גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נקודת המפנה של חברות הסטרימינג: מי שלא תשכלל את ההצעה למנויים, תיעלם

המשקיעים כבר לא מתלהבים כמו פעם, התחרות מתעצמת, והאתגרים מרובים - כל אלה מאלצים את שוק הסטרימינג לשנות את המודל הכלכלי הקיים ● הצעדים הנדרשים: להיפטר מהרעיון של כמות תוכן אינסופית בהפקות ענק, למקסם את הטכנולוגיה ולייצר גלגלי תנופה או בידול

דיסני פלוס. שווי החברה ירד ב־50% מאז השיא של מרץ 2021 / צילום: Shutterstock
דיסני פלוס. שווי החברה ירד ב־50% מאז השיא של מרץ 2021 / צילום: Shutterstock

הכותב הוא מנכ"ל Anyverse, מרצה ומומחה בינלאומי לחדשנות וטכנולוגיה

בשנה האחרונה אנחנו עדים לתופעה מוזרה בכל הנוגע לשירותי הסטרימינג הגדולים בעולם. שירותים מובילים כמו נטפליקס, דיסני פלוס, HBO MAX ואחרים רושמים צמיחה בכמות המנויים, אבל בד־בבד השווי של החברות המחזיקות בהם יורד בצורה חזקה.

המונדיאל הוא רק תירוץ: כך תבחרו את מסך הטלוויזיה החדש שלכם | בדיקת גלובס
דוחות דיסני: הפסד גדול בסטרימינג למרות צמיחה במנויים, המניה צונחת
המספרים בדוחות נטפליקס מרשימים, אבל הבעיה הגדולה שלה עדיין כאן
בגלל יוקר המחיה - צופי נטפליקס ושירותי הסטרימינג מבטלים מנויים. איך ייראה עתיד הענף?

נטפליקס ירדה כבר 58% מהשיא שהגיעה אליו בספטמבר 2021 (בשיא היא הייתה בירידה של כמעט 75%, ובשבועות האחרונים היא תיקנה קצת למעלה). דיסני ירדה ב־50% מאז השיא שאליו הגיעה במרץ 2021, וורנר־דיסקברי (הבעלים של HBO) ירדה גם היא ביותר מ־50% בשבעת החודשים האחרונים.

למה זה קורה? מדוע השווקים משיבים לחברות הסטרימינג על צמיחה בכמות המנויים בירידות? האם זה רק בגלל הסנטימנט השלילי בשווקים, או אולי מפני שקיים חשש שהחברות הללו מגיעות לרוויה, ולא יצליחו לצמוח עוד בעתיד?

לעניות דעתי, שתי הסיבות הללו אינן התשובה. הסיבה האמיתית היא שינוי סנטימנט ו"החלפת דיסקט". אם השנים האחרונות היו "שנות הצמיחה", וחברות כמעט בכל תחום נבחנו רק על פי קצב הצמיחה שלהן - בהכנסות, בלקוחות משלמים, במנויים וכן הלאה, הרי שהשנה האחרונה הזיזה את המשקיעים (פרטיים וציבוריים כאחד) למצב תודעתי אחר.

הנושא מהותי כעת הוא לא "צמיחה בכל מחיר", אלא בחינה אמיתית של מודלים כלכליים, היתכנות כלכלית או ניהול הכנסות והוצאות - כל מיני "דברים מיושנים", שנהוגים בעסקים כבר מאות שנים, ואיכשהו נשכחו בריצת השוורים של השנים האחרונות (בפרט 2019-2021).

האביסו את הצופים

הסיפור המלא של חברות הסטרימינג לא מתחיל ונגמר ברצון של השוק לראות אותן עוברות לרווחיות גבוהה יותר - שכן נטפליקס לדוגמה כן מצליחה להרוויח, ואילו דיסני הפסידה על שירותי הסטרימינג שלה (שכוללים את דיסני פלוס, ESPN+ ו־Hulu) יותר מ־8 מיליארד דולר בשנתיים וחצי האחרונות, ו־וורנר־דיסקברי עדיין לא במספרים משמעותיים בשביל לדבר בכלל על רווחיות.

הסיפור המלא של שירותי הסטרימינג נעוץ בכך שהמודל הנוכחי שלהם אינו בר קיימא, קצת בדומה למודל של חברות המשלוחים "מעכשיו לעכשיו". העובדה שאותם שירותי סטרימינג האביסו אותנו באינסוף תוכן, גרמה למצב שבו אנחנו אף פעם לא באים על סיפוקנו.

תחשבו על זה: לפני שני עשורים יכולנו לשבת מול הטלוויזיה, לזפזפ בין 10-20 ערוצים, ולבחור מבין האופציות ששודרו באותו רגע. היום, כאשר שירותים כמו נטפליקס ואחרים מציעים לנו אלפי תכנים שונים, בכל סגנון, שפה, אורך וקצב - אנחנו "לא מוצאים מה לראות", ובדרך החברות השקיעו סכומים אסטרונומיים בייצור התוכן, ברכישת זכויות יוצרים או במלחמה על תסריטים איכותיים.

אם לסכם את הסיבות שבגינן חברות הסטרימינג "חוטפות" למרות הגידול בכמות המנויים, אפשר לומר שזה תמהיל שמשלב בין הסנטימנט השלילי בשווקים לבין העובדה הפשוטה שהמודל העסקי שלהן כרגע די רעוע. וזה מוביל לתהייה מה הלאה - האם יש "תרופת פלא" שיכולה לתקן את מצבן של חברות הסטרימינג, וכנגזרת מכך, את מצב המניות שלהן? התשובה היא שאין, ומה שנדרש זה לעשות Unlearning להרגלים שסיגלנו, בהתלהבות רבה ראוי לציין.

שני מוקדים לשינוי

הנחת המוצא של חברות הסטרימינג הייתה שהן יצליחו לייצר יתרון תחרותי בזכות תוכן מקורי או ספריית תכנים גדולה במיוחד. הרעיון הזה נעלם כלא היה, וכעת הן יוצאות למסע לבחון כל חלופה אפשרית לשיפור המדדים הפיננסיים, לרבות הכנסה ממוצעת ממשתמש, אורך חיי לקוח, היקף משתמשים, קיטון בהוצאות ועוד.

הפתרון המיידי והמדובר ביותר של הוספת מנויים במחיר מוזל בתמורה לפרסומות, מהווה דוגמה מעולה לכך. נטפליקס היא הסנונית הראשונה של שירות מוזל כזה, שגם יאפשר לה להכניס למעגל המשתמשים שלה כאלו שלא היו מעוניינים לשלם את המחיר המלא, וגם יכול להגדיל את המחיר למשתמשים ללא הפרסומות בתמורה להוספה של עוד תכנים או יכולות מיוחדות רק עבורם.

אבל האם הפרסומות הן הפתרון לבעיה של חברות הסטרימינג? כנראה שלא. הן יצטרכו לפעול בדרכים יצירתיות נוספות על מנת באמת להפוך את הקערה על פיה, וכאן אני מזהה עוד שני דברים שיכולים לשנות את התמונה.

הראשון הוא שימוש הולך וגובר בעולמות וירטואליים, ותוכן שמבוסס על בינה מלאכותית. היכולות הטכנולוגיות כבר ממש עוד רגע שם, ולא רחוק היום שנטפליקס, דיסני ואחרות יוכלו לייצר סרטים וסדרות שלמים מבלי להידרש לימי צילומים והפקות, תשלומי שכר מנופחים או תסריטאים.

הם פשוט יבקשו ממנוע הבינה המלאכותית שלהם לכתוב תסריט, ואז ממנוע תלת הממד מבוסס AI לבנות את השחקנים, הסצנות והתרחישים, והרי לכם סרט או סדרה על טהרת ה־AI. כעת זה אולי נשמע מדע בדיוני, אולם תוך שנים ספורות המהפכה הזו תקרום עור וגידים.

הדבר השני קשור להרחבת הצעת הערך בצורה משמעותית, וכאן המקרה של כל שירות סטרימינג הוא אחר. Apple TV ו־Amazon Prime Video הם שירותים שנכנסים לתוך סל מוצרים רחב שאפל ואמזון מציעות, ולכן ככאלה הם אינם חייבים בשורה גדולה או יתרון תחרותי מיוחד.

המקרה של HBO Max הוא נישתי יחסית, אבל במקרה של נטפליקס ושל דיסני, היכולת להתרחב בהצעת הערך קיימת בהחלט. נטפליקס נמצאת היום בפוזיציה להפוך את עצמה משירות סטרימינג וידאו מצוין לשירות כלל־סטרימינג המוביל בעולם.

רכישה של חברות כמו פלוטון עם תכני הכושר הגופני שלה, Udemy או Coursera עם תכני הלימוד, וספוטייפי עם הפודקאסטים והמוזיקה, תהפוך את נטפליקס לכזו יחסית מהר. ובמצב הנוכחי של השווקים ושל שווי השוק של השחקניות המובילות, כמו אלו שציינתי, זה לגמרי ישים לביצוע.

הסיפור של דיסני הוא אחר. לה יש נכס גדול מאוד שאין לרבים אחרים: המותגים רבי הערך שאיתם היא מגיעה לכל מהלך, כמו מארוול, פיקסאר, דמויות דיסני, מלחמת הכוכבים ואחרים. זאת בנוסף, כמובן, לפעילויות האחרות שיש לה כחברה - מכירת מוצרים, פארקי שעשועים, שייט תענוגות ועוד.

אם היא תפעל נכון ותתקדם לא רק להוספת מנוי עם פרסומות אלא גם להוספת סוגי מנויים אחרים, כמו מנוי משולב לשירותי הסטרימינג והפארקים, זה יכול לעבוד עבורה. למשל, דמיינו מנוי משפחתי בעלות חודשית של 69 דולר, שמאפשר לקבל גם מנוי לשירותי הסטרימינג, גם מוצר מתנה לבחירה מדי חודש, וגם כרטיסים להגעה משפחתית לאחד הפארקים אחת לשנה.

היא גם יכולה להציע מנויי באנדל אחרים, שמשלבים בין האטרקציות בפארקים ושייטי התענוגות, מכירת המשחקים והצעצועים הממותגים ותוכן הוידאו עצמו, בצורה שתייצר גלגל תנופה שבו כל אחד מהשירותים מאיץ ומעצים את האחר.

להגדיל את הצעת הערך

אין ספק ששוק הסטרימינג וידאו נמצא בנקודת מפנה. ההתלהבות של המשקיעים כבר לא מה שהייתה פעם, התחרות גדולה מאי־פעם, והאתגרים מרובים. עם זאת, זו גם הזדמנות חסרת תקדים עבור השחקניות בענף להרחיב את היצע המנויים, להיפטר מהרעיון של כמות תוכן אינסופית בהפקות ענק, למקסם את מה שהטכנולוגיה יודעת להציע ולהתחיל לייצר גם גלגלי תנופה או בידול.

שחקניות שיעשו זאת ישיגו עוד צמיחה משמעותית בהיקף המשתמשים ובשווי הכספי, ואלו שלא - יפסידו במרוץ, וייעלמו תוך כדי שהן מנסות. מה שבטוח, יהיה מעניין לראות מה יקרה בפרק הבא של סדרת הריאליטי הזו.

עוד כתבות

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

סביר שתהיה מערכה משותפת עם ישראל ורחבה מהקודמת וזה יכול להיות בקרוב מאוד ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור