בית החולים אסותא ראשון לציון / צילום: דוברות אסותא
בפרשת החלפת העוברים באסותא ראשון לציון נרשמה אתמול (ב') התפתחות מפתיעה, כאשר בדיקה גנטית קבעה כי מי שבית החולים אסותא זיהה כהורים הגנטיים של העוברית שהוחזרה בטעות לרחם של האישה הלא נכונה, גם הם אינם הוריה הגנטיים.
בדיקה שנערכה כחלק מהטיפול הרפואי בעוברית בתוך הרחם, הראתה כי האם הנושאת איננה אמה הגנטית של העוברית. בית החולים זיהה זוג אחר שהיה בטיפולים באותו המקום ובאותו הזמן, וניטש מאבק משפטי בין הצדדים, שביקשו שניהם לגדל את התינוקת.
האישה ההרה סירבה לעבור בדיקה גנטית, אך בית המשפט דחה את התנגדותה והורה על ביצוע הבדיקה כדי לוודא האם הזוג האחר הוא אכן ההורים הביולוגיים. אתמול, כאמור, הבדיקה הזו הראתה כי גם הם אינם ההורים הגנטיים של העוברית, שצפויה להיוולד תוך ימים ספורים.
● ביום רביעי: גנץ, נתניהו וכל בכירי המשק על במה אחת - כל הפרטים על ועידת ישראל
● הדרמה במחדל ההפריה באסותא: אין קשר גנטי להורים שנחשבו לביולוגיים
● מחדל ההפריה של אסותא: תביעות הענק שבדרך והדילמה המשפטית - מי היא אם התינוק?
אם לא הם, אז איך ניתן יהיה לדעת מי כן? גלובס שוחח עם רופאי פוריות וגנטיקאים כדי לנסות להבין מה יקרה כעת.
איפה יכלה הייתה לקרות הטעות, וכמה אפשרויות של הורים גנטיים קיימות?
רופא פוריות שביקש שלא להתראיין בשמו אומר: "ישנם כמה מקומות שבהם יכולה הייתה להתרחש הטעות. בשלב יצירת העובר מן הזרע והביצית, אולי סימנו אותו בטעות כשייך לזוג הלא נכון. אחר-כך, אם העובר היה מוקפא, ייתכן שהייתה טעות בסימון שלו כששלחו אותו להקפאה. ייתכן שלקחו את העובר הלא נכון מן המקפיא לקראת ביצוע ההחזרה של העוברים לרחם, ולבסוף יכלו להחזיר את העובר המופשר הלא נכון לרחם".
לכן כעת הסיפור מסתבך מאוד, משום שההורים הביולוגיים יכולים להיות כאלה שהיו ליד האישה ההרה ביום בו בוצעה שאיבת הביציות והחיבור עם הזרע, או עוברים שנשלחו להקפאה יחד, או עוברים שהופשרו יחד, או עוברים שהוחזרו יחד. כל אחד מהדברים הללו יכול היה לקרות בתאריכים קצת שונים.
תרחיש בלהות אפשרי הוא שהתרחשה טעות שרשרת. עובר של אישה א' הוחזר לאישה ב', אך העובר שלה הוחזר לאישה ג' וכן הלאה. גם אם לא כל ההריונות הללו צלחו, עדיין ייתכן כי בירור של האירועים יגרור זוגות נוספים לתוך התסבוכת הנוכחית, כולל כאלה שהילדים שלהם כבר נולדו או ייוולדו בימים הקרובים.
האם ייתכן שדברים כאלה קורים כל הזמן?
רופא הפוריות: "הבדיקה במרפאות הפוריות היא סופר-קפדנית. כל אישה וגבר שמגיעים למרפאה מקבלים סט מדבקות שמודבק על כל כלי שקשור בהפריה שלהם. על כל צלוחית במעבדת ההפריה כתובים הפרטים של האישה פעמיים, ושני אנשי צוות מוודאים יחד שמדובר בצלוחית הנכונה. כאשר מחזירים את העוברים לאישה, מוודאים מולה את תעודת הזהות שלה. הסיכוי שהתרחיש הזה יקרה הוא כמו הסיכון לתאונת מטוס".
בכל זאת, כנראה שטעויות קורות לא רק בישראל. חברה בשם IMT Matcher הוקמה כדי לסרוק את סביבת העבודה של טכנאי המעבדה ולוודא כי על משטח העבודה נמצא רק כלי אחד מכל סוג. כך אין סיכוי שהכלים יתערבבו. זאת, בנוסף לסריקת הברקודים אותה ציינו קודם.
ד"ר עדי רכס, מומחית במיילדות, גינקולוגיה ופריון ומומחית בגנטיקה בבית החולים ליס, מספרת כי "מאז שעלה המקרה לכותרות אנחנו מקבלים טלפונים מהורים שעברו טיפולים בבית החולים אסותא בשנים האחרונות או אפילו בבתי חולים אחרים, והם רוצים רק לוודא שהעוברים שלהם או הילדים שלנולדו להם, הם אכן שלהם גנטית. אבל בישראל רק בית משפט יכול לבקש בדיקת אבהות (או אימהות)".
