נשיא ארה''ב ג'ו ביידן מציג את תוכנית ''Medicare'' / צילום: Associated Press, Patrick Semansky
ב־16 באוגוסט 2022, עבר בארה"ב Inflation Reduction Act, שמטרתו לאפשר לציבור האמריקאי להתמודד עם האינפלציה הגואה, באמצעות הורדת המחירים של מוצרים ושירותים חיוניים כמו תרופות ואנרגיה. בשנה האחרונה, עלה המחיר של שירותים רפואיים ב־5.1%, שיעור נמוך מהאינפלציה הכללית, אבל הוא לא נמוך אם מביאים בחשבון את העליות הדרמטיות במחירי התרופות בעשור האחרון, עוד לפני האינפלציה.
לפי התקנות החדשות, מחירי התרופות יופחתו בשיטה שהחברות חרדות ממנה זה שנים: Medicare, המבטח הלאומי האחראי לביטוח כל בני ה־65 ומעלה בארה"ב, יוכל להתמקח מול חברות התרופות כמונופסון. עד כה, החברות התמקחו עם כל סניף של מדיקר בנפרד. כאשר מדיקר מתמקח כגוף אחד, המשמעות היא שהוא למעשה הגוף שקובע את המחיר של תרופות רבות.
● המחסור באקמול ובאנטיביוטיקה: התרוקנות מדפי התרופות עשויה להביא לגל של עליות מחירים
● המגמה שמדאיגה את תעשיית הביומד: פחות חברות חדשות קמות בישראל
בנוסף, חברות הפארמה יצטרכו לשלם החזר למקידר אם הן יעלו את מחיר התרופות שלהן בשיעור גבוה מהאינפלציה. אינסולין, תרופה שנמצאת במוקד הדיון, תימכר למבוטחי מדיקר בלא יותר מ־35 דולר בחודש. תהיה גם תקרת גבייה של 4,000 דולר על השתתפות עצמית בתרופות.
החוק נועד להיטיב עם הציבור ולטפל באינפלציה הגואה, אבל כמה חברות כבר הצהירו שהן יפחיתו את המו"פ שלהן בתחומים מסוימים בעקבותיו, משום שהשינוי בתמחור עשוי להפוך אותם ללא רווחיים. גם קרנות הון סיכון המשקיעות בתחום הבריאות מדברות על הצורך לבחון מחדש את השקעותיהן, מתוך מחשבה שתרופות מסוימות עשויות להיות פחות מכניסות.
פגיעה לא רק בציבור האמריקאי
ראשי החברות ניסו לרמוז לפוליטיקאים שהצעד לא יהיה נטול השלכות. מנכ"ל חברת מרק האמריקאית (MSD) רוב דיוויס אמר: "בתחום הסרטן אנחנו לרוב משיקים את התרופות לאינדיקציה קטנה תחילה, לחולים במצב הכי קשה או בתחומים שאין להם עדיין תרופה, ואז אנחנו הולכים ומרחיבים את ההתוויה. אבל באופן שבו בנוי החוק, שבו השעון לקראת המועד שבו הרשויות מחויבות להתמקח איתנו מתחיל לתקתק עם האישור הראשון לכל תרופה, לא כדאי לנו לפעול כך". עד שיגיעו ההתוויות הרווחיות באמת, המחירים יירדו.
בשיחת המשקיעים של חברת אסטרהזנקה, המנכ"ל פסקל סירו אמר שייתכן שהחברה תדחה השקה של תרופות מסוימות בארה"ב. "יש כאן תמריץ לא להשיק תרופות להתוויות קטנות. נשיק אותן מחוץ לארה"ב. בארה"ב כדאי להשיק רק מוצרים לשווקים גדולים", אמר.
דובר של חברת אלי לילי אמר לאתר תעשיית הביוטק Endpoints, כי החברה תוותר לגמרי על השקה של תרופה מסוימת לסרטן. יכול להיות שהחברות בעיקר מאיימות, אבל אם הן אכן מתכוונות להפחית את קצב השקת התרופות שלהן, לא רק הציבור האמריקאי ייפגע, אלא גם העסקים של אותן חברות תרופות, וגם משקיעיהן.
חלון להנפקות פחות נוצצות
אז איך משפיעים השינויים הללו על השוק ועל הסיכוי של חברות חדשות להגיע אליו? החשש מפני רגולציה על מחירי התרופות פוגע זה זמן מה בביצועי מניות הפארמה, אולם דווקא בחודשים האחרונים, במקביל לחקיקת החוק, חלו עליות במחירי המניות, כנראה משום שההשפעה הפוטנציאלית של חקיקה כזו כבר תומחרה בירידות החדות שפגעו בשוק הזה בין אמצע 2021 לאמצע 2022.
מדד הנאסד"ק ביוטק (NBI) הוסיף 18% מאז השפל המקומי של יוני האחרון, אחרי ירידות של כ־36% מהשיא של ספטמבר 2021.
חברות ישראליות, שבהכללה לא הצליחו להשתחל לשוק בגל ההנפקות המדהים של 2021, מחפשות כעת את החלון הבא. אולם, למרות ההתאוששות המסוימת במחירי המניות, שוק ההנפקות נותר רדום למדי. על פי דוח קבוצת ההשקעות LifeSci, בשבוע שהסתיים ב־4.11 בוצעו רק 5 עסקאות מימון לחברות ביוטק בבורסה, אף אחת מהן לא הנפקה ראשונה (IPO). בתחום המכשור הרפואי לא נרשמו עסקאות כלל.
אבל ייתכן שיש חדשות טובות: התשואה הממוצעת על 9 ההנפקות הראשונות של 2022 היא חיובית - 28%. נראה שכשהשוק בררן וההנפקות מתומחרות נמוך, יש גם סיכוי להרוויח בסופו של דבר. אם ההנפקות ימשיכו להניב תשואה, כנראה גם בשוק של ריבית גבוהה, התיאבון של המשקיעים להנפקות יחזור לבסוף, ואולי דווקא להנפקות קטנות של חברות שהבשילו לאט - לא הנפקות הענק המלהיבות עם השמות הנוצצים שמשכו את תשומת לב המשקיעים ב־2021, גל שלחברות הישראליות לא כל כך היה מה לתרום לו.