גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבנקים העלו את הריבית על הפיקדונות, אך הריבית על המינוס עלתה עוד יותר

הרוב המוחלט של הבנקים מיהרו לגלגל את מלוא העלאת הריבית האחרונה לחשבונות שנמצאים במינוס ● מנגד, הבנקים שמעו את הביקורת הציבורית והעלו גם את הריבית על הפיקדונות, אך באופן מצומצם יותר ● הבנק הדיגיטלי וואן זירו מצליח לבלוט לטובה בשני הפרמטרים

הבנקים העלו את הריבית על הפיקדונות, אך הריבית על המינוס עלתה עוד יותר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
הבנקים העלו את הריבית על הפיקדונות, אך הריבית על המינוס עלתה עוד יותר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל העלה בשבוע שעבר את הריבית ב־0.75% עד לכדי 2.75%, וכמעט כל הבנקים מיהרו לגלגל את מלוא ההעלאה לריבית שמשלמים לקוחות שחשבונם נמצא במינוס (אוברדראפט). כתוצאה מכך, הריבית על מסגרת המינוס נמצאת ברוב הבנקים כבר עמוק בסביבה דו ספרתית.

● למה הבנקים מעניקים ריבית גבוהה יותר לפקדונות לטווח קצר ומה התחזיות להמשך
● שוק הדיור הצטנן, והבנקים חזרו להילחם על משכנתאות
● הכנסות הבנקים מעמלות גדלו: כמה שילמנו על חשבון העו"ש ב-2021?

הריבית על המינוס מחושבת על בסיס הפריים - ריבית בנק ישראל ועוד 1.5%, כלומר 4.25%, ועליה מוסיף הבנק תוספת סיכון שהוא קובע בעצמו. הבנקים מחלקים את הריבית על האובדראפט לשלוש מדרגות, כאשר כל מדרגה משקפת מסגרת אשראי גבוהה יותר, ובחריגה מעבר למסגרת גובים הבנקים ריבית נוספת.

כל בנק מגדיר אחרת את היקף המדרגות, אך בהחלט אפשר להשוות את הריביות בקפיצות שמהוות מעבר ממדרגה למדרגה. נציין כי מדובר בריבית מירבית, כאשר מרוב הלקוחות הריבית שנגבית נמוכה.

 

הבנק הדיגיטלי החליט לספוג את העליות

בבנק הפועלים הריבית בחשבון עו"ש למעבירי משכורת שנמצאים במינוס בחשבון, עומדת במדרגה הראשונה על 10.75% (פריים + 6.5%), בעוד הריבית במדרגה השנייה עומדת על 13.45% (פריים + 9.2%).

במזרחי טפחות הריבית על מסגרת משיכת יתר עומדת על 11.25% ואילו במדרגה השנייה היא כבר נמצאת ברף של 15.2%. בלאומי שתי המדרגות הראשונות זהות בתוספת הסיכון שגובה הבנק על משיכת היתר, והן עומדות על עד 14.15%.

בהיבט הזה מי שבולט לחיוב הוא וואן זירו, הבנק הדיגיטלי החדש שפתח לאחרונה את שעריו וממשיך לגייס לקוחות. הבנק החליט שלא לייקר את ריבית המינוס אלא לספוג את ההעלאה בעצמו. זאת, "על רקע הכבדת נטל האשראי על משקי הבית", שייקרו עד עתה את הריביות על המשכנתאות במאות שקלים בתוך חודשים ספורים. בוואן זירו אין חלוקה למדרגות, וריבית המינוס שגובה הבנק עומדת על P+ 4.6%, כלומר 8.85%.

גם הבינלאומי מציע ריביות נמוכות יחסית למערכת הבנקאית, של 10.25% במדרגה הראשונה ו־12.75% במדרגה השנייה. בדיסקונט יצאו לפני כמה חודשים במהלך צרכני־שיווקי לפיו הבנק לא גובה ריבית על חשבונות מינוס של עד 2,000 שקל, וזו מהווה מבחינתו מדרגה ראשונה. במדרגה השנייה הריבית על מסגרת משיכת יתר עומדת על 12.15% ובשלישית על 13.75%.

בריבית על הפיקדונות המצב שונה

לעומת הגלגול הכמעט גורף של העלאת הריבית של בנק ישראל לריבית על המינוס, כמעט כל הבנקים לא העבירו, שוב, את מלוא העלאת הריבית במשק לריבית על הפיקדונות של הציבור.

גם כאן, וואן זירו בולט לטובה בגלגול העלאת הריבית של בנק ישראל לפיקדונות של הציבור. הבנק לא פגע במרווח הפיקדון, כלומר גלגל את מלוא העלאת הריבית ללקוחות שיפתחו פיקדונות חדשים. הוא מציע נכון להיום רק פיקדונות בריבית משתנה, כזו שיכולה מצד אחד לשחק לטובת הציבור כשהריבית עולה לעומת פיקדון בריבית קבועה. אך מנגד, ככל שהריבית של בנק ישראל תרד, גם הריבית עליו תרד.

בבנק החדש מציעים ריבית של פריים מינוס 0.85%, דהיינו 3.4% למי שיסגור את הכסף לשנה. הבנק העלה את הריביות גם לפיקדונות היומיים והחודשיים והן עומדות על 1.5% ו־2.65% בהתאמה.

בנק הפועלים ניצל את העלאת הריבית האחרונה של בנק ישראל על מנת לצמצם את הפערים מהמתחרים בפיקדונות לשנה. כך, הריבית הקבועה בפיקדון למשך שנה קפצה מ־1.7% ל־2.36% עבור הפקדה של 10,000 שקל. הריבית המשתנה עלתה מ־0.85% ל־1.54%. למרות השיפור, הריביות של בנק הפועלים הן עדיין מהנמוכות במערכת בפיקדונות לשנה.

בנק נוסף ששדרג את הריביות באופן משמעותי בימים האחרונים הוא מזרחי טפחות, שמציע כעת, יחד עם דיסקונט, את הריבית הגבוהה ביותר בפיקדון לשנה בריבית קבועה - 3.5%. למעשה, מדובר בהכפלה של הריבית על הפיקדונות בריבית קבועה, לאחר שזו עמדה רק לפני כמה ימים על 1.7%. גם בריבית המשתנה העלה מזרחי טפחות ריבית, מ־1.5% ל־2%.

בדיסקונט, שהיה הראשון שהעלה את הריבית על הפיקדונות באופן משמעותי כבר אחרי העלאת הריבית הקודמת (בסוף אוגוסט, גם ב־0.75%), העלו הפעם ב־0.5% את הריבית על פיקדון לשנה בריבית קבועה. היא הגיעה ל־3.5% בפתיחת פיקדון באופן דיגיטלי ול־3% בפתיחה בסניף.

בפיקדון בריבית משתנה עלתה הריבית ב־0.75% לאחר שהבנק שמר על המרווח שנקבע לפני העלאת הריבית בשבוע שעבר. כך שהריבית בדיגיטל עומדת על 2.75% ובסניף על 2.25%. בפיקדונות היומיים, השבועיים והחודשיים לא שינו בשלב זה בדיסקונט את הריביות, אך ברבעוניים העלה הבנק את הריבית ב־0.35% לכדי 1.35%. מי שיוותר על תחנות היציאה ולא ימשוך את הכסף במשך כל התקופה יקבל ריביות גבוהות יותר.

בבנק בעל השווי הגבוהה ביותר, לאומי, גלגלו כמעט את כל העלאת הריבית לפיקדונות לשנה בריבית קבועה, וזו עומדת על 2.65%, שמציבה את לאומי במקום השלישי בפרמטר זה. גם בריבית המשתנה העלה לאומי את הריבית, מ־1.2% ל־1.7%, אך הבנק עדיין נמצא בחלק התחתון של הטבלה בפרמטר הזה.

השקיפות גדלה ומייצרת תחרות בין הבנקים

בבנק הבינלאומי היו סולידיים יותר לאחר העלאת הריבית האחרונה, והעלו ב־0.1% את הריביות לתקופה של שנה והן עומדות על ריבית קבועה של 2.7% ו־2.1% בריבית משתנה, שתיהן בעת הצטרפות דיגיטלית. עבור פיקדונות גדולים יותר, של 50 אלף שקל ומעלה, הבנק מציע ריבית שנתית של 3.1%. הבנק שיפר את הריביות בטווחים הקצרים בשיעור ניכר יותר כשהעלה אותן מסביבות 0.65% ל־0.9%.

בבנק ירושלים שומרים על המיקום הגבוה מבחינת "הנדיבות" כלפי לקוחות הבנק ונמצאים במקום השלישי בשני הפרמטרים המוצגים, עם ריבית של 3.1% בפיקדונות עם ריבית קבועה (עלייה מ-2% לפני ימים ספורים) ו-2.75% בריבית המשתנה (עלייה מ-2.6%). גם בבנק יהב העלו את הריביות על הפיקדונות. בעוד שבריבית הקבועה כמעט כל העלאת הריבית הועברה ללקוחות, בריבית המשתנה העלייה הייתה קטנה יחסית, כאשר בשני הפרמטרים ביהב עוד נמצאים אחרי יתר המערכת הבנקאית.

נזכיר כי בתחילת החודש החל בנק ישראל לפרסם את הריביות הממוצעות שמעניקים הבנקים ללקוחותיהם על הפיקדונות, ובמקביל את הריביות שהם גובים על ההלוואות. מדובר בצעד מבורך שמאפשר השוואה עבור הלקוחות ותחרות בין הבנקים, אך עדיין מדובר על פרסום של פעם בחודש, בעוד שהבנקים מעדכנים את הריביות כמעט על בסיס יומי.

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק