שר הפנים המיועד אריה דרעי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ועדה בין משרדית, בראשה עומד סגן הממונה על השכר באוצר, יהונתן פת, וחברים בה נציגי משרד הפנים, השלטון המקומי והעיריות, גיבשה בשבוע שעבר טיוטת המלצות בנוגע לשכר הבכירים ברשויות המקומיות. בין השאר, הצוות המליץ לקצוב את משך הקדנציה של בעלי תפקידים, להחיל שכר דיפרנציאלי ברשויות ולשנות הסדרים של מעבר עובדים בין רשויות. המלצות אלה יועברו לשרים שימונו במשרדי האוצר ובפנים - כנראה בצלאל סמוטריץ' ואריה דרעי בהתאמה - שיחליטו האם להעביר את ההצעה להליכי חקיקה.
● "מחירי הדיור הם כישלון של שר האוצר": משה גפני חוזר לתפקיד השריף הכלכלי של הכנסת | ראיון
● גפני בוועדת הכספים: "הצעת החוק הראשונה תהיה: כשהריבית עולה, ריביות המשכנתאות לא יעלו"
זעם ברשויות המקומיות
על פי אחת ההמלצות שגיבשו בוועדה, יש להגביל לשש שנים את כהונתם של העובדים הסטטוטוריים ברשויות המקומיות, למעט המנכ"ל, ללא אפשרות הארכה. כלומר, ההשלכות תהינה בעיקר על בעלי תפקידים כמו מהנדסי ערים, גזברים ויועצים משפטיים. לפי המתווה, קציבת הקדנציה לא תחול על מי שכבר מכהנים בתפקיד וכן יוחרגו עובדים בני 56 ומעלה.
עובדים ברשויות המקומיות מלינים על התזמון שבו בחרו בממשלה להוציא את ההמלצות: רגע לפני חילופי השרים באוצר ובפנים, חודש לפני עזיבת הממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן, ובעיצומה של שנת בחירות במועצות המקומיות. כבר חמש שנים יושבים משרדי הממשלה על המדוכה ודנים במבנה ההעסקה ברשויות, ובשנה האחרונה עסק הצוות בעריכת ההמלצות. לכן, התזמון שבו יצאו תוצרי הוועדה באופן חפוז, ללא היוועצות של ממש עם האיגודים המקצועיים מטעם העובדים, הרים לא מעט גבות בשלטון המקומי.
"הקימו ועדה כדי לבחון את השכר ולשמר כוח אדם ברשויות", אומר לגלובס רו"ח אריה ברדוגו, יו"ר איגוד הגזברים ברשויות המקומיות. "בסוף ההמלצה העיקרית היא לקצוב משך כהונות של אנשי מקצוע כמו מהנדסי ערים, גזברים ויועצים משפטיים. ככה מתכוונים לשמר את כוח האדם האיכותי?", תהה ברדוגו.
הרציונל של הוועדה הוא שנושאי משרות נשארים לתקופות ארוכות מאוד וכך מונעים קידום של העובדים מתחתיהם. מנתוני הוועדה עולה כי 38% מהגזברים נמצאים בתפקידיהם יותר מעשר שנים, כמו גם 32% מהיועצים המשפטיים ו־26% מהמהנדסים. זאת, בניגוד למשרות בשלטון המרכזי אשר מוגבלות באורכן.
לכן, ניידות של עובדים בין מועצות שונות היא יעד מוצהר של הוועדה הבין־משרדית. מנתונים שהוצגו על ידי משרד הפנים בפני הוועדה ונכתבו במצגת ההמלצות: "בתקופה של חמש שנים עברו מעט מאוד עובדים בכירים בין רשויות - 49 עובדים עברו לרשויות תוך ששכרם ירד ו־74 עובדים עברו לרשויות שדרגתן גבוהה יותר ועל כן שכרם עלה". בוועדה הודו כי "היעדר מנגנון המתמודד עם רמת ההשתכרות הקיימת לעובד מוביל לצמצום המוביליות".
ברדוגו עצמו מכהן לא פחות מ־28 שנים כגזבר עיריית בית שמש. אלא שלדבריו, ה"תקיעות" בתפקידים אלה נכפית על בעלי המקצוע על ידי ההוראות הממשלתיות. "נשארתי בבית שמש 28 שנה בגלל שלא נותנים לנו אופק", מסביר ברדוגו. "כשפקיד בממשלה עובר ממשרד למשרד, עוברות איתו הזכויות הסוציאליות שלו והוותק. אם אני עובר מחר לעיריית ירושלים, השכר שלי פוחת משמעותית. כלאו אותנו ברשויות שלנו ואנשים נשארו בעל כורחם. לדוגמה, גזבר קריית אונו עבר לעיריית רמת גן והיה צריך להילחם רק כדי שישאירו לו את השכר שהיה לו קודם ולא יורידו אותו".
