קלפי ביום הבחירות / צילום: תומר אפלבאום - הארץ
זה מרגיש כמו נצח, אבל לפני רק פחות משנתיים - בתקופת הקורונה - התקיימו דיונים לגבי תפקודו ותפעולו של המשק, שנגעו בעניינים כמו סגירת בתי ספר והפעלת שוק העבודה. מחקרים רבים הראו שהעומס העיקרי נפל על הנשים, בגלל היעדר ההפרדה בין הבית לעבודה וסגירת מסגרות החינוך. בסוף גם הקריירה שלהן נפגעה והן פוטרו או הוצאו לחל"ת יותר ממקביליהן הגברים. ולמרות כל זאת, עמדתן לגבי המדיניות בנושאים אלו לא זכתה לייצוג הולם, בטח לא ביחס לחלקן היחסי באוכלוסייה. כשהוקם קבינט הקורונה, לא הייתה בו אף אישה. רק חודשים אח"כ ובעקבות לחצים התווספו לקבינט ההוא שתי נציגות.
זכויות נשים זה דבר קצת מוזר לדבר עליו בשנת 2022, בה המגדר כבר לא אמור לשחק תפקיד. כך היינו רוצים לחשוב, אבל המציאות היא אחרת, המציאות היא שב־66% מהבתים בישראל האישה לבדה מבשלת בבית, וב־56% מהבתים היא מנקה לבד את הבית, זאת לפי הסקר החברתי של הלמ"ס, שנערך עוד ב־2019, לפני הקורונה, שהחזירה אותנו עוד קצת אחורה.
רק 9 נשים כרגע חברות בקואליציה המתהווה, לעומת 30 בקואליציה היוצאת, בה היו 9 שרות. במחצית מהמפלגות שמרכיבות את הקואליציה אין בכלל נשים, במפלגה הגדולה ביותר בגוש, הנשים זוכות לתת־ייצוג בולט ומובהק ביחס לחלקן באוכלוסייה. אבל זה לא רק המספר: מדובר בשינוי תפיסתי עמוק מאוד לגבי זכויות נשים בכלל, ומה צריך להיות מקומה של האישה במרחב הציבורי. הקואליציה הנבחרת שמרנית הרבה יותר, וכך גם עמדותיהן של החברות בה. עמדות אלו יעמדו למבחן בנושאים כמו מהו הדין וחשבון שאישה שבוחרת לעשות הפלה צריכה לתת, ובפני מי. עמדות אלו גם יעמדו למבחן מול דעותיהם של חבריהם הגברים במפלגות בהן הן מכהנות.
מי ידאג לביטחון האישי של נשים?
הייצוג החסר מטריד מאוד. לא, לא נלך מחר כולנו עם כיסוי ראש בכפייה, אבל השינויים יתרחשו לאט ויהיו מורגשים מאוד. נשים יצטרכו "להבין", "לכבד". גבולות הגזרה ייקבעו על ידי גברים ויתאימו פחות ופחות לקידום נשים. אולי אפילו נגלה פתאום שהבעיה הגדולה ביותר היא לא שנשים נאנסות אלא שהן מתלוננות "תלונות שווא".
כמעט כל אישה בישראל יכולה לספר חוויות על חוסר נוחות במרחב הציבורי, על הטרדות. וכשהרשת התמלאה בדיחות על שלטים באוטובוסים שיאפשרו מרחב נעים לנשים, אני בכלל נזכרתי איך הייתי עולה בכל יום א' על האוטובוס בדרך לבסיס ובחלק מהפעמים מתעוררת בגלל שמישהו מלטף לי את הרגל. איך הייתי קופאת מזה. איך למדתי לא להירדם באוטובוסים, ואיך למדתי לזהות את הצעירות המתפתלות בחוסר נעימות במושבים לפניי, ולגשת אליהן להציע שיעברו לשבת לידי.
המציאות בשנים האחרונות מראה שזכויות נשים הן לא דבר מובן מאליו והן יכולות גם להצטמצם מהותית, גם בדמוקרטיות הגדולות בעולם. על רקע המגמות העולמיות האלו, תת הייצוג לנשים בקואליציה הנכנסת הוא מדאיג, ומדאיגה לא פחות עמדתם של הגברים החברים בה, לגבי תפקידה ומקומה של האישה במרחב הציבורי.