גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מאות קילומטרים של שבילי אופניים: התוכנית השאפתנית של משרד התחבורה

שמונה עיריות חתמו על הסכמים עם משרד התחבורה במסגרת התוכנית שתתוקצב ב־2 מיליארד שקל, ונוספות כבר בדרך ● בנוסף, יקודמו שבילים בינעירוניים שיצטרפו לרשת אופנידן שכבר פועלת באזור תל אביב וגוש דן ● עם זאת, על פי ניסיון העבר, תוכניות שאפתניות הן לא בהכרח ערובה לעמידה ביעדים

שביל אופניים בטיילת תל אביב / צילום: Shutterstock
שביל אופניים בטיילת תל אביב / צילום: Shutterstock

משרד התחבורה חתם במהלך החודשים האחרונים על שורת הסכמים להכשרת תשתיות אופניים עם הרשויות המקומיות, וכעת אנחנו חושפים לראשונה בגלובס את התוכנית המלאה שכוללת 100 ק"מ עד סוף 2023, ו־250 ק"מ עד סוף 2024.

ההחלטה של ביהמ"ש המחוזי שתעכב את פינוי התחנה המרכזית בת"א
אחת מיצרניות הרכב הגדולות בסין מגיעה לישראל | בלעדי

שמונה רשויות מקומיות כבר חתמו על הסכמים לסלילת שבילי אופניים, במסגרת התוכנית של המשרד שתתוקצב ב־2 מיליארד שקל. התוכנית היא חלק משינוי תפיסה של המשרד שבעבר התמקד במיזמים גדולים ובאזורים הבינעירוניים, וכעת עובר לפנים הערים ולנסיעות קצרות, באורך עד שלושה ק"מ, שמבצעת מרבית האוכלוסייה. במשרד הקימו גוף מקצועי "המאיץ" שמוביל את תחום האופניים - ונועד לבחון כיצד מייצרים ביקוש, באיזה אופן מודדים רכיבה ואיך מנגישים אותה לאוכלוסייה.

לומדים מהניסיון התל אביבי לכל המדינה

הגוף אמון, בין השאר, על ביצוע פתרונות טקטיים לאופניים שעד כה עיריית תל אביב הייתה הגורם היחיד שהתמקצע בהם. זו פרקטיקה מקובלת שנוסתה בהצלחה במאות ערים בעולם, ופרחה בתקופת הקורונה. "יותר חשוב לנו לייצר שבילים ברמה טובה עכשיו, מאשר ברמה מדהימה בעוד חמש שנים", מסביר עידו רוזנבלום, ראש צוות המאיץ במשרד התחבורה, שמציין כי הרכיבה בהיקפים גדולים בתל אביב היא תוצר של תהליך ממושך.

"הגיעו האופניים השיתופיים, יצרו שבילי אופניים וכניסת הכלים החשמליים האיצה את כל הדבר הזה. היום בתל אביב, אין דרך התניידות טובה ומהירה יותר מאשר באופניים", מדגיש רוזנבלום. "אנחנו רוצים לאפשר את זה בעוד ערים, גם אם לא באותו היקף וצורה. לכן, ההחלטה הייתה לא לשפוך את הכסף רק במרכז הארץ ולא רק על ידי יצירת שבילים, אלא גם במקומות אחרים".

כדי לעודד את הרשויות לבצע שבילים כאלו, התקציב שהוגדר במסגרת הפרויקט עומד על 5 מיליון שקל לכל קילומטר של שבילי אופניים. במטרה לייצר רשת מחוברת בין כמה שבילים, נדרש להשלים את השבילים שמוקמים באמצעות שבילים טקטיים שעבודות ההקמה עליהם זולים בהרבה, משום שהם על בסיס הכביש הקיים. נוסף על כך, ככל שיבוצעו יותר שבילים טקטיים - כך התקציב שניתן לעיר יספיק לשדרוג משמעותי יותר של פרויקט האופניים הראשי. "על הנקודה הזו אנחנו לא מתפשרים, ורשויות מקומיות וחברות התשתית שלנו יחפשו פרויקטים טקטיים כאן ועכשיו, גם במחיר של הורדת מקומות חניה כשצריך", אמר.

כלל האצבע: 50% מהדרך על שביל מופרד

אריאל פיפרנו מונה לעמוד בראש צוות הרכיבה של משרד התחבורה. הוא מספר כי במשרד משתמשים במודל שבוחן את הרכיבה הפוטנציאלית בכל עיר, תוך שימוש בכלל אצבע שבו 50% מהנסיעה תבוצע על שבילים מופרדים לאופניים בלבד. בדרך זו, המודל בוחן כמה ק"מ כל רשות יכולה לקבל כשהמפתח התקציבי, כאמור, הוא 5 מיליון שקל לכל קילומטר של שבילים.

"באמסטרדם בשנות ה־70 כולם נסעו ברכב וזו לא הייתה עיר אופניים", מציין פיפרנו. "רק לאחר מאבק ציבורי נחוש והתגייסות השלטון המקומי והממשלה הם הגיעו למצב שבו הן נמצאות היום. גם בישראל, בערים כמו חולון, ראשון לציון, נהריה או עפולה אנחנו רואים עכשיו תהליך דומה. בערים רבות יש הפנמה של הציבור ושל הרשות המקומית בחשיבות של תשתיות הרכיבה, ואנחנו כמדינה נכנסים פנימה כדי לעזור".

לדבריו, התהליך כולל בניית תוכנית אסטרטגית עם העירייה, בין היתר באמצעות בדיקת הפוטנציאל העירוני לרכיבה. הבדיקת נעשית באמצעות מודל שבוחן את הנסיעות הקצרות בעיר לפי הסקר הסלולרי שבוצע לפני שנים ספורות וסקר הרגלי נסיעה משלים. המודל בודק כמה מהנסיעות יכולות להיות מוחלפות ברכיבה, ולתוכו מוסיפים שיקולים נוספים כמו טופוגרפיה, מוקדי ביקוש, סביבה בנויה וצפיפות. "היעד אליו אנחנו מכוונים הוא שמכל מוצא לכל יעד תהיה מחצית הרכיבה על גבי שבילים ייעודיים ברמות הפרדה שונות, כך שכמעט כל רכיבה בעיר תהיה מופרדת לגמרי מהתנועה המנועית ומהולכי הרגל". פיפרנו מציין כי מדיניות המשרד כוללת תכנון שלפיו כל ציר העדפה לאוטובוסים יכלול בצמוד אליו גם שביל אופניים נפרד.

משרד התחבורה שם בצד את שלב המצ'ינג

חלק משמעותי ולעתים מורכב בהסכם מול רשויות מקומיות, הוא שלב המצ'ינג. כלומר, דרישה מהרשויות להשתתפות עירונית בסכום כזה או אחר. אולם, במקרה של תשתיות הרכיבה - פיפרנו מציין כי במשרד החליטו שלא לדרוש מהרשויות להכניס את ידן לכיס, אלא להיות מעורבות בדרך אחרת שאותה הם מכנים "פרויקטים עירוניים". על כל שני ק"מ של תשתית רכיבה שהמשרד מתכנן ומבצע, הרשות המקומית תבצע קילומטר אחד על חשבון הרכב הפרטי: הורדת נתיב נסיעה, ביטול חניות, צמצום רוחב הנתיבים או מיתון תנועה שכולל הורדת מהירות הנסיעה מ־50 ל־30 קמ"ש ויצירת רחוב של תנועה משולבת לרכב ואופניים. את חלק מהפרויקטים ניתן להמיר בהוספת עמדות עגינה, פרקלטים או פרויקטים לעידוד הליכתיות.

במסגרת התוכנית, משרד התחבורה תקצב 175 מיליון שקל לפרויקטים עירוניים שכוללים, למשל: כביש גישה למושב אליכין; חיבור געש ושפיים; הקמת שבילים על כביש 57 בין כפר יונה למחלף השרון; קישור בין בית שאן לבין תחנת הרכבת; ביצוע שביל שיתחבר לכפר רופין ולמכללה בכביש 5711; וכן, חיבור בכביש 784 בין כרמיאל לבין כביש 85.

לוחות הזמנים כוללים יציאה לביצוע עד 18 חודשים מיום חתימת ההסכם, כאשר בינתיים הרשויות המקומיות נדרשות לבצע את המיזמים העירוניים שמהווים מעין דמי רצינות למימוש ההסכם. אם רשות מתחרטת בשלב הביצוע, המשרד רשאי לדרוש השבה של הכספים שהושקעו בתכנון ובהסכמים, או לחילופין ליטול את רשות התמרור - ולבצע את הפרויקט בכל מקרה. גם תוספות השירות באוטובוסים שכלולים בהסכמים יינתנו בשלבי הביצוע. כל אלו הם מנגנונים שפותחו כהפקת לקחים מהסכמים קודמים כמו "מהיר לעיר" לסלילת נתיבי העדפה, שלא כובדו בחלק מהמקרים. ואולם, גם היום בסמכות המשרד ליטול את רשות התמרור ברשויות שהפרו הסכמים, אך הוא לא עושה זאת.

