''משחקי הכס''. בעיגול: קרוליין שטראוס / צילום: באדיבות HBO ו־yes, שאטרסטוק
כשקרוליין שטראוס, נשיאת HBO Entertainment לשעבר, ומי שאחראית על כמה מהסדרות הפופולריות ביותר בעולם בשני העשורים האחרונים, נשאלת מה לדעתה הפך את "משחקי הכס" שהפיקה להצלחה כה מטורפת, היא פוצחת בווידוי מפתיע.
"אני לא אשת פנטזיה, ואני לא אוהבת את שר הטבעות לדוגמה. כשהפורמט של 'משחקי הכס' הוצע לי לראשונה לא התחברתי בכלל, וגם לא שמעתי על הסיפור בעבר", היא מספרת בראיון בלעדי לגלובס. "היוצרים התחילו לספר לי על 'ההלכים הלבנים', ואני חשבתי 'אלוהים, זה לא בשבילי'.
● ענקית הסטרימינג מקדימה את כניסתה לעולם הפרסום, והשוק נערך בהתאם | הצוללת
● מחיר האנטישמיות: החברות שנוטשות את השותפות עם קניה ווסט | WSJ
"אבל אז קראתי את הספר 'שיר של אש ושל קרח' של ג'ורג' ר. ר. מרטין, ויותר חשוב, קראתי את העיבוד של היוצרים לספר. מה שראיתי זו דרך לעשות את הסדרה הזו, שממוקדת באופי, בדמויות, באנושיות ובמורכבות. מנהלי הסדרה והיוצרים שעיבדו את הספרים הצליחו לעשות עבודה שנונה ומלאה בעוצמה, ופיתחו את הדמויות והסיפורים בצורה נהדרת".
אלא שלא הכול עבד חלק. לאחר צילום הפיילוט ב־2009, מספרת שטראוס, הבינו בצוות שנעשו כמה טעויות. כתוצאה מכך, חלקים מהעלילה שוכתבו מחדש, חלק מהקאסט הוחלף ודמויות מסוימות לוהקו מחדש. גם אז, הסדרה לא זכתה להצלחה מיידית, אבל שטראוס לא שינתה את דעתה. "אף אחד לא יודע אף פעם מה יצליח או מה יקרה לתוכן מסוים כשעובדים עליו, אבל תמיד הרגשתי שאם נעשה עבודה ממש טובה עם 'משחקי הכס', זה יהיה ממש מוצלח.
"ידעתי שאפשר להתעלות על הז'אנר עצמו ולשבור את הגבולות. ההרגשה שלי הייתה שאם אני אוהבת את זה, ואני לא אדם שמחובר לז'אנר, אז יש סיכוי - אם נתפוס את כל האנשים שאוהבים את הז'אנר הזה, את מעריצי הספרים וגם כמה מאלה שלא, הפוטנציאל יתממש".
איך זה נגמר כולם יודעים: הצלחה ענקית לסדרה ברחבי העולם (כולל ישראל, כאן שודרה הסדרה ב־yes), שמונה עונות וקרוב ל־60 פרסי אמי.
מה רשתות טלוויזיה אחרות יכולות ללמוד מההצלחה הזו?
"תמיד יש את הסכנה שינסו לחקות תכנים אחרים, אבל זה לא הדבר הנכון לעשות, כי אין 'הדבר הבא' בתחומים האלה. כשהייתי בכירה ב־HBO, תמיד היו כאלה ששאלו 'מתי ומה יהיה הסופרנוס הבא?', וזו טעות לחשוב ככה. אגב, גם אם עובדים עם סיפורים נהדרים ויודעים לספר אותם, זה לא מבטיח ניצחון מובהק, אבל לפחות יש משהו לעמוד מאחוריו.
"אני כמפיקה לא מנסה לייצר להיט, אני מנסה לתת הצגה טובה. אם אני אתחיל לרדוף אחרי 'המכה הגדולה', לא אצליח. אגב, היום אני גם לא מסתכלת על טבלאות הרייטינג כמעט בכלל".
