יום אחרי הודעת הריבית של בנק ישראל ביום שני השבוע, שבישרה על העלאתה בעוד חצי ל-3.25% - העלאה שישית מאז אפריל - התיישב נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון לשיחה באולפן פודקאסט "הצוללת של גלובס" והכריז: "זה כנראה לא סוף התהליך".
בשיחה עמו, העניק הנגיד ירון הצצה אל מאחורי הקלעים של תהליך קבלת ההחלטות, הסביר מהם השיקולים שמנחים אותו ואת שאר חברי הוועדה המוניטרית, שמקבלת החלטות הריבית, וכן דיבר על "המחיר" שמגולם בתהליך העלאת הריבית: גלישת המשק להאטה. ברבעון השלישי הצמיחה במשק פחתה ל-2.1% בלבד, שיעור האבטלה באוקטובר צמח ל-4.3%, שיא של 11 חודשים, וכן ראינו ירידה בצריכה הפרטית ובמכירת הדירות.
● השוק מתקרר? הנתונים האלו מראים שרוכשי הדירות לא מאמינים שהמחירים יירדו בקרוב
● המשכנתה חונקת והאבטלה עולה? זו לא תופעת לוואי אלא המטרה של בנק ישראל | פרשנות
● "עלול להקפיץ את האינפלציה": נגיד בנק ישראל מזהיר מגל העלאות שכר
ההאטה הזו נדרשת כדי להוריד את האינפלציה, שחצתה כבר את רף ה-5%, וככל הנראה - כך לפי החזאים הפיננסיים - תמשיך עוד לעלות בחודשים הקרובים. במילים אחרות, הדרך לריסון האינפלציה עוברת ב"קירור הכלכלה" ובהאטה במשק, ובבנק ישראל נכנסים אל התקופה הזו בעיניים פקוחות. האתגר, מבחינתם, הוא לא לקרר את הכלכלה "יותר מדי", וגם לא לפעול באגרסיביות יתר.
"זה דומה למצב שבו אתה נכנס למלקחת חסר סבלנות, מסובב את ברז המים החמים עד הסוף, אבל אז מקבל כוויה", אמר ירון. זה המצב ממנו היו רוצים להימנע בבנק ישראל. ולצד זאת הוסיף: "אין ספק, חלק מהתהליך של ריסון הכלכלה כרוך גם בצמצום פעילות".
אתה אומר יותר מזה: חשוב לנו יותר להוריד את האינפלציה, גם במחיר של האטה.
"זה נכון, כי תהליך הורדת האינפלציה כרוך באיזושהי התמתנות".
איך זה מתיישב עם העובדה שבהחלטה האחרונה העליתם את הריבית בחצי אחוז בלבד, בעוד שתי ההעלאות הקודמות היו יותר אגרסיביות, של 0.75%? נראה שאתם כן מוטרדים מההאטה.
"מצד אחד, סכנת האינפלציה עדיין עומדת בפנינו. מצד שני, ככל שרמת הריביות גבוהה יותר, חשוב לפעול במינון הנכון. עשינו את הצעד הזה, כדי לתת לריבית את הצ'אנס לתת את אותותיה. אבל זה כנראה לא סוף התהליך".
לא פשוט להיות נגיד. צריך כל הזמן להלך בין הטיפות.
"זה תפקיד אכן מאוד מאתגר, עם הרבה אחריות. אנחנו רואים את כל משקי הבית והעסקים בכלכלה הישראלית לנגד עינינו כשאנחנו נוקטים בצעדים האלה (של העלאות ריבית). אנחנו יודעים שהם משפיעים כמעט על כל אזרח ואזרח".
התפקיד של בנק ישראל: להיות "הורסי מסיבות"
בשנים 2020-2021 אתם בבנק ישראל, לצד משרד האוצר, הייתם על תקן מי שסייעו למשק לצמוח ותמכו בתעסוקה. כעת אתם עומדים בצד השני של המתרס, ומאטים את המשק במכוון. המשמעות היא גם פיטורים. בגלל החלטות הריבית, אנשים עלולים לאבד את מקום עבודתם. איך זה מרגיש?
"יש ביטוי של נגידים שאומר - 'התפקיד שלנו הוא לקחת את קערת הפונץ' מהמסיבה' (להיות 'הורסי מסיבות'). זאת אומרת, אנחנו נדרשים להיות המבוגר האחראי. כשהיינו צריכים לתת תמיכה בתקופת משבר הקורונה, עשינו זאת. כעת אנחנו מבינים היטב את המשמעות של אי-יציבות מחירים. בסוף זה יפגע בכלכלה. נכון, יש במקומות מסוימים פיטורים. בעולם ההייטק היו הערכות שווי מאוד גבוהות, אבל זה עולם שונה מכפי שהכרנו בעבר. בתכלול הזה, אנחנו חייבים לוודא שהאינפלציה חוזרת ליעדה. משק שאין בו יציבות מחירים - אין בו יציבות כלכלית".
כל הבנקאים המרכזיים מדברים על נחישות. זו הפכה לאחת ממילות השנה ב-2022. אתם מנסים לאותת שלא תוותרו?
"בארה"ב שוק המניות מגיב באופן מאוד חד להעלאות הריבית. שם הפד השתמש בביטוי הזה כדי לאותת לשוק שהוא רואה חשיבות עליונה בהורדת האינפלציה. בהגדרה של (היעדים של) הפד יש גם את נושא התעסוקה וגם את האינפלציה. בחוק בנק ישראל יש שלושה יעדים: קודם כל יציבות מחירים (אינפלציה ביעד שנע בטווח של 1%-3%), אחר כך תמיכה בתעסוקה, צמיחה והורדת אי שוויון - כל עוד אין פגיעה בסעיף הראשון - וגם, יציבות פיננסית. זאת אומרת, בתוך החוק יש תיעדוף של האינפלציה לעומת התעסוקה. אנחנו נחושים להוריד את האינפלציה ליעד, אבל כמובן רוצים לעשות את זה עם מינימום פגיעה".
אנחנו אחרי שש העלאות ריבית. היינו מצפים שהאינפלציה תתחיל לרדת, והנה היא ממשיכה לעלות. איך אפשר להסביר זאת?
"להעלאות הריבית לוקח זמן להשפיע על הכלכלה. צריך להיות סבלניים. הרבה מאוד מהחזאים במשק צופים שהאינפלציה עוד תעלה בחודשים הקרובים, אבל - ככל שלא יהיו הפתעות גדולות - בקיץ נראה את האינפלציה מתמתנת ויורדת לכיוון היעד. אלה הכוחות הבסיסיים".
בארה"ב אוהבים להשתמש במטאפורה של המטוס שצריך להנחיתו ברכות, מבלי לרסק אותו. המטוס מייצג את הכלכלה, שעלולה "להתרסק", תחת העלאות ריבית אגרסיביות מדי. בארה"ב דנים בשאלה אם הפד יצליח במשימה הזו, או שהמטוס יתרסק ויהיה מיתון. גם אתה מוטרד מהאפשרות של מיתון בישראל?
"עד היום, המשק הישראלי הראה חוזקה. שוק התעסוקה עדיין הדוק וחזק מאוד. צמחנו ב-2021 ב-8.2% בשנה וכעת ראינו צמיחה של 2.1% בלבד ברבעון השלישי של 2022, שזו האטה. תהיה פה האטה, אבל לא נראה לנו שיהיה מיתון. מעבר להעלאות הריבית, אנחנו כלכלה קטנה ופתוחה שחשופה לשאר הכלכלות בעולם, ולכן נושפע גם ממה שקורה שם. אירופה מתמודדת עם משבר אנרגיה, ולכן שם יש יותר סיכון למיתון. הג'וב שלנו הוא להוריד את האינפלציה תוך כדי כך שההאטה והפגיעה בכלכלה היא קטנה ככל האפשר".
