גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופסור מרייכמן בחן מאות פרסומות, ויש לו מסקנה אחת ברורה

ההנחה המקובלת בעולם הפרסום שסיפור טוב הופך פרסומת לאפקטיבית, מבוססת בעיקר על אינטואיטיביות וניסיון. מחקר חדש מוכיח זאת כעת גם מדעית ● פרופ' רון שחר מאוניברסיטת רייכמן בחן מאות פרסומות מארה"ב, ומשוכנע שהתובנות העולות מהן נכונות גם בישראל ● "קונפליקט זה משהו גלובלי, צריך רק לדעת לספר אותו. לדעתי זו מיומנות שתיצבר בחמש השנים הקרובות"

פרופ' רון שחר / צילום: אלדד רפאלי
פרופ' רון שחר / צילום: אלדד רפאלי

ארנולד שוורצנגר עומד במעלית צפופה, ומבקש מהדורמן ללחוץ על קומה ארבע. הוא מוציא מכיסו טלפון שעל המסך שלו כתוב Mobile Strike. האנשים סביבו נדרכים, מתחילים להתכונן למה שנראה כתקיפה. כשדלתות המעלית נפתחות מתחיל קרב על המכשיר בתוך מה שנראה כמו ארמון אירופי מהודר, זכוכיות מתנפצות ודמויות מגיחות מהתקרה כשברקע מוזיקת אופרה. האם שוורצנגר יצליח להגיע למכשיר בחזרה?

התשובה כנראה ברורה, ועדיין, הקונפליקט שהוביל את הפרסומת למשחק מובייל מלחמתי, הפך אותה לאפקטיבית. עד כה, ההבנה שסיפור טוב משדרג פרסומת הייתה אינטואיטיבית ומבוססת על ניסיון. כעת, לראשונה מציג פרופ' רון שחר, ראש תוכנית מצטיינים בבית ספר אריסון למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן, מחקר המוכיח זאת באופן מדעי.

המנצחים הגדולים של תחרות הפרסום גרנות: ענבר־מרחב, אדלר־חומסקי ו־DIBOOR
עם וגם בלי רשותם: "דיפ פייקים" של ידוענים מתחילים להופיע בפרסומות

מעורבות ברשתות

במחקר שערך שחר נותחו כ־400 פרסומות שהופיעו באירועי הסופרבול בין השנים 2015 ל־2021. בכל אחת מהן צפו שלושה תסריטאים, שבחנו האם קיימים קונפליקט או גיבור שמתמודד עם מכשול, נקודת מפנה ומוסר השכל, והאם הפרסומת מלמדת משהו חדש על ההתנהגות האנושית. לאחר מכן נבחנה הקורלציה בין הפרטים הללו לבין הצלחת הפרסומות, בהתבסס על מדדים כמותיים שונים.

"לקחנו בחשבון שאלות כמו האם הפרסומת הייתה מותחת, האם הייתה הפתעה, היה מפחיד, מצחיק, אמוציונלי, ובדקנו גם האם אוזכרו מאפייני המוצר, המתחרים, מחירים, באיזו תעשייה מדובר", מספר שחר. "ההצלחה של פרסומת נמדדה לפי שלושה ממדים: האד־מיטר (מדד הפרסומות של USA Today), מספר צפיות ביוטיוב, ומספר ציוצים בטוויטר עם קישור לפרסומת".

אחד הממצאים בולטים במחקר, שנערך בשיתוף של פרופ' עודד נצר מאוניברסיטת קולומביה ופרופ' לב מוצ'ניק מהאוניברסיטה העברית, מראה שפרסומות עם קונפליקט זוכות להערכה רבה על ידי הצופים, ומייצרות מעורבות גבוהה במדיה החברתית.

עם זאת, לדברי שחר ב־75% מהפרסומות שנבדקו אין קונפליקט. "למה לא משתמשים בכלי הזה? אולי כי אנשים מחכים לאסמכתא מדעית. כן נעשו ניסיונות, אבל אין לא היה מספיק דיבור סביב זה. המפרסמים משאירים כסף על שולחן. חברות מפסידות כסף כי הן לא מנצלות את הכלים הקיימים.

"מדובר בממצאים דרמטיים ומשמעותיים למקבלי ההחלטות. עד היום לא היו ממצאים מדעיים על האפקטיביות של סיפורים בפרסומות. במשך המון שנים בדקו את הנושא הזה רק במעבדה - הראו לאנשים טקסט עם סיפור ובלי, ומצאו שלסיפור יש השפעה גדולה יותר, אבל לא בחנו את זה עם לקוחות אמיתיים, וגם לא בדקו מהו הסיפור בעצם. אני מאמין בחיבור בין ניסיון, אינטואיציה ונתונים, ולכן ביצעתי את המחקר.

"נכון שקשה לספר סיפור ב־30 שניות, ותוך כדי לשכנע לקנות, להסביר למה אתה עדיף על המתחרה ומה היתרון היחסי שלך. זה מצריך מיומנות - אבל לדעתי בחמש השנים הקרובות יאמצו את הכיוון הזה יותר, ותיצבר המיומנות הזו".

מתחברים לתובנות

שחר מצא גם שפרסומות עם תובנה לגבי ההתנהגות האנושית זוכות להצלחה (הוא נותן כדוגמה את הפרסומת של Michelob ULTRA, שמציעה את האפשרות שאושר הוא לא רק ההישג שאחרי הניצחון אלא המשחק כולו) - ולמרות זאת רק ב־10% מהפרסומות יש תובנות.

"זה לא מתאים לכל פרסומת ולכל מסגרת, אבל אנחנו מרגישים שיש צמא לידע, ולא סתם שעשוע. כשמישהו נותן לך תובנה, אתה מרגיש טוב יותר עם הסיפור והסיטואציה, ופחות מרגיש שמנסים לדחוף לך משהו, אתה יותר נהנה ומתחבר למוצר ולשירות. צריך להגיד שזה נתון שקיבל אישוש באד מיטר, אבל לא ברשתות החברתיות, אולי שם פחות מחפשים את התובנה".

נקודה מעניינת נוספת ששחר מעלה קשורה לשימוש באלגוריתמים שבדקו ניגודים, צבע וכמות סצנות בפרסומת - אלמנטים שמאפשרים להסביר את משתנה הנרטיב. "ראינו, למשל, שכאשר יש קונפליקט המסך יותר כהה, ויש הרבה פריימים וסצנות, כלומר יותר אקשן", הוא מספר. "מבחינתי זה מעורר הבטחה, כי זה יאפשר לי במחקר חדש להשוות בין אלפי פרסומות - נלמד את האלגוריתם לזהות את הדברים האלה, במקום להשתמש בתסריטאים. זה גם ישפיע מאוד על תכנון פרסומות ועל המדידה שלהן".

את המחקר שלך ערכת על פרסומות בארה"ב. הממצאים נכונים גם לישראל?
"חד משמעית כן. נכון שהאופן שבו מספרים סיפור שונה והדימויים שונים, אבל קונפליקט זה משהו גלובלי. בחלק מהפרסומות זה כבר קיים, אבל ככל שזה יקרה יותר בארה"ב, נראה את זה יותר גם בארץ. המיומנות תיבנה לאורך זמן".

שחר מביא כדוגמה לשימוש נכון בסטורי טלינג את הפרסומת של בנק לאומי מלפני שלוש שנים, שנועדה לקדם את רעיון המשכנתא בפיג'מה (על בסיס "מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה", ובכיכובו של גל תורן). "זו פרסומת שמורכבת מהדברים הכי בסיסיים בפרסום - מצוקה ופתרון. הקונפליקט שם היה התגברות של גיבור על מכשולים בדרך, וזה היה כמעט ברמה של סיטקום".

פרסומת המשכנתא של בנק לאומי / צילום: צילום מסך

גם הפרסומת של בזק עם כוכבי הסדרה "קופה ראשית", שבה בנה של כוכבה מגיע אליה הביתה ומתלונן על קליטת אינטרנט גרועה היא דוגמה טובה בעיני שחר. "זו דמות שנתקלת במכשולים בצורה הכי אלמנטרית", הוא מסביר.

