גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לימודים לעשירים, גניבת מרצים והקלות לסלבס: מנכ"לית רייכמן עונה לכל הטענות

מאז שהוקם, רייכמן הוא המוסד שמושך הכי הרבה אש בזירה האקדמית ● הוא גובה שכר לימוד של יותר מ-40 אלף שקל לשנה, מושך מרצים ממוסדות אחרים ועכשיו פותח בית ספר לרפואה - למי שידו משגת ● זה גם מה שגרם להתנגדות להפיכתו לאוניברסיטה לפני שנה ● כעת המנכ"לית איילת בן עזר משיבה למבקרים, וגם מדברת על עזיבת דירקטוריון שופרסל ועל החיים לצד האחות רקפת רוסק-עמינח

איילת בן עזר / צילום: רמי זרנגר
איילת בן עזר / צילום: רמי זרנגר

 

אולי העושר כבר מזמן לא מרוכז בידי כמה משפחות מורמות מעם, אבל סיבוב בשבילים המוריקים של אוניברסיטת רייכמן הוא הומאז' לשושלות ההון הישראליות והיהודיות הידועות. עופר, אריסון, רקנאטי, אדלסון, כצמן, וגם לאודר, ברוך איבצ'ר ומארק ריץ' הם רק חלק מהשמות שמתנוססים על הבניינים ומכוני המחקר של המקום. אולי לא הון־שלטון, אבל בהחלט הון־מכון. לא שרייכמן היא האוניברסיטה היחידה שנעזרת בתורמים עשירים, אבל דומה שהמקבץ כאן גדול במיוחד.

רייכמן לא רק בולטת בתרומות שהיא מצליחה לגייס, היא גם מוסד הלימודים האקדמי היקר ביותר בארץ. תלמידים שרוצים להשתלב בה נאלצים להיפרד מ־44 אלף שקל לשנה בתואר הראשון, וה־MBA אפילו יקר יותר. השנייה אחריה, בהפרש של כמה אלפי שקלים לשנה, היא המכללה למינהל. האוניברסיטאות האחרות כולן מתוקצבות, ושכר הלימוד בהן מגיע לשליש או פחות.

צמחה באינסטגרם ומוכרת במיליונים: הציירת הצעירה שמסעירה את עולם האמנות
במאה ה-20 ראינו את הנס הכלכלי הגדול בהיסטוריה. הוא נגמר | ראיון
החיילות שמסתערות על נתיב הקריפטו של ארגוני הטרור 

מאז הקמתה רייכמן היא גם המוסד הכי מושך אש בזירה האקדמית. מלבד העובדה שהיא נחשבת למקום שבו לומדים בני הצמרת הכלכלית המקומית, במשך שנים היא נתקלה בהתנגדות עזה מצד האוניברסיטאות האחרות לניסיון שלה להפוך ממכללה (המרכז הבינתחומי) לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל - תואר שהשיגה לבסוף לפני קצת יותר משנה. אלה גם התלוננו לא מעט על "גניבת מרצים" מצד הגוף שבניגוד להן אינו מוגבל בגובה השכר שהוא יכול לשלם. המתנגד החריף ביותר אולי היה שמואל סלבין, לשעבר מנכ"ל האוצר וחבר הוות"ת (הוועדה לתקצוב ותכנון של המועצה להשכלה גבוהה), שכינה אותה "מועדון הכשרה מקצועית לבני ובנות עשירים" וטען כי "בגלל הקשרים של רייכמן עם גורמים פוליטיים לקחו מכללה בינונית ובאמצעות פוליטיקה עלובה הקימו אוניברסיטה".

בניין סמי עופר לתקשורת בבינתחומי בהרצליה / צילום: ויקיפדיה

"רייכמן (אוריאל, מייסד ויו"ר האוניברסיטה - ש"ל) קורא לזה הקרטל, ואני מסכימה איתו", אומרת ד"ר איילת בן עזר, מנכ"לית וסגנית נשיא באוניברסיטת רייכמן, בראיון לרגל פתיחת שנת הלימודים תשפ"ג השבוע, שבה יתחילו את לימודיהם במוסד 8,600 סטודנטים. "האוניברסיטאות לא רצו שנהפוך לאוניברסיטה, המל"ג לא עשתה לנו חיים קלים. הם לא רוצים עוד תחרות, לא רוצים עוד אנשים שייכנסו איתם לאוטובוס, כי הוא מלא. חווינו קשיים רוב הדרך, ואני הייתי שותפה לרבים מהם. כל תואר שרצינו לתת היה כרוך במאבק. אבל ככל שיענוהו כן ירבה וכן יפרוץ, כי אנחנו מההתחלה, מהיום הראשון, נבנינו כאוניברסיטה".

