דוח פרקליטות המדינה התפרסם הבוקר (ה'), ובו מפורטת פעילות רשויות האכיפה בשנת 2021. הדוח מסכם את פעילות הפרקליטות בנושאי חילוט כספים, פתיחת תיקים ומספר ההרשעות בתחומים שונים.
● סער התערב, אך קבלת החלטה בתיקי עבירות מין עדיין לוקחת שנים
● כולם זורקים מספרים, אבל אף אחד לא יודע כמה נשק לא חוקי יש בישראל
מהדוח עולה כי 927 מיליון שקל נתפסו באופן זמני על-ידי רשויות האכיפה בשנת 2021 במסגרת הליכים פליליים. בנוסף, 423 מיליון שקל נשללו מעבריינים באופן קבוע.
עוד עולה מהדוח כי הפער בין הכספים והרכוש שנתפס לבין החילוט הסופי גדל, כך שבקשות שהיקפן היה 237 מיליון שקל הובילו לחילוט של 141 מיליון בלבד - פער של 76 מיליון, לעומת פער של 32 מיליון בשנת 2020.
העבירות העיקריות שהצמיחו תוצרים כלכליים הן מרמה (38%), עבירות מס (11%) ושוחד (11%), עבירות סמים (8%), ארגוני פשיעה (8%) וחשבונות פיקטיביות (6%).
קרוב ל-29 אלף תיקים נפתחו בפרקליטות בשנת 2021, לאחר שהועברו מהמשטרה עם סיום החקירה. כ-35% מהתיקים סווגו מראש על-ידי המשטרה כמיועדים לסגירה ללא הגשת כתב אישום. ו-54% מהתיקים נסגרו מחוסר ראיות.
40% מהתיקים נפתחו בחשד לאלימות לאחד מהחשודים, 14% בעבירות מין, 6% עבירות רכוש ו-8% בעבירות של הפרת הסדר הציבורי.
מרבית תיקי עבירות המין נסגרו מחוסר ראיות
בשנת 2021 נפתחו בפרקליטות 3,815 תיקים על עבירות מין לגבי 4,222 חשודים. כרבע מהתיקים (900) סווגו מראש על-ידי המשטרה כמיועדים לסגירה בלא הגשת כתב אישום והועברו לטיפול הפרקליטות, משום שלה הסמכות להכריע בהם. מתוך יתר התיקים, ב-32% הוחלט על הגשת כתב אישום. ב-67% מהמקרים הוחלט לסגור את התיק בלא העמדה לדין. מדובר בעלייה באחוז ההחלטות בדבר העמדה לדין ביחס לשנת 2020 (אז עמד שיעור ההעמדה לדין על 29.5%).
ב-2021 נסגרו בפרקליטות 2,279 תיקים שכללו עבירות מין. מדובר ברוב המכריע של התיקים בתחום. ב-65% מהתיקים שנסגרו ללא הגשת כתב אישום, הסיבה הייתה חוסר ראיות מספיקות. לדברי הפרקליטות, הדבר ממחיש את "הקושי הראייתי האינהרנטי הקיים בטיפול בתיקים שעניינם עבירות מין שפעמים רבות אינו מאפשר הגשת כתב אישום".
בנוסף, 77% מהנאשמים בעבירות מין שמשפטם הסתיים השנה הורשעו באופן מלא או חלקי. מדובר בנתון הנמוך במעט מאחוזי ההרשעה בכלל בעבירות.
באשר להסדרי טיעון, 445 נאשמים בעבירות מין, המהווים 77% מאלה שהורשעו בעבירות מין (או נקבע כי ביצעו את העבירה) בשנת 2021, הודו במסגרת הסדר טיעון. שיעור זה נמוך ביחס להסדרי טיעון לגבי כלל העבירות. לדברי הפרקליטות, השיקול המרכזי להסדר טיעון הוא עמדת נפגעי העבירה. ומה קרה למי שלא הודה בהסדר טיעון וניהל הוכחות? 49% מהם הורשעו באופן מלא או חלקי, 15% זוכו, ל-16% הופסקו ההליכים, 10% הפרקליטות חזרה מכתב אישום, ו-4% עניינם הסתיים באי-הרשעה.
עלייה של 24% בכתבי אישום בעבירות נשק
נתון נוסף העולה מדוח הפרקליטות הוא שבשנת 2021 נרשמה עלייה של 24% בכתבי האישום בעבירות נשק לעומת שנת 2020, ועלייה של 62% ביחס לשנת 2019. לדברי הפרקליטות, הושם דגש על עבירות נשק על-מנת לצמצם את התופעה של האלימות בחברה הערבית.
"הפרקליטות נערכה לקידום מטרות החלטת הממשלה בעניין זה ויישום עקרונותיהן, באמצעות הגברת האכיפה בחברה הערבית, הן במסגרת אכיפה פלילית 'קלאסית' והן במסגרת כלי אכיפה מגוונים מתחומי המשפט הכלכלי והאזרחי". עוד צוין כי 95% מהנאשמים בעבירות נשק שההליכים בעניינם הסתיימו בשנת 2021, הורשעו.
אירועי "שומר חומות": 400 כתבי אישום
בנוסף, הדוח מסכם את האכיפה עקב אירועי "שומר חומות" באפריל 2021, שדרשו היערכות מיוחדת. מתחילת המהומות בירושלים ובמהלך תקופת "שומר חומות", הגישה הפרקליטות כ-400 כתב אישום נגד כ-616 נאשמים. 239 מכתבי האישום הוגשו בגין עבירות מחמירות של מעשה טרור או מניע גזעני. 32% מכתבי האישום הוגשו על אירועי לינצ'ים, 16% הוגשו על יידויי אבנים לעבר רכבים, 15% על זריקת בקבוקי תבערה או מטענים לעבר יהודים, 11% על זריקת בקבוקי תבערה לעבר שוטרים, 11% נוספים על אירועי ירי או רימון רסס לעבר יהודים או ערבים. בנוסף הוגשו כתבי אישום על דקירה, הצתה של רכוש ופגיעה בתשתיות.
