פרופ' רוני גמזו, מנכ''ל ביה''ח איכילוב, בוועידת ישראל לעסקים של גלובס / צילום: יוסי כהן
"פרשת החלפת הביציות שמסעירה את המדינה, מצריכה מהמנהלים במערכת הבריאות בדיקה מדוקדקת והגברה משמעותית של הליכי הבקרה", כך אמר מנכ"ל בי"ח איכילוב פרופ' רוני גמזו בוועידת ישראל לעסקים של גלובס. בשיחה עם רן רזניק, כתב בכיר ופרשן בריאות בישראל היום, אומר פרופ' גמזו כי מנהלי בתי החולים צריכים לדעת גם להציב גבולות ולמעשה להחליט עד כמה הם מתישים את העובדים שלהם. מצב שעלול להוביל לאותן טעויות גורליות.
אתה מונית להיות יועץ מיוחד באישור משרד הבריאות, לבדוק את ההתאמה הגנטית של ההורים בפרשת החלפת הביצית. רציתי לשאול אותך על תעשיית הפוריות בישראל. רוב התעשייה מתנהלת בכלל במתכונת פרטית. האם אותם 'בתי חרושת לפוריות' לא פועלים בצורה תעשייתית מדי? המונית מדי שמוטה לטעויות?"
"ישראל היא אכן שיאנית העולם, בוודאי בעולם המערבי, בשיעורי מחזורי הפוריות (IVF) לנפש. אנחנו מצטיינים בזה. זו מסורת של הרבה שנים של עבודה טובה. אך העובדה שיש 50 אלף מחזורי IVF בישראל מדי שנה, מחייבת אותנו להרבה יותר רגולציה ואת משרד הבריאות להרבה יותר בקרה. אחד הדברים שעשיתי כמנכ"ל המשרד, דרשתי יותר תהליכי בקרה.
"כשאתה מנהל בי"ח פרטי, תזכור את כל המבנה הנכון והמלא של ביה"ח, של המטה וההנהלה וכו'. עליך לזכור שהאתגר עליך יותר גדול מבי"ח ציבורי. נכון שבאסותא, חלק גדול מהטיפולים נעשים כיום על בסיס מימון ציבורי (טופס 17). אבל אסור שהגידול (בטיפולים במימון ציבורי) יהיה בשיעורים גבוהים מאוד בטווח זמן מסוים. צריך לדעת עד איפה לשים את הגבול, עד איפה להתיש את העובדים שלך. אני מציע לכל בי"ח לראות את האירוע ולחזור ולבדוק את עצמו".
פרופ' גמזו הוסיף וציין כי "יש כאן (בטיפולי הפוריות) צמתים אינסופיים שבהם יכולה לקרות טעות. זה מזכיר לי טיסה. שם אנחנו מנהלים כמעט את כל הצמתים בלי טעויות. גם כאן צריך לעשות את זה."
אולי יש בעיה מובנית באיך שהמערכת באסותא מתנהלת?
"האתגר כאן יותר גדול, זה ניהול אחר שדורש בקרה ורגולציה. הרבה עירוב של משרד הבריאות. אחד הדברים שבדקתי היה התהליכים הפנימיים שלנו. אני מציע לכל מנהל בית חולים לבוא ולעשות ישיבה עם המערכת שלו. משום שמחר זה יהיה בדגימות של מח עצם, או החלפות של דברים בפתולוגיה. צריך לבדוק אינסוף פעמים את תהליכי הרגולציה."
היה ניסיון של לפיד שלא צלח לקצר את תורנויות המתמחים. מה אתה חושב שצריך לעשות לגבי תורנויות המתמחים והרופאים בכלל?
"היו שלבים שאני התנגדתי וחשבתי שזו לא הבעיה הכי גדולה של מערכת הבריאות. אבל עמדתי השתנתה. אני מבין היום ששוק העבודה משתנה, האנשים הצעירים שנמצאים במערכות מבקשים דברים שונים ואנחנו וצריכים להיות רגישים לזה. צריך להיות ניהול של האירוע גם מול המתמחים הצעירים. צריך להיות עם משימה - לקצר. איך עושים ובאיזה תהליך? בסוף שיהיה פתרון. כי הדור הצעיר שונה מהדור שלנו. לא יכולים לבוא ולהגיד: אנחנו היינו כך. כולם מבינים שהרכבת יצאה מהתחנה - רק צריך לסמן את התחנה הבאה".
בתי החולים נסמכים על הרבה על תרומות. הייתה הצעה במשרד הבריאות שבתי החולים הגדולים יתנו מעשר לבתי החולים בפריפריה. מה דעתך עליה?
"נגיד שנדבר על 20%. כלל התרומות במערכת הבריאות בשנה לבתי החולים הגדולים והחזקים לא עובר את ה-100 מיליון דולר בשנה. אם לוקחים 20% - 30 מיליון דולר. מדינת ישראל צריכה לעשות בקשיש ממני. זה בדיחה וסתם דמגוגי. כן חושב שכל מנהל בית חולים, צריך לעשות מאמץ. לא בא לי בקלות. נכון שאנשים חושבים שקל לקבל תרומות במרכז, אבל אפשר להגיע לזה גם בפריפריה, כמו במרכז האונקולוגי שמוקם בעפולה."
היית פרויקטור הקורונה. עלתה הטענה שבחלק מהתקופה הובלתם קו פזיז מדי.
"היו התבטאויות שלא היו במקום. אבל בוא נדבר על קו. הקו שלי כפרויקטור הקורונה ובעבודה באיכילוב, זה לא רק לבוא, ללחוץ ולסגור. יש היבטים רחבים לטיפול במשבר הזה. הטיפול היה צריך להיות מאוזן מול ביטחון של אנשים, תחושה שלהם. כלכלה, חברה ונפש. אני חושב ששם יותר קשה להיות. הקו המאזן שאחריו יטענו שלא היה אחראי. בזמן אמת הוא מאזן. מכניס יותר ביטחון לאנשים".
*** הוועידה בשיתוף בנק הפועלים, בחסות הפניקס, אמדוקס, BDO, HOT, ג'ילי, שופרסל, אל על, תנובה, פרופימקס, ההסתדרות הרפואית, מיי דסק, קונטיגו, סיסקו ובהשתתפות מקורות, רשות החדשנות, מובילאיי, Start Up nation central, נמל אשדוד וחברת חשמל