רייכמן "גנב" גם אותה

בן עזר, שבאמת שם כמעט מההתחלה, היא למעשה אחת הדוגמאות למרצה שהבינתחומי "גנב" ממוסד אחר. היא התחילה את דרכה האקדמית בלימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב. שם גם פגשה לראשונה את פרופ' רייכמן, שהיה אז דקאן הפקולטה למשפטים שם, וגם למדה אצלו דיני קניין.

אחרי התמחות בפרקליטות האזרחית, נסעה לאנגליה עם בעלה דאז. הוא למד מינהל עסקים והיא עבדה במשרד עורכי דין מקומי. משם הם עברו לשנה בשוויץ. "כשחזרנו לארץ הייתי בהריון עם הבכורה שלי", משחזרת בן עזר, "וחשבתי שלא נכון להתחיל לעבוד במשרד עורכי דין כשאני בחודש החמישי. כיוון שסיימתי בשעתו לימודי משפטים בהצטיינות, קיבלו אותי להיות מתרגלת באוניברסיטת תל אביב".

כשפרופ' רייכמן פתח את מכללת רמות משפט, ב־1990 - שהייתה המכללה הלא מתוקצבת הראשונה בישראל - הוא הזמין אותה להרצות שם. באותה התקופה הקימה אוניברסיטת חיפה פקולטה למשפטים, ובן עזר קיבלה הצעה להרצות ובמקביל לעשות דוקטורט.

הפגישה הבאה עם רייכמן הייתה כשמונה שנים לאחר מכן, ב־1998. בן עזר כבר נחשבה מרצה מצטיינת, והוא כבר הקים את המרכז הבינתחומי וחיפש מרצים למשפטים. "קבענו פגישה, ובאתי לפה. לא היה כאן כמעט כלום, רק הצריפים של הבסיס הצבאי שעליו הוקם המרכז. בחוץ היה מבול, ולא היה ניקוז בשבילים אז הכול היה מלא מים. הייתי צריכה להרים את המכנסיים שנרטבו לי ביד אחת, וביד השנייה להחזיק את המטרייה. ככה פגשתי אותו. אבל ראיתי אדם עם זיק בעיניים. הוא עשה לי סיבוב בגשם ואמר: פה תהיה אוניברסיטה בינלאומית. יבואו אנשים מכל העולם, וזו תהיה אבן שואבת. אמרתי לעצמי: הבנאדם שכח את הכדורים או לחלופין לוקח משהו שאולי כדאי גם לי לקחת. זה היה נראה לי הזוי. אבל לצד זה היה בו משהו מידבק, משכנע".

השכנוע גם כלל משכורת טובה יותר מאשר בחיפה.
"זה היה יותר כסף אבל זה לא היה מה שהכריע. ההבדל לא היה כזה גדול. זו לא הייתה הסיבה שבאתי. היה משהו בחזון שלו, בראשוניות הזאת, שהלהיב אותי".

תרשי לי רגע להתעכב על השיטה. במערכת הציבורית השכר קבוע על פי הדרגה, ואילו אתם יכולים לקטוף מרצים פופולריים ולשלם להם יותר. שמעתי סיפורים על מחלקות שלמות שהועברו לפה מאוניברסיטאות אחרות.
"אנחנו נמצאים בשוק חופשי, ובשוק חופשי יש היצע וביקוש ואדם יכול לבחור מה שטוב ונכון לו, כמו שלקחו אותי. וזה בסדר. לא הייתי מעורבת במקרים שתיארת (שקרו בתחילת הדרך של הבינתחומי -ש"ל), אבל לפעמים כשאתה לוקח מישהו, הוא מגיע עם עוד חוקרים כקבוצה, כי הם חוקרים יחד. קל להגיד 'לקחתם אותם', אבל יש דינמיקה לדברים האלה".

