בנימין נתניהו, הליכוד, סרטון בטוויטר, 29.9.22 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
ההחלטה של יו"ר ועדת הבחירות, השופט יצחק עמית, לפסול בשבוע שעבר את מועמדותו של עמיחי שיקלי, ולאסור עליו לרוץ ברשימת הליכוד לכנסת הבאה, עוררה זעם רב בקרב תומכי "מחנה נתניהו". ראש המחנה, יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, קבע בנאום בפני תומכיו כי מדובר ב"דבר שערורייתי. פוסלים את שיקלי, אבל משאירים את מיכל שיר. פוסלים את שיקלי, ומשאירים את איימן עודה שאומר שנסראללה הוא 'מופת ודוגמה' ואת אחמד טיבי שאומר שחמאס הוא לא ארגון טרור… כל המטרה היא משחק מכור שמטרתו... להפיל את הימין ולהשאיר את השמאל". הדברים של נתניהו, שמערבבים בין כמה נושאים, מהווים הזדמנות טובה לעשות סדר בסוגיה.
הפסילה של שיקלי: ראשית, למה נפסל שיקלי? ח"כ גבי לסקי וסיעת מרצ פנו לוועדת הבחירות בבקשה לפסול אותו על סמך סעיף 6א לחוק יסוד: הכנסת. הסעיף קובע כי כדי שח"כ שהוגדר "פורש" יוכל לרוץ במפלגה קיימת הוא צריך להתפטר "סמוך לפרישתו". שיקלי הוכרז כפורש ב-25 באפריל אך למרות זאת לא מיהר להתפטר, ואף המשיך להצביע בכנסת נגד עמדת סיעתו. ביוני הוא פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה שיכריע כי הוא אינו "פורש", אך לבסוף משך את עתירתו. הרקע למשיכת העתירה מתואר בפסק הדין של המחוזי, ומצוין בו כי "רשמנו לפנינו את עמדת [ועדת הכנסת], לפיה… אם המערער יתפטר בארבעת הימים הקרובים הדבר ייחשב מבחינת הכנסת כהתפטרות בסמוך למועד הפרישה, (ו)אף אנו סבורים כי בנסיבות העניין מדובר בעמדה ראויה העולה בקנה אחד עם החוק ועם עובדות המקרה". כלומר, שיקלי שאכן התפטר בתוך הזמן שנקבע, בנה על כך שגם ועדת הבחירות תראה את הדברים באופן דומה, על אף שבפסק הדין גם נקבע כי "עמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת אינה מחייבת את ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, אשר עשויה לדון בנושא זה".
ואכן, בבואו לדון במקרה החליט השופט עמית כי שיקלי לא ייחשב כמי שהתפטר "בסמוך" למועד ההכרזה עליו כפורש, כפי שדורש החוק, בעיקר משום שבין ההכרזה לבין ההתפטרות הוא המשיך לפעול בכנסת נגד סיעת ימינה. השופט גם דחה את ההשוואה שעשה שיקלי בין המקרה שלו לבין המקרה של חברי הכנסת שמעון פרס, דליה איציק וחיים רמון - שעברו מהעבודה לקדימה ולא הוכרזו כפורשים למרות שעברו 45 יום בין המעבר ועד שהתפטרו מהכנסת - וציין כי הם עשו זאת בזמן פגרת בחירות, כשלא היו בכנסת דיונים מהותיים, לעומת שיקלי שהמשיך לפעול נגד המפלגה בזמן עבודת הכנסת.
המקרה של שיר: שיר כיהנה בכנסת ה-24 כח"כית מטעם תקווה חדשה. ב-31 ביולי היא הודיעה כי בבחירות הקרובות תרוץ ברשימת יש עתיד, ולאחר יומיים התפטרה מהכנסת. בהמשך פורסם על ידי העיתונאית דפנה ליאל כי בין שיר לבין יאיר לפיד היו הבנות שלפיהן אם הוא יזדקק לח"כית נוספת מטעם "גוש בנט" שתצביע בעד פירוק הממשלה - מה שיהפוך אותו אוטומטית לראש ממשלת המעבר - שיר היא זאת שתספק לו אותה. כלומר, אם יש עילה כלשהי לפסול את שיר בעקבות הסיפור הזה היא דומה יותר לאחת העילות שבגינן התבקשה הפסילה של ח"כ לשעבר עידית סילמן. זה כמובן הופך את הטיעון של נתניהו לבעייתי מאוד: ראשית, מכיוון שסילמן דווקא לא נפסלה (למרות שתי בקשות שהוגשו בעניינה); ושנית, משום שהליכוד, או כל גוף אחר, כלל לא פנה כדי לפסול את שיר. כלומר, גם אם השופט עמית היה סבור כי יש לפסול אותה הוא לא היה יכול לעשות זאת.
המקרה של עודה וטיבי: כאן נתחיל דווקא מהסוף. נתניהו והליכוד כלל לא פנו הפעם לוועדת הבחירות בבקשה לפסול את רשימת חד"ש-תע"ל או את עודה וטיבי באופן אישי. לאור זאת, ולאור העובדה שאף גוף אחר לא עשה זאת, ועדת הבחירות לא הייתה יכול לפסול אותם. יתרה מכך, נציגי הליכוד בוועדה אפילו לא תמכו בבקשות שכן הוגשו הפעם לפסילת רע"ם ובל"ד.
ומה אם נתניהו התכוון לפעמים הקודמות שבהן אושרה מועמדותם של ח"כים מהרשימה המשותפת? אם כן בעבר, ועדת הבחירות, זאת שנגדה יוצא כעת נתניהו, דווקא פסלה למשל את ח"כ עופר כסיף ממפלגתו של עודה, את ח"כ לשעבר היבה יזבק מבל"ד (שרצה אז כחלק מהמשותפת) וגם את מפלגת רע"ם-בל"ד כולה. נכון שבהמשך בית המשפט העליון הפך את ההחלטה, אך זה עוד יכול לקרות גם במקרה של שיקלי.
ולבסוף, הפרוצדורה: דבריו של נתניהו יוצרים גם בלבול בין שני סוגים שונים של פסילות. שיקלי נפסל על בסיס סעיף 6א, שהוא סעיף טכני בעיקרו, בעוד ההתבטאויות שנתניהו מייחס לעודה וטיבי עשויות להוות עילה לפסילה לפי סעיף 7א. זהו הסעיף שלפיו ניסו בעבר לפסול את הרשימות הערביות, או את חלקן, והחלק הרלוונטי בו הוא זה שקובע כי ניתן לפסול מועמד או רשימה שתומכים בשלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או במאבק מזוין נגד ישראל.
למה זה חשוב? חוק הבחירות לכנסת מציין במפורש שבמקרים של פסילה לפי סעיף 7א צריכים לדון חברי ועדת הבחירות המרכזית כולה, שמורכבת מנציגי המפלגות (הדבר לא מצוין בחוק, אך השופט שמכהן כיו"ר הוועדה לא מצביע בדרך כלל במקרים כאלה). במילים אחרות, ההכרעה שמתקבלת בוועדת הבחירות היא פעמים רבות תולדה של יחסי הכוחות הפוליטיים, מה שאומר שלפחות בחלק מהמקרים שבהם הוועדה לא פסלה את נציגי הרשימה המשותפת שאותם הזכיר נתניהו הוא צריך לבוא בטענות למפלגתו שלו, לשותפיו הפוליטיים (ש"ס ויהדות התורה לא תומכות בפסילות הללו), או ליחסי הכוחות שנקבעו על ידי הבוחר. כך או כך, בניגוד למקרה של שיקלי שנכרך על ידי נתניהו יחד עם המקרים הללו - אין לכך קשר לשופט שעומד בראש הוועדה.
בשורה התחתונה: דבריו של נתניהו מטעים. שיקלי נפסל על ידי יו"ר ועדת הבחירות בעקבות פנייה של מרצ, בעוד שאיש לא פנה כדי לפסול את הח"כים שיר, עודה וטיבי. בעבר ועדת הבחירות כן פסלה ח"כים מהרשימה המשותפת, ואף את מפלגת רע"ם־בל"ד כולה, אך בית המשפט העליון הפך את ההחלטה.
תחקיר: אוריה בר-מאיר