הצבעה בווירג'ינה / צילום: Reuters, Ric Dugan
למה הם מתכוונים כאשר הם אומרים "גל אדום"? בימים האחרונים של מערכת הבחירות בארה"ב היה קשה מאוד להחמיץ את צירוף המלים. הוא שלט בכל שיח פוליטי.
אדום, למרבה האירוניה, מציין את המפלגה הרפובליקאית, הלוא היא מפלגת הימין. "הגל האדום" נועד אפוא לבטא את הציפיה להצלחה עצומת ממדים של הימין להטביע את הרוב הדמוקרטי בקונגרס היוצא. הרוב הזה הוא כה קטן, עד שאין צורך אפילו בגל. בבית הנבחרים הוא עומד על שישה מושבים. בסנאט הוא עומד על… על מה בעצם? על קולה של סגנית הנשיא, שאינה חברה בסנאט, אבל מוסמכת על ידי החוקה להכריע במקרה של תיקו. הסנאט היוצא מתחלק 50-50 בין שתי המפלגות.
● ההיסטוריה מלמדת: וול סטריט נהנית מנשיא ללא רוב בקונגרס
● אמריקה מצביעה: כל מה שכדאי לדעת על בחירות האמצע בארה"ב | פרשנות
● הבחירות בארה"ב: הדמוקרטים רשמו ניצחון חשוב בפנסילבניה
כמעט כל התקדימים בהיסטוריה האלקטורלית הארוכה של ארה"ב מראים, כי מפלגת השלטון מאבדת מושבי קונגרס בבחירות שהאמריקאים קוראים midterms, זאת אומרת "אמצע הקדנציה". הקדנציה היא זו של הנשיא, ומפלגתו סובלת מסינדרום רב־שנים: נשיאים נוטים להיות לא פופולריים מאוד באמצע תקופת כהונתם הראשונה.
הרפובליקאים היו רשאים אפוא להאמין שלפחות אחד משני בתי הקונגרס, בית הנבחרים, יעבור לידיהם, ואפשר שגם הסנאט. הציפייה הזו הייתה מבוססת לא רק על אינטואיציות, כי אם גם על מספר ניכר מאוד של סקרי דעת קהל. אמנם רוב הסקרים האלה נעשו בידי רפובליקאים, ולפיכך עוררו ספקות כלשהם, אבל טובי המומחים סמכו את ידיהם על כיוונם הכללי. ככל שהתקרב יום ההצבעה כך גברה האופוריה אצל הרפובליקאים.
הטור הזה נכתב היום (ד') אחה"צ, שעון ישראל; שעת בוקר מוקדמת מאוד בארה"ב. התוצאה הסופית של הבחירות לא הייתה ידועה. השאלה העיקרית, מי ישלטו בקונגרס, עדיין לא נענתה. זו כמובן השאלה המעניינת את הקוראים, ואני מצטער שאינני מציע תשובה. אתר האינטרנט של 'גלובס' יציע אותה בזמן אמת ובהרחבה הראויה. אבל אנחנו יודעים שהציפיות לצונאמי רפובליקאי לא התממשו.
בהחלט יתכן שהרפובליקאים ינצחו בבחירות, אפילו בשני הבתים. אם אמנם ינצחו, הם ימררו את חייו של הנשיא ג'ו ביידן ושל מפלגתו. מלחמת התשה עקובה מדם פוליטי תינטש בוושינגטון. הממשלה הפדרלית תעמוד בסימן קבוע של שיתוק, או של חשש מפני שיתוק. התוצאות עלולות להיות קטלניות, בשביל המשק האמריקאי ובשביל היציבות הפוליטית.
אבל בלי "גל אדום", ערפל של אי־ודאות יכסה את הפוליטיקה האמריקאית בדרך המובילה אל הבחירות לנשיאות, בדיוק בעוד שנתיים. אם גל אדום אינו מתרחש בנסיבות הפוליטיות והכלכליות הנוכחיות, יתכן שהרבה מהנחותינו על כיווני אמריקה עומדות להתבדות.
הבולדוזר עצר בפנסילבניה
סמוך ל־3 לפנות בוקר, שעון מזרח ארה"ב, באה הידיעה שהדמוקרטים הוסיפו לעצמם מושב חדש בסנאט. הניצחון הדרמטי הזה בא במדינת פנסילבניה, החמישית בגודלה בארה"ב. המנצח, ג'ון פטרמן (Fetterman), היה סגן המושל בארבע השנים האחרונות, והוא מזוהה עם השמאל במפלגתו. פטרמן, בן 53, סבל משבץ מוחי שישה חודשים לפני הבחירות. התנהלותו בוויכוח טלוויזיה שבועיים לפני ההצבעה הייתה כה פאתטית, שאנשי מפלגתו תלשו את שערם בייאוש, ושאלו מדוע לכל הרוחות הוא הסכים להופיע.
יריבו של פטרמן היה ד"ר מהמט אוז, הלוא הוא Doctor Oz, רופא טלוויזיה פופולרי בארה"ב, איש תקשורת מנוסה ומוכר, וחביבו של דונלד טראמפ. טראמפ התגייס לעזרת דוקטור אוז במלוא הכובד ובמלוא החן של בולדוזר. הוא עזר לו לנצח בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקאית על יסוד עיקרי אחד: נאמנותו הגמורה לטראמפ.
נצחון פטרמן לא התיישב עם ציפיות הגל האדום. פנסילבניה עמדה להיות אחת המדינות הנסחפות בצונאמי. היא עמדה לאשר את מגע הקסמים של דונלד טראמפ, ולהזכיר לרפובליקאים שבמפלגתו של טראמפ יש מקום רק ללוחכי פנכה. ד"ר אוז אינו הטראמפיסט היחיד שמעד בבחירות אמצע הקדנציה. ואף כי טראמפיסטים אחרים עשו חיל, נראה שנסדק השריון של טראמפ. רפובליקאים גילו, במידה ששכחו או הדחיקו, כי טראמפ עלול להיות אבן־ריחיים על צווארה של מפלגתו. זה גילוי חשוב בדרך אל 2024, והוא עשוי להשפיע על עצם סיכוייו של טראמפ לחזור אל הבית הלבן.
הסנאט תלוי ב־3 מדינות
השליטה בסנאט תלויה עכשיו בשלוש מדינות: ג'ורג'יה, בדרום מזרח ארה"ב, ואריזונה ונבאדה, בדרום מערב. בכל השלוש, סנאטורים דמוקרטיים מנסים להגן על מושביהם. לרגל הניצחון בפנסילבניה, המפלגה יכולה לאבד אחד משלושת המושבים האלה מבלי להפסיד את הרוב־לא־רוב שלה בסנאט. היה אפשר לשמוע התחלה של אנחת רווחה מן הבית הלבן.
רוב רפובליקאי בסנאט יעקר את השנתיים הבאות של ביידן כמעט מכל תוכן של מדיניות פנים. בהיעדר רוב בסנאט, הנשיא יתקשה להשיג הסכמה למינויו, בין אם הם בתוך ממשלו, ובין אם הם מינויים לכהונות שופטים במערכת הפדרלית.
הנשים קשרו את הקצוות
בימים הבאים תחזור ותוצג השאלה מה השתבש, אם בכלל, בציפיות הרפובליקאים. זאת אומרת, איך יתכן שהצונאמי לא התנחשל בשעה שאמריקה נאנקת תחת עול אינפלציה, והפופולריות של הנשיא נמצאת בשפל עמוק.
תשובה אפשרית אחת היא שמצביעות לא צפויות הופיעו בקלפי. בחירות אמצע־קדנציה מעוררות בדרך כלל פיהוקים. רוב האמריקאים נוטים להישאר בבית. מי יצאו מאדישותן ומדוע? התשובה המשוערת היא נשים צעירות.
דוגמא אחת, שאמנם אינה נוגעת לסנאט, היא מדינת מישיגן, במערב התיכון של ארה"ב. שם נרשמו ביום ג' שיעורי־שיא היסטוריים של הצבעה. הסיבה היא שביום הבחירות (לא לסנאט, אלא לבית הנבחרים הפדרלי ולממשלת המדינה) היה במישיגן גם משאל־עם על יוזמה לעגן את הזכות להפלות בחוקת המדינה (שהיא מסמך נפרד מן החוקה הפדרלית). לפחות חלק מן הנשים הצעירות שבאו להצביע לטובת התיקון לא היו מגיעות לקלפי בהיעדר משאל עם על הפלות. אבל הואיל והגיעו, הן הצביעו גם לטובת מועמדי המפלגה הדמוקרטית. כך חזרה ונבחרה מושלת מישיגן, גרצ'ן וויטמר (Gretchen Whitmer), שהיתה משנואות נפשו של הימין. בקיץ אפילו הורשעו שלושה פעילי ימין בקשירת קשר לחטיפתה של המושלת.
אינפלציה והפלות
זו אינה הפעם הראשונה שקצוות כאלה מתחברים בפוליטיקה האמריקאית. מפעם לפעם, מצביעים נמשכים אל הקלפי לטובת עניין אחד ונמצאים משרתים עניין נוסף. זה נטה דווקא לעזור לימין. עכשיו זה עזר לשמאל. רפובליקאים חורקים היום שיניים. גם אם הם מנצחים, ציפורניהם יהיו חדות הרבה פחות.
על פי סקרי יציאה, שני העניינים החשובים ביותר שהעסיקו את הבוחרים היו האינפלציה וההפלות. עצם הצירוף הזה מסביר את ההפרשים הקטנים. הרפובליקאים רצו כמובן לדבר על האינפלציה, ולהטיל את האחריות על ביידן; הדמוקרטים רצו לדבר על הפלות, ולייחס את ההגבלות החדשות עליהן לקנאותו הדתית של הימין ולאיבתו לזכויות נשים.
לשני הצדדים היה נדמה שטענת הנגד שלהם תהיה אפקטיבית יותר. נראה כי במידה רבה הם הצליחו לנטרל אלה את אלה. אבל התוצאה הזו צריכה להדאיג דווקא את הרפובליקאים. האינפלציה תרד יום אחד, ותישכח, בעוד שההגבלות על הפלות נועדו להישאר לנצח.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny