גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופסור מרייכמן בחן מאות פרסומות, ויש לו מסקנה אחת ברורה

ההנחה המקובלת בעולם הפרסום שסיפור טוב הופך פרסומת לאפקטיבית, מבוססת בעיקר על אינטואיטיביות וניסיון. מחקר חדש מוכיח זאת כעת גם מדעית ● פרופ' רון שחר מאוניברסיטת רייכמן בחן מאות פרסומות מארה"ב, ומשוכנע שהתובנות העולות מהן נכונות גם בישראל ● "קונפליקט זה משהו גלובלי, צריך רק לדעת לספר אותו. לדעתי זו מיומנות שתיצבר בחמש השנים הקרובות"

פרופ' רון שחר / צילום: אלדד רפאלי
פרופ' רון שחר / צילום: אלדד רפאלי

ארנולד שוורצנגר עומד במעלית צפופה, ומבקש מהדורמן ללחוץ על קומה ארבע. הוא מוציא מכיסו טלפון שעל המסך שלו כתוב Mobile Strike. האנשים סביבו נדרכים, מתחילים להתכונן למה שנראה כתקיפה. כשדלתות המעלית נפתחות מתחיל קרב על המכשיר בתוך מה שנראה כמו ארמון אירופי מהודר, זכוכיות מתנפצות ודמויות מגיחות מהתקרה כשברקע מוזיקת אופרה. האם שוורצנגר יצליח להגיע למכשיר בחזרה?

התשובה כנראה ברורה, ועדיין, הקונפליקט שהוביל את הפרסומת למשחק מובייל מלחמתי, הפך אותה לאפקטיבית. עד כה, ההבנה שסיפור טוב משדרג פרסומת הייתה אינטואיטיבית ומבוססת על ניסיון. כעת, לראשונה מציג פרופ' רון שחר, ראש תוכנית מצטיינים בבית ספר אריסון למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן, מחקר המוכיח זאת באופן מדעי.

המנצחים הגדולים של תחרות הפרסום גרנות: ענבר־מרחב, אדלר־חומסקי ו־DIBOOR
עם וגם בלי רשותם: "דיפ פייקים" של ידוענים מתחילים להופיע בפרסומות

מעורבות ברשתות

במחקר שערך שחר נותחו כ־400 פרסומות שהופיעו באירועי הסופרבול בין השנים 2015 ל־2021. בכל אחת מהן צפו שלושה תסריטאים, שבחנו האם קיימים קונפליקט או גיבור שמתמודד עם מכשול, נקודת מפנה ומוסר השכל, והאם הפרסומת מלמדת משהו חדש על ההתנהגות האנושית. לאחר מכן נבחנה הקורלציה בין הפרטים הללו לבין הצלחת הפרסומות, בהתבסס על מדדים כמותיים שונים.

"לקחנו בחשבון שאלות כמו האם הפרסומת הייתה מותחת, האם הייתה הפתעה, היה מפחיד, מצחיק, אמוציונלי, ובדקנו גם האם אוזכרו מאפייני המוצר, המתחרים, מחירים, באיזו תעשייה מדובר", מספר שחר. "ההצלחה של פרסומת נמדדה לפי שלושה ממדים: האד־מיטר (מדד הפרסומות של USA Today), מספר צפיות ביוטיוב, ומספר ציוצים בטוויטר עם קישור לפרסומת".

אחד הממצאים בולטים במחקר, שנערך בשיתוף של פרופ' עודד נצר מאוניברסיטת קולומביה ופרופ' לב מוצ'ניק מהאוניברסיטה העברית, מראה שפרסומות עם קונפליקט זוכות להערכה רבה על ידי הצופים, ומייצרות מעורבות גבוהה במדיה החברתית.

עם זאת, לדברי שחר ב־75% מהפרסומות שנבדקו אין קונפליקט. "למה לא משתמשים בכלי הזה? אולי כי אנשים מחכים לאסמכתא מדעית. כן נעשו ניסיונות, אבל אין לא היה מספיק דיבור סביב זה. המפרסמים משאירים כסף על שולחן. חברות מפסידות כסף כי הן לא מנצלות את הכלים הקיימים.

"מדובר בממצאים דרמטיים ומשמעותיים למקבלי ההחלטות. עד היום לא היו ממצאים מדעיים על האפקטיביות של סיפורים בפרסומות. במשך המון שנים בדקו את הנושא הזה רק במעבדה - הראו לאנשים טקסט עם סיפור ובלי, ומצאו שלסיפור יש השפעה גדולה יותר, אבל לא בחנו את זה עם לקוחות אמיתיים, וגם לא בדקו מהו הסיפור בעצם. אני מאמין בחיבור בין ניסיון, אינטואיציה ונתונים, ולכן ביצעתי את המחקר.

"נכון שקשה לספר סיפור ב־30 שניות, ותוך כדי לשכנע לקנות, להסביר למה אתה עדיף על המתחרה ומה היתרון היחסי שלך. זה מצריך מיומנות - אבל לדעתי בחמש השנים הקרובות יאמצו את הכיוון הזה יותר, ותיצבר המיומנות הזו".

מתחברים לתובנות

שחר מצא גם שפרסומות עם תובנה לגבי ההתנהגות האנושית זוכות להצלחה (הוא נותן כדוגמה את הפרסומת של Michelob ULTRA, שמציעה את האפשרות שאושר הוא לא רק ההישג שאחרי הניצחון אלא המשחק כולו) - ולמרות זאת רק ב־10% מהפרסומות יש תובנות.

"זה לא מתאים לכל פרסומת ולכל מסגרת, אבל אנחנו מרגישים שיש צמא לידע, ולא סתם שעשוע. כשמישהו נותן לך תובנה, אתה מרגיש טוב יותר עם הסיפור והסיטואציה, ופחות מרגיש שמנסים לדחוף לך משהו, אתה יותר נהנה ומתחבר למוצר ולשירות. צריך להגיד שזה נתון שקיבל אישוש באד מיטר, אבל לא ברשתות החברתיות, אולי שם פחות מחפשים את התובנה".

נקודה מעניינת נוספת ששחר מעלה קשורה לשימוש באלגוריתמים שבדקו ניגודים, צבע וכמות סצנות בפרסומת - אלמנטים שמאפשרים להסביר את משתנה הנרטיב. "ראינו, למשל, שכאשר יש קונפליקט המסך יותר כהה, ויש הרבה פריימים וסצנות, כלומר יותר אקשן", הוא מספר. "מבחינתי זה מעורר הבטחה, כי זה יאפשר לי במחקר חדש להשוות בין אלפי פרסומות - נלמד את האלגוריתם לזהות את הדברים האלה, במקום להשתמש בתסריטאים. זה גם ישפיע מאוד על תכנון פרסומות ועל המדידה שלהן".

את המחקר שלך ערכת על פרסומות בארה"ב. הממצאים נכונים גם לישראל?
"חד משמעית כן. נכון שהאופן שבו מספרים סיפור שונה והדימויים שונים, אבל קונפליקט זה משהו גלובלי. בחלק מהפרסומות זה כבר קיים, אבל ככל שזה יקרה יותר בארה"ב, נראה את זה יותר גם בארץ. המיומנות תיבנה לאורך זמן".

שחר מביא כדוגמה לשימוש נכון בסטורי טלינג את הפרסומת של בנק לאומי מלפני שלוש שנים, שנועדה לקדם את רעיון המשכנתא בפיג'מה (על בסיס "מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה", ובכיכובו של גל תורן). "זו פרסומת שמורכבת מהדברים הכי בסיסיים בפרסום - מצוקה ופתרון. הקונפליקט שם היה התגברות של גיבור על מכשולים בדרך, וזה היה כמעט ברמה של סיטקום".

פרסומת המשכנתא של בנק לאומי / צילום: צילום מסך

גם הפרסומת של בזק עם כוכבי הסדרה "קופה ראשית", שבה בנה של כוכבה מגיע אליה הביתה ומתלונן על קליטת אינטרנט גרועה היא דוגמה טובה בעיני שחר. "זו דמות שנתקלת במכשולים בצורה הכי אלמנטרית", הוא מסביר.

