בנימין נתניהו, הליכוד, כנס ''ההתיישבות הצעירה'', 26.10.22 / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
למרות שאזרחי ישראל נקראים בשנים האחרונות שוב ושוב אל הקלפי, נדמה שיש כמה נושאים וסוגיות ששבים ועולים בכל מערכת בחירות מחדש. נושא אחד כזה הוא סוגיית "המפלגה הגדולה". ראשי המפלגות הגדולות בכל אחד מהגושים מנסים לעיתים לשכנע את מצביעי הגוש לנתב את קולותיהם דווקא אליהם, בטענה כי יש חשיבות לכך שהמפלגה תהיה גדולה יותר מיריבתה בגוש הנגדי. הפעם היה זה יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, שבכנס שבו השתתף הסביר כי "אם… יש עתיד תהיה המפלגה הגדולה ביותר, והליכוד יהיה שני, פירוש הדבר שלפיד יוכל לטעון: הנה, יש עתיד גדולה יותר, צריך להטיל עליו את מלאכת ההרכבה". לא ניכנס כאן למה יוכל יאיר לפיד לטעון, וגם לא נעניק הפעם ציון לאמירה הזאת, אך כן ניעזר בה כדי להזכיר כמה ענייני יסוד.
● רגע לפני הבחירות: השיח הכלכלי חוזר לשולחן, והפוליטיקאים רצים אל תיק האוצר
● הספר שמגלה: במה עקפה ש"ס את הליכוד, ומה הוביל להצלחתו של לפיד | ראיון
● 50 המילים הנפוצות בציוצי הפוליטיקאים ולאן נעלמה הכלכלה | פרויקט מיוחד
סעיף 7(א) לחוק יסוד: הממשלה קובע שהנשיא יטיל את התפקיד להרכבת הממשלה "על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך" - וזאת לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת. אומנם בחוק היסוד לא מוגדרים הקריטריונים להחלטה, אך בג"ץ קבע בעבר, בהתבסס על החובה להתייעץ עם נציגי הסיעות, כי "השיקול המרכזי האמור להנחות את הנשיא הוא סיכוייו של אותו חבר כנסת להרכיב ממשלה, לאור תוצאות הבחירות". מכאן עולה שהשיקול הרלוונטי לקבלת המנדט מהנשיא הוא הסיכוי להרכיב ממשלה - ולא שאלת המפלגה הגדולה.
אבל למה להתפלפל על החוק היבש, אם העבר, ואפילו זה הקרוב, מספק לנו דוגמאות לכך שהמפלגה הגדולה היא אינה קלף שמבטיח את קבלת המנדט. כך, בבחירות לכנסת ה־22 (ספטמבר 2019), כחול לבן הייתה המפלגה הגדולה ביותר (33 מנדטים מול 32 לליכוד), אך מלאכת הרכבת הממשלה הוטלה על נתניהו שמספר הממליצים עליו היה גדול יותר (55 ח"כים לעומת 54). כחצי שנה לאחר מכן, לאחר הבחירות לכנסת ה־23 (מרץ 2020) התמונה התהפכה: הליכוד הייתה למפלגה הגדולה ביותר (36 מנדטים מול 33), אולם הרכבת הממשלה הוטלה על בני גנץ (שזכה להמלצה מ־61 ח"כים). דוגמה מעט רחוקה יותר אפשר למצוא בבחירות לכנסת ה־18 (2009), אז הליכוד השיג מנדט אחד פחות מקדימה, אך מלאכת הרכבת הממשלה בכל זאת הוטלה על נתניהו (לאחר שרוב הח"כים המליצו עליו). לכך צריך גם להוסיף כי עצם הטלת המנדט ראשון על ראש מפלגה, לא מבטיח לו כמובן שהוא יצליח במשימה, וגם לכך יש דוגמאות לא מעטות מהעבר.
לסיכום: באופן פורמלי, השיקול המכריע שעומד בבסיס ההחלטה של נשיא המדינה על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה הוא סיכויי ההצלחה במשימה, כשעניין גודל המפלגה לא מוזכר בחוק. גם במישור המעשי, בשתיים ממערכות הבחירות שנערכו לאחרונה המנהיג שקיבל את המנדט ראשון לא עמד בראש המפלגה הגדולה.
תחקיר: יובל אינהורן