גנץ וסער. הרמטכ''ל לשעבר צריך לחשוש / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS
ראש הממשלה יאיר לפיד וראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו תמימי דעים לפחות בדבר אחד בשבוע החולף: הצורך בהשבעת ממשלה מהר ככל הניתן. לפיד רוצה למנוע את "תקופת הביניים" שבה נמצאים משרדי הממשלה, ונתניהו מחכה "להשיב עטרה ליושנה". נתניהו מתכוון לסיים עם ההסכמים הקואליציוניים בהקדם. הם יהיו רזים ואולי ינוסחו כמסמך קווי יסוד, אך יכללו שמות קוד לתיקונים נרחבים במשילות, במערכת המשפט ובתקצוב עולם הישיבות הדתי והחרדי. עם הפנים קדימה, נתניהו יבקש לסיים עם חלוקת התיקים במהלך השבוע הבא ולהכריז, אם לא גם להשביע, את הממשלה ה־37.
● פסקת ההתגברות תשנה דרמטית את האיזון בין הרשויות. אבל לא לכיוון שחשבתם | טור סופ"ש
● אם הח"כים הערביים מחרימים את שר ביטחון הפנים, מי יטפל בפשיעה במגזר? | טור סופ"ש
המבוגר האחראי החדש בגוש
בגזרת הישיבות של נציגי הגוש עם יריב לוין ונתניהו מאז תחילת השבוע, נראה שנולד לגוש הימין "אריה דרעי" חדש. יו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', צועד לנעליים של "המבוגר האחראי" בגוש. ביום ראשון השבוע הוא יצא מפגישה עם נתניהו, נועד עם גפני בכנסת, ומשם עבר לפגישה בערב עם אריה דרעי בבניין משרדים בירושלים. על הדרך גם עשה טלפונים עם שותפו בן גביר שנפש באילת. מטרת העל שלו היא הקמת ממשלה בהקדם.
הוא הציב בפני נתניהו שתי דרישות ענק לתיק האוצר או הביטחון, ולכן אם פניו של דרעי יהיו לאוצר, הוא מתכוון להתברג במשרד הביטחון גם ללא הרקורד הצבאי הנהוג. גם באופוזיציה סמוטריץ' עסק בתיאום מהלכים, הוא והצוות שלו חתומים על הבאת עידית סילמן מניהול הקואליציה לפירוקה. כשהציגו את ההישג בפני נתניהו, הוא תהה איך הוא האחרון ששמע על כך (חוץ מבנט).
בעוד שותפיו חוששים מתדמית סחטנית, הוא מתכוון לשים על השולחן דרישה להכפלת תקציבי הישיבות, הן החרדיות והן של הציונות הדתית, ל־2.5 מיליארד שקל תקציב שנתי. אם נציגי רע"ם זכו לכל דרישותיהם, סמוטריץ' לא מתכוון לשמור על צניעות במה שישים על השולחן. אצל דרעי וגפני מכוונים לתיקים ולהסכמים בנוסח עבר (להוציא את תיק האוצר) לרבות תקציבים נוספים בחינוך ופסקת התגברות ברוב של 61, ולכן סביר להניח שההסכמים עם המפלגות החרדיות יחתמו ראשונים. גורם ביהדות התורה הסביר היום בפשטות: "הוצאנו הסכמים קודמים וערכנו קצת תיקונים".
קרבות התחתית בדרך לרגיעה
ביום שלישי בשבוע הבא תושבע הכנסת ה־25. אחרי שמצעד ההמלצות בפני הנשיא זיכה את יאיר לפיד ב־28 ממליצים בלבד (יש עתיד והעבודה יחד), סביר להניח שמהומות הקמפיין הפנים־גושיות במרכז־שמאל ישכחו. למרות שישראל ביתנו של ליברמן סרבה להמליץ על לפיד להרכבת הממשלה כמו גם חברי המחנה הממלכתי, לפיד צפוי לנחות בטבעיות בתפקיד יו"ר האופוזיציה.
גם יו"ר העבודה, מרב מיכאלי, שאת נאום ההפסד שלה הקדישה ללפיד והאשימה אותו בתוצאות הבחירות, תמצא את הדרך להשקיט את הגזרה מולו, גם כדי להרגיע את מפלגתה. מיכאלי, אגב, חייבת את התודות לכך שאין מאמצים ממוקדים להדחתה כבר בימים אלו, ליריבה עמיר פרץ. האחרון תיקן את חוקת המפלגה כך שבחירת יו"ר חדש לא תיערך 14 חודשים אחרי בחירות, אלא לאחר שמוכרזות בחירות כלליות. אלה, להערכת חברי העבודה, עוד רחוקות.
אבל הזירה המעניינת ביותר בספסלי האופוזיציה לעתיד תתקיים במפלגת המחנה הממלכתי של גנץ. שם צמד פוליטיקאים מיומן צפוי להוביל סדר יום ימין ליברלי, שייתן קונטרה לממשלה החדשה. כדי לעשות זאת, הם יצטרכו או לשנות את המפלגה הקיימת, או להתפצל מהרמטכ"ל לשעבר. גדעון סער וזאב אלקין הם הצמד הכי מנוסה באופוזיציה המתהווה, והשאלה שמרחפת מעל עתיד המחנה הממלכתי של גנץ היא באשר לתוכניות השניים.
גורמים במטה המחנה הממלכתי אמרו בשבוע שעבר שסער נשמע אומר ערב הבחירות: "מחר בעשר בלילה כל אחד לעצמו". סער, אגב, מכחיש את הדברים בתוקף. יום למחרת הבחירות, כבר מיהרה דוברות המחנה הממלכתי להוציא תמונה של גנץ, סער ואיזנקוט יושבים יחד כדי להרגיע את חרושת השמועות.
למרות זאת, במערכת הפוליטית מעריכים כי הגנרלים, איזנקוט וגנץ, לא ישרדו בספסלי האופוזיציה לאורך זמן ולסער ואלקין יש תוכניות ליום שאחרי. באופק הם רואים לפחות 9 מנדטים שיכולים לחזור אליהם: מאיילת שקד וממי שעשו השנה את דרכם מתקווה חדשה וימינה להצבעה לגוש הימין כמחאה נגד הממשלה היוצאת. יש להם את הזמן והניסיון, וגנץ צריך לחשוש.
הכנסת רק הולכת ונחלשת
לסיום, אחד התפקידים שנמצאים על שולחן המשא ומתן של הליכוד הוא יו"ר הכנסת הבא שייכנס לנעליו של מיקי לוי מיש עתיד. באופן מסורתי, יו"ר הכנסת הוא מינוי של מי שמרכיב את הממשלה, כך השליטה בשני המוסדות אחידה. אלא שברבות השנים, וביתר שאת בכנסת האחרונה, כוונת המחוקק בהפרדת הרשויות שהכנסת תהיה המוסד המבקר של הממשלה נדרסה. כל מינוי "ממשלתי" שיהיה ריאקציה למינוי של לוי, עשוי להשתמש בכלים שיחלישו עוד יותר את מעמדה של הכנסת, בזמן שזו מנסה בחזית אחרת להילחם על מעמדה בריסון מערכת המשפט.