ד''ר אסף פתיר, כלכלן ראשי, Start-Up Nation Policy Institute; ד"ר תמר רמות-ניסקה, כלכלנית, אגף מאקרו ומדיניות, חטיבת המחקר, בנק ישראל; רונן ניר, שותף בקרן PSG; ורחלי גנות, מייסדת ומנכל קבוצת READY; בכנס Hi&Hire / צילום: איל יצהר
האם המדינה צריכה להיערך לקראת משבר פיטורים בענף ההייטק? ד"ר תמר רמות-ניסקה, כלכלנית בחטיבת המחקר של בנק ישראל, אמרה היום (ב') בכנס "Hi&Hire, מרחיבים את התעסוקה בהייטק" של גלובס ו-Start-Up Nation Central כי בבנק המרכזי ערכו בחודשים האחרונים ניתוח "כדי להבין עד כמה המגמות כרגע מטרידות".
לדבריה, "התמונה לא נראתה בינתיים ככזאת שמתגלגלת לאירוע שהוא מטריד מבחינת התעסוקה ברמת המאקרו. הביקושים לכוח-אדם טכנולוגי מאוד גבוהים והצפי שימשיכו להיות גבוהים, גם אם יש סדקים כרגע".
● יו"ר רשות החדשנות למפוטרי ההייטק: "המשיכו ללמוד ולהתפתח"
● מנכ"ל SNPI: "אנו מתקרבים לתקרת הפוטנציאל הטכנולוגי שיש לישראל"
רמות-ניסקה סיפרה כי בבנק המרכזי ערכו מיפוי במשרות, לפיו "הביקושים לעובדי הייטק הם גבוהים, כך שגם אם יש ירידה בפלח מסוים, יש עדיין ביקוש חזק בפלחים אחרים", אמרה בפאנל שעסק בשאלה "איך משמרים את כוחו של ההייטק באקו-סיסטם החדש?".
לשאלת מנחה הפאנל, כתב גלובס אסף גלעד, התייחסה רמות-ניסקה לסוגיית שילוב המגזר החרדי בענף: "בנק ישראל הגיש כמה מסמכים לממשלות האחרונות, שמפרטים איפה להשקיע כדי לבסס צמיחה ארוכת טווח במשק. הנושא של הון אנושי הוא קריטי, בעיקר לאור מגמות דמוגרפיות שצפויות להתגבר. זה לא משנה מה תהיה זהות שר האוצר הבא, הממלצה היא אותה המלצה. הון אנושי זה אומר השקעה בחינוך וזה חשוב מאוד. אני רוצה להאמין שלא משנה מי יהיה שר האוצר, הוא יעריך את התפקיד של ההון האנושי וגם של ההייטק".
"בינתיים המצב לא מיתרגם למיתון"
ד"ר אסף פתיר, כלכלן ראשי ב-Start-Up Nation Policy Institute נשאל עד כמה הוא מודאג מהמצב הנוכחי בהייטק והשיב: "אני לא מאוד מודאג. למרות כל האווירה השלילית רואים שהמשק לא במיתון. האבטלה מאוד נמוכה בארץ ובארה"ב. מה שרואים זה ירידה בוולואציות. בינתיים זה לא מיתרגם למיתון, שאולי עוד יבוא אבל כרגע לא רואים אותו".
לדבריו של פתיר, "כרגע הקושי הוא בעיקר עבור מי שמחזיק הרבה מניות ולמי שפוטר. אבל רוב מי שפוטר בהייטק מצא עבודה אחרת". פתיר הוסיף, כי "הסיפור האמיתי הוא הסיפור של הטווח. הסיפור הוא שילוב אוכלוסיות בהייטק והנכונות של הממשלה להרחיב את החינוך הטכנולוגי בגיל צעיר".
רחלי גנות, מנכ"לית ומייסדת קבוצת Ready, דיברה על המגמות החיוביות בשילוב נשים חרדיות בהייטק. "הקמנו את החברה לפני 15 שנה כשעוד לא היו הזדמנויות תעסוקה לנשים חרדיות", סיפרה, "היה רצון לפתור את החסם ובאו אלינו ללמוד. כל הטרמינולוגיה במגזר החרדי השתנה לגבי תעסוקת נשים. הבאנו סטנדרטים של הייטק לתוך החברה החרדית".
לדבריה של גנות, "היום יש ממש הסללה של נשים חרדיות להייטק. כולן רוצות להגיע לשם, בגיל צעיר, ויש דחיפה חזקה של הקהילה ובכל הזרמים. זה התחיל טיפין טיפין, בזהירות ולאט-לאט. ראו שזה עובד, המשפחות נותרו חרדיות, הבעלים יכולים להמשיך ללמוד תורה והמשפחות יכולות להתפרנס בכבוד. וגם הנשים אוהבות את העבודה. לדעתי, יש כיום יותר מעשרת אלפים נשים חרדיות במקצועות הייטק, תלויה בהגדרה של הייטק.
"לאחרונה מנסים לשכפל את המסלולים האלה גם לגברים חרדים, אבל שם יש אתגרים אחרים. למשל, ידיעת השפה האנגלית זה חסם בהייטק. כבר היום יש קורסים פרטיים לילדים ללימוד אנגלית, אבל צריך לראות איך להכניס את זה יותר עמוק, בין אם במלגות ותמריצים שונים".
"כלכלת ישראל נהייתה מכורה להייטק"
רונן ניר, שותף בקרן PSG, אמר: "שם הכנס הוא 'מרחיבים את התעסוקה בהייטק'. השאלות הן האם זה רצוי והאם זה אפשרי? האם זה רצוי זאת שאלה לא פשוטה. ענף ההייטק בישראל הגיע ל-16% מהתמ"ג, בארה"ב זה 9%. זה אומר שכלכלת ישראל הרבה יותר חשופה לשינויים בהייטק ומה שראינו במשבר האחרון זה שאם הקטר מאט, אז מה יהיה על כל כלכלת ישראל, שנהייתה מכורה להייטק. אחרי המיליארדים של העודפים מההכנסות בהייטק, בשנים הקרובות העודפים יהיו אפס. בכל שאר התחומים אנו נמצאים בפיריון מאוד נמוך. מצד שני, יש כלים דיגיטליים שעוזרים לא רק להייטק עצמו. יש משרות הייטק שהן הבסיס למדידה העתידית של היקף הענף. כמו משרות טכנולוגיות בבנקאות שלראשונה יוכנסו להגדרה של הייטק".
"השאלה השנייה היא אם זה אפשרי? לימודי הליבה של החרדים נמצאים עכשיו חזק בכותרות, אבל זה עניין ארוך טווח. אני לא שם את כל יהבי על הכשרות מידיות, בסוף לרוב העובדים בתחום יש תואר אקדמי. לא נותרו גברים חילונים פנויים לעבוד בענף. אין יותר. כל מי שעומד בסקילס ורוצה לעבוד בהייטק, כבר עושה זאת. אצל נשים חילוניות, רואים את הפערים בעיקר באזור התואר הראשון. וכמובן שבחברה הערבית אנחנו נמצאים מאוד למטה בנתונים. בעיניי, כל ממשלות ישראל נכשלו בנושא, בלי קשר לימין ושמאל".
"הרפורמה הנדרשת היא במערכת החינוך - ולא רק במערכות החינוך החרדי או הערבי, אלא קודם כל הממלכתי. יש מחסור חמור במורים בתחומי המדעים, ולא הגיוני שברוב ערי הפריפריות ישנם בתי ספר ללא מגמות הרחבה בתחומי אנגלית ומדעים. פשוט אין", סיכם ניר.
גילוי מלא: הכנס בשיתוף Start-Up Nation Central ובהשתתפות רשות החדשנות וחברת החשמל