גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופסור מרייכמן בחן מאות פרסומות, ויש לו מסקנה אחת ברורה

ההנחה המקובלת בעולם הפרסום שסיפור טוב הופך פרסומת לאפקטיבית, מבוססת בעיקר על אינטואיטיביות וניסיון. מחקר חדש מוכיח זאת כעת גם מדעית ● פרופ' רון שחר מאוניברסיטת רייכמן בחן מאות פרסומות מארה"ב, ומשוכנע שהתובנות העולות מהן נכונות גם בישראל ● "קונפליקט זה משהו גלובלי, צריך רק לדעת לספר אותו. לדעתי זו מיומנות שתיצבר בחמש השנים הקרובות"

פרופ' רון שחר / צילום: אלדד רפאלי
פרופ' רון שחר / צילום: אלדד רפאלי

ארנולד שוורצנגר עומד במעלית צפופה, ומבקש מהדורמן ללחוץ על קומה ארבע. הוא מוציא מכיסו טלפון שעל המסך שלו כתוב Mobile Strike. האנשים סביבו נדרכים, מתחילים להתכונן למה שנראה כתקיפה. כשדלתות המעלית נפתחות מתחיל קרב על המכשיר בתוך מה שנראה כמו ארמון אירופי מהודר, זכוכיות מתנפצות ודמויות מגיחות מהתקרה כשברקע מוזיקת אופרה. האם שוורצנגר יצליח להגיע למכשיר בחזרה?

התשובה כנראה ברורה, ועדיין, הקונפליקט שהוביל את הפרסומת למשחק מובייל מלחמתי, הפך אותה לאפקטיבית. עד כה, ההבנה שסיפור טוב משדרג פרסומת הייתה אינטואיטיבית ומבוססת על ניסיון. כעת, לראשונה מציג פרופ' רון שחר, ראש תוכנית מצטיינים בבית ספר אריסון למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן, מחקר המוכיח זאת באופן מדעי. 

המנצחים הגדולים של תחרות הפרסום גרנות: ענבר־מרחב, אדלר־חומסקי ו־DIBOOR 
עם וגם בלי רשותם: "דיפ פייקים" של ידוענים מתחילים להופיע בפרסומות 

מעורבות ברשתות

במחקר שערך שחר נותחו כ־400 פרסומות שהופיעו באירועי הסופרבול בין השנים 2015 ל־2021. בכל אחת מהן צפו שלושה תסריטאים, שבחנו האם קיימים קונפליקט או גיבור שמתמודד עם מכשול, נקודת מפנה ומוסר השכל, והאם הפרסומת מלמדת משהו חדש על ההתנהגות האנושית. לאחר מכן נבחנה הקורלציה בין הפרטים הללו לבין הצלחת הפרסומות, בהתבסס על מדדים כמותיים שונים.

"לקחנו בחשבון שאלות כמו האם הפרסומת הייתה מותחת, האם הייתה הפתעה, היה מפחיד, מצחיק, אמוציונלי, ובדקנו גם האם אוזכרו מאפייני המוצר, המתחרים, מחירים, באיזו תעשייה מדובר", מספר שחר. "ההצלחה של פרסומת נמדדה לפי שלושה ממדים: האד־מיטר (מדד הפרסומות של USA Today), מספר צפיות ביוטיוב, ומספר ציוצים בטוויטר עם קישור לפרסומת".

אחד הממצאים בולטים במחקר, שנערך בשיתוף של פרופ' עודד נצר מאוניברסיטת קולומביה ופרופ' לב מוצ'ניק מהאוניברסיטה העברית, מראה שפרסומות עם קונפליקט זוכות להערכה רבה על ידי הצופים, ומייצרות מעורבות גבוהה במדיה החברתית.

עם זאת, לדברי שחר ב־75% מהפרסומות שנבדקו אין קונפליקט. "למה לא משתמשים בכלי הזה? אולי כי אנשים מחכים לאסמכתא מדעית. כן נעשו ניסיונות, אבל אין לא היה מספיק דיבור סביב זה. המפרסמים משאירים כסף על שולחן. חברות מפסידות כסף כי הן לא מנצלות את הכלים הקיימים.

