אתר של חברת סקייליין / צילום: יח''צ
בתחילת החודש הוגשה לבג"ץ עתירה שלהחלטה בעניינה עשויות להיות השפעות רחבות־היקף על אימוץ טכנולוגיות חדשות בענף הבנייה. את העתירה הגישה חברת סקייליין עגורנים נגד מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה, נגד מנהל המינהל חזי שוורצמן ונגד שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, בדרישה לצו על־תנאי שיתיר לה להשתמש במערכת שפיתחה: מערכת קוקפיט שמאפשרת להפעיל עגורני צריח מהקרקע, בלי צורך במפעיל ברום העגורן.
● החניה הרובוטית הרחיקה קונים: בכמה נחתך מחיר פנטהאוז בתל אביב? | עסקאות השבוע
● "הבן שלי בטוח שאני כל היום מטיסה טילים": ביקור ברפאל | הברזייה
"מערכת הקוקפיט הפכה שלושה ימי עבודה לשלוש שעות עבודה, והיא הרבה יותר בטיחותית למפעיל העגורן", אומר אביב כרמל, מנכ"ל סקייליין עגורנים. לדבריו, החברה השקיעה בפיתוח קרוב ל־20 מיליון שקל. לדבריו, המערכת יכולה לחסוך 40 אלף שקל במחיר כל דירה, "אם רק נפעיל את המנופאי מלמטה".
לאחר שפיתחה את המערכת יצאה סקייליין לפיילוט ראשון לבניית בניין בן 14 קומות באתר של חברת אלקטרה בנייה באור ים. באלקטרה אמרו לגלובס כי העבודה באמצעות מערכת הקוקפיט הייתה יעילה ואיכותית, וגורמים נוספים שראו את המערכת בפעולה אומרים כי מדובר ב"גיים צ'יינג'ר" בעיקר עבור מפעילי העגורנים, שעובדים בתנאים קשים.
בסקייליין הזמינו את אנשי מינהל הבטיחות לביקור באתר להתרשם מן המערכת, אולם במינהל הבטיחות החליטו לעצור את הניסוי לאלתר, ולא לאפשר ניסוי נוסף שאמור היה להתחיל באתר של חברת תדהר.
בחברה ניסו לברר מה הרקע לסירוב, אולם לדבריהם לא קיבלו תשובות מספקות, ולכן הגישו בקשה לפי חוק חופש המידע. רק לאחר התערבות בית המשפט החלו לקבל מסמכים הקשורים לעתירה, ואף זאת לטענתם באופן חלקי.
לפי העתירה, מן המסמכים עולה כי "השיקולים שנשקלו והופעלו על־ידי מפקח העבודה הראשי הושפעו על־ידי גורמים זרים, בחוסר שקיפות, בחוסר הגינות והכול תוך הפרה בוטה של כללי הצדק המינהלי".
בעתירה הם משתמשים במילים קשות: "בחודשים האחרונים נוצר צורך קונקרטי לבצע הפעלה מרחוק של עגורן צריח בפרויקט נוסף באתר תחנת הרכבת בשורק. צורך זה הוצג לנציגי מינהל הבטיחות, תואם עימם, קיבל אישור בכתב (בתנאים שקוימו), והעותרת, ביחד עם יזם הפרויקט, נערכה לביצועו. ברם, לתדהמת העותרת, באוגוסט 2022 פנה עובד מינהל הבטיחות, ככל הנראה בהנחיית המפע"ר, לנציגי היזם והודיע להם, בעל־פה בלבד, כי הפרויקט לא יוקם באמצעות מערכת הקוקפיט. בקשות לקבל מסמך בעניין נענו בשלילה, ובמקומם נאמר לנציגי היזם כי 'זה לא יקרה', ללא כל הנמקה".
הטענה: "המוצר עומד ברגולציה הקיימת"
סקייליין טוענת בעתירה כי הדין הקיים בישראל כלל אינו מחייב הפעלת עגורני צריח ממקום מורם, וכרמל עומד על כך שמערכת הקוקפיט עומדת בכל הדרישות שכבר קיימות היום בחוק בישראל, ומספר שהמערכת כבר נמצאת בשלבי התקנה במיאמי ובלונדון אצל לקוחות שהן מחברות העגורנים הגדולות בעולם.