"כשיש פאן, אנשים רוצים לראות פרסומת למרות שהם יודעים שרוצים למכור להם משהו. זה כמו לתת תרופה לילד בן שנתיים וחצי - הפרסומת היא תרופה שתועיל לך, ושמים אותה במסגרת סוכר מתקתקה וטעימה, כדי שתתחבר למסר דרך ההנאה".

פרסומת בזק ו''קופה ראשית'' / צילום: צילום מסך

הסיפור של דור ה־Z

לבני דור ה־Z מאוד חשובות האותנטיות והשקיפות. איך סטוריטלינג משתלב בזה?
"סטוריטלינג זה כלי אפקטיבי להעברת מסרים, ולכן הוא מתאים גם לדור ה־Z, גם ל־X וגם לבייבי בומרס. זה נכון שעם דור ה־Z צריך יותר שקיפות ופחות בבל"ת, אז הסגנון יהיה שונה. אבל בסטורי טלינג בכל מקרה צריך אותנטיות, אנושיות, פגיעות ומורכבות של דמויות".

בעידן הטיקטוק, כמעט כל אחד הוא סטורי טלר. איך זה משפיע על השוק המסורתי?
"היום החברות מתבססות על זה שגם אנחנו נספר את הסיפור שלהן. קחי, למשל, את הספר 'ההיפותזה של האהבה' של אלי הייזלווד - הוא זכה להצלחה בלתי רגילה בזכות טיקטוק, שיצרו קטגוריה שנקראת טיק־בוק, ובה אנשים מביעים את דעתם על ספרים של אחרים ומקדמים אותם. בעולם הפרסום מתבססים גם על זה שהלקוחות משתתפים בתהליך, ויש דרכים לגרום לאנשים לדבר יותר על המותג שלך".

בישראל משתמשים הרבה בפרזנטורים שהם דמויות אהודות. רותם סלע, למשל.
"זה קורה כי אנחנו מאוד בינ־אישיים ויותר חמים, והצופה צריך להזדהות עם דמות בפרסומת כדי שירגיש שזה הבית שלו. אגב, בארץ גם מדברים בפרסומות על כסף ותועלתנות מהמקום המעשי, כי זה מה שמעניין את הקהל הישראלי".

לפני כמה שנים ערך שחר סדרת ניסויים שהראתה שמותגים שמאפשרים לאנשים לבטא את עצמם, כמו בגדים, מעוררים רגשות שמחליפים רגשות דתיים. "עשיתי את המחקר הזה עם חוקרת בפטיסטית, חוקר קתולי וחוקרת מוסלמית. ראינו שאנשים עם קרבה לדת פחות צורכים מותגים, ואז בדקנו האם זה עובד הפוך, והתברר שברגע שקירבנו אנשים למותגים, מדדי האמונה ירדו, בלי קשר לשאלה אם האדם דתי או לא.

הסיבה לכך היא שרוב המותגים משדרים אינדיבידואליזם. המותג הוא חלק מהסיפור העצמי האישי, חלק מה־self. למפרסמים יש אחריות כשהם מייצרים מותגי זהות, כי הם נכנסים ללב ולנפש של הבן אדם. בסופו של דבר, זה גם קשור לסיפור שהם מספרים על המותג בפרסומת".

תעודת זהות: פרופ' רון שחר

אישי: בן 59, בזוגיות ואב לשלושה. מתגורר בתל אביב.
מקצועי: בעל דוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב. כיהן כמרצה בכיר באוניברסיטת ייל, כפרופסור אורח באוניברסיטאות דיוק וניו יורק וכדיקן בית הספר לעסקים באוניברסיטת רייכמן, שבו הוא משמש כיום כראש התוכנית למצטיינים.
עוד משהו: עוסק בספורט מגוון - ריצה, משקולות, כדורסל ויוגה.

עוד כתבות

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הירידות בוול סטריט נמחקו; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, במטרה לתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש