מרכז החדשנות ביזמקס לחרדים בירושלים / צילום: יוסי זמיר
הכותב הוא מנהל מרכזי תעסוקה וחדשנות לחרדים
ההתכתשות הפוליטית בנושא לימודי הליב"ה ומידת הקריטיות שלהם לצעירים חרדים שאמורים להשתלב בעולם העבודה, תמשיך כנראה גם לקראת מערכת הבחירות הבאה. אחת לתקופה, בעיקר סביב הבחירות, הדיונים בנושא נעשים רוויי אמוציות, צעקות ואוויר חם, אך נטולי משמעות אופרטיבית לפתרון הבעיה. ובינתיים, עשרות אלפי צעירים חרדים שכבר סיימו את לימודיהם, יוצאים לשוק העבודה ומחפשים את דרכם להשתלבות בתעסוקה.
כשבאים לדון ברמה האסטרטגית של סוגיית הכנת צעירים חרדים לעולם העבודה, חייבים לנקות את רעשי הרקע ולבחון את המצב בשטח: מה הפוטנציאל, מה כבר עובד ומה צריך לעשות. נתחיל מהדבר הידוע ביותר לבכירי ההייטק: כבר יותר מעשור התעשייה מתמודדת עם מחסור בכוח־אדם מיומן. הנתונים מצביעים על מחסור של 10־15 אלף עובדים. לפי דוח רשות החדשנות ו־SNC, גם בתקופה הנוכחית, עם הפיטורים וההאטה הגלובלית, קיים שיא במספר המשרות הפנויות בהייטק.
תרומה מכרעת למשק
מחסור זה מקבל משמעות רבה יותר כשלוקחים בחשבון את תרומתו הקריטית של ההייטק לכלכלה הישראלית. לפי רשות החדשנות, בשנת 2021 ההייטק הגיע ל־54% מסך היצוא הישראלי. שיעור השכירים בענף הגיע לרמה של 10.4% מכלל השכירים במשק והם מכניסים 25% ממס ההכנסה של שכירים. האם עובדים חרדים הם חלק מהתרומה הזאת? לא ממש. למרות הניסיונות והעיסוק הרב, מספר הגברים החרדים בהייטק נמוך מאוד ביחס לחלקם באוכלוסייה. רק אחוז אחד מתוך כ־330,000 עובדי הייטק הם גברים חרדים.
אתגר שילוב חרדים בהייטק, קריטי לעתידה הכלכלי של ישראל. הציבור החרדי הוא כיום 12% מאוכלוסיית ישראל, אך כשמסתכלים על ילדי כיתה א', מגלים ש־19% מהם חרדים. דמוגרפים אוהבים לדון בשאלה מה יקרה כשהחרדים יהיו רוב, בבנק ישראל כבר הכינו את התשובה: אם מגמות התעסוקה בחברה החרדית יימשכו כפי שהן, יהיה צורך בהעלאת מיסים בשיעור של 16% בשנים הקרובות. חייבים שהחרדים יתרמו חלק משמעותי גם בקטר של המשק.
נכון, צריך להתאמץ כדי לרבע את המעגל, אך מה שלא ייפתר היום יהיה אתגר קשה יותר מחר. כשתקום הממשלה החדשה, היא תהיה חייבת למקם את סוגיית שילוב החרדים בתעסוקה איכותית ובכלל זה בהייטק, בראש תוכנית העבודה הכלכלית שלה.
התוכנית הממשלתית האחרונה לתעסוקת חרדים, הייתה בשנת 2013 והסתיימה בשנת 2018. עשור שלם עבר מאז. בחסות המשבר הפוליטי של השנים האחרונות, כמעט ולא הוקדשה מחשבה לפתרון הסוגיה הבוערת. גם בממשלה האחרונה, לא נעשה כל צעד אסטרטגי לשילוב חרדים בתעסוקה ובהייטק. מה כן נעשה בשנים האחרונות? פתרונות נקודתיים ותוכניות הכשרה קטנות שפעלו ללא תקציב רב־שנתי ותוכנית אסטרטגית סדורה. מצב זה יצר חוסר ודאות ויציבות אצל הארגונים המפעילים של התוכניות, אצל המעסיקים וגם אצל הציבור החרדי, שמתעניין בכניסה לשוק העבודה.
אל הוואקום שהשאירה הממשלה בתחום, נכנסו שחקנים אחרים. חברות עסקיות ובעיקר חברות הייטק, שמבינות את הפוטנציאל של הציבור החרדי וזקוקות נואשות לעובדים, ארגוני מגזר שלישי וקרנות פילנתרופיות. כך השקנו בחודשים האחרונים את תוכנית Mego, הכשרה ארוכת־טווח להייטק שמופעלת על ידי קרן קמ"ח (קידום מקצועי חרדי), קרנות פילנתרופיות גדולות וחברות מובילות מהתעשייה, במטרה לשלב 2,000 גברים חרדים כמתכנתים בשנים הקרובות.
מדיניות ברורה
אבל פתרונות פרטיים כאלו, טובים ככל שיהיו, אינם מספיקים לציבור הגדול המעוניין לעבוד. הממשלה החדשה תידרש למדיניות בנושא הכשרה איכותית של חרדים לתעסוקה מתוך הבנה שיותר ויותר צעירים חרדים מעוניינים להשתלב בתעסוקה ושיש למצוא עבורם פתרונות ישימים ואטרקטיביים מספיק, כדי למשוך עוד חרדים אל שוק העבודה.
כעת נדרשת תוכנית חומש ממשלתית. מהפכה של הכשרות מקצועיות, שתוכל לסייע לפתרון משבר כוח־האדם של תעשיית ההייטק ולתת תנופה אמיתית לתעסוקת חרדים ולכלכלת ישראל.