גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופסור מרייכמן בחן מאות פרסומות, ויש לו מסקנה אחת ברורה

ההנחה המקובלת בעולם הפרסום שסיפור טוב הופך פרסומת לאפקטיבית, מבוססת בעיקר על אינטואיטיביות וניסיון. מחקר חדש מוכיח זאת כעת גם מדעית ● פרופ' רון שחר מאוניברסיטת רייכמן בחן מאות פרסומות מארה"ב, ומשוכנע שהתובנות העולות מהן נכונות גם בישראל ● "קונפליקט זה משהו גלובלי, צריך רק לדעת לספר אותו. לדעתי זו מיומנות שתיצבר בחמש השנים הקרובות"

פרופ' רון שחר / צילום: אלדד רפאלי
פרופ' רון שחר / צילום: אלדד רפאלי

ארנולד שוורצנגר עומד במעלית צפופה, ומבקש מהדורמן ללחוץ על קומה ארבע. הוא מוציא מכיסו טלפון שעל המסך שלו כתוב Mobile Strike. האנשים סביבו נדרכים, מתחילים להתכונן למה שנראה כתקיפה. כשדלתות המעלית נפתחות מתחיל קרב על המכשיר בתוך מה שנראה כמו ארמון אירופי מהודר, זכוכיות מתנפצות ודמויות מגיחות מהתקרה כשברקע מוזיקת אופרה. האם שוורצנגר יצליח להגיע למכשיר בחזרה?

התשובה כנראה ברורה, ועדיין, הקונפליקט שהוביל את הפרסומת למשחק מובייל מלחמתי, הפך אותה לאפקטיבית. עד כה, ההבנה שסיפור טוב משדרג פרסומת הייתה אינטואיטיבית ומבוססת על ניסיון. כעת, לראשונה מציג פרופ' רון שחר, ראש תוכנית מצטיינים בבית ספר אריסון למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן, מחקר המוכיח זאת באופן מדעי. 

המנצחים הגדולים של תחרות הפרסום גרנות: ענבר־מרחב, אדלר־חומסקי ו־DIBOOR 
עם וגם בלי רשותם: "דיפ פייקים" של ידוענים מתחילים להופיע בפרסומות 

מעורבות ברשתות

במחקר שערך שחר נותחו כ־400 פרסומות שהופיעו באירועי הסופרבול בין השנים 2015 ל־2021. בכל אחת מהן צפו שלושה תסריטאים, שבחנו האם קיימים קונפליקט או גיבור שמתמודד עם מכשול, נקודת מפנה ומוסר השכל, והאם הפרסומת מלמדת משהו חדש על ההתנהגות האנושית. לאחר מכן נבחנה הקורלציה בין הפרטים הללו לבין הצלחת הפרסומות, בהתבסס על מדדים כמותיים שונים.

"לקחנו בחשבון שאלות כמו האם הפרסומת הייתה מותחת, האם הייתה הפתעה, היה מפחיד, מצחיק, אמוציונלי, ובדקנו גם האם אוזכרו מאפייני המוצר, המתחרים, מחירים, באיזו תעשייה מדובר", מספר שחר. "ההצלחה של פרסומת נמדדה לפי שלושה ממדים: האד־מיטר (מדד הפרסומות של USA Today), מספר צפיות ביוטיוב, ומספר ציוצים בטוויטר עם קישור לפרסומת".

אחד הממצאים בולטים במחקר, שנערך בשיתוף של פרופ' עודד נצר מאוניברסיטת קולומביה ופרופ' לב מוצ'ניק מהאוניברסיטה העברית, מראה שפרסומות עם קונפליקט זוכות להערכה רבה על ידי הצופים, ומייצרות מעורבות גבוהה במדיה החברתית.

עם זאת, לדברי שחר ב־75% מהפרסומות שנבדקו אין קונפליקט. "למה לא משתמשים בכלי הזה? אולי כי אנשים מחכים לאסמכתא מדעית. כן נעשו ניסיונות, אבל אין לא היה מספיק דיבור סביב זה. המפרסמים משאירים כסף על שולחן. חברות מפסידות כסף כי הן לא מנצלות את הכלים הקיימים.