ניתן להעריך שחלק מההמלצות יעוררו את הפעולה ההפוכה מכפי שביקשו הוגיהן. כלומר, העובדה שקציבת משך הקדנציה לא תחול על בעלי תפקידים מכהנים עלולה להוביל את חלק מבעלי התפקידים בעיריות ובמועצות להידבק לכיסאותיהם. הרי אם יעזבו למועצה אחרת, ייכנסו למעגל העובדים שמשרותיהן מוגבלות בזמן.
על כן, חברי הוועדה ממליצים לבחון תיקוני חקיקה שיקלו על עובדים שתמה הקדנציה שלהם להתמודד במכרזים חדשים: "תוך מתן עדיפות לעובדים סטטוטוריים שהסתיימה כהונתם". יש לציין שהמלצה זו חורגת מתחום עובדי הרשויות המקומיים ונוגעות לכלל עובדי המדינה. "הוועדה ממליצה לפנות לנציבות שירות המדינה לשם בחינת הפחתת חסמי קליטה באופן הדדי, בנוגע לעובדים שהועסקו בשלטון המקומי ובמדינה ולהפך", נכתב.
מעבר לשכר דיפרנציאלי
נושא נוסף אליו נדרשה הוועדה הוא גובה שכר בעלי התפקידים. בוועדה ממליצים להחיל שכר דיפרנציאלי ברשויות המקומיות (למעט על מבקר העירייה), בהתאם לביצועים ויעדים, ובהתאם למדיניות של האוצר בהסכמי השכר במשק.
במכתב שנשלח למשרדי הממשלה, קראו איגוד הגזברים ברשויות המקומיות, איגוד מהנדסי עיר ואדריכלי ערים ואיחוד עורכי הדין ברשויות המקומיות: "להימנע מפרסום ההמלצות". במכתבם טענו: "הצמדת השכר של הסטטוריים לרצונו גורם עירוני מעקרת את תפקידם כשומרי סף, שוללת את עצמאותם, ועלולה לעודד תופעות שאינן רצויות, לשון המעטה. הדבר יכול לייצר פתח ללחצים שסופם עלול להיות חוות דעת מוזמנות ועמדות שלאו דווקא השיקול המקצועי הוא שביסודן".
בשורה התחתונה, ההמלצות המדוברות כפופות כאמור למדיניות שיחילו שרי האוצר והפנים הנכנסים, כמו גם אנשי המקצוע שימנו במשרדים. סמוטריץ', שנחשב למועמד המוביל לתיק האוצר, ידוע בגישתו הימין־כלכלית ובהתנגדותו לוועדים, כך שלפי הערכות, אינו צפוי למסמס את היוזמה. באשר לדרעי, אם ימונה לשר הפנים, המצב עשוי להיות הפוך לחלוטין.
ההמלצות אינן חדשות
כאמור, אין זאת הפעם הראשונה שבמשרדי האוצר והפנים מגישים המלצות ברוח דומה. עוד ב־2016 הניח ח"כ דודי אמסלם הצעת חוק פרטית לקציבת כהונת בכירים ברשויות, אך ההצעה לא הגיעה לשלבים מתקדמים יותר.
בנוסף, בשנת 2017, כשדרעי כיהן כשר הפנים, משרדו מינה צוות לבחינת קציבת כהונה של עובדים בכירים ברשויות המקומיות. העניין נמשך עד לפרסום המלצות ב־2020 שכללו קציבת כהונת בכירים מרמת מנהל אגף ומעלה (למעט המנכ"ל). אולם, לא התקבלו על ידי השרים והנושא ירד מן הפרק, עד שעלה שוב לפני כשנה, אז מונתה הוועדה החדשה.
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "משרד הפנים אישר באופן מלא את המלצות ועדת הרפורמה, ולצד זאת ביקש מנכ"ל המשרד לבחון את החלת ההמלצות על בעלי התפקיד הסטטוטוריים שהם שומרי סף ואת קציבת כהונתם, ואף מכתב הבהרה יצא בשבוע שעבר לנציגי הארגונים המוזכרים בכתבה".