בן עזר לימדה במרכז הבינתחומי דיני נזיקין, משפט בינלאומי פרטי ואחריות יצרנים למוצרים פגומים (על הנושא האחרון גם כתבה ספר), ופיתחה קריירה אקדמית כמו חוקרים רבים אחרים. אבל עם הזמן היא הגיעה להבנה שהיא לא רוצה להמשיך במסלול הזה. "הבנתי שבקריירה אקדמית אתה קודם כל נמדד על מאמרים, ובשביל להגיע להיות פרופסור - שזו המטרה בקריירה כזאת - אצטרך לשבת כל היום מול המחשב או בספרייה. זה מרתק ונהדר, אבל לא אהבתי את הבדידות הזאת. אני אדם של אנשים. מה שמשך אותי במקור לאקדמיה הוא ההוראה, האינטראקציה עם אנשים. זה תהליך שדרש אומץ".

טקס קבלת תואר. ''נכון שהמיליה שולח לפה את הילדים שלו, אבל יש לנו גם סטודנטים על מלגה'' / צילום: באדיבות המרכז הבינתחומי הרצליה

כך, ב־2005, כשבשלה ההחלטה, פנתה בן עזר לרייכמן ואמרה לו שהיא רוצה לעשות שינוי - שהוביל אותה להתמנות לסגנית נשיא למינהל, ולפני ארבע שנים למנכ"לית המרכז הבינתחומי, תפקיד שלא היה קיים קודם לכן, שכן רייכמן כנשיא היה גם "מעין מנכ"ל בפועל (בספטמבר השנה שעברה פרש רייכמן מתפקיד הנשיא ופרופ' רפי מלניק מונה במקומו - ש"ל)".

הוויתור של בן עזר על הפרופסורה לא היה עניין של מה בכך, גם בגלל הרקע המשפחתי. היא בת לאב רואה חשבון ואם, שבתחילת דרכה הייתה מחנכת ובשלב מסוים החלה לעבוד איתו. "תמיד צחקנו שאצלנו בבית הכול זה מאזנים, מה היתרונות ומה החסרונות. זה היה בית מאוד אינטלקטואלי, בית שבו קוראים הרבה ספרים ודוחפים למצוינות. לבוא לאבא שלי ולהגיד לו: נכון שאני מרצה בכירה אבל החלטתי שאני לא רוצה להיות פרופסור אלא ללכת להיות מנהלת, זה לא היה פשוט".

היא גדלה בתל אביב, ב"צנטרום של הפיילה", כהגדרתה, שדרות בן גוריון פינת דיזינגוף, עם שתי אחיות - רקפת רוסק-עמינח, בעבר מנכ"לית בנק לאומי והיום שותפה־מנהלת בקבוצת Team8, וסיגל רוסק גיסין, עורכת דין, בעבר תובעת במשטרה וממקימות סוכנות הפונדקאות "חיים חדשים" . "נשארנו מאוד מחוברות, אחיותיי ואני", אומרת בן עזר. "ובכל פעם שיש למישהי יום הולדת אנחנו עושות יום כיף לשלושתנו. האחרון היה של סיגל, נסענו לדיזנגוף, עשינו פוט מסאז', מסעדה, הסתובבנו".

רקפת רוסק עמינח, שותפה מנהלת בקבוצת Team8 / צילום: כדיה לוי

כילדה היא רקדה בלט וג'אז, התחרתה בריצות קצרות בנבחרת האתלטיקה של בית הספר, למדה צרפתית, הדריכה בצופים, ובמסגרת זו אפילו התארחה חצי שנה אצל משפחה אמריקאית במסגרת חילופי נוער, והרצתה שם על ישראל. בצבא היא שירתה ב־8200.

לצד תפקידה כמנכ"לית מכהנת בן עזר בדירקטוריונים שונים, בהם החברה הממשלתית לתיירות, כור תעשיות, דן תחבורה ציבורית, מכבי ועד מאי האחרון גם שופרסל, שם הייתה דירקטורית שש שנים. אף שהרוחות בקבוצה סערו סביב משבר ניהולי שהחל עם פרישתו, או פרישתו הכפויה, של איציק אברכהן מתפקיד המנכ"ל בינואר השנה, בן עזר מעדיפה לסכם ב"הייתי שש שנים מצוינות בשופרסל. היו שם כל מיני עניינים אבל אני לא הייתי לעומתית, עשיתי תמיד מה שהיה נכון בעיניי". לפני שבועות אחדים גם מונתה לדירקטורית בהראל השקעות. בן עזר אף חברה בפורום המנהיגות הבינלאומי iwforum.org לצד 7,500 נשים מכל העולם.

איציק אברכהן, המנכ''ל הפורש / צילום: סיון פרג'

 

"כסף לא הופך אדם לפסול"

ברייכמן היא צפויה לחגוג מהלך חדש: לאחר שספגה האוניברסיטה ביקורת שלפיה תחומי הלימוד בה מוגבלים, ואין מדעי הרוח והחיים, השנה תיפתח בה חטיבה למדעי החיים במסגרת בית הספר לפסיכולוגיה, ובקרוב, לאחר שיתקבלו האישורים הדרושים, ייפתח בית הספר הפרטי הראשון לרפואה. המימון כבר נמצא, ובית הספר ייקרא על שם דינה רקנאטי.

אז עכשיו גם לימודי רפואה הם לבני עשירים?
"ממש לא. הרי היום מי שלא מתקבל לרפואה בארץ וידו משגת נוסע ללמוד בבולגריה או באיטליה. אין מספיק רופאים בישראל ובבתי הספר לרפואה כאן אין מספיק מקומות. זו משימה לאומית לפתוח עוד בית ספר כזה.

"דיברת על השכלה רק לעשירים. בתחילת שנות התשעים ההשכלה הגבוהה הייתה באמת רק לעשירים. היו אז רק 75 אלף סטודנטים בישראל, ומי שלא התקבל למשפטים למשל, נסע לאנגליה. ההקמה של רמות משפט על ידי רייכמן הובילה לפתיחה מסיבית של מכללות בישראל וליותר מ־300 אלף תלמידים בהשכלה הגבוהה היום. המל"ג נתן לו פרס על מפעל פורץ דרך בזכות זה, הוא יצר יותר מוביליות חברתית".

אבל לא היה עדיף למשל לפתוח בית ספר לרפואה נוסף בפריפריה ובשכר לימוד מסובסד? לתת צ'אנס גם לאנשים מהפריפריה?
"יהיה צ'אנס גם לאנשים מהפריפריה ללמוד פה. לאפשר גם לאנשים שלא יכולים לשלם להגיע לבית הספר לרפואה שלנו - זה על האג'נדה. אבל עוד מוקדם לפרט".

הפרופיל הסוציו־אקונומי כאן מאוד גבוה. הביקורת העיקרית על המוסד היא שהסיבה היא שהמיליה העסקי שולח אליו את בניו ובנותיו.
"המוסד נותן מלגות לכל סטודנט שישי, חלקן הגדול על בסיס סוציו־אקונומי והקטן יותר הוא מלגות הצטיינות. ביחס לגודלו זה הגוף שנותן הכי הרבה מלגות בישראל, למרות שאנחנו לא מקבלים מהמדינה שקל. אנחנו נסמכים על המקורות שלנו ועל תרומות. נכון שהמיליה שולח לפה את הילדים שלו, אבל יש לנו סטודנטים אתיופים וערבים בתמיכה מסיבית ואנשים מהפריפריה שלומדים במלגה מלאה".

ציניקנים יראו בזה מירוק מצפון. קצת יותר מ־15% על מלגות, אבל כל השאר משלמים מינימום 130 אלף שקל. לזה צריך הורים עשירים או הלוואות גבוהות.
"גם כך שכר הלימוד מכסה בערך 80% מההוצאות של האוניברסיטה, ואת השאר אנחנו צריכים להשלים מתרומות. הרי אנחנו לא מתוקצבים, ויש לנו פחות משאבים מאשר לאוניברסיטאות הציבוריות. אנשים מגיעים לפה כבר 27 שנה ומשלמים לנו, למרות שזה יותר גבוה ממקומות אחרים, כי התשואה שהם מקבלים גבוהה מאוד. חלק גדול מהמועמדים שלנו היו יכולים להתקבל לכל אוניברסיטה ולשלם פחות - והם באים לפה.

"חוץ מזה, חלק מהתלמידים עובדים ואנחנו משתדלים להקל עליהם. לחלק אנחנו מסדרים התמחויות בתעשייה שלפעמים מקבלים עליהן תשלום, יש לנו מרכז קריירה שהקמתי, ושיעור ההשמה של הבוגרים שלנו היום גבוה ביותר".

