גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פסקת ההתגברות תשנה דרמטית את האיזון בין הרשויות, אבל לא לכיוון שחשבתם

אם עד כה בג"ץ נקט מדיניות מרוסנת בכל הקשור לפסילת חוקים, לאחר שתעבור פסקת ההתגברות הוא צפוי להגביר את הקצב ● במקביל, השיח סביב הרוב הדרוש הוא בעיקר פיקציה לא ישימה וחסרת היגיון משפטי ● וגם: הכותרת באתר החדשות שהזכירה לי איך לא עושים עיתונות

שופטי בית המשפט העליון / צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
שופטי בית המשפט העליון / צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

השנה וחצי האחרונות בהן הליכוד היה באופוזיציה הספיקו להשכיח ממני את קמפיין "קץ הדמוקרטיה" שמלווה כל פעולה שלטונית של הליכוד. המוות התורן של הדמוקרטיה צפוי לבוא הפעם מכיוונה של פסקת ההתגברות ברוב של 61 חברי כנסת. בעיניי, פסקת התגברות כשלעצמה לא רק שלא תחליש את בית המשפט העליון אלא תעשה בדיוק את ההפך.

איך אפשר להעביר פסקת התגברות בלי לרמוס את הדמוקרטיה | ניתוח
משפטנים בכירים: כך אפשר לתקן את מערכת המשפט בלי לדרוס אותה
האם פסקת ההתגברות קיימת במדינות רבות ברחבי העולם?

בג"ץ יפסול יותר חוקים

לפני מספר שנים ישבתי בפורום מצומצם עם נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, מרים נאור ז"ל. היא סיימה את כהונתה זמן לא רב לפני כן, וישבנו לדבר על היוזמה דאז לחוקק את פסקת ההתגברות. היא כמובן התנגדה לחקיקה זו. אולם נקודה אחת שהסבה את תשומת-ליבי הייתה הערכתה כי פסקת ההתגברות תוביל לכך שבג"ץ יפסול יותר חוקים.

אם עד כה בג"ץ נקט מדיניות מרוסנת בנוגע לפסילת חוקים, כעת הוא יגביר את הקצב, מכיוון שבכל מקרה הכנסת תוכל לחוקק את החוק מחדש באמצעות פסקת התגברות.

על כך אני אוסיף שבפועל בג"ץ יפסול יותר חוקים אך הכנסת לא תצליח באמת להתגבר ולעמוד בקצב. קודם כל יינתן צו ביניים (כפי שבג"ץ עשה בנוגע ל"חוק ההסדרה") שמקפיא את תחולת החוק, ואחר-כך, עד שיינתן פסק דין, יחלפו מספר שנים. עד שהכנסת תצליח לחוקק מחדש את החוק - כבר תתחלף הממשלה.

זעקות הגעוואלד של בכירי מערכת המשפט על פסקת ההתגברות הן טקטיקה מקובלת בתורת המשחקים בה הצד המרוויח זועק כמה הוא הולך להפסיד, כדי להטעות את שותפו לעסקה. אם מפלגות הקואליציה הבאה מעוניינות באמת לשנות את המשוואה, הן צריכות לעטוף את פסקת ההתגברות במספר שינויים משמעותיים נוספים, כגון צמצום זכות העמידה בבג"ץ, שינוי דרך מינוי השופטים, הגדלת מספר השופטים בעליון, ביטול שיטת הסניוריטי בבית המשפט העליון ועוד ועוד.

רוב רחב? פיקציה

השיח סביב הרוב הדרוש לפסקת ההתגברות הוא בעיניי פיקציה. ברור שמי שמסכים לפסקת התגברות ברוב של 80 חברי כנסת, מסכים לכך רק כי הוא יודע שזה פשוט לא ישים. לא יקרה בשום קונסטלציה, בטח לא בכנסת הבאה. זוכרים שהכנסת היוצאת לא הצליחה להגיע להסכמה אפילו על חקיקת תקנות יו"ש? אבל נניח לעניין הפוליטי ונדבר על המהות.

אחד השופטים הבכירים בדימוס אמר לי פעם שהוא מתנגד לפסקת התגברות גם ברוב של 120 חברי כנסת. אם בג"ץ קבע כי החוק איננו חוקתי ופוגע בזכויות אדם בסיסיות - למה שרוב כלשהו בכנסת יוכל להעביר את החוק הזה בכל זאת?

מי שסבור ששאלות ערכיות צריכות להתברר בבית המשפט ולא בפרלמנט, צריך להתנגד לפסקת התגברות גם ברוב של 80 חברי כנסת. הרי אם 80 חברי כנסת יחליטו לרמוס את המפלגות הערביות שמהוות פחות מעשירית מהפרלמנט, זה כן בסדר? מה ההיגיון המשפטי?

מי שסבור כי איזונים בין ערכים מתנגשים צריכים להתברר על-ידי נציגי העם - לדעתי צריך לתמוך בפסקת התגברות בכל רוב. בית המשפט העליון מניף דגל אדום ומתריע בפני המחוקק שהחקיקה שהעביר מנוגדת לעמדתו לחוק יסוד שנחקק בכנסת. כעת הכדור אמור לחזור למחוקק, שיקבע האם הוא מקבל את הפרשנות של בג"ץ לחוק היסוד.

נתניהו מטרפד רפורמות

תופעה מעניינת שראוי לתת עליה את הדעת היא התופעה בה קבוצת מיעוט, לא אהודה במיוחד, מעוניינת לחוקק "פסקת התגברות" שעשויה להחליש את היכולת של בית המשפט העליון לשמור על זכויות המיעוט.

המפלגות החרדיות הן מיעוט בחברה הישראלית ובכנסת. זה לא מונע מהן להתעקש על הכנסת פסקת התגברות. גם הציונות הדתית ועוצמה יהודית, מפלגות קטנות יחסית, דוחפות מאוד לחקיקת פסקת ההתגברות וצמצום סמכויות בית המשפט העליון.

בניגוד למפלגות אלה, הליכוד היא מפלגת שלטון. בנימין נתניהו, עוד לפני הקדנציה הקרובה, כבר כיהן כראש ממשלה, בפער, יותר מכל ראש ממשלה אחר. דווקא הליכוד ונתניהו באופן מסורתי טרפדו כל ניסיון לבצע רפורמה במערכת המשפט או להחליש את בג"ץ שנגס בכוחה של הרשות עליה מופקדים הליכוד ונתניהו.

זו תופעה כאמור שיש לתת עליה את הדעת, בה דווקא הגורם הפוליטי החזק מסנדל את החלשת הרשות שנוגסת בסמכויותיו. גם בימים אלה, הליכוד נשרך אחרי השותפות הקטנות ומנסה להתחמק מאותן רפורמות.

ההיגיון הפשוט היה אומר שקבוצת המיעוט תילחם למען חיזוק בית המשפט העליון, ואילו מפלגת השלטון תפעל להעצים את כוחה על פני כוחו של בית המשפט העליון. במציאות קורה ההפך. גם כאשר המפלגות החרדיות והדתיות היו באופוזיציה - הן המשיכו לתקוף את בג"ץ. מה הסיבות לכך? אשאיר לקוראים לגבש את מסקנותיהם לבד.

ועוד הערה קצרה על חוקי היסוד. אי-אפשר שלא להשתעשע ממעמד-העל לו זוכים חוקי היסוד בישראל. חוקי היסוד, שחלקם נחקקו עשרות שנים לאחר הקמת המדינה, אמורים לשקף את המכנה המשותף הרחב, את הקונצנזוס ואת האתוס של המדינה והחברה בישראל.

בפועל, חוקי היסוד משתנים על-ידי כל הממשלות, מימין ומשמאל, בקצב מסחרר כאילו מדובר בחוק עזר עירוני. אם הרשות המכוננת מתייחסת לחוקי היסוד שלה כמו אל חוק עזר "העמדת הרכב וחנייתו", מופרך למדי לפסול חוקים על סמך פרשנות של אותם חוקי יסוד מפלסטלינה.

הערה לסיום: זו עיתונות?

ודבר אחר לסיום. קראתי השבוע כותרת מעניינת באתר מאקו: "הירי בצעיר ממזרח ירושלים: הלוחם המצטיין עשוי להישלח ל-20 שנה בכלא". הסיפור נשמע דרמטי ומטריד: לוחם מצטיין נקלע לאירוע ביטחוני במזרח ירושלים - ומערכת המשפט, מסיבה לא ברורה, החליטה להפקיר את הלוחם המצטיין הזה ולשלוח אותו למאסר של עד 20 שנה. מטורף!

מיהרתי להקליק על הכותרת, ומצאתי את כותרת המשנה שמספרת כך: "נאור ביטון, שירה למוות במהלך עסקת סמים במוחמד אבו ח'דיר, עשוי להישלח ל-20 שנות מאסר, לאחר שבית המשפט המחוזי בעיר הרשיע אותו בהמתה בקלות-דעת. ביטון טען כי ירה באבו ח'דר כהגנה עצמית, לאחר שהאחרון ריסס לעברו גז פלפל".

תגידו לי, זה עיתונות הדבר הזה? נאור ביטון הוא צעיר שעסק בסחר בסם הקנאביס, נשדד על-ידי הלקוח במהלך עסקת סמים, ובתגובה לכך רדף אחרי הלקוח מרחק של לפחות עשרות מטרים וירה בו למוות. הוא הורשע בגין המתה בנסיבות של אחריות מופחתת וזוכה מעבירת הרצח.

הסיפור טרגי, אך ברור שאין קשר בין הכותרת המופרכת על לוחם מצטיין שעשוי להישלח לכלא ל-20 שנה לבין העובדות, שמדובר על אדם צעיר, שמזמן סיים את שירותו כלוחם בהנדסה קרבית ועבד בכלל כמאבטח ובמקביל סחר בסמים. האירוע אכן התרחש במזרח ירושלים, אולם הניסיון לשוות לו נופך ביטחוני הוא הנדסת תודעה.

עוד כתבות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; פאלו אלטו נופלת ב-10%, מחירי הנפט מזנקים

עליות באירופה ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים