גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כלי רכב / צילום: Shutterstock, alexfan32

כ-7% מהשכירים בישראל (316 אלף איש) מקבלים רכב צמוד מהעבודה, רובם (77%) גברים, בני 40 עד 70, המשתכרים כ-30 אלף שקל ומעלה לחודש - כך עולה מסקירה על "מקבלי רכב צמוד מהעבודה" שמפרסמת היום (ב') רשות המסים, על סמך דיווחי המעסיקים לשנת המס 2020. 

● מחפשים רכב חשמלי משומש, והכול יקר? המחירים עשויים להצטנן כבר בשנה הבאה
● פיטורי ענק, מיתון מאיים ומאבקי כוחות: שוק העבודה נכנס לסחרור

מהנתונים עולה כי רכב  צמוד מהעבודה מוענק בעיקר לבעלי שכר גבוה, גברים שגילם הממוצע גבוה משל אלה שאינם מקבלים רכב צמוד. המסקנה המתבקשת של רשות המסים בסקירה היא כי "רכב צמוד מוענק בעיקר לעובדים בכירים, מדרג המנהלים וללא זיקה ישירה לצורך התפעולי (נסיעות מרובות לצורכי עבודה)".

עובד שמקבל מהמעביד רכב לשימוש פרטי (בנוסף לשימוש עסקי או לשימוש פרטי בלבד), מחויב לשלם מס הכנסה על שווי השימוש ברכב, המשקף את עלויות האחזקה של רכב שנחסכו לעובד. שווי השימוש מחושב לפי נוסחה נורמטיבית המבוססת על מחיר הרכב בהיותו חדש, בתוספת הצמדות והתאמות נדרשות. שיעור שווי השימוש הבסיסי הוא 2.48% לכל חודש שימוש.

עבור כלי רכב חשמליים והיברידיים קיימת הטבת מס ומופחת סכום שווי השימוש: לרכב היברידי שאינו נטען מרשת החשמל - 500 שקל לחודש; לרכב היברידי שנטען מרשת החשמל (פלאג-אין) - 1,000 שקל לחודש; ולרכב חשמלי - 1,200 שקל לחודש.

שיעור הנשים שמקבלות רכב צמוד נמוך משמעותית

בניתוח הנתונים נמצא כי השיעורים הגבוהים ביותר של מקבלי רכב צמוד נמצאו בענפי שירותי מידע ותקשורת, ענפי התעשייה ושירותים מקצועיים ופיננסיים.

בשנת 2020 כ-7% מהשכירים, כ-316 אלף איש, הוגדרו כמקבלי רכב צמוד כאמור, לעומת 93%, כ-4.2 מיליון שכירים, שלא קיבלו רכב צמוד. על-פי הנתונים, קיימים הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות: האוכלוסייה של מקבלי רכב צמוד, בממוצע, מבוגרת יותר (46.4 שנים, לעומת 39.1 בקבוצה של מי שאינו מקבל רכב צמוד) ומתאפיינת ביציבות תעסוקתית גבוהה יותר - 11.7 חודשי עבודה בשנה, לעומת 9.9 אצל אלה שלא מקבלים רכב צמוד.

בנוסף, בקרב מקבלי רכב צמוד יש משמעותית יותר גברים - קרוב ל-77%, לעומת 50.6% בקרב מי שאינו מקבל רכב צמוד; ושכר העבודה הממוצע לחודש (ברוטו, כולל זקיפת שווי שימוש ברכב) הוא 29.35 אלף שקל, לעומת 9.4 אלף שקל בממוצע בקרב מי שאינו מקבל רכב צמוד מהמעביד.

עוד עולה מהנתונים כי קבוצת מקבלי רכב צמוד היא "מבוגרת" יחסית, ובפילוח לפי קבוצות גיל רואים שהשיעור הגבוה ביותר של מקבלי רכב צמוד הוא בקרב גברים בני 40-70 (16%-18%).

בכל קטגוריות הגיל, שיעור הנשים שמקבלות רכב צמוד, מכלל השכירות באותה קטגוריה, נמוך משמעותית מהשיעור המקביל של גברים. השיעור הגבוה ביותר של מקבלות רכב צמוד הוא בקרב בנות 40-50 - 6.2%, ובקרב בנות 50-60 - 5%. 

פילוח לפי עשירוני שכר חודשי מראה כי גם כאן, בכל עשירון שכר, שיעור מקבלי רכב צמוד גבוה משמעותית בקרב הגברים לעומת הנשים. בהתחשב בפערי השכר, בעשירונים הגבוהים הייצוג של נשים נמוך יחסית, אך אלה הן נשים בעלות רמת שכר דומה לזו של הגברים בעשירון; ועדיין, תופעה חוצה עשירוני הכנסה היא ששיעור הנשים שמקבלות רכב צמוד מהמעסיק הוא כמחצית משיעור זה אצל הגברים.

עוד עולה מהניתוח כי בעשירונים הנמוכים כמעט ולא קיימת תופעה של קבלת רכב צמוד מהמעביד. אפילו בעשירון 6, שבו השכר עומד על כ-8,000 שקל לחודש, שיעור מקבלי רכב צמוד הוא כ-1% (בעשירונים נמוכים יותר קרוב ל-0). בעשירון העשירי, בקרב המשתכרים כ-40 אלף שקל לחודש, כ-35% מהשכירים (קרוב ל-40% מהגברים וקרוב ל-27% מהנשים) מקבלים רכב צמוד.

שיעור גבוה של מקבלי רכב בהייטק

עוד עולה מהנתונים כי קיימים הבדלים משמעותיים בדפוסי קבלת רכב צמוד לפי ענפים. השיעורים הגבוהים ביותר של מקבלי רכב צמוד מתוך כלל השכירים נמצאו בענפים של שירותי מידע ותקשורת - 14.7%. בענפי ההייטק, המשתייכים לקבוצת ענפים זו, באופן "מסורתי" יש הרבה מקבלי רכב צמוד, כך שנתון זה אינו מפתיע. בענפי התעשייה, 13.5% מכלל השכירים מקבלים רכב צמוד, ובענף שירותים מקצועיים ופיננסיים - 10.3%.

שיעורים נמוכים של מקבלי רכב צמוד נמצא בענפי חקלאות - 3.6%, בענפי אירוח ואוכל - 1.4%, בחינוך - 1.3%, ובבריאות, רווחה וסעד - 2.2%.

גם כאן, באופן חוצה ענפים, ניתן לראות כי רכב צמוד מוענק בעיקר לגברים בעלי שכר גבוה בגיל מבוגר יחסית. בחלק מהענפים פער הגילאים בין מקבלי רכב צמוד לבין שאר העובדים הוא פחות משמעותי, למשל בענפי מינהל ושירותים מוניציפליים, אך ההטיה המגדרית מאוד עקבית בין כל קבוצות הענפים, ופערי השכר משמעותיים מאוד ומגיעים ליחס של פי 4.5-5 בענפים מסוימים כגון אירוח ואוכל וענפי אמנות ובידור.