גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אסותא ראשון לציון / צילום: דוברות אסותא

הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

למי שבמקרה לא שהה בכדור הארץ בשבוע האחרון, ולא עודכן בפרשה האיומה של החלפת עוברים במהלך טיפולי הפריה שבוצעו בבית החולים אסותא בראשון לציון, להלן תמצית השתלשלות המחדל, שיכול בקלות לאכלס סדרה שלמה בנטפליקס: אישה שהרתה במסגרת טיפולי הפריה, קיבלה ייעוץ רפואי, לפיו העובר שברחמה סובל ממום הדורש התערבות רפואית כבר בזמן ההריון. במסגרת הטיפול שנעשה באישה ובעובר, התגלתה העובדה הבלתי נתפסת שהעובר, שהושתל ברחמה של האישה במסגרת טיפולי הפוריות, אינו צאצא גנטי שלה ו/או של בעלה.

● הפיזיולוגיה נגד הגנטיקה: הפלונטר המשפטי סביב מחדל ההפריה באסותא 
● פרופ' רוני גמזו על מחדל ההפריה: צריך לבצע בדיקות אינסופיות של הנהלים 
● מחדל ההפריה באסותא עובר לתרחיש הבלהות: איך ימצאו את ההורים הביולוגיים? | שאלות ותשובות 
● הדרמה במחדל ההפריה באסותא: אין קשר גנטי להורים שנחשבו לביולוגיים
● מחדל ההפריה של אסותא: תביעות הענק שבדרך והדילמה המשפטית - מי היא אם התינוק?

בית החולים אסותא, שנדרש להסביר כיצד קרתה תקלה כזאת, שכנע את בתי המשפט כי אומנם מדובר במחדל נורא מבחינה מוסרית, אנושית וגם משפטית, אולם מבחינת היקפו מדובר בטעות פשוטה יחסית, של החלפת שני עוברים בין שתי נשים במהלך השתלת העוברים ברחם, בדומה לטעות של החלפת תינוקות בין יולדות בתינוקייה. מסיבה זו בית המשפט נענה לבקשת בית החולים לערוך בדיקה גנטית בין האישה, שלטענתו בסבירות גבוהה היא האם הביולוגית, לבין העובר שהתפתח ברחמה של האישה האחרת.

במהפך מפתיע נוסף של הארועים, לאחר ביצוע הבדיקה הגנטית של האם שנטען כי היא הקורבן הנוסף להחלפה, התברר כי טענתו של בית החולים אסותא בדבר הסיכויים הגבוהים לגילוי הטעות הייתה שגויה, וכעת אנו ניצבים בפני בעיה מורכבת הרבה יותר, שמהווה למעשה תיבת פנדורה. משהוכח כי לא מדובר בהחלפה פשוטה בין שתי נשים בזמן החזרת העוברים לרחם במקביל, למעשה בית החולים אינו יודע לומר כעת באיזה שלב בוצעה הטעות, ולכן אינו יודע לומר מה הוא היקף השלכותיה, כמה זוגות וילדים או עוברים מעורבים בה, והאם מדובר בטעות יחידה או בשרשרת מתגלגלת.

האפשרויות השונות מדירות שינה, ובצדק, מכל הזוגות שהיו מעורבים בטיפולי הפריה בבית החולים. האם הטעות נעשתה באמת בשלב החזרת העוברים - או אולי בכלל בשלב יצירתם, וחלק מהילדים שייכים ביולוגית רק לאחד מהוריהם? האם הטעות היא אכן סימטרית, כלומר שתי נשים עם שני עוברים שהוחלפו ביניהם אחד מול השני - או שמא מדובר בשרשרת של החלפות, כלומר עובר א' הושתל אצל אישה ב', אבל העובר של אישה ב' הושתל בכלל אצל אישה ג' וכולי. למעשה, נראה כי בית החולים לא יודע כיום היכן נמצא בכלל העובר המקורי של האישה שנשאה עד עתה את העובר שאינו שלה, וילדה אתמול בשעה טובה.

מה יעשו אם יגלו כי ילד בן חצי שנה אינו הבן הביולוגי של הוריו? 

השאלה החשובה ביותר שצריכה לעמוד כיום בפני הכרעת בית המשפט, היא האם להמשיך בכלל את שרשרת הבירורים של הזיהוי הביולוגי של עוברים ותינוקות שנולדו כתוצאה מההפריות בבית החולים אסותא - או לעצור את כל ההליכים הנוספים בנושא, ולהשלים, הן עם העובדה שהילדה הספציפית שבמוקד האירוע תגדל אצל האם שילדה אותה, על אף שאינה בתה הביולוגית; והן עם העובדה שכנראה מצב זה נכון גם לגבי משפחות נוספות ללא ידיעתן, וטוב שכך.

מה יעשו אם יגלו בעקבות הבדיקות כי ילד בן חצי שנה אינו הבן הביולוגי של הוריו? יוציאו את הילד מהוריו לרשויות הרווחה? כיצד יכפו בכלל על הורים להשתתף בבדיקות האלה? ומה תהיה ההשלכה של גילוי סתירות בין ההורות הביולוגית להורות הקיימת עבור זוגות כאלה, שלא לדבר על פגיעה פוטנציאלית במערכות היחסים ביניהם עקב הגילוי? 

הטענה שטובתו של ילד היא תמיד לדעת מי הם הוריו הביולוגיים אינה נכונה, בוודאי אם הילד כבר גדל אצל הורים מטיבים, ובוודאי במדינת ישראל שבה קיימות הגבלות עצומות ודרקוניות כמעט על בירור ההורות הביולוגית, בין היתר משיקולים הלכתיים, שרבים רואים אותם כבלתי רלוונטיים.

המשך הבדיקות והבירורים לא צריכים להתמקד כעת בזיהוי הורים ועוברים שכבר הוחזרו או נולדו, אלא רק במניעה עתידית של המשך ביצוע טעויות דומות, תוך שינוי נהלים ואופן העבודה בכל מחלקה שעוסקת בהפריות.