על גובה המשכנתה: "כאב היום כדי למנוע כאב הרבה יותר גדול בהמשך"
לפני כשנתיים איפשרתם להגדיל את רכיב הפריים (ריבית בנק ישראל ועוד 1.5%) במשכנתה עד לשני שלישים, ובכך אותתם לאנשים שהריביות צפויות להישאר נמוכות לאורך זמן. כעת זהו הרכיב שמגדיל את עלויות ההחזר החודשי. טעיתם?
"ההנחיה הזו הייתה בתהליך לאורך זמן. מדברים הרבה על כך שהמגבלה היא עד שני שליש. הלכה למעשה על כל הלוואה שהיא מעל 40% פריים, הבנקים צריכים לשים עוד הון. עלינו מסביבות השליש פריים ל-40% בממוצע בתיק המשכנתאות, אבל אלה לא סדרי הגודל שעליהם מדברים".
עדיין, בסוף החודש המשכנתה יקרה יותר.
"המשכנתה אכן יותר יקרה. האומדנים שלנו לגבי המשכנתאות שנלקחו בחמש השנים האחרונות ובגובה של 800 אלף שקל בממוצע, היא שההתייקרות הממוצעת היא של 430 שקל. במשכנתאות מהשנה האחרונה, שבהן רכיב הפריים אכן עלה, מדובר על התייקרות של 570 שקל בממוצע. המנעד הוא מאוד גדול. אנחנו מבינים את הכאב ומביאים אותו בחשבון בשיקולי הוועדה המוניטרית. זה כאב היום כדי למנוע כאב הרבה יותר גדול בהמשך".
מהו הצפי שלך למחירי הדיור - ימשיכו לעלות או שנראה התייצבות או אפילו ירידה? בשנה החולפת הם עלו ב-20%.
"לא אתן תחזית. אנחנו רואים את הצינון שבא מכיוון העלאת הריביות. כדי שעל פני זמן נראה התייצבות, אנחנו צריכים שיהיו פה באופן עקבי התחלות בנייה גבוהות, ואפילו עוד גידול בהתחלות הבנייה".
מצד אחד, יש ציפיות מהסוג שאתה משמיע שלפיהן כבר בקיץ נחזור ליציבות מחירים. מצד שני, בעולם נשמעות תחזיות הפוכות שמדברות על מיתון עולמי ארוך וקשה. במבט קדימה, למה צריך לצפות?
"כלכלנים עובדים בעולם של אי ודאות, ואי הוודאות הוא במנעד מאוד רחב. הוא כולל גם את השינויים שהתרחשו בתקופת הקורונה וגם את הגאו-פוליטיקה. כרגע נראה שבארה"ב האינפלציה יורדת. יש תחילה של התמתנות באינפלציה. ככל ששם יצליחו להשתלט עליה, זה יסייע גם למדינות אחרות. לכן, אומנם תהיה האטה, אבל אני בצד היותר אופטימי. בהסתכלות ל-2024, בעיקר אם יהיו יותר ויותר פתרונות חליפיים למשבר האנרגיה באירופה, אנחנו נצליח לראות את שני המרכזים האלה (אירופה וארה"ב) חוזרים חזרה לצמיחה".
מהן העצות שלך לממשלה החדשה?
"צריכים להיות שלושה כוכבי צפון. אחד, תקציב אחראי, שכולל בתוכו יחס חוב תוצר שהוא בר-קיימא. ראינו מה קרה בבריטניה, שם השווקים היו מאוד רגישים לנושאים האלה. שנית, אנחנו חייבים לחשוב על העתיד, ולהמשיך ולייצר מנגנוני צמיחה במשק הישראלי; להכניס יותר אוכלוסיות לקטר הטכנולוגי של ישראל. אנחנו חייבים לקדם את התשתיות. כולנו יודעים מה קורה פה בתחבורה. שלישית, שוק הדיור. התחלות הבנייה אומנם עלו בשנה החולפת ל-75 אלף אבל יש פה ילודה גבוהה. חייבים להמשיך ולהגדיל את החלות הבנייה, וגם לפשט את התהליך".
