ח"כ אורית סטרוק, הציונות הדתית ("נכון להבוקר", גלי צה''ל, 3.11.22) / צילום: יצחק קלמן
ניצחונו של הגוש התומך בבנימין נתניהו בבחירות גורם לרבים לתהות אילו מהרפורמות במערכת המשפט שהובטחו על-ידי חברות הגוש אכן ייצאו אל הפועל. רפורמה אחת כזו היא ביטול העבירה של מרמה והפרת אמונים.
ח"כ אורית סטרוק מהציונות הדתית נשאלה על כך בראיון לגלי צה"ל. סטרוק לא ממש הבינה על מה המהומה, שכן התמיכה בביטול "חוצה מגזרים, וגם משפטנים ואנשי ממשל מהשמאל תמיד אמרו שזה מאוד חשוב". המראיינת אילנה דיין ביקשה לתקן שאותם משפטנים רוצים "לדייק את העבירה", אבל סטרוק התעקשה: "חלק אמרו לדייק, וחלק אמרו לבטל. יש על זה די קונצנזוס". האומנם?
● היוזמה של הציונות הדתית תשנה את משפט נתניהו? בחנו אותה משלוש זוויות
● משפטנים בכירים: כך אפשר לתקן את מערכת המשפט בלי לדרוס אותה
העבירה של מרמה והפרת אמונים, ירושה מהמנדט הבריטי, נמצאת בסעיף 284 לחוק העונשין: "עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה נגד יחיד - דינו מאסר שלוש שנים".
כפי שניתן לראות, העבירה אכן עמומה. בהתאם, לאורך השנים משפטנים ואנשי ציבור מכל הקשת הפוליטית ביקרו אותה. הדבר מופיע כבר בפסיקות: ב־2003 השופט מישאל חשין טען כי העבירה "ייחודית ומיוחדת… רקמה פתוחה… שגבולותיה אינם ברורים כלל ועיקר". ב־2004 נשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק כתב כי "אכן, גבולותיה של הפרת אמונים מעורפלים הם".
אבל האם יש קונצנזוס על הצורך לבטל את העבירה? באותה פסיקה מ־2004 ברק כתב: "התרופה למצב דברים זה אינה בביטולה של העבירה", שכן זה עשוי לפגוע ביכולת החברה "להגן על עצמה מפני עובדי ציבור העושים שימוש לרעה בכוח השלטון". גם חשין הדגיש את חשיבות קיומה של העבירה בספר החוקים.
ומה לגבי אנשי ציבור אחרים? כשזה מגיע למחוקקים, היו לא מעט יוזמות מטעם כל הקשת הפוליטית לתקן את העבירה: העבודה, מרצ, יש עתיד וגם הליכוד ויהדות התורה (ח"כ משה גפני הגיש הצעת חוק כזו עוד ב־1999). אבל מצאנו רק הצעת חוק אחת שדרשה לבטל כליל את העבירה, של ח"כ דוד אמסלם (הליכוד) מפברואר 2022. שאר ההצעות, מימין ומשמאל, ביקשו לחדד את גבולות העבירה.
פנינו לסטרוק וביקשנו דוגמאות לאישים מהשמאל שתומכים בביטול העבירה, והופנינו לכתבה מ־2010 בה מצוטטים פרופ' מרדכי קרמניצר, מומחה למשפט פלילי מהאוניברסיטה העברית וחבר המכון הישראלי לדמוקרטיה, וכן אלי אברבנאל, אז פרקליט מחוז ירושלים לעניינים פליליים ותובע במשפט אהוד אולמרט. שמו של פרופ' קרמניצר עולה לא פעם בפי המעוניינים לבטל את העבירה, אך כפי שהוא אמר ל"משרוקית" בחודש שעבר, גם הוא דוגל בתיקון העבירה ולא בביטולה המוחלט. גם בכתבה אליה הפנתה סטרוק מודגש כי קרמניצר ואברבנאל ביקשו לצמצם את העמימות של העבירה, אך לא לבטלה.
בשורה התחתונה: דבריה של סטרוק לא נכונים ברובם. במשך השנים אכן עלו קריאות שונות מצדדים שונים במפה הפוליטית לתקן את העבירה של מרמה והפרת אמונים. עם זאת, רוב הקריאות דרשו להפוך את העבירה לפחות עמומה ולא לבטלה לחלוטין. מצד שמאל של המפה לא מצאנו קריאה לביטול מוחלט.
תחקיר: אורי כהן
לקריאה נוספת:
● הצעות חוק שהוגשו לאורך השנים לתיקון עבירת מרמה והפרת אמונים
● סקירה משווה של הממ"מ: ההגדרה המשפטית של עבירות מרמה והפרת אמונים
● המכון הישראלי לדמוקרטיה: מרמה והפרת אמונים: בחינה ביקורתית והמלצות לשיפור החקיקה