חברת הסטארט-אפ פאוארמט (Powermat) הייתה בין הראשונות שפיתחו טכנולוגיית טעינה אלחוטית. היא מחזיקה בלמעלה מ- 145 פטנטים, נחשבה לשחקנית משמעותית בשוק וחתמה על עסקאות בהיקף גדול עם חברות בינלאומיות. בשיאה היא אף הייתה חד-קרן ובהמשך תוכננה לצאת להנפקה. אלא שבשנים האחרונות מאבקי שליטה וסכסוך בין בעלי המניות הובילו לשינויים בהנהלת החברה, שצומצמה וכיום מעסיקה 22 עובדים בלבד בחטיבת הפיתוח והמחקר.
● "מעולם לא ראיתי חברה במצב כזה גרוע": מנכ"ל FTX החדש נגד המייסד
● ארבע חברות מזון על סף קריסה, וזאת עלולה להיות רק ההתחלה | ניתוח
הסכסוך לא פגע רק בפעילות החברה, אלא איים על עצם קיומה. כך, כשהמחלוקת בין הצדדים החריפה, החליטו מייסד החברה רן פוליאקין והנושה קרן ליברה לבקש בספטמבר האחרון מבית המשפט המחוזי בלוד להכריז על החברה כחדלת פירעון ולמנות לה מנהל הסדר.
עם זאת, השופטת עירית וינברג-נוטוביץ דחתה באופן חריג את הבקשהף תוך שקבעה כי הפנייה לבית המשפט היא "כלי במאבק בין שתי קבוצות בעלי המניות", והחברה לא נמצאת במצב של חדלות פירעון המצדיק מינוי מנהל הסדר. החברה ופוליאקין חויבו בהוצאות משפט בגובה של 25 אלף שקל.
קרן ליברה הפכה ללשון המאזניים בדירקטוריון
בשנת 2020 השתנו יחסי הכוחות בדירקטוריון פאוארמט. קרן ליברה נכנסה לתמונה, חתמה על הסכמי הלוואה וקיבלה שיעבוד על הקניין הרוחני של החברה. במקביל הקרן קיבלה שלושה מושבים בדירקטוריון המונה שבעה חברים, כך שהפכה ללשון המאזניים. כאשר החברה נקלעה לקשיים תזרימיים לאחר שבוטל מיזוגה לתוך ספאק, היא נדרשה לאשר מימון נוסף.
בנוסף, קבוצת בעלי המניות של קרן ההשקעות האמריקאית הדסון בראשות ניל אורבך, המחזיקה בזכות וטו מכוח מניות בכורה, חסמה הצעה של הקבוצה של פוליאקין - מהלך שהוביל את החברה למבוי סתום.
בעקבות המצב פנו פוליאקון וקרן ליברה לבית המשפט בבקשה לחדלות פירעון, בטענה כי החברה נקלעה לבעיית מימון עקב הליך ההנפקה שנכשל בארה"ב, ומאחר שעיקר נכסיה טמונים בחוזים ארוכי-טווח שיהפכו רווחיים בעתיד.
קבוצת בעלי מניות בראשות קרן הדסון התנגדו למהלך. הם טענו מנגד, באמצעות עורכי הדין עידן מילר ואייל נחשון ממשרד ברנע ג'פה לנדה, כי הבקשה הוגשה ממניעים לא ענייניים כדי להתגבר על זכות הווטו. בית המשפט צידד בקרן האמריקאית ובאופן חריג דחה את הבקשה להכרזה על חדלות פירעון.
הכסף לא נוצל במלואו
השופטת קבעה כי קושי תזרימי זמני קורה לא אחת בחברות סטארט-אפ ולא מעיד בהכרח על חדלות פירעון. לדבריה, "כידוע, חברות הזנק הן חברות גירעוניות בשנותיהן הראשונות, והן מתקיימות מכספי השקעות עד אשר הן הופכות רווחיות. כך גם פעלה החברה עד לסכסוך שהתגלע בין בעלי המניות, מבלי שנשמעה קודם לכן טענה מצד מי מהצדדים כי החברה חדלת פירעון".
השופטת התבססה בהחלטתה על הצהרת שווי החברה משנת 2021 על 1.4 מיליארד שקל; על הזרמת מיליון דולר על-ידי בעלי המניות שטרם נוצל במלואו; וכי עד לסוף דצמבר 2022 החברה צפויה להתנהל בתזרים חיובי אף לאחר פירעון חובות, וכי קרן ליברה ויתר הנושים מאמינים ביכולותיה של החברה ומוכנים לאפשר את המשך פעילותה מבלי לנקוט נגדה הליכים לפירעון החוב.
"למעשה, עולה כי חדלות הפירעון הנטענת נובעת בעיקר מהסכסוך בין בעלי המניות, וכלל שזה ייפתר, החברה תוכל להמשיך לפעול ולעמוד בהתחייבויותיה", כתבה השופטת בהחלטתה, וקבעה כי המקום לפתור את המחלוקות קיים בחוק החברות, ולא בהכרזה על החברה כחדלת פירעון.