"כשיש פאן, אנשים רוצים לראות פרסומת למרות שהם יודעים שרוצים למכור להם משהו. זה כמו לתת תרופה לילד בן שנתיים וחצי - הפרסומת היא תרופה שתועיל לך, ושמים אותה במסגרת סוכר מתקתקה וטעימה, כדי שתתחבר למסר דרך ההנאה".

פרסומת בזק ו''קופה ראשית'' / צילום: צילום מסך

הסיפור של דור ה־Z

לבני דור ה־Z מאוד חשובות האותנטיות והשקיפות. איך סטוריטלינג משתלב בזה?
"סטוריטלינג זה כלי אפקטיבי להעברת מסרים, ולכן הוא מתאים גם לדור ה־Z, גם ל־X וגם לבייבי בומרס. זה נכון שעם דור ה־Z צריך יותר שקיפות ופחות בבל"ת, אז הסגנון יהיה שונה. אבל בסטורי טלינג בכל מקרה צריך אותנטיות, אנושיות, פגיעות ומורכבות של דמויות".

בעידן הטיקטוק, כמעט כל אחד הוא סטורי טלר. איך זה משפיע על השוק המסורתי?
"היום החברות מתבססות על זה שגם אנחנו נספר את הסיפור שלהן. קחי, למשל, את הספר 'ההיפותזה של האהבה' של אלי הייזלווד - הוא זכה להצלחה בלתי רגילה בזכות טיקטוק, שיצרו קטגוריה שנקראת טיק־בוק, ובה אנשים מביעים את דעתם על ספרים של אחרים ומקדמים אותם. בעולם הפרסום מתבססים גם על זה שהלקוחות משתתפים בתהליך, ויש דרכים לגרום לאנשים לדבר יותר על המותג שלך".

בישראל משתמשים הרבה בפרזנטורים שהם דמויות אהודות. רותם סלע, למשל.
"זה קורה כי אנחנו מאוד בינ־אישיים ויותר חמים, והצופה צריך להזדהות עם דמות בפרסומת כדי שירגיש שזה הבית שלו. אגב, בארץ גם מדברים בפרסומות על כסף ותועלתנות מהמקום המעשי, כי זה מה שמעניין את הקהל הישראלי".

לפני כמה שנים ערך שחר סדרת ניסויים שהראתה שמותגים שמאפשרים לאנשים לבטא את עצמם, כמו בגדים, מעוררים רגשות שמחליפים רגשות דתיים. "עשיתי את המחקר הזה עם חוקרת בפטיסטית, חוקר קתולי וחוקרת מוסלמית. ראינו שאנשים עם קרבה לדת פחות צורכים מותגים, ואז בדקנו האם זה עובד הפוך, והתברר שברגע שקירבנו אנשים למותגים, מדדי האמונה ירדו, בלי קשר לשאלה אם האדם דתי או לא.

הסיבה לכך היא שרוב המותגים משדרים אינדיבידואליזם. המותג הוא חלק מהסיפור העצמי האישי, חלק מה־self. למפרסמים יש אחריות כשהם מייצרים מותגי זהות, כי הם נכנסים ללב ולנפש של הבן אדם. בסופו של דבר, זה גם קשור לסיפור שהם מספרים על המותג בפרסומת".

תעודת זהות: פרופ' רון שחר

אישי: בן 59, בזוגיות ואב לשלושה. מתגורר בתל אביב.
מקצועי: בעל דוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב. כיהן כמרצה בכיר באוניברסיטת ייל, כפרופסור אורח באוניברסיטאות דיוק וניו יורק וכדיקן בית הספר לעסקים באוניברסיטת רייכמן, שבו הוא משמש כיום כראש התוכנית למצטיינים.
עוד משהו: עוסק בספורט מגוון - ריצה, משקולות, כדורסל ויוגה.

עוד כתבות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה