גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ח"כ משה גפני, יהדות התורה (ועידת ישראל של גלובס, 26.10.22) / צילום: איל יצהר

מאז שנודעו תוצאות הבחירות, עולות לסדר היום הציבורי שוב ושוב סוגיות עובדתיות שנוגעות לחברה החרדית. אבל הנושא הזה נידון לא מעט גם במהלך מערכת הבחירות. כך, במהלך ועידת ישראל לעסקים של גלובס, טען ח"כ משה גפני כי "האישה החרדית שיוצאת לעבודה, ויש לה את כל התעודות, והיא עובדת באותו מפעל שהחברה שאינה חרדית עובדת בו במקום אחר… (הלא־חרדית) מקבלת 30% במשכורת יותר ממנה, למה (החרדית) מקבלת פחות?". ההתבטאות של גפני היא מעט מבולבלת, כפי שקורה לא אחת בלשון הדיבור, אך הוא לא הגיב לפנייתנו אליו בניסיון להבין למה בדיוק התכוון. נותרנו עם המספרים היבשים, ועם הפרשנות הסבירה שעולה מדבריו.

● משבר התחבורה אחראי לחלק מהפערים בחברה הישראלית | פרשנות
● בנק ישראל מזהיר מפני כוונה לבטל את "מס הקולה"

ראשית, לפי שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ב־2018 (השנה האחרונה לגביה יש נתונים בשנתון שיצא ב-2021) אישה חרדית השתכרה בממוצע כ־6,900 שקל בחודש בעוד יהודייה שאינה חרדית השתכרה כ־10,400 שקל. כלומר, שכרה של הלא־החרדית הממוצעת גבוה בכ־33% משכרה של החרדית הממוצעת, בדומה למה שאמר גפני. אך ממה נובע הפער הזה? "אצל הנשים החרדיות השכר הנמוך נובע בעיקר מעבודה במשרות חלקיות (77% משעות העבודה של יהודיות לא־חרדיות)", נכתב בשנתון. "אישה חרדית עבדה 29.1 שעות בשבוע בממוצע, לעומת 37.7 שעות שבועיות בקרב יהודיות לא־חרדיות". עוד מוסבר בו כי דווקא מבחינה שעתית שכרן של הנשים החרדיות קרוב בהרבה לזה של המקבילות שלהן: 55 שקל בשעה לעומת 64 שקל בשעה (פער של 16.3%). כלומר, גם אם אותו מפעל תיאורטי מפלה בין חרדיות ללא־חרדיות האפליה היא בהיקף נמוך בהרבה מזה שהזכיר גפני. לכך צריך להוסיף את העובדה שההשוואה הלא לגמרי ברורה של גפני (עובדות באותו מפעל אך "במקום אחר") היא בעייתית אף יותר. בפועל, במקרים רבים, החרדיות והלא־חרדיות פשוט לא עובדות ב"אותו מפעל". כך, למשל, בעוד ששיעור הנשים החרדיות שהועסקו ב־2020 בתחום החינוך עמד על כמעט 40% מכלל המועסקות, באוכלוסייה הלא־חרדית הסתכם הנתון המקביל ב־17% בלבד.

שאלנו את ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, על עמדתו בסוגיה והוא סיכם זאת כך: "הסיבה העיקרית לפער היא עבודה במשרות חלקיות של נשים חרדיות (81% משעות העבודה של יהודיות לא־חרדיות). זאת, בעוד שהשכר השעתי של נשים חרדיות קרוב לשכר השעתי של יהודיות לא־חרדיות (91%)". (האחוזים שציין ד"ר מלאך הם שונים במעט מהאחוזים שצוינו על ידינו מכיוון שהם מבוססים על נתוני 2019 שלא נכללים בשנתון שהזכרנו). בנוסף, "נשים חרדיות נמצאות בחלק מן המקרים בענפים שההכנסה בהם מתחת לממוצע, ונוכחותן חסרה בענפים שההכנסה בהם גבוהה. גם אם אין לנו נתונים מדויקים שמשווים בין אותן עבודות ממש, הראיות מצביעות על כך שהפערים (במקרה כזה) יהיו נמוכים אם בכלל".

בשורה התחתונה: דבריו של גפני לא נכונים ברובם. הפער בין השכר החודשי של חרדית לשכר החודשי של יהודייה שאינה חרדית עומד על 33%, אך רובו הגדול נובע מכך שהחרדיות עובדות בממוצע פחות שעות. בהשוואה של השכר השעתי הפער מצטמצם משמעותית, גם אם לא נעלם. לפחות חלק גדול מהפער שנותר ניתן להסביר בכך שהחרדיות עובדות במקצועות שהשכר הממוצע בהם נמוך יותר.

תחקיר: אוריה בר־מאיר