בן עזר מציגה בגאווה נתונים של זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה (המבוססים על פי נתוני הלמ"ס מ־2019), שמשווים בין שכרם של בוגרי מוסדות אקדמיים שונים במדעי המחשב לאחר חמש שנות עבודה. לפיהם, רייכמן מככבת עם שכר ממוצע 39,900 שקל לחודש. כמו כן, היא מציינת שבוגרי הבינתחומי לדורותיהם הקימו 300 סטארט־אפים ו־16 יוניקורנים, ואת מכוני המחקר הרבים במוסד, שניירות העמדה שלהם משמשים גם את הממשלות.

לעומת זאת, בדירוג שנחאי, שנחשב הדירוג הבינלאומי היוקרתי ביותר של מוסדות אקדמיים, אוניברסיטת רייכמן אינה מדורגת כלל בין אלף המוסדות הראשונים בעולם. "דירוג שנחאי", מוסרים ברייכמן, "מבוסס על על כמה מדדים, כגון מספר חברי הסגל ובוגרי האוניברסיטה שזכו בפרסי נובל ומדליות פילדס, מספר הפעמים שבהן הופיע מאמר של חוקר באוניברסיטה במגזינים מדעיים מובילים ומספר הפעמים שבהן מאמרים של חוקרים במוסדות צוטטו על ידי עמיתיהם. כמו כן, הדירוג מבליט בעיקר נושאים טכנולוגיים. בתי ספר שלה כמו ממשל, פסיכולוגיה ותקשורת מדורגים במקומות מכובדים".

כפי שציינת, אתם מחויבים להישען על תורמים, שחלק מבניהם ובנותיהם למדו או לומדים כאן. קרה שהם לא התקבלו?
"קרה. אנחנו לא מתפשרים על התנאים האקדמיים. ישראל היא מדינה קטנה ולפעמים כיף להגיד דברים. יש תדמית שמבוססת אולי על מה שהיה בשנה הראשונה. אבל מזמן זה לא כך, ואני זו שמטפלת בזה על בסיס יומיומי. בחודשיים שלפני פתיחת שנת הלימודים הלחץ עליי מטורף. אני מאכזבת כל היום המון אנשים, שחלקם חברים שלי".

התדמית הזאת נוצרה גם משום שמלבד המדדים הקשיחים של בגרות ופסיכומטרי יש אצלכם ועדות קבלה שנותנות הקלות כניסה לתלמידים שלא עמדו בתנאים.
"ב-99% מהמקרים הוועדות מכשירות מקרים קיצוניים, כמו אדם שחסר לו חצי נקודה ויש לו ברקורד יזמות חריגה. אנחנו נותנים הקלות גם למי ששירת חמש שנים בצה"ל ביחידה לוחמת ולספורטאי תחרותי עם קבלות. יש לנו פה הרבה אנשים שהתחרו באולימפיאדות, כמו אריק זאבי, אורי ששון, יעל ארד, מוקי שגיא. מנכ"ל מחלקת הספורט שלנו עושה מיונים כמו בספרטה".

זה אחלה יחסי ציבור. אלה מותגים שמוסיפים ליוקרת המוסד.
"לא אגיד לך שלא עושה לנו טוב שיש לנו ספורטאים אולימפיים, ושיווק כשלעצמו אינו דבר פסול. אבל הרי אנחנו גם נותנים הקלות לקרביים, ובזה אין שום דבר שיווקי. ההנחה שלנו היא שלספורטאים תחרותיים ולוחמים יש כוח רצון, כוח סבל והתמדה, שזה לא פחות חשוב. הסטטיסטיקה שלנו מראה שהאנשים הללו סיימו בהצטיינות באחוזים גבוהים, אף שהתקבלו עם ציונים קצת פחות גבוהים. נוסף על כך, אנחנו רוצים להחזיר למי שתרם למדינה כלוחם, אנחנו אוניברסיטה ציונית".

גוף התקשורת שקוף ערך לאחרונה בדיקה שממנה עלה שכ־40% ממקבלי תואר דוקטור לשם כבוד אצלכם נמנים עם התורמים שלכם.
"דוקטורט לשם כבוד הוא תואר שנותנים לאנשים שתרמו למדינה, לקהילה ולמוסד בכל האקדמיות. אני לא חושבת שהאחוז של התורמים למוסד אצלנו גבוה יותר. אנחנו מקפידים שלמקבל התואר יש תרומות נוספות, למדינה, לציונות, לעולם היהודי, לחברה. אבל העובדה שלמישהו יש הרבה כסף לא הופכת אותו לאדם פסול. זה אומר שיש לו יותר יכולת לתרום, ואם הוא משתמש ביכולת הזאת, אז למה לא לכבד את זה?".

"לדבר עם סטודנטים בשפתם"

כדרכה מדי שנה ניצלה בן עזר את פגרת הקיץ לסיור לימודי באוניברסיטאות נבחרות בעולם. הפעם היא ביקרה במסגרת זאת באיטליה, אוסטריה ושוויץ. לדבריה, בכל המוסדות הללו כולם מעסיקים את עצמם בשאלה איך ייראה הקמפוס העתידי, מה הנוסחה הנכונה להקנות ידע בעולם של אחרי הקורונה, איך משלבים את האונליין עם הלימוד בכיתות, ובעיקר איך מתאימים את התוכנית לסטודנט החדש.

"היום רוב הסטודנטים הם בני דור ה־Z ואנחנו צריכים להתכונן לדור הבא, האלפא, שיש הקוראים לו דור הזכוכית, על שם זכוכית המסכים. זה דור שמוסח בקלות, הקשב שלו הרבה יותר קצר. הדורות האלה מאוד מאתגרים את האקדמיה. סף הקשב שלהם נמוך, הם חסרי סבלנות, וצריך לתת להם הרבה פחות ידע והרבה יותר כלים איך למצוא את הידע ומה לעשות איתו. אלה גם אנשים שישנו מהר מאוד, וכבר היום משנים מהר, את המסלול שלהם.

אני רואה את זה במרכז הקריירה שלנו. הם עובדים שנתיים־שלוש ורוצים לחפש עבודה אחרת. כל הזמן רוצים להתקדם, לשנות. בשל האופי הזה, וגם בשל התארכות תוחלת החיים, הם יחליפו במהלך החיים הרבה פעמים את המקצוע שלהם, ולפעמים התחום שלמדו באוניברסיטה ייעלם בכלל. העולם משתנה מהר וצריך לתת להם כלים להשתנות מהר בעצמם".

איך את מתאימה לזה תוכנית לימודים?
"צריך למצוא את התמהיל ולהיות הרבה יותר אינטראקטיבי, לדבר איתם בשפות שלהם. אנחנו היום נמצאים בטיקטוק, באינסטגרם, בכל הרשתות, מתקשרים איתם בוואטסאפ, ברשתות החברתיות. אנחנו מכשירים את המרצים ונותנים להם הדרכות איך ללמד כך.

"עוד דבר שאנחנו נותנים להם הוא מיומנויות רכות, כמו ניהול זמן, סטורי טלינג, שיווק עצמי, יכולת להציג פרזנטציה. אלה דברים חשובים מאוד בעולם התעסוקה. אחד הדברים שלמדתי בסיור ואתחיל ליישם אחרי סוכות נקרא 'הצלחת סטודנט' - כלים לחוסן ובריאות נפשית, פסיכולוגיה חיובית ומיינדפולנס.

"הסטודנט של פעם לא דרש חוויה. הוא היה מקבל הרצאה, רושם אותה ולומד בעל פה. הסטודנט של היום שונה. אבל הדבר שהכי שמתי לב אליו הוא שחשוב להחזיר את הסטודנטים למקום שאליו הם הכי משתוקקים - לחזור לחוויה האריסטוטלית של לשבת בקבוצות ולהחליף דעות - דווקא בגלל העולם הדיגיטלי של היום".

איילת בן עזר (59)

אישי: בזוגיות + שני ילדים מנישואים קודמים, אבל חולקת עם בן זוגה חמישה ילדים ("אנחנו חבורה מאוד מגובשת"); גרה בכפר שמריהו
מקצועי: ​מנכ"לית אוניברסיטת רייכמן, מכהנת בדירקטוריונים של החברה הממשלתית לתיירות, כור תעשיות, דן, מכבי והראל השקעות; דוקטור למשפטים
עוד משהו: חובבת קריאה וספורט

עוד כתבות

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

נגמ''ש ישראלי בדרכו לסוריה / צילום: Reuters, Avi Ohayon

בפעם השנייה בתוך שבוע: צה"ל עצר בדרום סוריה חוליית טרור שהופעלה ע"י כוח קודס האיראני

"מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

דירוג הערים היקרות בעולם: מי ראשונה ואיפה תל אביב?

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה