מגדלי עזריאלי בתל אביב. ארנונה עסקית ברף העליון של התעריף / צילום: Shutterstock
אור עופר, המנכ"ל והמייסד של סימילרווב, ממשיל את ההחלטה של עיריית תל אביב לשלול מהחברה שלו את ההנחה בארנונה הניתנת לבתי תוכנה באופן ציורי. "זה כאילו שהעירייה תתן הנחה בארנונה לזמרים - אבל רק לאלה שמוכרים קסטות בטאוור רקורדס, ומי שלא - לא נחשב לזמר", הוא אומר. "אתה שואל את עצמך: אתם מחוברים לעולם הזה? אני חושב שהעירייה הגיעה לרגע שבו היא צריכה להחליט האם היא רוצה לתת הנחות בארנונה לחברות הייטק, או שהיא רוצה להפסיק עם זה", הוא אומר.
● שיגור היסטורי של חללית, אובדן הסיכוי במשפט או הרצון להשפיע על בחירות 2024? מה הביא את מאסק להתחרט על ביטול רכישת טוויטר | פרשנות
● גוגל השיקה את המתחרה הישיר שלה לאפל, ומצפה לו תחרות קשה
בתחילת חודש ספטמבר הפסיד עופר בערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה בעיריית תל אביב לאחר שזו החליטה שלא להעניק לחברת התוכנה שבניהולו את הסיווג "בית תוכנה". הגדרה זו שווה כסף רב - היא מזכה את חברות הייטק בהטבה משמעותית בתשלום ארנונה באזורי ביקוש. ההנחה לבתי תוכנה קיימת בתל אביב מזה עשרות שנים - תחילה היא שימשה חברות לייצור מקומי של תוכנה, ולאחר מכן, עם התפתחות ענף ההייטק בשני העשורים הראשונים של האלף, היא הפכה לגורם שמשך חברות הייטק רבות לתל אביב, גם כאלה שאינן נחשבות לחברות תוכנה של ממש, כמו חברת השבבים אינטל ומרכז הפיתוח של סיטי בנק.
ההנחה מתבצעת על ידי השוואת תשלום הארנונה של בית תוכנה לזה של מפעל תעשייתי קטן בשטח של עד 200 מ"ר, המשלם ארנונה בתעריף של 176.43 שקל למ"ר. לשם השוואה, חברות שאינן מקבלות סיווג של בית תוכנה או מפעל תעשייתי משלמות את התעריף הרגיל לעסקים בתל אביב, שנע בין 276.31 שקל למ"ר ל-403.84 שקל למ"ר, בהתאם לאזור שבו נמצא בית העסק. מיקום המשרד של סימילרווב במגדל עזריאלי שרונה חייב אותה לשלם את הארנונה בקצה היקר של התעריף.
סימילרווב נהנתה מהנחה שכזו בעת ששכרה משרדים במגדל לוינשטיין בדרך מנחם בגין, אך מרגע שעברה ב-2017 למגדל עזריאלי שרונה ושכרה שם שתי קומות בשטח כולל של 5,000 מ"ר, החלה התדיינות מחודשות בינה לבין העירייה בנושא הגדרתה כבית תוכנה, שהתגלגלה לעימות משפטי בן חמש שנים שטרם הסתיים. כעת, לאחר ההפסד במחוזי, שוקלים בסימילרווב לעתור לבית המשפט העליון.
"עיריית תל אביב רוצה להחזיר את תעשיות ההייטק לסיווג רגיל של משרדים", אומר עורך דין בכיר בתחום הארנונה שביקש לדבר בעילום שם. "בגבעתיים אין תעסוקה ולכן היא משוועת לארנונה שאינה ממגורים. בתל אביב הביקוש נובע מכוח אדם שגר בעיר ורוצה לעבוד קרוב לבית. מאחר ולעיר מעין מונופול על המשאב האנושי היא יכולה לגבות פרמיה מונופוליסטית בתעריפי הארנונה".
"חלמאות וחוסר הבנה בסיסי מהי תוכנה"
עופר רואה עצמו כמי שנלחם את מלחמתן של כל חברות ההייטק בישראל. "ההפסד שלנו אומר שחברות הפועלות במודל של ענן - אינן חברות תוכנה. יהיו לכך השלכות מטורפות לכל צד", הוא אומר בראיון לגלובס. הזעם שלו על כך מגיע לדבריו לא מעצם העובדה שהיא נשללה ממנו, אלא מכך שהיא מנותקת מהמודל העסקי שלפיו פועלות כיום רוב חברות ההייטק: מכירת רישיונות שימוש בתוכנה מרחוק (SaaS), באמצעות הענן, ולא על ידי מכירת תוכנות להורדה למחשב.
"זו חלמאות וחוסר הבנה בסיסי לגבי תוכנה מהי: בעירייה קבעו שזו נחשבת סחורה שמזכה בהנחה רק כאשר החברה מעבירה את כל הבעלות על הקניין ללקוח - כלומר אם בעבר מכרנו דיסקים והיום אנחנו מוכרים רישיונות - אנחנו מעבירים את הקניין הרוחני הלאה ללקוח. אבל זה לא הגיוני - כי גם בעידן שבו מכרנו תוכנות בדיסקים מעולם לא העברנו את הבעלות, רק הענקנו זכות להשתמש בתוכנה. כיום אנחנו מוכרים מרחוק את הזכות להשתמש בתוכנה שלנו לזמן מוגבל".
עוד טוען עופר שהעירייה עושה איפה ואיפה בין חברות הטכנולוגיה: חברות תוכנה כמו גוגל ואיירון סורס נהנות מההנחה אף שאינן שונות בהרבה מסימילרווב. בעוד שגוגל מוכרת פרסומות וארנסט אנד יאנג - שגם כן נהנית מההנחה - מייצרת הכנסות משירותי ראיית חשבון, סימילרווב מוכרת למנהלי מכירות ושיווק בארגונים רישיונות תוכנה המאפשרת להם לזהות מהלכים של מתחרים ולקוחות פוטנציאליים. "יש אפליה וחוסר שקיפות בדיונים עם העירייה על ההגדרה של בית תוכנה", הוא טוען. "מתקיים משא ומתן מול העירייה והנציגים שלה וההנחה נסגרת בדרך כלל בחדרים סגורים - לכן ישנן חברות המוגדרות כ-60% או 70% בית תוכנה. אבל בין זה לבין לטעון שאנחנו לא בית תוכנה זו אפליה".
המחוזי קבע שאין צורך להתערב בפסיקה לטובת העירייה כיוון שהוצאות הפיתוח שלכם אינן עולות על 37% מכלל ההכנסות, ולכן ייתכן שההגדרה של סימילרווב כחברת הייטק היא לא נכונה.
"הממוצע לחברות טכולוגיה ציבוריות עומד על 22%. אם זה נמוך מדי לעירייה, הרי שגם צ'קפוינט אינה נחשבת בית תוכנה. אנחנו מעסיקים 350 אנשי פיתוח שההוצאות עליהם מהוות 29%-30% מכלל ההכנסות. צריך להבין שחברות טכנולוגיה גדולות מעסיקות גם אנשי מכירות, שיווק, מוצר ותפעול, ולכן שיעור ההוצאות על מו"פ יורד - אם כי בסוף מה שהן מוכרות הוא מוצר טכנולוגי".
מה אתה מציע?
"הגיע הזמן לקבוע קריטריונים שווים לכל החברות. אפשר לקבוע שחברות ציבוריות לא מקבלות הנחה בארנונה או שרק סטארט-אפים שקטנים מ-50 איש יזכו לה. החוק צריך להיות ברור ושווה לכל נפש, אבל לצערנו זה לא מה שקורה".
חברות הייטק ישראליות גייסו כמעט 40 מיליארד דולר בשנתיים האחרונות. אולי אחרי שהענף התמקם ברובו באזור ת"א, והפך לענף מאוד עשיר, יש מקום לשאול האם הרשויות המקומיות צריכות לספק תמיכה לחברות הייטק.
"לגיטימי לבוא ולקיים דיון שנוגע לשאלה האם מגיעה הנחה בארנונה לחברות הייטק או לחברות תוכנה שהיום הן היינו הך. אפילו חברות גיימינג או מובייל כמו פלייטיקה, למשל, נכנסות תחת ההגדרה הזו. העירייה צריכה לחשוב האם היא רוצה למשוך את אותן חברות תוכנה כדי שיישבו בשטחה, ירוויחו בה כסף ויביאו למצב שבו עסקים סביבן משגשגים. זו החלטה לגיטימית. אם היא רוצה לתת הנחה לחברות תוכנה - סבבה. ואם לא, אז גם סבבה. אבל להגיע למצב אבסורדי שבו קיבלנו הנחה כאשר ישבנו במגדל לוינשטיין אבל כאשר עברנו למגדל עזריאלי שרונה פתאום לא נהנינו מהנחה שכזו - זו החלמאות. כשאתה בא לבקש הנחה ומגיע פקיד ומתחיל לספור לך כמה מהנדסים יש לך - זה אבסורד".
ישנן דרכים אחרות שבהן היית רוצה לראות סיוע של העירייה?
"תחבורה ציבורית טובה. אני רוצה שהעובדים שחוזרים מהקורונה למשרדים יחזרו בשמחה. הפקקים מאז שנגמרה הקורונה נוראיים. לקח לי הבוקר שעה וחצי להגיע מהרצליה לתל אביב, שלא לדבר על פתרונות חניה שהם תמיד מסורבלים.
זה לא סוד שהחברות עברו מהרצליה לתל אביב וזה כנראה לא קשור לארנונה אלא כדי למשוך את תושבי תל אביב - בדרך כלל עובדים צעירים יותר, משוחררי צבא שמגיעים לעבודה על קורקינטים. גם אתם נהניתם מהאוכלוסייה הזו כשהתמקמתם על יד שדרות רוטשילד במגדל לוינשטיין ולאחר מכן במגדל עזריאלי שרונה.
"סימילרווב היא חברה גדולה היום ורוב העובדים שלי לא מתל אביב. רובם בעלי משפחות שגרים בפריפריה, חלקם מגיעים אלינו מירושלים ומחיפה. עברנו לעזריאלי שרונה כי המגדל יושב על האב של רכבות ואוטובוסים.
"לסטארט-אפ קטן שרק התחיל את דרכו חשוב להיות בתל אביב, אבל כשאתה גדל זה מאוד משתנה".
"היינו עומדים בפקק בחניון 25 דקות"
ביולי 2021 החליטו בחברה לעזוב את תל אביב ולעבור לבית הוורד בגבעתיים של חברת אמות, שבו ישבה בעבר חברת פלאפון. סימילרווב שוכרת 17.5 אלף מ"ר של שטח, אשר מתוכו היא משכירה כ-5,000 מ"ר לחברה אחרת. בחברה מסבירים שהמעבר לא נעשה על רקע תשלום הארנונה, אלא בגלל הרצון לאפשר ליותר עובדים להגיע למשרד בתקופה שלאחר הקורונה, עם הצמיחה של החברה ל-750 איש בישראל.
מעיריית גבעתיים נמסר כי היא "פועלת בהתאם לתעריפי ארנונה הקבועים בחוק ההסדרים. סיווג תעריף הארנונה של חברת סימילרווב ייבחן לאחר שיירשמו כמחזיקים החוקיים של משרדי בית הוורד".
כיום עובדים בחברה במודל היברידי המשלב שלושה ימים מרוכזים בשבוע במשרדים ועוד יומיים מהבית.
עברתם ממגדל יוקרתי במיקום יוקרתי לגבעתיים. איך הגיבו העובדים?
"היו חששות בהתחלה, אבל היום הם מרוצים. המשרדים גדולים יותר, יש שפע של חניה וזה קרוב יותר עבור אלה שמגיעים מכביש ארבע, או לאלה שבאים מרמת גן או גבעתיים. זה רחוק יותר מתחנת הרכבת, לכן אנחנו מפעילים שאטלים. היו גם חסרונות למגדל עזריאלי שרונה: לצאת מדי יום מהחניה היינו עומדים בפקקים במנהרות בין 20 ל-25 דקות".
"הטבה לא מידתית לסקטור הכי עשיר"
תשלום הארנונה אינו מהווה הוצאה גדולה עבור חברת הייטק. יזם ההייטק ליעד אגמון, שמונה בשנה שעברה לשותף בקרן ההון סיכון אינסייט, צייץ לאחרונה בטוויטר כי כאשר ניהל את חברת דיינמיק אותה הקים, עמדו הוצאות הארנונה (אחרי הנחה) על כ-0.24% מכלל ההוצאות בחברה, או כ-120 אלף דולר בשנה.
עם זאת, אגמון ביקר את השיטה שנקטה העירייה לטענתו על מנת לאלץ את החברות לקבל את ההנחה: לשכור משרד עורכי דין שיתמקח עבור ההגדרות השרירותיות שקבעה העירייה עבור כל חברה. "תוצאה הסופית: משרד עורכי הדין משיג לנו הנחה על חלק גדול יותר של השטח, וגובה כדין עמלה של כ-40 אלף דולר על ה'מאבק'. אנחנו לכאורה שמחים כי קיבלנו הנחה גדולה יותר, אבל בפועל התסכול גדול - מדוע אני צריך לשלם עשרות אלפי דולרים לעורכי דין כדי להגן על משהו שאני זכאי לו מלכתחילה?
״מה ההמלצה שלי לעיריית ת"א: בטלו את ההנחה בארנונה להייטק. זו הטבה לא מידתית ולא הגיונית לסקטור הכי עשיר במשק. קחו את ההכנסה הנוספת ותשקיעו בהקטנת פערים חברתיים, בסגמנטים מוחלשים - יש הרבה טוב לעשות בסכומים האלה. אבל עד שתשנו את התקנות - כבדו אותן כמו שצריך".
תגובה: בוחנים את הסיווג בהתאם לפסיקה
מעיריית תל אביב-יפו נמסר: "העירייה בוחנת את סיווג בתי התוכנה בהתאם לצו הארנונה ולמבחנים שנקבעו בפסיקה של בית המשפט. בתקנות ההסדרים במשק המדינה נקבעו תעריפי הארנונה ל'בית תוכנה' (היינו, לא כל חברת הייטק/חברה טכנולוגית) על פי התעריפים המותרים ל'תעשייה' ולא התעריפים הקבועים לעסקים.
"נוכח העובדה כי תעריפי הארנונה הקבועים בתקנות ההסדרים ל'תעשייה' נמוכים משמעותית מהתעריפים הקבועים לעסקים, גם תעריף הארנונה ל'בתי תוכנה' נמוך לעומת התעריף הקבוע לעסקים".