אפרת רייטן, העבודה (בן כספית ואריה אלדד, 103FM, 8.11.22) / צילום: שלומי אמסלם
פסקת ההתגברות ממשיכה להסעיר את המערכת הפוליטית. מתנגדיה חוששים שהדבר יפגע במעמד בג"ץ, ותומכיה חושבים שהיא תחזק את הפרדת הרשויות. ויכוח כזה עלה ברדיו 103FM בין המראיין אריה אלדד לח"כ אפרת רייטן (העבודה). "זה אומר שבג"ץ יחשוב עכשיו עשר פעמים לפני שהוא מבטל חוק, לא חמש כמו… עכשיו", הגן אלדד על פסקת ההתגברות. רייטן השיבה: "אבל אם הוא היה חושב חמש (פעמים), אז לא היו מבוטלים רק 20 חוקים במשך כל־כך הרבה שנים, לעומת מדינות אחרות שמבטלים שם כל־כך הרבה פעמים חוקים".
● פסקת ההתגברות תשנה דרמטית את האיזון בין הרשויות, אבל לא לכיוון שחשבתם | דעה
● איך אפשר להעביר פסקת התגברות בלי לרמוס את הדמוקרטיה | ניתוח
● האם פסקת ההתגברות קיימת במדינות רבות ברחבי העולם?
האומנם בג"ץ לא שש לבטל חוקים ביחס למדינות אחרות? נתחיל מהמספר שרייטן נקבה בו. לפי סקירה של ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מהקמת בג"ץ בשנות ה־50 ועד היום בוטלו 22 חוקים, שישה מהם מאז 2017. כלומר, בקירוב רב, רייטן צודקת.
ואיך זה ביחס לעולם? גם כאן המכון הישראלי לדמוקרטיה סיפק סקירה, הפעם של ד"ר גיא לוריא ופרופ' יובל שני. השניים השוו את ישראל לחמש מדינות בהן נהוגה, בדומה לישראל, שיטת המשפט המקובל: בריטניה, אירלנד, קנדה, ארה"ב ודרום אפריקה. בכל מדינה התקופה הנבחנת שונה, בהתאם לזמינות המידע המהימן. המדינות האלה הושוו לישראל בשתי תקופות: מאז 1995, אז ניתנה הפסיקה שהכירה בסמכות בית המשפט להפעיל ביקורת שיפוטית מהותית; ומאז 2008, כדי לבחון את הטענה שבג"ץ נהיה יותר אקטיביסט בשנים האחרונות.
והמסקנות? מאז 1995 בג"ץ פסל בממוצע 0.8 הוראות חוק בשנה, ו־1.1 מאז 2008. זאת לעומת 1.3 באירלנד, 1.6 בבריטניה ובקנדה, 2.3 בארה"ב ו־3.6 בדרום אפריקה. כלומר, אכן בג"ץ מבטל פחות חוקים ביחס למדינות אחרות עם שיטת משפט דומה. החוקרים מציינים כי לאור ריבוי החקיקה בישראל, "המספר הקטן של החוקים שנפסלו בישראל בולט עוד יותר".
החוקרים גם מסייגים. ראשית, הם לא שקללו את מספר העתירות שהוגשו. עם זאת, בג"ץ מתמודד עם יותר עתירות ביחס לבתי המשפט העליונים האחרים. שנית, סמכות הביקורת במדינות האלה משתנה. לדוגמה, בבריטניה אין לבית המשפט סמכות לפסול חוקים אלא רק להצביע על אי־תאימות. לכן המחקר קובע שבעייתי להגיע ל"מסקנות גורפות", אך גם ש"אין בסיס" לטענה שבג"ץ פוסל יותר ממקביליו.
הסתייגות נוספת הגיעה מעו"ד אהרן גרבר, סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת. לדבריו, ההשוואה לא מתייחסת לפרמטרים כמו היכולת של בג"ץ לעקוף את כוונת המחוקק או העובדה שחוקים רבים נפסלים טרם חקיקתם על־ידי היועמ"ש. על כך ד"ר לוריא אמר כי "מובן שניתן לבצע מגוון השוואות אחרות כך שיכילו פרמטרים נוספים, אולם ברור כי יש לבחון את הפרמטרים הנוספים גם במדינות האחרות שנבדקות".
בשורה התחתונה: דבריה של רייטן נכונים. בג"ץ פסל מאז היווסדו 22 חוקים. סקירה של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצאה כי בג"ץ פוסל פחות חוקים ממקביליו במדינות עם שיטת משפט דומה.
תחקיר: יובל אינהורן