השיבוץ של יום שני
שטראוס, 59, גדלה בסקארסדייל, ניו יורק, וסיימה לימודי היסטוריה וספרות באוניברסיטת הרווארד. את הקריירה שלה ב־HBO החלה כעובדת זמנית, ועזבה אחרי כמעט 22 שנה כנשיאת HBO Entertainment. במהלך כהונתה הייתה שותפה להפקת סדרות כמו הסופרנוס, סקס והעיר הגדולה, הסמויה ודדווד. על "משחקי הכס" ו"צ'רנוביל" זכתה באופן אישי בחמישה פרסי אמי.
מאז שעזבה את רשת הכבלים, היא עובדת מולה כמפיקה בפועל. כיום, למשל, היא עובדת על הסדרה The Last of Us, המבוססת על משחק הווידיאו. היא גם עובדת עם הסטודיו העצמאי SISTER שהקימו אליזבת מרדוק (בתו של איל המדיה רופרט מרדוק), סטייסי סניידר וג'יין פת'רסטון. היא מתגוררת בהוליווד עם בת זוגה וילדתה בת השלוש.
התפקיד שלה, היא אומרת, הוא "לטפל בתסריטאי, ולוודא שהוא מקבל את כל מה שהוא צריך. אני צריכה לספק לתסריטאי את המשוב הכן ביותר שלי על מה שהוא עושה, לעזור לו לנווט בין כל הדרישות, ולאייש את כל בעלי התפקידים בצוות".
יש רגע שבו את יודעת שסדרה מסוימת תצליח?
"אני לא עושה את העבודה שלי כדי לנצח, אלא כדי ליצור סיפורים טובים. קל לי להגיד את זה, כי זה לא הכסף שלי בסוף. אני בתחום הזה כדי ליצור דברים שאני יכולה לעמוד מאחוריהם, ולהיות גאה בהם. איך אני יוצרת את התוכנית המצליחה ביותר? אני לא חושבת על זה, אבל אני כן חושבת האם אני אוהבת את הרעיון של התוכן, מה אני צופה לו, ואיך אני יכולה לעזור לכותבים ולבמאים לייצר את הגרסה הטובה ביותר של התוכן הזה".
יש סדרות שלא היית בטוחה בהן, ובכל זאת בחרת להפיק?
"היה לי קשר ממש אישי עם הסופר קרייג מזין שאמר שיש לו רעיון ל־HBO, והוא התחיל לספר לי על אסון צ'רנוביל. לא הייתי בטוחה שמישהו ירצה לקנות את זה, אבל הוא סיפר את הסיפור ממש טוב, וזה סיפור שלא סופר קודם לכן לקהל האמריקאי, ו־HBO החליטו לקנות. עדיין, לא חשבתי שמישהו הולך לצפות בזה.
"כשקיבלנו את יוהאן רנק בתור במאי שמחתי, כי שניהם מוכווני פרטים והם ממוקדים. אבל גם באותו שלב לא ידעתי איך אנשים יגיבו לזה. זה סיפור קשה ומפחיד, לא חשבתי שאנשים ירצו לצפות בו. נראה היה שגם HBO לא חשבו שאנשים יצפו בזה, כי הם שיבצו את התוכנית ביום שני בערב ולא בראשון בערב, שהוא הערב של התכנים הגדולים".
כדי להדגיש את השינוי בתפיסה של בכירי HBO, שטראוס מספרת כי כאשר הייתה ברשת "זו הייתה תקופה שבה לא פחדו לנסות דברים חדשים, גם אם חשבנו שזה עלול להיכשל. זה משהו שלקחתי איתי כשהמשכתי הלאה - אם החלטתי לקחת סדרה ולהפיק אותה, זה כי התוכן פגש אותי בצורה מסוימת. אני יודעת שזו עמדה פריבילגית, כי שאר האולפנים הם מכונות של תוכן והם חייבים למכור למכור למכור, ובמחיר גבוה".
היום פחות לוקחים סיכונים.
"הכול הפך להיות הרבה יותר יקר, וזה בלתי אפשרי. באחת התוכניות שהפקתי בשנה שעברה, עונה שנייה של Somebody Somewhere, התעקשתי שנשמור על העלויות הכי נמוכות שאפשר, כי ידעתי שזו סדרה קטנה ומסוכנת, ולא רציתי שהסיכון יהיה גבוה מדי".
שילוב של טעם וניסיון
איזה טיפ היית נותנת למפיק בתחילת דרכו?
"המפיקים או המנהלים הטובים ביותר הם אנשים שיש להם טעם וניסיון, או ליתר דיוק טעם שמתמתן על־ידי הניסיון. יש מעט מאוד תשובות נכונות בתחום, זה לא עניין של עובדות, אנחנו בעסק של דעות. בעבודה יצירתית יש מעט נכון או לא נכון, ותמיד צריך לזכור את זה".
איך מתמודדים עם טעויות?
"קודם כל, להכיר בכך שטעינו. אני טעיתי מיליון פעמים, ואני אעשה טעויות עוד מיליון פעמים. אתה הרבה יותר חזק כשאתה מודה שטעית, מאשר כשאתה מנסה להצטדק. אני חושבת שחשוב לשמור על המוניטין שלך, אבל גם חשוב להיות ישר וכן מול אנשים ולהתמודד איתם. הרבה פעמים אנשים בענף מגיעים למצב של התמוטטות, אבל אנחנו בני מזל שאנחנו במקצוע הזה".
מה מבחינתך שיא הקריירה שלך?
"זה שקיבלנו אור ירוק אחרי שעשינו את הפיילוט לסופרנוס, זה היה רק ענק עבורי. גם לשבת בחדר עריכה עם דיוויד מילץ' שכתב את Deadwood, שהוא תסריטאי הטלוויזיה המושלם ללמוד ממנו, היה מדהים לחלוטין. וכמובן, לקחת את הפיילוט של 'משחקי הכס' ולעשות אותו מחדש, היה רגע מוצלח במיוחד".
משוגעת על שטיסל
התובנה העיקרית של שטראוס מתקופת הקורונה, שבה לדבריה "הכול היה קשה", נוגעת לטאלנטים האיכותיים. "הקורונה, הסטרימינג והתחרות בשוק הובילו לכך שיש הרבה יותר תוכן עכשיו. זה לא ממש משנה את הדרך שבה אנחנו עובדים, זה משנה את האופן שבו העבודה שלנו נצרכת. כמובן שגם אני מחפשת את עצמי בסבך הזה. אתה יודע, לפעמים בלילה אני רוצה לצפות במשהו, ואז הולכת לאיבוד, ובסוף אומרת לעצמי שפשוט אצפה ב־Bake Off הבריטי.
"מבחינת העבודה שלנו בעידן הנוכחי - מצד אחד, ההפקות הפכו יקרות הרבה יותר, ומצד שני אין מלאי אינסופי של אנשי צוות כמו תסריטאים ובמאים מוצלחים. כיום זה הרבה יותר מאתגר למצוא את הצוותים, הכותבים והעורכים, ויש הרבה עבודה".
שטראוס הגיעה השבוע לישראל לאירוע יוצרים של קשת 12. "אני משוגעת על התוכן הישראלי", היא אומרת. "כשהתחלתי עם חגי לוי את 'בטיפול', זה היה gateway drug בשבילי" (מונח המתאר איך הסם הראשון הוא זה שיוביל לצריכת סמים אחרים, נ"ט).
"אני צופה בכל פיסת טלוויזיה ישראלית שאני יכול לשים עליה את ידי. אתה יודע, התוכנית האהובה עליי בשלוש השנים האחרונות הייתה שטיסל. ואז ראיתי את 'ריקוד אש', וחשבתי שזו סדרה ממש מבריקה.
"על הומלנד חשבתי שהיא די דביקה, אבל עשויה טוב עבור הקהל האמריקאי. בעיניי Prisoner of war (חטופים) מרתקת ממש, יש שם מורכבויות אנושיות. אני לא יודעת כמה התכנים הללו מצליחים מסביב לעולם, אבל אני אוהבת אותם".
תפיקי סדרה עם ישראלים?
"אני עובדת עם חגי על משהו עם קשת שמיועד ל-HBO, אבל אני עדיין לא יכולה לדבר על זה. חוץ מזה, אני אשמח לעשות עוד דברים עם יוצרים ישראלים".
מפגש עם 200 יוצרים ישראלים בתל אביב
השבוע התכנסו במרכז ענב לתרבות תל אביב כ־200 סוכנים, במאים, עורכים, מפיקים, יוצרים ואנשי תוכן, שהגיעו כדי לפגוש את שטראוס באירוע שארגנה קשת. כחלק מהמפגש הוצגו בפניה ארבעה פרויקטים שנמצאים בפיתוח (מכלל התעשייה, ולא רק מקשת), במטרה לערוך לה היכרות טובה יותר עם קהילת היוצרים הישראלית.
מנכ"ל קשת אבי ניר שוחח עמה מעל הבמה, והעלה את השאלה "מי נותן הערות לציירים, מוזיקאים? סופרים מקבלים הערות מהעורכים שלהם, אבל הם במעמד כמו של מנהלי טלוויזיה. אפילו במאי קולנוע מקבלים פחות הערות.
"היצירה הטלוויזיונית היא ייחודית במובן של הדומיננטיות שיש למנהלים, שאינם יוצרים. זה עשוי להיתפס כהשלכות של גודל ההשקעה והסיכון הכלכלי, ושמשם נובע הכוח שלהם, אבל אולי יש לזה יתרון מסוים. אולי האיזונים והבלמים השיטתיים האלה, כלומר ההערות וההחלטות, הופכים את הטלוויזיה לטובה יותר".
לשטראוס יש ניסיון רב בניהול מערכות יחסים מול יוצרים, מתן פידבק, ניהול דרישות מול רשתות ובכלל התנהלות בשוק הטלוויזיה - והיא יכולה לייצר חיבורים ליוצרים הישראלים. לדברי ניר, זו הסיבה ששטראוס הוזמנה לאירוע. "רצינו לחשוף בפניהם את אחורי הקלעים של קבלת ההחלטות שלך ושלנו, ולהתחבר לזו שלהם".
"במשך שנים קידמנו את התפיסה של חיבור היוצרים אל העולם", מסבירה קרני זיו, מנהלת מחלקת הדרמה והקומדיה בקשת, את הרציונל מאחורי האירוע. "קשת הבינה שלתוכן ישראלי יש ערך מחוץ לישראל, ולכן הקימה חברת הפצה עולמית. לכן אנחנו מביאים יוצרים ובכירים בעולם כדי שיפגשו את התעשייה שלנו ומייצרים מפגש פחות פורמלי. התקווה שלי היא שאירוע כזה ייתן עוד ביטחון ועוד כלים ויכולות לשוק פה, כי הוא שוק מצוין".
קרוליין שטראוס
אישי: בת 59, גדלה במדינת ניו יורק. מתגוררת בהוליווד עם בת זוגה וילדתה בת ה־3.
מקצועי: בעלת תואר ראשון בהיסטוריה וספרות מאוניברסיטת הרווארד. החלה את דרכה כעובדת זמנית ב־HBO ב־1986, ועזבה ב־2008 כנשיאת HBO Entertainment. כיום שותפה בסטודיו העצמאי Sister.
עוד משהו: תוכניות הטלוויזיה שעיצבו אותה הכי הרבה הן רחוב סומסום ותוכנית הלילה של דיוויד לטרמן. לדבריה, "שתיהן היו יצירתיות לחלוטין, לקחו ז'אנר קיים ועשו ממנו משהו שמעולם לא נעשה לפני כן".