גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשתות השיווק הקפיצו את מחירי הכלים החד-פעמיים הרבה מעל לשיעורי המס

מנתונים שפרסם בנק ישראל עולה כי מחיר המוצרים החד-פעמיים זינק ב-70% מעל לתוספת של המס המיוחד שהוטל עליהם ● כך בעוד המס העלה את המחירים ב-13 שקל לק"ג, המחירים עלו בפועל ב-22 שקל לק"ג  ● פערי מחיר משמעותיים נמצאו בין רשתות שיווק שונות

כלים חד-פעמיים. פערי מחיר גדולים בין המשווקות / צילום: Shutterstock
כלים חד-פעמיים. פערי מחיר גדולים בין המשווקות / צילום: Shutterstock

בנק ישראל פרסם היום (א') מחקר על השפעת מיסוי הכלים החד-פעמיים על מחיריהם. בדרך-כלל עליית מס מתחלקת בין היצרנים לצרכנים, אך כאן - לא רק שהמס הושת במלואו על הצרכנים, אלא שהמחירים עלו מעל ומעבר למס. בעוד המס העלה את מחירי המוצרים החד-פעמיים מפלסטיק ב-13 שקל לק"ג (מתוכם 2 שקל לק"ג בתוספת מע"מ), המחירים עלו בפועל ב-22 שקל לק"ג.

ההתייקרות בתנובה נכנסה לתוקף: אלה הקמעונאיות שסירבו להעלאות המחירים
להפעיל את כל החושים: כך נראה עיצוב הסופרמרקטים בעידן החדש
האם המסים על שתייה מתוקה וכלים חד-פעמיים לא פגעו בצריכתם?

על-פי בנק ישראל, "העלייה בפועל של המחיר מעל ומעבר לחבות המס תומכת באפשרות לכך שהשוק אינו פועל בתחרות משוכללת בגלל מבנה צד ההיצע של השוק או משום שהמידע העומד לרשות הצרכנים אינו מלא". כלומר, יש כאן התנהגות יוצאת דופן של השוק, שאינה מאפיינת שוק משוכלל "קלאסי".

איפה עומד הפער? על-פי בנק ישראל, כמעט ואין הבדל בין מותגים שונים של כלים חד-פעמיים, מה שמעיד על כך שבעיני הצרכנים אין הבדלים מהותיים בין המותגים השונים. אך לעומת זאת, ההבדלים בין הרשתות השונות גדולים מאוד: גם כשמנכים את שתי התצפיות הקיצוניות ביותר, מתקבל פער של עד 15 שקל לק"ג בין רשתות שונות. כלומר, המס גולגל בשיעורים שונים מאוד בין הרשתות, והצרכנים עדיין לא למדו איפה ההתייקרות באמת נובעת רק מהמס - ומי ניצלה את המס כדי להביא להתייקרות נוספת.

ללא הבדלים בין חילונים לחרדים

החלוקה בין הרשתות אינה קשורה להיותה של רשת מסוימת מופנית למגזר החרדי או לא, והמשתנה הזה בבדיקה של בנק ישראל הציג מובהקות סטטיסטית חלשה יחסית. כך גם לגבי שיוך לרשתות גדולות, גודל האוכלוסייה ביישוב והשכר הממוצע בו. בנק ישראל זיהה את השונות הגדולה בין הרשתות, אך לא הצליח לעמוד על המקור להבדלים ביניהן באף אחד מהפרמטרים שבחר לבדוק.

על-פי בנק ישראל, "העלאת עודפת של המחיר לאחר הטלת מסים דומים היא תופעה מוכרת בעולם. במקרה הנוכחי, נראה כי הקושי של הצרכן לזהות את ההעלאה הנגזרת מהמס - קושי הנובע מכך שהמס נקבע על בסיס המשקל, שאותו קשה לצרכן להעריך - הקל על ההעלאה העודפת של המחיר. ייתכן כי עליית מחירי חומרי הגלם בעולם וההאצה בשיעור האינפלציה שנרשמה באותה עת הקלו אף הם על העלאת המחירים".

כלומר, בבנק ישראל משערים כי המחירים בעולם ממילא התייקרו, והרשתות "העמיסו" אינפלציה שממילא הייתה מתרחשת - דווקא על יום עליית המס. זאת כדי להטיל את האשמה בעליית המחירים במס, ולא בהחלטה של הרשת הספציפית - למרות שזו בדיוק הייתה החלטה של רשת ספציפית על בסיס שיקולים נוספים מעבר למס. עם זאת, שווה לציין כי מוצרי פלסטיק אחרים שעליהם לא הוטל מס, כמו ניילון נצמד וחבילת שקיות אשפה, לא הושפעו כלל מהטלת המס החדש.

לתוצאות אלה יש השלכות מעניינות על מדיניות המס וכיצד היה ראוי לעשות אותו. מצד אחד, עליית המחיר העודפת עשויה להיתפס דווקא כתוצאה חיובית - הרי המטרה של המס מלכתחילה הייתה לייקר את המוצרים כדי להפחית את צריכתם, כך שעלייה עודפת יכולה להתפרש גם כהצלחה מעל ומעבר של המדיניות. מצד שני, בנק ישראל לא כלל במחקר שאלות על כמות הצריכה, כך שלא ידוע האם עליית המחיר השיגה את מטרתה.

עם זאת, עליית המחיר גם מכבידה על משקי הבית ומציגה את המס ככבד בהרבה ממה שהוא באמת. בנק ישראל משערים כי אחת הסיבות לכך היא הצורה שבה הוטל המס - כשקלים אבסולוטיים לכל ק"ג פלסטיק, מה שאמור לייצג את הזיהום, ולא כאחוז מהמחיר. על-פי בנק ישראל, "קביעת המס כאחוז מהמחיר לצרכן הייתה מקלה על הצרכנים להשוות בינו לבין עליית המחיר בפועל. עם זאת, היא עלולה לפגוע במידת ההתאמה של המס לתכליתו (הפחתת כמות הפלסטיק מטעמי איכות הסביבה), משום שהקשר בין גובה המס לבין משקל הפלסטיק שבמוצר הדוק פחות".

לכן, בנק ישראל מציע פתרון שנועד לעורר את מודעות הצרכנים לגובה המס האמיתי: לציין על כל אריזה באופן בולט את משקלה - וכתוצאה מכך את המס המוטל עליה. כך הצרכנים יוכלו לקשר בין עליית המחיר למס, ולהבחין בין עליית מחיר שנובעת ממנו לבין עליית מחיר שנובעת מבחירה של הרשתות לייקר את המוצר באותה הזדמנות.

עוד כתבות

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי