קניות. "עלויות אובדן המזון מתגלגלות בסופו של דבר לכיסו של הצרכן'' / צילום: Shutterstock
הדוח הלאומי החדש לאובדן והצלת מזון של "לקט ישראל" ממקם את ישראל במקום האחרון מבין 18 מדינות שנבחנו במדד "מדיניות תומכת לצמצום אובדן מזון והצלתו". על־פי הדוח, שנכתב על־ידי BDO, צרפת תופסת את המקום הראשון.
● כך הישראלים מאכילים את הפח: אובדן מזון בגובה מיליארדי שקלים בשנה
מנתוני הדוח, שנערך בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, עולה כי היקף אובדן המזון בישראל בשנת 2021 נאמד בכ־21.3 מיליארד שקל ומהווה כ־37% מהיקף ייצור המזון בישראל. בסך־הכול מדובר על 2.6 מיליון טון, כשלפי הדוח ניתן להציל מחצית מהכמות שמגיעה לשווי של 7.5 מיליארד שקל.
מדינות וחברות ברחבי העולם מנסות להתמודד עם בעיית בזבוז ואובדן מזון. בעזרת כלי מדידה גלובליים, הדוח בחן את הצעדים הממשלתיים במדינות ה־OECD ליישום מדיניות המצמצמת אובדן ובזבוז מזון, במטרה למגר את היקפי התופעה.
בהיבט הסביבתי, מדיניות כזו תאפשר ניצול מיטבי של משאבי טבע קיימים וצמצום פליטות מזהמים וגזי חממה. בהיבט הכלכלי, הצלת מזון תהווה חלופה לייצור מזון תוך מניעת מרבית המשאבים ועלויות רבות, ובנוסף תחסוך למשק כ־5 מיליארד שקל בשנה. בהיבט החברתי, היא תתרום להקטנת הפערים בחברה ותחזק את הביטחון התזונתי של השכבות החלשות וצמצום העוני.
לפי הדוח, אם יימנע אובדן של 20% מהמזון, בעלות של 900 מיליון שקל, ניתן יהיה להציל מזון ששווה ערך לפער בצריכת המזון של האוכלוסייה הנמצאת באי־ביטחון תזונתי. כך, תתאפשר סגירת פער חוסר הביטחון התזונתי בישראל.
"הדירוג הנמוך של ישראל במדדי מדיניות הצלת מזון מחייב את הממשלה החדשה לאמץ מדיניות כוללת להצלת מזון, כחלק מהמאבק ביוקר המחיה", אומר חן הרצוג, כלכלן ראשי BDO ועורך הדוח. "עלויות אובדן המזון מתגלגלות בסופו של דבר לכיסו של הצרכן, משפיעות על יוקר המחיה בישראל וגורמות להתייקרות של 11% במחירי המזון".
גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, מביע דאגה מהנתונים. "במציאות שבה העולם כולו מתמודד עם משברי אקלים, מלחמות ופנדמיות שמערערים את כל מה שידענו על עתודות וביטחון המזון, הגיע הזמן לשינוי יסודי ומהיר בסדרי העדיפויות בישראל. שינוי זה צריך להיות מובל על־ידי ראש ממשלת ישראל".