום העיסוק המרכזי של החברה, והן בתחומים נוספים. חברות רבות דורשות ניסיון מקצועי של לפחות שנתיים. בתחומים מסוימים יש 'פרמיה' על ההתמקצעות".
עו"ד אלון פומרנץ, שותף מנהל וראש מחלקת הליטיגציה במשרד ליפא מאיר, מעריך כי הפערים נובעים מדרישות התפקיד בתחומי ההייטק והמסחר הבינלאומי. "נדרשת שליטה מוחלטת בשפה האנגלית. ההיצע של עורכי דין כאלה מוגבל והמשרדים נדרשים לתת הצעות אטרקטיביות כדי לגייס אותם". פומרנץ מוסיף שהלקוחות בתחומים אלה גם מסוגלים לשלם שכר־טרחה בהיקף משמעותי, ולכן הדבר מאפשר למשרדים לשלם משכורות גבוהות לעורכי הדין בתחום, תוך שמירה על רווחיות מינימלית.
4. בחברות בינלאומיות מרוויחים יותר
מתוך 2,159 עורכי הדין שהשתתפו בסקר, 584 הם עורכי דין בחברות. כ־56% מהם עובדים בחברות פרטיות, 23% בחברות הנסחרות בישראל, 14% בחברות הנסחרות בחו"ל או דואליות, ו־7% בחברות ממשלתיות. לפי הסקר, לסוג החברה יש השפעה ישירה על גובה השכר. כך, עורכי דין המועסקים בחברות בינלאומיות (ציבורית ופרטיות) גבוה יותר משכר עורכי הדין בחברות המקומיות - 30 אלף שקל לעומת 22 אלף שקל בממוצע בחודש, פער של 35%.
מנתוני הסקר עולה גם התאמה בין גודל החברה לשכר היועצים המשפטיים: ככל שהחברה גדולה יותר, השכר עולה. "הפער בשכר בין החברות הרב־לאומיות למקומיות נובע בחלקו מכך שהבינלאומיות מתמקדות בענפיים רווחיים כמו הייטק, וגם בשל היתרונות התחרותיים - נתחי שוק עולמיים גדולים, רווחיות גבוהה, מוניטין ותרבות ניהולית, מה שמתבטא בין היתר בשכר הגבוה", אומרת בן צבי־שבח.
5. משרד או חברה? תלוי באופק המבוקש
השוואה מעניינת נוספת היא בין השכר במשרדי עורכי הדין לבין החברות. לפי הסקר, השכר הממוצע של עורכי דין בחברות דומה לשכר במשרדים הבינוניים, ובחלק מרמות הוותק גם למשרדים הקטנים. רק אחרי 7 שנות ניסיון, השכר הממוצע של עורך דין בחברה דומה לשכר במשרדי עורכי הדין הגדולים.
עם זאת, כאשר בוחנים את שכר עורכי הדין בחלוקה לתחומים, נראים פערים לטובת החברות. הפערים המשמעותיים ביותר הם בתחום ההייטק: שכר ממוצע של יועץ משפטי העוסק בהייטק בחברה, עם ותק של 5־10 שנים, עומד על 30 אלף שקל ברוטו בחודש לעומת 21.3 אלף שקל לעורך דין באותו ותק במשרד גדול.
למרות זאת, עורכי דין בכירים טוענים כי בראייה לטווח רחוק, המשרדים יכולים להציע אופק מקצועי משתלם יותר. "התופעה שבה חברות מצליחות להציע שכר גבוה ביחס למשרדי עורכי דין מאפיינת בעיקר את השנים האחרונות", אומר פומרנץ. לדבריו, חברות ההייטק נהנו מצמיחה ומפריחה כלכלית והצליחו לגייס סכומי עתק, ויש לכך השפעה על היקף התגמול לעובדים. עם זאת, הוא מדגיש כי: "משרדי עורכי הדין יודעים להציע מסלול לשותפות, שיכול להביא בסופו של דבר לרמת השתכרות יפה מאוד. מדובר במודל עסקי שונה לגמרי".
עציון מוסיף שהשוואה נקודתית בין השכר במשרדים ובחברות היא "הסתכלות קצרת טווח. ככל שעולים בשנות הניסיון - השכר במשרדי עורכי הדין עולה, ועורכי דין בעלי ניסיון מקבלים שכר גבוה יותר מאשר בחברות. הם נהנים מאופק מקצועי והשתכרותי טוב יותר לטווח בינוני וארוך".
מקבלות עד 25% פחות: פערי השכר המגדריים נראו בכל התפקידים ובכל שנות הוותק
אחד הממצאים המקוממים שעולים מהסקר הם פערי השכר המגדריים. בכל טווח של שנות ותק ותחת כל הגדרת תפקיד: שכר עורכות הדין נמוך מזה של מקביליהם הגברים. בנוסף, ככל שהוותק עולה, הפער גדל. בוותק של 3 שנים הוא עומד על 3%, כשעולים לעד 7 שנות ותק הפער עולה ל-10% ומ-7 שנים ומעלה עורכת דין ממוצעת תקבל שכר נמוך ב־25% מזה של גבר עם אותן שנות ותק.
לצד זאת, בהשוואה לשנים קודמות, קיימת מגמה מעודדת של צמצום הפער. ועדיין בכל הגדרת תפקיד שנבדקה נמצאו פערים לטובת הגברים וגם בשכר היועצים המשפטיים בחברות נמצא פער של 14%."אחוז עורכות הדין בתפקידים בכירים רחוק מלייצג את האחוז שלהן במקצוע", אומרת ליאת בן צבי-שבח, מנכ"לית קודקס שערכה את הסקר. "בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה במודעות לנושא, שבאה לידי ביטוי בחתימת עשרות משרדים על אמנת שוויון הזדמנויות בעבודה".
ביוני השנה נכנס לתוקף "חוק שכר שווה" החל על חברות ציבוריות, חברות ממשלתיות, עמותות וחברות פרטיות עם מעל 518. החוק מחייב את החברות לדווח על פערי השכר אצלם בין הגברים לנשים, אך לא קובע כל סנקציה בשל אי־דיווח. החוק פוסח על מאות אלפי עובדים בחברות קטנות ובינוניות וגם כמעט על כל משרדי עורכי הדין בישראל בשל גודלם.