"בקוקפיט אין שום חסם רגולטורי", אומר כרמל. "פיתחנו מוצר שעומד ברגולציה הקיימת. יש הגדרה של פיקוד מרחוק, ויש תקינה לזה, ותקינה לתקשורת - אפילו זבל מפנים היום ככה. אבל מסתבר שהדרך קצרה יותר למיאמי מאשר לירושלים".
במינהל הבטיחות סירבו להתייחס לעתירה עצמה, אולם הם רואים אחרת את עניין הרגולציה ומסרו לגלובס: "מינהל הבטיחות מעודד כניסת אמצעים טכנולוגיים למען בטיחות העובדים בישראל. המתקן המוצע הוא קרון שמחובר לעגורן צריח שמייתר את שהות המנופאי במתקן במעלה העגורן.
"במתקן המוצע עלו בעיות של היעדר מפרט טכני מלא, עיכוב שקיים בזמני הפעלה מהקרון לעגורן וכן צורך בהגנת סייבר וגיבוי במקרה של הפסקות חשמל או נזק לכבל המחבר בין הקרון לעגורן.
"לצורך בחינת המפרט הטכני ותכונות שליטת הקרון בעגורן, נדרשת בדיקת גוף תקינה מוסמך, כמו למשל מכון התקנים הישראלי, שבודק ומאשר עגורני צריח בישראל. עד כה ההתקן לא נבחן על־ידי מכון התקנים למרות בקשות מינהל הבטיחות, ולקרון זה אין שימוש או ניסיון הפעלה מבצעי במדינות אירופה ובארצות־הברית. במקרה שהחברה תיעתר לבדיקות הבטיחות והתקינות הנדרשות, נשמח לבחון את הנושא מחדש".
בנמל הסיני: העגורנים כבר מופעלים מלמטה
הפעלת עגורנים מהקרקע כבר מתרחשת בארץ - בנמל הסיני החדש במפרץ חיפה. שם מופעלים העגורנים מחדר בקרה הנמצא בבניין הראשי של הנמל, אפילו לא מתחת לעגורן.
אלא שהמערכת שפועלת בנמל חיפה כבר פעלה קודם בחו"ל, ולכן שאלת האישור שתקבל או לא תקבל מערכת הקוקפיט מקפלת בתוכה שאלה רחבה יותר הקשורה לאישור טכנולוגיות חדשות בכלל בארץ.
עו"ד רונן ורדי, מחברת עורכי דין ורדי רונן המתמחה בדיני הבטיחות ותאונות העבודה, מזכיר: "אפילו הצבא מפעיל כלי נשק מרחוק. יכול להיות שיש מקום לקבוע סטנדרט של מהירות תגובה, רציפות בתנועה וכו', אבל אני לא חושב שזה קריטי יותר מאשר אתת (קשר מתאם) שמסמן לעגורנאי בקשר כיצד להניע את המטען או לעצור, וישנה תצפית לא פחות טובה למי שמפעיל מצלמות היקפיות.
"אני גם לא חושב שלעבוד בגובה 42 או 60 מטר בין שמיים לארץ זה מיטבי כיום, כאשר הטכנולוגיה מאפשרת עבודה ממפלס הקרקע. כיום מדובר בטיפוס יום־יומי של עשרות מטרים בסולמות, ולעתים רחוקות העגורנים אף קורסים. אם קורה לעגורנאי משהו למעלה, מאוד מורכב לחלץ אותו מהגובה. יש גם בעיות ארגונומיות קשות מאוד לעגורנאים כתוצאה מתנוחת ישיבה כפופה".
לדבריו, "לגבי הטענה על פגיעות להתקפות סייבר - אפשר להחליט שזה יהיה בכבל חוטי ולא אלחוטי. לתעשייה האזרחית והצבאית יש פתרונות טכניים.
"אחת הבעיות היא שאין מנגנון מסודר של משרד הכלכלה והתעשייה לבחינת שינויים ושיפורים, וקשה להם לקבל טכנולוגיות חדשות הדורשות הסדרה רגולטורית. בג"ץ יצטרך לקבוע אם הסירוב של מינהל הבטיחות היה סביר, אבל בהחלט יש סמכות רחבה למפקחי העבודה להפסיק עבודה כאשר נשקפת סכנה בטיחותית. ייתכן כי השינוי יצטרך להיות בחקיקה משנית של תקנות עגורני הצריח".