"מדובר בממצאים דרמטיים ומשמעותיים למקבלי ההחלטות. עד היום לא היו ממצאים מדעיים על האפקטיביות של סיפורים בפרסומות. במשך המון שנים בדקו את הנושא הזה רק במעבדה - הראו לאנשים טקסט עם סיפור ובלי, ומצאו שלסיפור יש השפעה גדולה יותר, אבל לא בחנו את זה עם לקוחות אמיתיים, וגם לא בדקו מהו הסיפור בעצם. אני מאמין בחיבור בין ניסיון, אינטואיציה ונתונים, ולכן ביצעתי את המחקר.

"נכון שקשה לספר סיפור ב־30 שניות, ותוך כדי לשכנע לקנות, להסביר למה אתה עדיף על המתחרה ומה היתרון היחסי שלך. זה מצריך מיומנות - אבל לדעתי בחמש השנים הקרובות יאמצו את הכיוון הזה יותר, ותיצבר המיומנות הזו".

מתחברים לתובנות

שחר מצא גם שפרסומות עם תובנה לגבי ההתנהגות האנושית זוכות להצלחה (הוא נותן כדוגמה את הפרסומת של Michelob ULTRA, שמציעה את האפשרות שאושר הוא לא רק ההישג שאחרי הניצחון אלא המשחק כולו) - ולמרות זאת רק ב־10% מהפרסומות יש תובנות.

"זה לא מתאים לכל פרסומת ולכל מסגרת, אבל אנחנו מרגישים שיש צמא לידע, ולא סתם שעשוע. כשמישהו נותן לך תובנה, אתה מרגיש טוב יותר עם הסיפור והסיטואציה, ופחות מרגיש שמנסים לדחוף לך משהו, אתה יותר נהנה ומתחבר למוצר ולשירות. צריך להגיד שזה נתון שקיבל אישוש באד מיטר, אבל לא ברשתות החברתיות, אולי שם פחות מחפשים את התובנה".

נקודה מעניינת נוספת ששחר מעלה קשורה לשימוש באלגוריתמים שבדקו ניגודים, צבע וכמות סצנות בפרסומת - אלמנטים שמאפשרים להסביר את משתנה הנרטיב. "ראינו, למשל, שכאשר יש קונפליקט המסך יותר כהה, ויש הרבה פריימים וסצנות, כלומר יותר אקשן", הוא מספר. "מבחינתי זה מעורר הבטחה, כי זה יאפשר לי במחקר חדש להשוות בין אלפי פרסומות - נלמד את האלגוריתם לזהות את הדברים האלה, במקום להשתמש בתסריטאים. זה גם ישפיע מאוד על תכנון פרסומות ועל המדידה שלהן".

את המחקר שלך ערכת על פרסומות בארה"ב. הממצאים נכונים גם לישראל?
"חד משמעית כן. נכון שהאופן שבו מספרים סיפור שונה והדימויים שונים, אבל קונפליקט זה משהו גלובלי. בחלק מהפרסומות זה כבר קיים, אבל ככל שזה יקרה יותר בארה"ב, נראה את זה יותר גם בארץ. המיומנות תיבנה לאורך זמן".

שחר מביא כדוגמה לשימוש נכון בסטורי טלינג את הפרסומת של בנק לאומי מלפני שלוש שנים, שנועדה לקדם את רעיון המשכנתא בפיג'מה (על בסיס "מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה", ובכיכובו של גל תורן). "זו פרסומת שמורכבת מהדברים הכי בסיסיים בפרסום - מצוקה ופתרון. הקונפליקט שם היה התגברות של גיבור על מכשולים בדרך, וזה היה כמעט ברמה של סיטקום".

פרסומת המשכנתא של בנק לאומי / צילום: צילום מסך

גם הפרסומת של בזק עם כוכבי הסדרה "קופה ראשית", שבה בנה של כוכבה מגיע אליה הביתה ומתלונן על קליטת אינטרנט גרועה היא דוגמה טובה בעיני שחר. "זו דמות שנתקלת במכשולים בצורה הכי אלמנטרית", הוא מסביר.

