בנק ישראל מזהיר מפני כוונה לבטל את ''מס הקולה'' / צילום: Shutterstock
על רקע כוונות הקואליציה הנרקמת לבטל את המס על משקאות ממותקים שהטילה הממשלה הקודמת, בנק ישראל מפרסם היום (ה') מחקר שמראה כי המס הצליח להשפיע על הרגלי הצריכה של הציבור.
● היום שאחרי ביטול מס הסוכר: האם המחירים יירדו ויחזרו לקדמותם?
● האם המסים על שתייה מתוקה וכלים חד-פעמיים לא פגעו בצריכתם?
לפי הניתוח שערכו בבנק המרכזי, היקף הרכישות לנפש של משקאות עתירי סוכר, עליהם הוטל מס בגובה של שקל לליטר, צנח ב-34% בהשוואה לשנה שלפני הטלת המס. עם זאת, ייתכן כי חל מעבר מסוים של צרכנים למשקאות ממותקים מופחתי סוכר, כמו משקאות דיאט שגם להם נזקים בריאותיים, אשר צריכתם גדלה ב-6%. משקאות אלה מוסו במדרגת מס נמוכה יותר, של 70 אגורות לליטר.
באופן מעט מאכזב, לא נדגם מעבר ממשקאות ממותקים למשקאות "בריאים" שאינם ממוסים, כמו מים וסודה. היקף הרכישות של השתייה הבלתי ממותקת דווקא ירד ב-4% בתקופת המס, ביחס לשנה קודמת.
מס השתייה הממותקת, שזכה לכינוי "מס הקולה", נכנס לתוקף בתחילת 2022. הוא הצטרף למגמה טבעית השוק של ירידה בצריכת המשקאות הלא בריאים לאורך השנים האחרונות. בניכוי המגמות האורגניות בשוק, השפעת המס פוחתת מעט אבל עדיין ניכרת: ירידה של 31% ברכישת שתייה עתירת סוכר, עלייה של 7% בשתייה מופחתת סוכר - וירידה של 6% בשתייה נטולת סוכר.
קריאות המחאה נגד מס השתייה והדרישות לבטלו מגיעות בעיקר מצד המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, שחוזרות לממשלה אחרי קדנציה באופוזיציה. בחברה החרדית נתפס המס כ"גזירה" של שר האוצר היוצא אביגדור ליברמן נגד החרדים, כמו גם המס המקביל שהוטל על כלים חד-פעמיים.
אלא שלפי מחקר בנק ישראל, "בחנויות המשרתות בעיקר את המגזר החרדי התרחשה גם כן ירידה ברכישות לנפש של המשקאות עתירי הסוכר והלא-ממוסים", בשיעורים הדומים לכלל האוכלוסייה. במקביל, ובניגוד לכלל האוכלוסייה, אצל החרדים "חלה גם ירידה של כ-6% ברכישה לנפש של משקאות מופחתי סוכר, ומכאן שבמגזר החרדי השפעת המחיר העצמי גברה על השפעת התחלופה".