אורנית בר-טל, סמנכ''לית משאבי אנוש בכללית / צילום: איל יצהר
אישי: בת 55, נשואה ואם לשלושה השכלה: תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך, ותואר שני במנהל עסקים מספר עובדים: 49 אלף ותק בחברה: 16 שנה
המסלול התעסוקתי שלי. "לפני שהגעתי לכללית, מילאתי תפקידי ניהול שונים בשוק הפרטי, עד שהחלטתי להגשים חלום וללמוד מדעי הרפואה. עשיתי מסלול ישיר לדוקטורט באפידמיולוגיה, והגעתי לכללית כדי לערוך את המחקר שלי על הנתונים שם. מהר מאוד הציעו לי תפקידים והדוקטורט נדחק לצד, ובסופו של דבר לא סיימתי אותו. מצד שני, הגעתי לעולמות שמעניינים אותי - רפואה ובריאות. מילאתי תפקידי עוזרת מחקר, ניהול מחלקת מחקר ומחלקת אסטרטגיה באגף תכנון, תפקיד פרט ושכר בחטיבת משאבי אנוש, ובשנה וחצי האחרונות אני מכהנת כסמנכ"לית משאבי אנוש".
אתגר הגודל. "האתגר המרכזי הוא כמות העובדים הגדולה והצורך להגיע לכולם. הם פזורים ברחבי הארץ, בבתי חולים ובמרפאות קהילתיות, עובדים בסקטורים שונים, ויש גיוון רב והטרוגניות. אנחנו פועלים כך שבכל מוסד ואזור יהיה מנהל משאבי אנוש ותחתיו מחלקות שונות, כמו פיתוח, פרט ושכר. האתגר הכי משמעותי, מעבר להטמעת הגמישות התעסוקתית, התאמה לעולם התעסוקה החדש והבדלי הדורות, הוא לשרשר את כל התוכניות שאנחנו בונים עד אחרון העובדים, ולראות שיודעים לעשות את זה".
התמודדות עם שחיקה. "שחיקה הייתה תמיד, גם לפני משבר הקורונה ובעיקר במערכת הבריאות. פשוט במגפה היא הפכה לעמוקה ורחבת היקף עוד יותר. חשוב לזכור מהי שחיקה במערכת הבריאות - יש עובדים במחלקות כמו אונקולוגית ילדים, פסיכיאטריה וגריאטריה, שחווים אותה, ובכלל, אצלנו אלו פגישות עם אנשים במצוקה, ועלינו לעזור להכיל את זה.
"אחת התוכניות המשורשרות שדרכה אנו רוצים להגיע לכל העובדים היא התוכנית להתמודדות עם שחיקה. הגדרנו אותה כמשימה ארגונית. מינינו פרויקטורית חוסן ארגונית, בנינו ועדות שחיקה, והסתייענו בצוות מומחים משלנו כדי שייעצו לפרויקטורית. בנוסף, הקמנו צוותי חוסן בכל בית חולים ומחוז שתפקידו לדאוג לאותו מוסד, הכשרנו מנחים שלנו לסדנאות חוסן וקבוצות תמיכה, ובאחרונה התחלנו להכשיר מומחים משלנו לזהות ולטפל בסימני מצוקה של העובדים. יש לנו גם מוקדים עבור העובדים, בהם פסיכולוג אונליין, מוקד ער"ן ייעודי, ומוקד 24/7. בימים אלה אנחנו בונים מודל סטטיסטי שיסייע לנו לנבא שחיקה בצוותים מסוימים, וכך למנוע אותה".
שימור בדור ה־Z. "נהוג לחשוב שבני הדור הצעיר פרקטיים יותר, רוצים להיות יותר עם המשפחה, ולא מדברים רק על שכר. זה אולי נכון, אבל בארגון שלנו יש מקום חשוב לתחושת השליחות והסיפוק. באופן טבעי, העבודה אצלנו מושכת אנשים מסוימים, ולא מתאימה לכל אחד. זה כמובן לא סותר את העובדה ש־26 שעות תורנות למתמחה זה המון, אבל אם הם לא היו בעלי תחושת שליחות שכזו, זה לא היה קורה מלכתחילה. אני לא צריכה גימיק כדי למשוך עובדים. אנחנו הדבר האמיתי".
גמישות תעסוקתית. "ברור לנו שהגמישות היום חשובה מאוד, ולכן בחנו 30 מקצועות שלנו, בדקנו אותם כירורגית, ובנינו להם מודלים מותאמים לעבודה מרחוק. אנחנו מאפשרים לעבוד מהבית ככל הניתן. למשל, מעבר לשירותי האונליין, גם לנותן שירות שמקבל מטופלים יש שעות שבהן הוא רק כותב סיכומים, ואת זה הוא יכול לעשות גם מרחוק. אבל גמישות תעסוקתית היא לא רק עבודה מהבית, היא גם התפתחות, מעבר בין תפקידים והתקדמות. אדם יכול לעבור כאן מסלול קריירה שלם ולעשות זאת כאילו הוא עובר עבודה. יש לנו מספר קורסי הסבה, ובאחרונה עובד מתחום הכלכלה עבר קורס לרנטגנאים. אני מעדיפה להימנע מהכללות, אבל רבים בדור הזה רוצים גיוון".
המשבר בהייטק וביטחון תעסוקתי. "אצלנו, בניגוד למצב בענף ההייטק, כל הזמן צריכים עובדים. כל עוד האוכלוסייה גדלה ותוחלת החיים מתארכת, נצטרך עוד, ולכן אנחנו יכולים להבטיח ביטחון תעסוקתי. כמו כן, הסכמי השכר שלנו מוסדרים בהסכמים קיבוציים. כמובן שחשוב לתגמל את העובדים בצורה הגונה, אבל אנחנו לא מתחרים בהייטק. אנחנו חיה חדשנית אחרת".
עבודה עם ועדי עובדים. "יש אצלנו ארגוני עובדים. זה חלק מהחיים הטבעיים שלנו, ואני רואה את זה כמערכת יחסים לכל דבר, שמצריכה - אמון, שקיפות, הגינות, הוגנות ובסיסי ערכים משותף. יש לנו בדרך כלל את אותו האינטרס - טובת החולים".
טעות ניהולית שלמדתי ממנה. "בשוק הפרטי עסקתי במשאבי אנוש, אבל זה לא דומה לחוויה שלי פה. אני צריכה להכיר את הארגון והמערכת, ולסגל הרבה מיומנויות אקדמיות שהן לא רק משאבי אנוש.
"לפני מספר שנים נדרשתי לקבל החלטה בנוגע לאדם כלשהו. כשהבאתי בחשבון את מכלול השיקולים, כולם הובילו לבחירת החלטה מסוימת. מישהו שאני מעריכה ושעבד איתי, התעקש שהיא לא נכונה אבל לא יכול היה להסביר למה. בחרתי לא ללכת עם ההמלצה, מה שהתברר כהחלטה שגויה. למדתי מזה שנכון להביא בחשבון מספר דעות, ואם מישהו מאוד מתנגד, גם אם זה על סמך תחושת בטן, כדאי לברר לעומק מדוע. יש דברים שקשה להסביר".