"כשיש פאן, אנשים רוצים לראות פרסומת למרות שהם יודעים שרוצים למכור להם משהו. זה כמו לתת תרופה לילד בן שנתיים וחצי - הפרסומת היא תרופה שתועיל לך, ושמים אותה במסגרת סוכר מתקתקה וטעימה, כדי שתתחבר למסר דרך ההנאה".

פרסומת בזק ו''קופה ראשית'' / צילום: צילום מסך

הסיפור של דור ה־Z

לבני דור ה־Z מאוד חשובות האותנטיות והשקיפות. איך סטוריטלינג משתלב בזה?
"סטוריטלינג זה כלי אפקטיבי להעברת מסרים, ולכן הוא מתאים גם לדור ה־Z, גם ל־X וגם לבייבי בומרס. זה נכון שעם דור ה־Z צריך יותר שקיפות ופחות בבל"ת, אז הסגנון יהיה שונה. אבל בסטורי טלינג בכל מקרה צריך אותנטיות, אנושיות, פגיעות ומורכבות של דמויות".

בעידן הטיקטוק, כמעט כל אחד הוא סטורי טלר. איך זה משפיע על השוק המסורתי?
"היום החברות מתבססות על זה שגם אנחנו נספר את הסיפור שלהן. קחי, למשל, את הספר 'ההיפותזה של האהבה' של אלי הייזלווד - הוא זכה להצלחה בלתי רגילה בזכות טיקטוק, שיצרו קטגוריה שנקראת טיק־בוק, ובה אנשים מביעים את דעתם על ספרים של אחרים ומקדמים אותם. בעולם הפרסום מתבססים גם על זה שהלקוחות משתתפים בתהליך, ויש דרכים לגרום לאנשים לדבר יותר על המותג שלך".

בישראל משתמשים הרבה בפרזנטורים שהם דמויות אהודות. רותם סלע, למשל.
"זה קורה כי אנחנו מאוד בינ־אישיים ויותר חמים, והצופה צריך להזדהות עם דמות בפרסומת כדי שירגיש שזה הבית שלו. אגב, בארץ גם מדברים בפרסומות על כסף ותועלתנות מהמקום המעשי, כי זה מה שמעניין את הקהל הישראלי".

לפני כמה שנים ערך שחר סדרת ניסויים שהראתה שמותגים שמאפשרים לאנשים לבטא את עצמם, כמו בגדים, מעוררים רגשות שמחליפים רגשות דתיים. "עשיתי את המחקר הזה עם חוקרת בפטיסטית, חוקר קתולי וחוקרת מוסלמית. ראינו שאנשים עם קרבה לדת פחות צורכים מותגים, ואז בדקנו האם זה עובד הפוך, והתברר שברגע שקירבנו אנשים למותגים, מדדי האמונה ירדו, בלי קשר לשאלה אם האדם דתי או לא.

הסיבה לכך היא שרוב המותגים משדרים אינדיבידואליזם. המותג הוא חלק מהסיפור העצמי האישי, חלק מה־self. למפרסמים יש אחריות כשהם מייצרים מותגי זהות, כי הם נכנסים ללב ולנפש של הבן אדם. בסופו של דבר, זה גם קשור לסיפור שהם מספרים על המותג בפרסומת".

תעודת זהות: פרופ' רון שחר

אישי: בן 59, בזוגיות ואב לשלושה. מתגורר בתל אביב.
מקצועי: בעל דוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב. כיהן כמרצה בכיר באוניברסיטת ייל, כפרופסור אורח באוניברסיטאות דיוק וניו יורק וכדיקן בית הספר לעסקים באוניברסיטת רייכמן, שבו הוא משמש כיום כראש התוכנית למצטיינים.
עוד משהו: עוסק בספורט מגוון - ריצה, משקולות, כדורסל ויוגה.

עוד כתבות

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?