גם מי שמוכן לשלם על כך, לא יכול לעשות את זה על דעת עצמו, בשל מחשבה על טובת הילד. הגישה הזו מובעת בין היתר מחוסר הרצון לחשוף ילדים שאמהותיהן הרו לגברים שלא מוגדרים כאבותיהם, שמספרם מגיע על פי פרסומים מדעיים מסויימים, לכ-5% מכלל הילדים, ואולי הינה פחות רלוונטית עבור זוגות שיצאו יחד לבצע טיפולי פוריות.
רכס: "בדיקת מי שפיר רגילה לא בודקת קשר משפחתי". כלומר גם מי שעברו בדיקות מי שפיר לא יכולים להיות בטוחים שהילד שלהם גנטית. אולם בכל זאת מה שצריך להרגיע הוא אמצעי האבטחה הקפדניים שבדרך כלל ננקטים על ידי בתי החולים, שהופכים אירועים כאלה לנדירים.
מה יידרש כדי לבדוק כל הורה שייתכן וקשור לפרשה?
פרופ' שי כרמי, גנטיקאי מהאוניברסיטה העברית, מסביר: "הבדיקה המורכבת ביותר היא לעובר. כדי לבצע אותה צריך לקחת מי שפיר, או לעשות בדיקת דם לאם, ולחפש תאים חופשיים בדם שלה. כיוון שכבר בוצעה בדיקת מי שפיר לעוברית, עכשיו מבחינה גנטית יחסית פשוט לבדוק את כל ההורים הפוטנציאליים.
"הבדיקה הנהוגה היום בישראל להורות בוחנת כ-15 אזורים בגנום שבהם יש חזרות של אותיות, כאשר מספר החזרות שונה בין אדם לאדם. אם לילד יש באזור מסוים נניח 10 חזרות על עותק אחד של הכרומוזום ו-7 חזרות על העותק השני, אז כרומוזום עם 10 חזרות חייב להימצא אצל האבא וכרומוזום עם 7 חזרות אצל האמא (או הפוך). אם אין כרומוזומים כאלו אצל מי שאמורים להיות ההורים, המשמעות היא שהם אינם ההורים. כאשר בודקים 15 אזורים, הדיוק של הבדיקה עבור קרובי משפחה מדרגה ראשונה נחשב מצויין, בפרט אם בודקים גם אב וגם אם. הבדיקה לא מאוד יקרה, ואפשר לבדוק מאות זוגות פוטנציאליים. גם אם יחליטו לדייק יותר ולבצע לכולם בדיקת צ'יפ גנטי שממפה כמיליון אותיות על הגנום, זה לא יהיה יותר יקר. היתרון של הצ'יפ הוא היכולת לזהות קרובי משפחה רחוקים יותר, אבל זה פחות רלוונטי במקרה הזה".
"בדיקות כאלה יכולות להיות לא החלטיות כאשר יש מעט חומר גנטי, למשל כאשר בודקים חומר שמגיע מזירת פשע, או כאשר החומר הגנטי ישן, כמו במקרה בו נפתח קבר בפרשת ילדי תימן. אך בבדיקות הורות אין בעיה כזו וניתן להגיע בקלות למסקנה מבוססת".
יש לציין כי הבדיקות לוקחות כמה ימים, ולא ברור אם ניתן לעשות אותן לפני הלידה. כאשר לפני כן עוד יש לבצע שוב תחקיר באסותא ולסמן שוב, הפעם אולי בצורה מוצלחת יותר, את ההורים הרלוונטיים.
מה יקרה אם לא יימצאו ההורים הביולוגיים?
אל בית החולים אסותא הגיעו בימים האחרונים פניות של מאות מטופלי פוריות שרצו לבדוק את ההתאמה בינם לבין תינוקת המריבה. אולם בתקשורת גם נמסר כי העוברית סובלת ממחלה, עברה כבר ניתוח, וייתכן שתצטרך ניתוחים נוספים.
בית המשפט אינו צפוי לחייב איש להיבדק, אם כי הוא יכול עקרונית לעשות זאת. אם לא יימצאו ההורים הביולוגיים, התינוקת צפויה להישאר אצל האישה שהרתה אותה ואצל משפחתה.
בית המשפט יכול אף להחליט כי אם לא יימצאו ההורים עד לידת העוברית, החיפושים אחריהם יופסקו, וזאת גם במקרה שיהיו הורים שירצו להיבדק.
"גם במקרה כזה, זהות ההורים הגנטיים לא בהכרח תישאר סוד לנצח", אומר פרופ' כרמי. "אם המשפחה או הילדה כאשר תגדל יעלו את המידע הגנטי שלהם למאגר גנטי כמו 23andme, הן יוכלו בסבירות גבוהה למצוא בן דוד שני או שלישי, ומכאן הדרך לדעת מיהם הוריה הגנטיים, שעברו טיפולי פוריות בבית החולים אסותא ראשון לציון, תהיה קצרה".