בנהריה מוסיפים עוד ועוד שבילי האופניים

במשרד התחבורה מעוניינים להחזיר עטרה ליושנה לנהריה, ולהשיב לה את מעמד עיר האופניים של ישראל - כפי שהיה בימי הקמתה. במסגרת זאת, בחודש הבא ייחתם הסכם שכולל הקמת 10 ק"מ נוספים של שבילי אופניים ו־5 ק"מ שבילים טקטיים בעיר. בד בבד, מתוכנן בנהריה רחוב ייעודי לאופניים שיחצה את העיר מדרום לצפון, במקביל לכביש 4.

בסוף השבוע שעבר נחתמו הסכמים עם רשויות נוספות. בעפולה מתוכננים 7.5 ק"מ שבילי אופניים, והפיכת רחוב ארלוזורוב במרכז העיר לרחוב הולכי רגל ואופניים בלבד - תוך הוצאת כלי הרכב ממנו. העירייה תהיה אחראית גם להקצאתם של 4 ק"מ לשבילי אופניים טקטיים. בטירת הכרמל, משרד התחבורה יבצע 5 ק"מ, העירייה תוסיף עליהם 3 ק"מ נוספים של שבילים טקטיים, וכן יתקבל תקציב ייעודי למיתון תנועה של נסיעה במהירות של 30 קמ"ש בעיר. בראש העין יבוצעו 17 ק"מ של שבילים; בחולון - 19 ק"מ; ובראשון לציון - 38 ק"מ. במשרד התחבורה מתכננים לחתום בשבועות הקרובים על הסכמים נוספים גם עם אור עקיבא, בית שמש, מודיעין עילית, אופקים, ואשכול השרון.

 

תשתיות האופניים שנכללות בהסכמים מול הרשויות המקומיות, כמו גם פיתוח תשתיות התחבורה ציבורית והמסופים, מתבצעים תחת צוות המאיץ שבראשו עומד רוזנבלום. הוא מספר כי צוותו מטפל בתקציב חומש שכולל 3.5 מיליארד שקל למסופי אוטובוסים, 6 מיליארד שקל לנתיבי העדפה לאוטובוסים ו־2 מיליארד שקל לתשתיות רכיבה באופניים.

"מדובר במאות פרויקטים קטנים שמייצרים מאסה של עבודה, ולכן הבנו שאנחנו לא יכולים לנהל את הפרויקטים הללו כפי שניהלנו עד היום", מסביר רוזנבלום. "לכן, הבנו שכדי להגיע לכ־800 ק"מ של שבילי אופניים במסגרת התקציב הזה, אנחנו צריכים להתנהל אחרת. אם לא נוציא את הכסף במסגרת הזמן הזו, הסבירות שזה יקרה תרד".

"תשתיות אופניים הן כבר לא מקטע נחמד בטיילת"


מנכ"לית משרד התחבורה מיכל פרנק אומרת לגלובס כי "תשתיות אופניים זה כבר לא מקטע נחמד בטיילת העירונית, אלא מרכיב קריטי בהיררכיה התחבורתית ובמאמץ להעביר אנשים לתחבורה אפקטיבית ולאלטרנטיבות לרכב הפרטי. כשנכנסנו למשרד ניסינו להבין איך נקדם תשתיות לתחבורה ציבורית ולאופניים שתמיד קשה לקדם בתקופה של שנה וחצי לפני בחירות מקומיות, וזה אתגר גדול מאוד. לכן, יצרנו הסכמים משתל"מים (מהלך שינוי תחבורתי למרחב המוניציפלי), שבאמצעותם אנחנו מייצרים רשת עירונית, משדרגים את הערים ועושים מיתון תנועה ומוסיפים שבילי אופניים, מוסיפים נקודות קצה לנהגים ומשדרגים את התחבורה הציבורית. רק בשבוע שעבר חתמנו ביום אחד על ארבעה הסכמים דומים עם 'רשויות השינוי' - קריית מוצקין, טירת כרמל, עפולה ושפרעם. הרשויות האלה נבחרו, לצד הרשויות הצפופות במרכז הארץ, להשתתף במודל החדש שיצרנו שמשנה את דפוס התחבורה במרחב העירוני".

לנוכח התוכניות המרשימות של משרד התחבורה, חשוב להזכיר כי בשנת 2015 השיק משרד התחבורה, אז בראשות ישראל כץ, תטכנית לסלילת אוטוסטרדת אופניים בגוש דן בתוך שנתיים. בשנת 2017 שונה השם ל"אופנידן", והתכנון ותאריך היעד עודכן לשנת 2019. לאחר מכן, כבר נקבו בשנת 2021.

עם זאת, בדוח מבקר המדינה שפורסם בחודש יולי נמתח ביקורת על הקצב האיטי של ביצוע העבודות. הדוח אף מצביע על כך שרק 128 מיליון שקלים נוצלו מתוך תקציב הפרויקט בסך 700 מיליון, נכון לסוף שנת 2021.

במשרד התחבורה ובחברת נתיבי איילון מסבירים כי לפרויקט היה סטנדרט גבוה שלא עמד במבחן הישימות ואילו כעת הפרויקט, שהוקפא בתקופת מירי רגב במשרד, מואץ. גם הסכמים שנחתמים מול הרשויות לא תמיד מבטיחים את מימושם. כך, למשל, במסגרת פרויקט מהיר לעיר לסלילת נתיבי העדפה בתוך הערים נחתמו הסכמים עם רשויות מקומיות בשנת 2016. אולם, חלק מהם עדיין לא בוצעו ורשויות התנערו מההסכמים מולן. אתגר נוסף שעלול לאיים עליו הוא החילופים התכופים במשרד התחבורה, לאחר הבחירות וסדר עדיפויות שונה של השר הממונה וצמרת המשרד שימנה.

איך תימנעו ממצב שבו רשויות לא עומדות בהסכמים ומהתארכות הביצוע כפי שהיה במיזם אופנידן?
"באותה חבילה יש לנו תמריצים וההסכם בנוי כאבני דרך. בונים אמון הדדי כשאנחנו מבקשים מהרשויות לשים דמי רצינות לפני ובמקביל לתכנון שבילי האופניים שאנחנו מתקצבים", מספרת פרנק. בשיטה הזו, במשרד מתכננים, כאמור, לבצע 100 ק"מ עד סוף שנת 2023 ו־250 ק"מ עד סוף 2024. "כל אלו הם הסקת מסקנות ממהיר לעיר ואופנידן שגם בהם אנחנו משתפרים, ויש לנו סל תקציבי שבנינו עם האוצר ורשות שלא תרצה - הכסף יעבור להשקעה ברשות אחרת. אבל כרגע, אני לא מוטרדת מזה כי הרשויות מאוד רוצות".

שרת התחבורה: "רוצים להפוך אופניים לבשורה"

שרת התחבורה ח"כ מרב מיכאלי אומרת לגלובס כי "המטרה שלנו שאופניים לא יהיו רק משהו שנחמד שיש אותו, אלא בשורה על שינוי תודעתי עמוק שכולל יותר מתקציב. אנחנו בוחנים את הפרויקט מתוך חווית המשתמש של הרוכבת, ומה נגזר מזה בתכנון ובביצוע. מעבר לתועלות הידועות במטרופולינים, במרחב כפרי זה מאפשר לילדים ולבני נוער עצמאות אדירה שתפטור את ההורים מסוגים שונים של נסיעות, ובחברה הערבית ההשפעות מרחיקות לכת. לכן, הקמנו אגף במשרד שעוסק בזה וגם בחברות התשתית והיום כל תשתית שמתוכננת - יש בה גם שביל אופניים, מעבר לשבילים שאנחנו מסכמים אותם מול הרשויות".

לדבריה, "היכולת שלנו להוציא את הדברים האלה לפועל היא נגזרת של עבודה רבה של ארגונים חברתיים וגם של עיתונאים. וכעת, גם הממשלה מדברת באותה שפה ובשורה התחתונה - ראשי ערים בהחלט רוצים להשתתף גם בזה, ואנחנו משלבים גם התניות בפנים. למשל, ראש רשות שלא יקצה מבנה מנוחה לנהגים, לא יקבל תוספת שירות בתחבורה הציבורית. זו נושאת מטוסים שאנחנו משנים את כיוונה מכבישים ומחלפים, שאף פעם לא יספיקו, לתחבורה ציבורית, רכיבה והליכה רגלית והסיבוב הזה הוא דרמטי".

עוד כתבות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

זום גלובלי / צילום: Reuters

קים ג'ונג און מתכוון לחשוף "יעדים חדשים" לתקיפה פוטנציאלית

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת הסייבר סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מציב דד ליין לאיראן: "תגלו ב-10 הימים הקרובים"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה עברה לירידות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"