גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פסקת ההתגברות תשנה דרמטית את האיזון בין הרשויות, אבל לא לכיוון שחשבתם

אם עד כה בג"ץ נקט מדיניות מרוסנת בכל הקשור לפסילת חוקים, לאחר שתעבור פסקת ההתגברות הוא צפוי להגביר את הקצב ● במקביל, השיח סביב הרוב הדרוש הוא בעיקר פיקציה לא ישימה וחסרת היגיון משפטי ● וגם: הכותרת באתר החדשות שהזכירה לי איך לא עושים עיתונות

שופטי בית המשפט העליון / צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
שופטי בית המשפט העליון / צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

השנה וחצי האחרונות בהן הליכוד היה באופוזיציה הספיקו להשכיח ממני את קמפיין "קץ הדמוקרטיה" שמלווה כל פעולה שלטונית של הליכוד. המוות התורן של הדמוקרטיה צפוי לבוא הפעם מכיוונה של פסקת ההתגברות ברוב של 61 חברי כנסת. בעיניי, פסקת התגברות כשלעצמה לא רק שלא תחליש את בית המשפט העליון אלא תעשה בדיוק את ההפך.

איך אפשר להעביר פסקת התגברות בלי לרמוס את הדמוקרטיה | ניתוח
משפטנים בכירים: כך אפשר לתקן את מערכת המשפט בלי לדרוס אותה
האם פסקת ההתגברות קיימת במדינות רבות ברחבי העולם?

בג"ץ יפסול יותר חוקים

לפני מספר שנים ישבתי בפורום מצומצם עם נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, מרים נאור ז"ל. היא סיימה את כהונתה זמן לא רב לפני כן, וישבנו לדבר על היוזמה דאז לחוקק את פסקת ההתגברות. היא כמובן התנגדה לחקיקה זו. אולם נקודה אחת שהסבה את תשומת-ליבי הייתה הערכתה כי פסקת ההתגברות תוביל לכך שבג"ץ יפסול יותר חוקים.

אם עד כה בג"ץ נקט מדיניות מרוסנת בנוגע לפסילת חוקים, כעת הוא יגביר את הקצב, מכיוון שבכל מקרה הכנסת תוכל לחוקק את החוק מחדש באמצעות פסקת התגברות.

על כך אני אוסיף שבפועל בג"ץ יפסול יותר חוקים אך הכנסת לא תצליח באמת להתגבר ולעמוד בקצב. קודם כל יינתן צו ביניים (כפי שבג"ץ עשה בנוגע ל"חוק ההסדרה") שמקפיא את תחולת החוק, ואחר-כך, עד שיינתן פסק דין, יחלפו מספר שנים. עד שהכנסת תצליח לחוקק מחדש את החוק - כבר תתחלף הממשלה.

זעקות הגעוואלד של בכירי מערכת המשפט על פסקת ההתגברות הן טקטיקה מקובלת בתורת המשחקים בה הצד המרוויח זועק כמה הוא הולך להפסיד, כדי להטעות את שותפו לעסקה. אם מפלגות הקואליציה הבאה מעוניינות באמת לשנות את המשוואה, הן צריכות לעטוף את פסקת ההתגברות במספר שינויים משמעותיים נוספים, כגון צמצום זכות העמידה בבג"ץ, שינוי דרך מינוי השופטים, הגדלת מספר השופטים בעליון, ביטול שיטת הסניוריטי בבית המשפט העליון ועוד ועוד.

רוב רחב? פיקציה

השיח סביב הרוב הדרוש לפסקת ההתגברות הוא בעיניי פיקציה. ברור שמי שמסכים לפסקת התגברות ברוב של 80 חברי כנסת, מסכים לכך רק כי הוא יודע שזה פשוט לא ישים. לא יקרה בשום קונסטלציה, בטח לא בכנסת הבאה. זוכרים שהכנסת היוצאת לא הצליחה להגיע להסכמה אפילו על חקיקת תקנות יו"ש? אבל נניח לעניין הפוליטי ונדבר על המהות.

אחד השופטים הבכירים בדימוס אמר לי פעם שהוא מתנגד לפסקת התגברות גם ברוב של 120 חברי כנסת. אם בג"ץ קבע כי החוק איננו חוקתי ופוגע בזכויות אדם בסיסיות - למה שרוב כלשהו בכנסת יוכל להעביר את החוק הזה בכל זאת?

מי שסבור ששאלות ערכיות צריכות להתברר בבית המשפט ולא בפרלמנט, צריך להתנגד לפסקת התגברות גם ברוב של 80 חברי כנסת. הרי אם 80 חברי כנסת יחליטו לרמוס את המפלגות הערביות שמהוות פחות מעשירית מהפרלמנט, זה כן בסדר? מה ההיגיון המשפטי?

מי שסבור כי איזונים בין ערכים מתנגשים צריכים להתברר על-ידי נציגי העם - לדעתי צריך לתמוך בפסקת התגברות בכל רוב. בית המשפט העליון מניף דגל אדום ומתריע בפני המחוקק שהחקיקה שהעביר מנוגדת לעמדתו לחוק יסוד שנחקק בכנסת. כעת הכדור אמור לחזור למחוקק, שיקבע האם הוא מקבל את הפרשנות של בג"ץ לחוק היסוד.

נתניהו מטרפד רפורמות

תופעה מעניינת שראוי לתת עליה את הדעת היא התופעה בה קבוצת מיעוט, לא אהודה במיוחד, מעוניינת לחוקק "פסקת התגברות" שעשויה להחליש את היכולת של בית המשפט העליון לשמור על זכויות המיעוט.

המפלגות החרדיות הן מיעוט בחברה הישראלית ובכנסת. זה לא מונע מהן להתעקש על הכנסת פסקת התגברות. גם הציונות הדתית ועוצמה יהודית, מפלגות קטנות יחסית, דוחפות מאוד לחקיקת פסקת ההתגברות וצמצום סמכויות בית המשפט העליון.

בניגוד למפלגות אלה, הליכוד היא מפלגת שלטון. בנימין נתניהו, עוד לפני הקדנציה הקרובה, כבר כיהן כראש ממשלה, בפער, יותר מכל ראש ממשלה אחר. דווקא הליכוד ונתניהו באופן מסורתי טרפדו כל ניסיון לבצע רפורמה במערכת המשפט או להחליש את בג"ץ שנגס בכוחה של הרשות עליה מופקדים הליכוד ונתניהו.

זו תופעה כאמור שיש לתת עליה את הדעת, בה דווקא הגורם הפוליטי החזק מסנדל את החלשת הרשות שנוגסת בסמכויותיו. גם בימים אלה, הליכוד נשרך אחרי השותפות הקטנות ומנסה להתחמק מאותן רפורמות.

ההיגיון הפשוט היה אומר שקבוצת המיעוט תילחם למען חיזוק בית המשפט העליון, ואילו מפלגת השלטון תפעל להעצים את כוחה על פני כוחו של בית המשפט העליון. במציאות קורה ההפך. גם כאשר המפלגות החרדיות והדתיות היו באופוזיציה - הן המשיכו לתקוף את בג"ץ. מה הסיבות לכך? אשאיר לקוראים לגבש את מסקנותיהם לבד.

ועוד הערה קצרה על חוקי היסוד. אי-אפשר שלא להשתעשע ממעמד-העל לו זוכים חוקי היסוד בישראל. חוקי היסוד, שחלקם נחקקו עשרות שנים לאחר הקמת המדינה, אמורים לשקף את המכנה המשותף הרחב, את הקונצנזוס ואת האתוס של המדינה והחברה בישראל.

בפועל, חוקי היסוד משתנים על-ידי כל הממשלות, מימין ומשמאל, בקצב מסחרר כאילו מדובר בחוק עזר עירוני. אם הרשות המכוננת מתייחסת לחוקי היסוד שלה כמו אל חוק עזר "העמדת הרכב וחנייתו", מופרך למדי לפסול חוקים על סמך פרשנות של אותם חוקי יסוד מפלסטלינה.

הערה לסיום: זו עיתונות?

ודבר אחר לסיום. קראתי השבוע כותרת מעניינת באתר מאקו: "הירי בצעיר ממזרח ירושלים: הלוחם המצטיין עשוי להישלח ל-20 שנה בכלא". הסיפור נשמע דרמטי ומטריד: לוחם מצטיין נקלע לאירוע ביטחוני במזרח ירושלים - ומערכת המשפט, מסיבה לא ברורה, החליטה להפקיר את הלוחם המצטיין הזה ולשלוח אותו למאסר של עד 20 שנה. מטורף!

מיהרתי להקליק על הכותרת, ומצאתי את כותרת המשנה שמספרת כך: "נאור ביטון, שירה למוות במהלך עסקת סמים במוחמד אבו ח'דיר, עשוי להישלח ל-20 שנות מאסר, לאחר שבית המשפט המחוזי בעיר הרשיע אותו בהמתה בקלות-דעת. ביטון טען כי ירה באבו ח'דר כהגנה עצמית, לאחר שהאחרון ריסס לעברו גז פלפל".

תגידו לי, זה עיתונות הדבר הזה? נאור ביטון הוא צעיר שעסק בסחר בסם הקנאביס, נשדד על-ידי הלקוח במהלך עסקת סמים, ובתגובה לכך רדף אחרי הלקוח מרחק של לפחות עשרות מטרים וירה בו למוות. הוא הורשע בגין המתה בנסיבות של אחריות מופחתת וזוכה מעבירת הרצח.

הסיפור טרגי, אך ברור שאין קשר בין הכותרת המופרכת על לוחם מצטיין שעשוי להישלח לכלא ל-20 שנה לבין העובדות, שמדובר על אדם צעיר, שמזמן סיים את שירותו כלוחם בהנדסה קרבית ועבד בכלל כמאבטח ובמקביל סחר בסמים. האירוע אכן התרחש במזרח ירושלים, אולם הניסיון לשוות לו נופך ביטחוני הוא הנדסת תודעה.

עוד כתבות

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

טראמפ מציב דד ליין לאיראן: "תגלו ב-10 הימים הקרובים"

ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● ראש ממשלת פולין: על אזרחינו באיראן לעזוב במיידי - ייתכן שבעוד כמה שעות הם לא יוכלו לצאת ● בשיא המתיחות: המפגינים באיראן מרימים ראש ● עדכונים שוטפים

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה עברה לירידות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; מניית נייס מזנקת ב-12%

נאסד"ק יורד ב-0.5% ● ירידות באירופה ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

נגע בשיא, ואז ירד: האתר הישראלי שמנסה לחזות מתי תהיה התקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%