"מדובר בממצאים דרמטיים ומשמעותיים למקבלי ההחלטות. עד היום לא היו ממצאים מדעיים על האפקטיביות של סיפורים בפרסומות. במשך המון שנים בדקו את הנושא הזה רק במעבדה - הראו לאנשים טקסט עם סיפור ובלי, ומצאו שלסיפור יש השפעה גדולה יותר, אבל לא בחנו את זה עם לקוחות אמיתיים, וגם לא בדקו מהו הסיפור בעצם. אני מאמין בחיבור בין ניסיון, אינטואיציה ונתונים, ולכן ביצעתי את המחקר.

"נכון שקשה לספר סיפור ב־30 שניות, ותוך כדי לשכנע לקנות, להסביר למה אתה עדיף על המתחרה ומה היתרון היחסי שלך. זה מצריך מיומנות - אבל לדעתי בחמש השנים הקרובות יאמצו את הכיוון הזה יותר, ותיצבר המיומנות הזו".

מתחברים לתובנות

שחר מצא גם שפרסומות עם תובנה לגבי ההתנהגות האנושית זוכות להצלחה (הוא נותן כדוגמה את הפרסומת של Michelob ULTRA, שמציעה את האפשרות שאושר הוא לא רק ההישג שאחרי הניצחון אלא המשחק כולו) - ולמרות זאת רק ב־10% מהפרסומות יש תובנות.

"זה לא מתאים לכל פרסומת ולכל מסגרת, אבל אנחנו מרגישים שיש צמא לידע, ולא סתם שעשוע. כשמישהו נותן לך תובנה, אתה מרגיש טוב יותר עם הסיפור והסיטואציה, ופחות מרגיש שמנסים לדחוף לך משהו, אתה יותר נהנה ומתחבר למוצר ולשירות. צריך להגיד שזה נתון שקיבל אישוש באד מיטר, אבל לא ברשתות החברתיות, אולי שם פחות מחפשים את התובנה".

נקודה מעניינת נוספת ששחר מעלה קשורה לשימוש באלגוריתמים שבדקו ניגודים, צבע וכמות סצנות בפרסומת - אלמנטים שמאפשרים להסביר את משתנה הנרטיב. "ראינו, למשל, שכאשר יש קונפליקט המסך יותר כהה, ויש הרבה פריימים וסצנות, כלומר יותר אקשן", הוא מספר. "מבחינתי זה מעורר הבטחה, כי זה יאפשר לי במחקר חדש להשוות בין אלפי פרסומות - נלמד את האלגוריתם לזהות את הדברים האלה, במקום להשתמש בתסריטאים. זה גם ישפיע מאוד על תכנון פרסומות ועל המדידה שלהן".

את המחקר שלך ערכת על פרסומות בארה"ב. הממצאים נכונים גם לישראל?
"חד משמעית כן. נכון שהאופן שבו מספרים סיפור שונה והדימויים שונים, אבל קונפליקט זה משהו גלובלי. בחלק מהפרסומות זה כבר קיים, אבל ככל שזה יקרה יותר בארה"ב, נראה את זה יותר גם בארץ. המיומנות תיבנה לאורך זמן".

שחר מביא כדוגמה לשימוש נכון בסטורי טלינג את הפרסומת של בנק לאומי מלפני שלוש שנים, שנועדה לקדם את רעיון המשכנתא בפיג'מה (על בסיס "מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה", ובכיכובו של גל תורן). "זו פרסומת שמורכבת מהדברים הכי בסיסיים בפרסום - מצוקה ופתרון. הקונפליקט שם היה התגברות של גיבור על מכשולים בדרך, וזה היה כמעט ברמה של סיטקום".

פרסומת המשכנתא של בנק לאומי / צילום: צילום מסך

גם הפרסומת של בזק עם כוכבי הסדרה "קופה ראשית", שבה בנה של כוכבה מגיע אליה הביתה ומתלונן על קליטת אינטרנט גרועה היא דוגמה טובה בעיני שחר. "זו דמות שנתקלת במכשולים בצורה הכי אלמנטרית", הוא מסביר.

"כשיש פאן, אנשים רוצים לראות פרסומת למרות שהם יודעים שרוצים למכור להם משהו. זה כמו לתת תרופה לילד בן שנתיים וחצי - הפרסומת היא תרופה שתועיל לך, ושמים אותה במסגרת סוכר מתקתקה וטעימה, כדי שתתחבר למסר דרך ההנאה".

פרסומת בזק ו''קופה ראשית'' / צילום: צילום מסך

הסיפור של דור ה־Z

לבני דור ה־Z מאוד חשובות האותנטיות והשקיפות. איך סטוריטלינג משתלב בזה?
"סטוריטלינג זה כלי אפקטיבי להעברת מסרים, ולכן הוא מתאים גם לדור ה־Z, גם ל־X וגם לבייבי בומרס. זה נכון שעם דור ה־Z צריך יותר שקיפות ופחות בבל"ת, אז הסגנון יהיה שונה. אבל בסטורי טלינג בכל מקרה צריך אותנטיות, אנושיות, פגיעות ומורכבות של דמויות".

בעידן הטיקטוק, כמעט כל אחד הוא סטורי טלר. איך זה משפיע על השוק המסורתי?
"היום החברות מתבססות על זה שגם אנחנו נספר את הסיפור שלהן. קחי, למשל, את הספר 'ההיפותזה של האהבה' של אלי הייזלווד - הוא זכה להצלחה בלתי רגילה בזכות טיקטוק, שיצרו קטגוריה שנקראת טיק־בוק, ובה אנשים מביעים את דעתם על ספרים של אחרים ומקדמים אותם. בעולם הפרסום מתבססים גם על זה שהלקוחות משתתפים בתהליך, ויש דרכים לגרום לאנשים לדבר יותר על המותג שלך".

בישראל משתמשים הרבה בפרזנטורים שהם דמויות אהודות. רותם סלע, למשל.
"זה קורה כי אנחנו מאוד בינ־אישיים ויותר חמים, והצופה צריך להזדהות עם דמות בפרסומת כדי שירגיש שזה הבית שלו. אגב, בארץ גם מדברים בפרסומות על כסף ותועלתנות מהמקום המעשי, כי זה מה שמעניין את הקהל הישראלי".

לפני כמה שנים ערך שחר סדרת ניסויים שהראתה שמותגים שמאפשרים לאנשים לבטא את עצמם, כמו בגדים, מעוררים רגשות שמחליפים רגשות דתיים. "עשיתי את המחקר הזה עם חוקרת בפטיסטית, חוקר קתולי וחוקרת מוסלמית. ראינו שאנשים עם קרבה לדת פחות צורכים מותגים, ואז בדקנו האם זה עובד הפוך, והתברר שברגע שקירבנו אנשים למותגים, מדדי האמונה ירדו, בלי קשר לשאלה אם האדם דתי או לא.

הסיבה לכך היא שרוב המותגים משדרים אינדיבידואליזם. המותג הוא חלק מהסיפור העצמי האישי, חלק מה־self. למפרסמים יש אחריות כשהם מייצרים מותגי זהות, כי הם נכנסים ללב ולנפש של הבן אדם. בסופו של דבר, זה גם קשור לסיפור שהם מספרים על המותג בפרסומת".

תעודת זהות: פרופ' רון שחר

אישי: בן 59, בזוגיות ואב לשלושה. מתגורר בתל אביב.
מקצועי: בעל דוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב. כיהן כמרצה בכיר באוניברסיטת ייל, כפרופסור אורח באוניברסיטאות דיוק וניו יורק וכדיקן בית הספר לעסקים באוניברסיטת רייכמן, שבו הוא משמש כיום כראש התוכנית למצטיינים.
עוד משהו: עוסק בספורט מגוון - ריצה, משקולות, כדורסל ויוגה.

עוד כתבות

עידו לוינסון ומשפחתו ביקב. רב יכולות / צילום: דניאל לילה

שפה של מורכבות ועידון: עידו לוינסון עושה יינות אלגנטיים שמדברים בשקט

עידו לוינסון כבר קטף את התואר הגבוה ביותר בעולם היין, מאסטר אוף וויין, שקיבלו עד היום רק כ–400 בעלי מקצוע בעולם כולו ● למרות הקריירה הבינלאומית, חוט השני שעובר לאורך חייו המקצועיים הוא זהות מקומית ברורה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; נאסד"ק ננעל בשיא, וורנר ברדרס דיסקברי זינקה בכ-16%

הבן של לארי אליסון רוצה לרכוש את וורנר ברדרס ● כלכלנים מעריכים שבמחצית השנייה של 2025 תחל האטה בכלכלה הבריטית ● חברת התחבורה החכמה ויה (Via Transportation) הישראלית החלה להיסחר הערב בניו יורק ועלתה בכ-7%

חדשות מענף הרכב / צילום: יח''צ

החל מ-150 אלף שקל: האירופאים מנסים לתת פייט לסינים עם דגם הרכב הזה

שוק הרכב המקומי נערך לגל רכבים סיניים חדשים שהוצגו בתערכה הבינלאומית בגרמניה ● דיפאל, BYD, צ’רי והונגצ’י עם דגמים חשמליים והיברידיים ● פולקסווגן משיקים דגם חדש של סקודה כתגובה אירופית ● השבוע בענף הרכב

גם זה קרה פה / צילום: דוברות משרד האוצר, גיא יחיאלי

סאגת הגוש הגדול מלמדת: לפעמים משתלם לחכות 50 שנה

כמה זמן לוקח להבדיל בין גבר לאישה ● מה ייתן מגה-משרד של עורכי דין ● ולמנהלים המיוחדים לגוש הגדול היה שווה לחכות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עכביש שפרזיט השתלט עליו / צילום: Reuters, CABI/Cover Images

זן מפחיד במיוחד של עכבישים התפרץ בארה"ב. מה חושבים עליהם החוקרים?

לאחרונה הגיעו לארה"ב עכבישים זומביים, שפרזיטים השתלטו עליהם וגורמים להם לצאת למתקפות מבעיתות ולא אופייניות ● יצורים שמשתלטים על בעלי חיים אחרים ומשנים את התנהגותם היו תמיד חלק מעולם החי, כולל בני אדם ● פרופ' פרדריק ליברסאט, מהחוקרים המובילים של פרזיטים כאלה, אומר שהם יכולים להיות מפתח להבנה של מחלות נפש ומוח

נמל התעופה הבינ''ל בדובאי / צילום: Shutterstock

ההיעלמות הטורקית והנאמנות האמירותית: כך הפכו הסכמי אברהם לחבל הצלה לנוסעים הישראלים

הסכמי אברהם לא רק הביאו לפתיחת קווים ישירים לאזור המפרץ, אלא שינו את מפת התעופה הישראלית מקצה לקצה ● דובאי ואבו דאבי הפכו לשער נוח למזרח, זמני הטיסות התקצרו, המחירים ירדו - והחברות מהאמירויות שמרו על יציבות גם בשיא המלחמה ● ועדיין, הן מתקשות למלא את הוואקום שהותירו הטורקים ● 5 שנים להסכמי אברהם, פרויקט מיוחד

מימין: המפיק חיים סלוצקי, מנכ''ל רשת 13 אמיליאנו קלמזוק, הבמאי והיוצר גלעד טוקטלי, סמנכ''ל התוכן והשיווק של HOT אורי גל ויוצר הסדרה עמרי אסנהיים / צילום: ענת מוסברג

בהשתתפות גלנט וכוכבי: רשת 13 ו-HOT8 יצרו סדרת דוקו על ה-7.10

רשת 13 ו-HOT8 ערכו הקרנת בכורה לסדרת הדוקו "מה קרה לצה"ל", העוסקת באירועי ה-7 באוקטובר, בסינמה סיטי גלילות ● חברת נמלי ישראל ו‑SeaNovation משיקים קול קורא ליזמים וסטארט-אפים, במטרה לפתח טכנולוגיות חדשניות לשיפור היעילות התפעולית בנמלים ● קבוצת פז משנה את שם אחת מתחנות הדלק שלה ל"מודיעין הראל - דרך צור", על שם החייל צור אברהם ז"ל, שנפל בקרב בדרום רצועת עזה ביוני 2024 ● אירועים ומינויים

פעילות אירובית תסייע בחידוש תאים במוח, גם בגיל השלישי / צילום: Shutterstock

"זה ממש כמו סוד שמור": כך תשמרו על פעילות המוח גם בזקנה

הדרדרות המוח בעת זקנה? ד"ר הדס אראל מאוניברסיטת רייכמן בטוחה שזה לא גזירת גורל, וממליצה על פעילות אירובית שעשויה להיות גיים צ'יינג'ר עבור הגיל השלישי ● "כולנו נוטים לקום באוטובוס לאנשים מבוגרים, אולי אנחנו לא צריכים למהר לעשות זאת", היא מסבירה

רוני גמזו / צילום: רמי זרנגר

"יש נגדי אש צולבת": מנכ"ל איכילוב המיתולוגי פתח בקריירה חדשה ואז שמו לו ברקס

הוא ניהל את איכילוב, היה פרויקטור הקורונה, הוביל רפורמות ואז עזב לעולם הפיננסי ● אלא שבחודשים האחרונים רוני גמזו מנהל מאבק עיקש מול הממונה על שוק ההון, שמתנגד בתוקף למינויו ליו"ר מגדל ביטוח ● בראיון בלעדי הוא מסביר למה התפקיד צריך להיות שלו, מדבר על היחסים עם בעל השליטה ומשתף בשאיפה הגדולה: להיות שר הבריאות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

השבוע בשווקים: הכל יחוויר ביחס לאירוע הזה

הבורסה המקומית תקבל דחיפה חיובית קטנה ממניות הארביטראז' מחר, לאחר שסיכמה שבוע חיובי, במהלכו שברה שיאים חדשים ● בוול סטריט, מדדי הנאסד"ק וה-S&P 500 נסחרים סביב שיא כל הזמנים, לאחר שתחזית הצמיחה של אורקל הדהימה את השווקים ● ובערב יום רביעי, תפורסם בארה"ב החלטת הריבית שכולם מחכים לה

עומר אדם בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך מיוטיוב

בנק לאומי לא חוזר אחורה, וכובש את פסגת הזכורות יחד עם עומר אדם

הפרסומת האהובה ביותר השבוע שייכת לקופת החולים מכבי, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● מכבי גם אחראית להשקעה הגבוהה ביותר, לפי נתוני יפעת ● נהג המונית "אשר" מסיע את הפניקס סמארט למקום השלישי באהדה

וויטני וולף הרד. המנכ''לית הצעירה ביותר שהנפיקה בארה''ב / צילום: Reuters, Andrew Kelly

מייסדת באמבל רוצה ש-AI תבחר לכם את הדייט

היא הייתה שותפה באפליקציית ההיכרויות טינדר, התפטרה בסערה, הקימה את המתחרה באמבל ופרשה מתפקיד המנכ"לית ● אלא שאז הייתה לה תובנה: במקום שאנחנו נחליט עם מי לצאת, AI תחליט בשבילנו ● אז היא חזרה, פיטרה 30% מהעובדים, ובאמצעות הפרויקט תנסה לעצור את רצף ההפסדים והצניחה בשווי ● ראיון עם וויטני וולף הרד

עידן הבינה המלאכותית / צילום: Shutterstock

עידן הבינה המלאכותית יצריך מודלים חדשים לגמרי של מיסוי וחלוקה

תזרים ההכנסות של תוכניות הביטוח הלאומי ומדיקר מגיע ממס המוטל על השכר, המהווה היום כ-85% מהכנסות ממשלת ארה"ב ● ההתקדמות בעולם הבינה המלאכותית תשאיר את התוכניות המהותיות הללו מרוקנות לגמרי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ במסעו האחרון במזרח התיכון, מאי 2025 / צילום: Reuters, Brian Snyder

חזון טראמפ להגמוניה אמריקאית במזה"ת הוכיח: כלכלה מנצחת דיפלומטיה

יציבות הסכמי אברהם ברקע המלחמה במזרח התיכון, מחזקת את מה שטראמפ דגל בו מלכתחילה: תמריצים כלכליים וביטחוניים יוצרים קשרים חזקים יותר מפרוטוקולים דיפלומטיים ● כעת, כשהרחבת ההסכמים על הפרק, בוושינגטון שואפים לבנות אלטרנטיבה אזורית לסין ● 5 שנים להסכמי אברהם, פרויקט מיוחד

בנייה / צילום: Shutterstock

ירידה חדה בהיקף העסקאות של זוגות צעירים בשוק הדיור

מעורבות הזוגות הצעירים ברכישת דירות בשוק החופשי ירדה ל־45% בלבד, לעומת 53% אשתקד ● ירידה של כ־10% במכירות לעומת 2024, אף שבחודש יולי נרשם זינוק נקודתי אחרי דעיכת המלחמה ● בשוק המסובסד נמשכת מגמת הביקוש הגבוה להגרלות דירה בהנחה

הרכבת הקלה ביפו. חיבור ישיר ומהיר למרכז העיר / צילום: Shutterstock

עלייה בביקוש ובמחירים: יפו נהנית מפריחת נדל"ן בזכות הקו האדום

המחירים הגבוהים, הריבית הגבוהה ופתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה מובילים לשינוי בהעדפות הרוכשים בתל אביב: בעוד המחירים בלב העיר בירידה, הביקוש לדירות ביפו עולה ● באילו אזורים כבר עלו המחירים, ואיפה עוד אפשר למצוא הזדמנויות?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בשיאים; אופן דור טסה ב-79%, וורנר ברדרס ב-29%

בורסות אירופה ננעלו בעליות ● האינפלציה בארה"ב עומדת על 2.9%, הנתון הגבוה מאז ינואר ● הבן של לארי אליסון שמנהל את פרמאונט סקיידנס רוצה לרכוש את אולפני וורנר ברדרס ● הישראלית הקטנה שמזנקת במעל 600% ביומיים ● ירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ● עלייה מפתיעה במספר הבקשות השבועיות לדמי אבטלה לרמה הגבוהה ביותר מזה ארבע שנים ● ירידות במחירי הנפט

בכיר חמאס ח'ליל אל-חיה / צילום: ap, Khalil Hamra

דובר חמאס אישר: "משפחת אל חיה נפצעה בתקיפה בקטאר"

דובר חמאס קיים הצהרה, לראשונה אחרי המתקפה בדוחא: "התנאים שלנו לא ישתנו" ● תיעוד ראשון של אליזבט צורקוב ששוחררה מהשבי בעיראק ● רכב צבאי נפגע מפיצוץ מטען על גדר המערכת בטולכרם ● התגובה הדיפלומטית של קטאר: בדוחא צפויה להתכנס בשבוע הבא פסגת חירום ● גוברת ההערכה שבכירי חמאס שהו בווילה בקטאר, אך טרם ברור מה עלה בגורלם ● 48 חטופים - 706 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

גיא פלכטר, מייסד שותף ומנכ''ל חברת הסייבר סולה / צילום: ויקטור לוי

הוא עשה אקזיט של 300 מיליון דולר. לחברה החדשה שהקים הוא כבר הולך לדרוש הרבה יותר

כשגיא פלכטר לא התקבל לרפואה למרות פסיכומטרי של 754, הוא פנה לעולם הסייבר ● את החברה הראשונה שהקים מכר לפאלו אלטו, אבל המעבר למעמד של שכיר הקשה עליו ● החברה שייסד לאחר מכן זכתה להשקעה של מיליונים ממיקרוסופט ● "היום אם יציעו לי 300 מיליון על סולה - זה לא רלוונטי" ● שיחה קצרה עם מנכ"ל סולה

עינת גז / צילום: יונתן בלום

את מי להרוג ראשון? "משחק חברה" בהשתתפות עינת גז מסעיר את הרשת - "רק סאטירה"

הרשת סוערת לאחר שהיזם והמשקיע דני לשם הפתיע את מנכ"לית חד הקרן פאפאיה גלובל, עינת גז, עם קלפי משחק בשם "Kill Kill Kill", וביקש ממנה לקבוע "את סדר ההריגה", בין אלכס בואזיז, מנכ"ל ומייסד הסטארט-אפ המתחרה, דיל, דובי פרנסס וראש הממשלה בנימין נתניהו ● איך הגיבה גז?