צינטור וירטואלי / צילום: יח''צ
הכתבה בשיתוף מור - רפואה מתקדמת בשבילך
בשנים האחרונות הולכות ומשתכללות הטכנולוגיות המסייעות לאבחון מונע של גורמי סיכון להתקף לב, ובראשם, טרשת עורקים. למרות זאת, מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מחלות לב שונות, אשר התקף לב הוא רק חלק מהן, עדיין מהוות את הגורם השני בשכיחותו לתמותה בגילאי 45 ומעלה. עוד עולה מהנתונים כי למעלה מ-10,000 ישראלים לוקים מדי שנה בהתקף לב. רובם מחלימים ממנו, אך מחקר של בית החולים שמיר (אסף הרופא) שפורסם בשנת 2016 הצביע על כך ש-11% מאלו שלקו בהתקף לב - מתו תוך כשנה לאחר השחרור הביתה.
התקף לב נגרם כתוצאה מטרשת של העורקים בלב ("טרשת עורקים הכליליים") - היצרות שנוצרת עקב נזק לדופן העורק ופוגעת בהספקת הדם לשריר הלב. בדרך כלל מדובר בהיצרויות שנגרמות מהצטברות שומן וכולסטרול - תוצאה של גנטיקה, עישון, יתר לחץ דם, סוכרת, שקיעת סידן ועלייה ברמת שומני הדם. הבעיה עם טרשת העורקים הכליליים היא שבמקרים רבים אין לה סימפטומים מוקדמים. כאשר מגיעים הסימפטומים, כמו כאבים בחזה, אוטם שריר הלב, אי ספיקת לב, הפרעות קצב ועוד, מדובר בדרך כלל במצב מתקדם ומסוכן של המחלה; כזה שיכול להגיע עד לכדי חסימה מוחלטת של העורקים - חוסר יכולת מוחלט של זרימת הדם.
בהתקפי לב ניתן לטפל, ואף למנוע אותם באמצעות צנתור הכולל ניפוח בלון או החדרת תומכנים (סטנטים) המרחיבים את העורקים המוצרים. בחלק מהמקרים, בדיקת הצנתור היא אבחנתית בלבד ורק כוללת הערכת רמת ההיצרות בעורקים. "מאחר שמדובר בבדיקה פולשנית שכוללת גם סיכונים מסוימים, קיימת במקביל בדיקה הנקראת 'צנתור וירטואלי', המבוססת על טכנולוגיית CT", מסבירה ד"ר טטיאנה יוהנס, רדיולוגית מומחית ברשת המרכזים הרפואיים "מור - רפואה מתקדמת בשבילך". הבדיקה, המבוצעת ברשת המרפאות של "מור", כוללת הדמיה תלת מימדית של הלב ולדברי ד"ר יוהנס, כוללת גם הערכה כמותית של חומרת טרשת העורקים בדופן כלי הדם בלב, זיהוי מיקום ודרגת ההיצרויות והחסימות של כלי הדם וזיהוי חומרת הטרשת. ב"מור" מסבירים כי הבדיקה, אשר מבוצעת על ידי רופאים מומחים בתחום ומפוענחת על ידי רדיולוג וקרדיולוג מומחים - עשויה להציל חיים. היא מאפשרת גם גילוי מוקדם של סרטן הריאה באמצעות סריקת בית החזה והריאות ובניגוד לצנתור אבחנתי פיזי, אינה פולשנית ולא כוללת אשפוז.
שלילת מחלה טרשתית בשיעור של מעל 95%
"ב-15-20 שנים האחרונות הטכנולוגיה השתכללה וכיום מתאפשר לנו לבצע בדיקות צנתור וירטואלי באיכות וברמת דיוק טובים ורמות קרינה נמוכות מבעבר", מסבירה ד"ר יוהנס. "מאחר שהלב הוא איבר שכל הזמן זז, האתגר הטכנולוגי הוא לייצר תמונת הדמיה של העורקים, באופן שמתוזמן עם פעימות הלב של המטופל. כיום יש לנו את יכולת הדיוק הזאת ברמת המילי שנייה ואנחנו יכולים גם לבצע הדמיה של כל הלב בפעימה אחת בלבד", היא מוסיפה. זאת ועוד, מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות בכתבי העת המובילים ברפואה בכלל, וברדיולוגיה ובקרדיולוגיה בפרט, מצביעים על כך שיכולת בדיקת הצנתור הווירטואלי לשלילת מחלה טרשתית משמעותית היא מעל 95%.
לפרטים נוספים אודות צנתור וירטואלי - הדמיית לב תלת מימדית. הקליקו כאן>>
ד"ר יוהנס מסבירה כי טרם ביצוע הצנתור הווירטואלי, נערכת בדיקת התאמה לכל נבדק. זאת על מנת לקבוע אם זו אכן הבדיקה המתאימה לו ואם יש סיבות המונעות את ביצועה. "במקרים שהמטופל נמצא בסיכון גבוה למחלה טרשתית חסימתית בעורקים הקורונריים בדרך כלל ישלחו את הנבדק ישירות לבדיקה התערבותית ולא לזו הווירטואלית. זאת מאחר והבדיקה הווירטואלית מאפשרת רק אבחנה ולא טיפול", היא מציינת.
בנוסף לכך, מרחיבה ד"ר יוהנס על אחד השלבים של הבדיקה - ה"קלציום סקורינג". מטרת השלב הזה, שנערך בתחילת התהליך, היא חישוב של כמות הסידן בעורקים הכליליים של הלב. הבדיקה הזאת מעריכה את כמות הסידן שהצטברה בעורקים הכליליים. כך, למשל, אם נמצאה רמת הסתיידות מחושבת גבוהה בעורקים, לא ניתן להמשיך לחלק השני של הצנתור הווירטואלי". עם זאת, מציינים ב"מור", שבמקרה כזה תוצאות הבדיקה מהוות את רוב מה שהמטופל זקוק לו לצורך המשך הבירור הקרדיולוגי. גם אם לא בוצע החלק השני של הבדיקה.
החלק השני של בדיקת הצנתור הווירטואלי נעשה באמצעות הזרקת חומר ניגוד ותוכנות מחשב אשר מסייעת ב של הלב, על כלי הדם שלו. במקביל, כאמור, נעשית גם הדמיה ממוחשבת של הריאות, על מנת לאפשר גילוי מוקדם של סרטן הריאה ונגעים נוספים. בסיום הבדיקה, לאחר מספר ימים עד שבוע, ניתן למטפל הסבר על ידי קרדיולוג, הכולל ייעוץ באשר להמשך.
"הבדיקה הזאת טובה לא רק לגברים ולנשים שיש להם היסטוריה של מחלות לב, סוכרת, רמות שומנים בדם או גורמי סיכון אחרים", מדגישה ד"ר יוהנס. "היא גם מהווה פתרון לאנשים שעברו פעולת צנתור קודמת, ויש להם סטנטים או למי שנמצאים לאחר ניתוח מעקפים - כדי לראות שהכל תקין", היא מוסיפה לסיכום. לדבריה, האבחון המוקדם גם מאפשר לטפל בבעיה, אך גם במקרים שבהם לא נדרש צנתור משלים - זהו איתות עבור הנבדק לשינוי הנדרש באורחות חייו.
לפרטים נוספים אודות צנתור וירטואלי - הדמיית לב תלת מימדית. הקליקו כאן>>
*המידע בכתבה אינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה, ואין בו תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. הכתוב במאמר אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת.