אינפלציה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
מדד המחירים לצרכן הוא הכלי הרשמי של המדינה לבדיקת השינויים במחירים במשק. המדד מגדיר את האינפלציה - עד כמה יקר או זול יותר לחיות פה, בהשוואה לחודשים קודמים. המדד מתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מדי 15 בחודש בשעה 18:30 (ב-30% מהמקרים התאריך ייפול בימים שישי או שבת, ואז המדד יפורסם ביום שישי בשעה 14:00), והוא מציג את שיעור האינפלציה בחודש הקודם.
שורה ארוכה של מוצרים, חוזים, משכורות ושירותים צמודים למדד, במטרה לשמור על ערך הכסף. בתחום הנדל"ן לדוגמה, תקרת הפטור בהשכרת דירה ומדרגות מס הרכישה מתעדכנים מדי שנה בהתאם במדד. חלק גדול מהמשכנתאות צמודות למדד (30% מהלוואות שניטלו באוקטובר האחרון) ולא מעט הלוואות נוספות מושפעות ממנו. כך, כשעליית מחירים מובילה לעלייה במדד, היא מתגלגלת למוצרים רבים ובעצם מזינה עוד התייקרויות.
המדד חשוב גם לבנק ישראל, בבואו לקבוע את גובה הריבית המשפיעה על המשק כולו. כאשר האינפלציה חורגת מהיעד שנקבע לבנק המרכזי (1%-3% שנתי), בבנק עשויים להגיב בהעלאה של הריבית, במטרה "לצנן" את השוק ולהפחית ביקושים.
ממה מורכב המדד ואיך נקבע ההרכב?
הלמ"ס פירקה את סל המוצרים והשירותים שמשקי הבית צורכים בכל חודש ל־1,400 פרטים המשתייכים לעשר קטגוריות ראשיות בהם: דיור, מזון, ריהוט, הלבשה והנעלה, וחינוך. לכל מוצר או שירות משקל שונה במדד, המבטא את ההוצאה החודשית הממוצעת למשפחה. ההוצאה הגדולה ביותר, למשל, היא שכר דירה (שירותי דיור, 25% מההוצאה הממוצעת).
הסל נקבע על ידי סקר הוצאות משקי הבית שעורכת הלמ"ס. מאחר שהרגלי הצריכה של משקי הבית משתנים, בכל שנתיים מעדכנים את משקל הסעיפים. אם לדוגמה הסל כלל בעבר שירותים כמו שיחות בטלפון ציבורי, כיום הוא בוחן הוצאה על טלפונים סלולריים. בשנים האחרונות ניתן למצוא גם הוצאות לאופניים חשמליים או למוצרים ללא גלוטן. הסל הנוכחי עודכן בינואר 2021, והעדכון הבא יתבצע בינואר הקרוב, על בסיס סקר הוצאות 2022־2021.
למה נדמה לרבים שהמדד לא משקף את ההתייקרויות?
המדד מנסה לייצר סל ממוצע לישראלי הממוצע, מה שכמובן לא בהכרח פוגש ישראלי אמיתי. בלמ"ס מסבירים כי המדד מורכב ממוצרים ושירותים רבים, והנטייה שלנו היא לזכור רק שינויים במוצרים שאנו רוכשים באופן יומיומי. לדבריהם, "הלמ"ס פועלת לחישוב המדד בשיטות מדעיות המקובלות בעולם, תוך שהיא מתייעצת עם ועדת המומחים מטעם המועצה הציבורית לסטטיסטיקה ועם גופים בינלאומיים האמונים על הפקת סטטיסטיקה רשמית". ועם זאת, רק לאחרונה אמרה למשל יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה, בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, כי "אם מדד המחירים באמת היה משקף את יוקר המחיה, היינו רואים שיעורי אינפלציה הרבה יותר גבוהים".
מה מעלה או מוריד את המחירים?
סל המוצרים מורכב ממחירי המזון, הריהוט, ההלבשה וההנעלה וכו', המושפעים גם מעלויות יבוא ושערי חליפין או מתנודתיות הנובעת משינויים עונתיים. כך למשל, כשיש מחסור בירקות כתוצאה מחילופי עונות או מזג אוויר קיצוני, מחירם עולה. מחיר הדלק לדוגמה מושפע מהמחיר בעולם ומתנודות מט"ח. על כן, מחירי המוצרים מושפעים מאוד מגורמים חיצוניים ועשויים להשתנות בתדירות גבוהה בהתאם.
מנגד, כשמסתכלים על צד השירותים, הסיפור שונה. הדבר נכון בעיקר בסעיף הדיור, שמהווה רבע מהמדד ומורכב בעיקר מרכיב שכר הדירה. שירותים אלו דברים שאנו מייצרים, ולא בהכרח קשורים לתנודות עונתיות או מעבר לים. אינפלציה במחירי השירותים היא לרוב עקבית יותר ומלמדת על "אינפלציה דביקה" - כזו שקשה יותר להילחם בה ושמזינה את עצמה. כשרואים שהאינפלציה בישראל נמוכה ביחס לעולם בשנה האחרונה, זה בעיקר בזכות מחירי המוצרים שהתייקרו בקצב איטי יותר.
הפיל הגדול בחדר: ההבדל בין האינפלציה למדד מחירי הדיור
מחירי הדירות שזינקו בשנים האחרונות, וביתר שאת השנה, אינם נכללים במדד המחירים מאז 1999. הלמ"ס מפרסמת את מדד מחירי הדיור במקביל למדד המחירים לצרכן בכל 15 בחודש. הסיבה לכך היא שמדד המחירים בודק את השינוי ביוקר המחיה, ואם ערך הדירה שלי עלה או ירד זה לא משפיע על ההוצאה החודשית שלי. מעבר לכך, ברכישת דירה יש גם מרכיב של השקעה, ולכן מוטב לבחון את השינוי במחירי השכירות - המשקפים מוצר צריכה.
בעוד שמדד המחירים לצרכן משקף את מה שנעשה בחודש הקודם, מדד מחירי הדירות מחושב באיחור של חודשיים. המדד מבטא שינוי דו־חודשי במחירי הדירות, 45 יום לאחר סוף חודש ההתייחסות. לדוגמה, המדד שהתפרסם באוקטובר מתבסס על עסקאות שבוצעו ביולי-אוגוסט. החישוב מבוסס על נתוני רשות המסים וכולל עסקאות נדל"ן למגורים של דירות חדשות ויד שנייה בכל הארץ, לאחר שהוא מתקן אותן מהטיות, באמצעות נוסחה מורכבת. זאת, בשוק שאין בו אף פעם 2 דירות זהות.
קונים דירה חדשה? הכירו את מדד תשומות הבנייה
במקביל למדד מחירי הדירות, מפרסמת הלמ"ס מדד נוסף שמשפיע דרמטית על מחירי דירות חדשות - מדד תשומות הבנייה. מדובר במדד שמודד את השינוי בעלויות "סל" קבוע של חומרי בנייה, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית דירות (מדד מקביל בודק את תשומות הבנייה למסחר ומשרדים, הכוללים למשל יותר מוצרי אלומיניום וכדומה). מכיוון שרכישת דירה חדשה היא תהליך שעשוי להימשך אפילו שלוש שנים ויותר, החוב של הרוכשים מוצמד למדד תשומות הבנייה או למדד המחירים לצרכן והמחיר שישלמו יהיה כנראה שונה מזה שנחתם בחוזה המכר מול היזם. ביולי 2022 נכנס לתוקף תיקון לחוק המכר שקבע כי יזמים יוכלו להצמיד רק 40% ממחיר דירה חדשה למדד תשומות הבנייה.