מי יהיה שר האוצר הבא? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
המחירים הגבוהים והמשבר בשוק הדיור ייצרו תשתית הכרחית לפוליטיקאים לדבר במערכת הבחירות הזו גם על כלכלה. אך למרות זאת, העיסוק הכלכלי עולה מדרגה רק בשבועיים האחרונים. יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו ושר האוצר אביגדור ליברמן אומנם השיקו מצעים כלכליים כבר לפני כמה חודשים, אך לא הצליחו לתפוס מספיק את קשב הציבור העייף מקמפיינים של בחירות.
בניגוד לסבבי הבחירות האחרונים, בהן הנושא הכלכלי נדחק מטה ברשימת הנושאים החשובים, בשבועות האחרונים המצעים הכלכליים רועננו ותיק האוצר הפך ליעד מועדף. בסוף השבוע האחרון הצטרף לרשימת המכוונים ליעד גם יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' ובפרסום בחדשות 12 הוצגה חלק מהתוכנית הכלכלית שלו.
● הספר שמגלה: במה עקפה ש"ס את הליכוד, ומה הוביל להצלחתו של לפיד | ראיון
● 50 המילים הנפוצות בציוצי הפוליטיקאים ולאן נעלמה הכלכלה | פרויקט מיוחד
יו"ר הציונות הדתית אומנם לא הודיע באופן רשמי על דרישתו לתיק האוצר וגם מקפיד לענות כששואלים אותו ש"לא מחלקים את עור הדוב לפני שניצוד". אך בראיון ל"פגוש את העיתונות" לפני שבועיים הוא אמר: "תהיה לנו לגיטימציה לקבל תיקים משמעותיים: ביטחון, אוצר, גם תחבורה תיק מצוין". מאחורי הקלעים לא מכחישים במפלגה שסמוטריץ' מכוון לתיק האוצר.
התוכניות הכלכליות של סמוטריץ' נשענות על מדיניות ימין כלכלית כמובן - איסור שביתה בשירותים חיוניים, הפרטת נמל אשדוד, תוכנית התייעלות במגזר הציבורי והפחתת מסים לעסקים, לצד בחירה חופשית במסגרות חינוך ובמסגרות טיפוליות. בעיניו, ההתנהלות הכלכלית קריטית לחוסנה של ישראל בכל הגזרות.
נתניהו: מתחמק מהשאלה מי יהיה שר האוצר
יש לציין שגם נתניהו רואה כך את התיק. בספרו האוטוביוגרפי יו"ר הליכוד מציין כי הוא מייחס לתיק האוצר חשיבות גבוהה מאוד וכדי לייצר מדיניות אופרטיבית על הליכוד להחזיק בתיק זה. שרים לשעבר בליכוד חוזרים על התפיסה הזו בראיונות, לא רק ככלי ליישום מדיניות, אלא בעיקר כדי להותיר בבית פנימה תיקים משמעותיים.
נתניהו הבטיח בועידת ישראל לעסקים של גלובס שיעמוד בעצמו בראש קבינט הדיור כדי להידרש לפתרונות אך התחמק מלענות על השאלה מי יהיה שר האוצר בממשלה שיקים. מי שמלווה את הקמפיין הכלכלי של נתניהו בבחירות האלו הוא השר לשעבר אלי כהן. לא מופרך להציע שהוא גם ישמח לכהן בתפקיד.
יו"ר הציונות הדתית עשוי להיתקל ביריבים לא רק בליכוד אלא גם במפלגת יהדות התורה. יו"ר המפלגה יצחק גולדקנופף חזר במספר הזדמנויות על כך שהוא מכוון לתיק האוצר, בעיקר כדי לבטל את "גזירות" שר האוצר הנוכחי במס על החד פעמי והסוכר. עם זאת, יש לציין כי במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הפנימיים במפלגה - הראשון לבחור תפקיד יהיה בכלל יו"ר דגל התורה משה גפני שמכוון לוועדת הכספים.
אם ימוחזר התקדים של ישראל ביתנו, שבו שר האוצר ויו"ר ועדת כספים היו מאותה מפלגה, נצפה בשני נציגי יהדות התורה מכהנים בשני תפקידי המפתח הכלכליים. אך יש לציין כי אפילו במפלגתו של גולדקנופף לא חושבים שזה באמת מה שהולך לקרות וטוענים כי היעד של יו"ר המפלגה הוא עוד אחד מההגיגים שעדיף לשכוח ביום שאחרי.
מיכאלי: פניה אל משרד האוצר
מהצד השני, שרת התחבורה ויו"ר מפלגת העבודה מכוונת אל האוצר. למרות שחטפה לא מעט ביקורת על כך שאיננה מתכוונת להישאר בתפקידה הנוכחי - היא ממשיכה להשיב בראיונות באופן ברור, אולי הכי ברור במפה הפוליטית, כי פניה אל משרד האוצר.
מיכאלי ומפלגת העבודה עבדו בשבועות האחרונים על מצע מפורט בתחום הכלכלי, ואחרי נתניהו וליברמן הם היו הבאים בתור להציג את מרכולתם, פרי עטה של הממונה על רשות ההגבלים לשעבר מיכל הלפרין.
מיכאלי כמו גם נתניהו, באופן מוזר, מתייחסת אל הקופה של עודפי התקציב ככזו שתממן את התוכניות הנדיבות ברוח השמאל הסוציאליסטי: העלאת שכר המינימום, רשת ביטחון לעצמאים, ביטוח סיעודי ממלכתי, העלאת קצבת אזרח ותיק וחינוך חינם מגיל לידה.
בצד של הגדלת כספי המימון לתוכניות נמצא בין היתר מס על השכרת דירה שלישית, הגדלת יעד גירעון, מיסוי גופים בינ"ל ומיסוי מיוחד על רווחי המגזר הפיננסי בשל העלאת הריבית.
לפיד: ישמח לוותר על התפקיד
כשסמוטריץ' מימין ומיכאלי משמאל, בולטת יותר ההחלטה של מפלגת יש עתיד, הגדולה במרכז־שמאל, שלא לדבר על תיקים כיעד. בעוד נתניהו מציין את החשיבות הכלכלית שבתפיסת משרד האוצר, ביש עתיד מסתפקים במצע כלכלי מעודכן הכולל את הישגי הממשלה היוצאת. המצע שלהם כולל בעיקר צעדים שנעשו בממשלה האחרונה והבטחות כלליות לעתיד לבוא.
לפיד, יש לציין, נכווה בעצמו מהחזקת תיק האוצר בין השנים 2013־2015. יש עתיד שנכנסה למערכת הפוליטית עם 19 מנדטים, נחלשה לאחר מכן ונכנסה לכנסת הבאה עם 11 מנדטים בלבד.
מי שנכנס למערכת הפוליטית על גבי המחאה החברתית של 2012 כששאל "איפה הכסף", גילה במהרה שבניגוד למסרי הקמפיין, הכסף לא באמת הסתתר "בין יצהר לאיתמר" ולא נמצאו מקורות תקציביים להוצאה לפועל של הבטחת הבחירות המרכזית שלו - מע"מ אפס על דירה ראשונה. אם אכן ירכיב את הממשלה הבאה, ועל סמך תקדים הממשלה היוצאת, לפיד יגלה נדיבות בתיקים החשובים לשותפיו ובתנאי שישמור על תפקיד רה"מ, שנחשב מבחינתו ליעד הראשון במעלה.
ליברמן: קמפיין סביב הכלכלה החופשית
במירוץ הזה בולט באופן מפתיע יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן. לא רק שהוא דרש את התפקיד עם הקמת הממשלה הקודמת אחרי משבר הקורונה ולא איבד מנדטים, אלא שהוא כמעט היחיד בנוף שהקמפיין שלו נסוב סביב המסר של כלכלה חופשית. ליברמן משתמש ביעדים שהשיג בקדנציה הקצרה ומעוניין לשוב למשרד אחרי הבחירות כדי להוציא לפועל את התקציב שהגו במשרדו לשנת 2023, לסיים עם הסכמי השכר, להמשיך עם מדיניות ההפרטות, הרפורמה בחקלאות והרחבת היבוא ואף לבטל קצבאות ילדים מהילד החמישי.
ליברמן לא נוסק בסקרים בעקבות נתוני המאקרו הטובים, אך גם לא מתרסק נוכח המשבר הכלכלי שחווים אזרחי ישראל בסופר, במשכנתאות ובדיור. היציבות הזו גם היא בשורה על רקע התרסקותם והיעלמותם של שרי אוצר קודמים ומפלגותיהם כמו כחלון וכולנו שהזכרנו, לפיד ב־2015 וישראל כ"ץ בפריימריז הפנימי בליכוד. אפילו נתניהו, שנחשב ברבות הימים לשר אוצר מוצלח לאחר שהצליח להצעיד את כלכלת ישראל קדימה, סיים את בחירות 2006 עם 12 מנדטים בלבד לליכוד (על רקע המצאת קדימה בין היתר).
עודה וטיבי: מדינת רווחה על מלא
מימין ומשמאל המצעים של המפלגות כוללים בתוכם כמה "אסים" שחוזרים על עצמם כמו הגברת היבוא, חינוך חינם לגילאי לידה עד שלוש וסיוע לבעלי עסקים. מעניין לקנח עם שלושה מצעים - של מרצ, המחנה הממלכתי וגם של חד"ש־תע"ל. שלושת המצעים נותנים הצעות כלכליות נדיבות וחסרות תקדים
במצע המחנה הממלכתי שכתבה השרה אורית פרקש הכהן ישנו ניסיון להתגבר על הפערים הפנימיים במפלגה ולהציג תוכניות מאקרו כמו חינוך חינם לילדי עובדים, הרחבת הרפורמה ביבוא, הגדלת יעד שיווק של 400 אלף יח"ד תוך 4 שנים, לצד רפורמה בבנקאות, הגברת התחרות והעלאת אחוזי המימון למשכנתה ראשונה.
במרצ נצמדים להבטחות על מיסוי עשירים, מס ירושה, ביטול מע"מ על מוצרי יסוד, מס רווחים כלואים, ביטול האיסור על כפל קצבאות וכן עצירת תהליכי הפרטה ועידוד הקמת התארגנויות עובדים. מכלול הצעדים נועדו לסייע לאזרח אך לא ברור באיזו מתכונת ימומנו וכיצד תישמר יכולת התחרות של ישראל בהכבדה המתוכננת על התחרות ועל בעלי העסקים והמפעלים.
יש גם מי שלוקחים את הצעדים האלו צעד אחד קדימה וזו מפלגתם של אימן עודה ואחמד טיבי שמציגים עשרה צעדים להפיכת ישראל למדינת רווחה על מלא. בין היתר חינוך חינם מלידה ועד לאוניברסיטה, העלאת שכר המינימום ל־40, הורדת ריבית והעלאת קצבאות רוחבית. מתנות שכולם היו רוצים לקבל אבל לא ברור מי ירצה לממן.