גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יו"ר ראדא לא מוותר: ינסה שוב לקבל את הבונוס של 1.2 מיליון דולר על מכירתה

בעלי המניות אישרו בשבוע שעבר את העסקה למכירת החברה הביטחונית ללאונרדו DRS, אך לא את המענקים ליו"ר יוסי בן–שלום ולמנכ"ל דב סלע • כעת היו"ר מנסה שוב לקבל את אישור האסיפה, בגיבוי ועדת התגמול: "מאז כניסתו הניבה המניה מעל ל–1,000%"

יוסי בן שלום, מבעלי DBSI / צילום: תמר מצפי
יוסי בן שלום, מבעלי DBSI / צילום: תמר מצפי

החברה הביטחונית ראדא, שמכירתה לחברת לאונרדו DRS אושרה בשבוע שעבר וצפויה להיסגר בקרוב, מנסה שוב להשיג את אישור בעלי המניות שלה להענקת בונוס ליו"ר, יוסי בן-שלום. בשבוע שעבר נערכה אסיפת בעלי מניות לאישור מכירת החברה וכן לאישור מספר הצעות נוספות, בהן הקצאת בונוסים לבן-שלום ולמנכ"ל ראדא, דב סלע.

בעוד שבעלי המניות אישרו את מכירת החברה, את הבונוס בסך 500 אלף דולר לסמנכ"ל הכספים וכן מענקי שימור שיוענקו לבכירי החברה על ידי החברה הרוכשת - הם התנגדו לאישור הבונוסים לבן-שלום ולסלע, בסך 1.2 מיליון דולר ו-2 מיליון דולר, בהתאמה.

כעת מזמנת ראדא אסיפה נוספת, בניסיון שני לאשר את הבונוס לבן-שלום (אך לא למנכ"ל סלע). באסיפה הקודמת - שבה מעל 99% תמכו במכירת החברה - כ-52% התנגדו לאישור הבונוס לבן-שלום וכ-48% תמכו, ונראה כי ראדא מעריכה שהפעם תוכל להשיג את התמיכה הנדרשת לבונוס. מנגד, החברה לא מנסה שוב לקבל את האישור להענקת הבונוס לסלע, ככל הנראה משום שבמקרה זה היא מעריכה שלא תשיג את הרוב הנדרש.

בן-שלום עומד בראש דירקטוריון ראדא מאז שחברת ההשקעות הפרטית שלו ושל ברק דותן, DBSI, השתלטה ב-2016 על ראדא, שהייתה בקשיי נזילות. יחד עם סלע, שהגיע זמן קצר מאוחר יותר, בוצע מהלך של התייעלות והצפת ערך משמעותית בחברה, ומניית ראדא זינקה. DBSI מכרה את רוב מניותיה בראדא בשנים האחרונות, ונותרה עם פחות מ-4% טרום המכירה ללאונרדו DRS.

 

ועדת ההתגמול התכנסה לדיון נוסף בנושא


האסיפה הנוספת תתקיים ב-28 בנובמבר, ובה יתבקשו בעלי המניות לאשר את הבונוס לבן-שלום בעקבות מכירת החברה, ללא שינוי בסכום הבונוס, 1.2 מיליון דולר. בזימון לאסיפה מספקת החברה הפעם נימוקים מפורטים למתן הבונוס. ראדא מציינת בזימון כי לאחר שהאסיפה התנגדה לאישור הבונוס, ועדת התגמול של הדירקטוריון התכנסה שוב לדון בנושא, והחליטה לחזור שוב על החלטתה הקודמת ולהמליץ על הענקת הבונוס.

בין הנימוקים שהיא מספקת: תרומתו של בן-שלום לשינוי בחברה מאז מינויו כיו"ר פעיל, הכוללת גיוס הון של למעלה מ-100 מיליון דולר, שינוי בהנהלה, השקעה בצמיחה - שהגדילה את מספר העובדים מ-80 ל-340, וכן אימוץ מודל עסקי ייחודי בעולם הביטחוני, שהגדיל את ההכנסות השנתיות מ-13 מיליון דולר ב-2016 ל-117 מיליון דולר ב-2021.

עוד נכתב שם, שראדא הפכה למובילה בשוק הנישה של מכ"מים לכוח המתמרן, והנוכחות שלה בארה"ב גדלה משמעותית. והסיבה המרכזית אולי לקבלת תמיכת בעלי המניות במתן הבונוס היא שמאז כניסת בן־שלום לתפקיד ייצרה להם החברה ערך משמעותי, עם תשואה של למעלה מ-1,000%.

מכירה לפי פרמיה של 30% על מניית ראדא


ביוני האחרון הודיעה ראדא על מכירתה ללאונרדו DRS, חברה אמריקאית פרטית שנמצאת בשליטת חברה איטלקית ציבורית, בעסקת מניות לפי שווי של 775 מיליון דולר - פרמיה של יותר מ־30%, לטענת ראדא, על מחיר המניה באותה עת. עם זאת, כאמור, הרוכשת היא חברה פרטית שאין לה מחיר למניה שממנו ניתן לגזור חד-משמעית את שווייה של ראדא בעסקה.

זו כנראה הסיבה שבגללה מניית ראדא, הנסחרת בנאסד"ק ובת"א, ירדה ב-6% מאז הדיווח על מכירתה, והיא נסחרת כעת לפי שווי של 543 מיליון דולר. המיזוג עם ראדא יהפוך את לאונרדו DRS, שניסתה אשתקד להנפיק את מניותיה בוול סטריט ללא הצלחה, לחברה ציבורית, באמצעות החברה הממוזגת.

הזימון לאסיפה הנוכחית מפרט עוד, כי בשנתיים האחרונות הוביל בן-שלום את התהליך למכירת החברה, וכי מ-2018 לא שונה התגמול ששולם לו, למרות צמיחת החברה בשנים האחרונות. כל הנימוקים האלה מובילים שוב את ועדת התגמול להמליץ על האישור.

עוד כתבות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI