גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גואטה נגד ההתערבות של אקירוב בכלל: "בעל מניות לא יכול להזריק את האינטרס שלו לחברה"

אלרוב ממשיכה לתקוף את עסקת כלל-מקס בטענה כי היא יקרה מדי • יו"ר רשות ני"ע אמרה כי לוואקום שנוצר בחברות ללא גרעין שליטה נכנסים משקיעים אקטיביסטיים שאינם מוסדיים, שפועלים מכח שלל אינטרסים, לאו דווקא טובת המשקיעים מהציבור • וגם, כיצד הגיב מנכ"ל כלל לטענות אלרוב

ענת גואטה, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף
ענת גואטה, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

יו"ר רשות ני"ע, ענת גואטה, התייחסה היום (ד') לטענות הקשות שמשמיעה בחודשים האחרונים חברת הנדל"ן אלרוב, בעלת המניות הגדולה ביותר בכלל ביטוח, לעסקה במסגרתה רוכשת כלל את חברת כרטיסי האשראי מקס. זאת לאחר שבין היתר אמר בעל השליטה באלרוב, אלפרד אקירוב בריאיון לגלובס כי "זו עסקה הזויה", והוסיף כי הוא שוקל לתבוע את כלל ביטוח אם תשלים אותה.

לדברי גואטה, אין ספק שהמעבר ממבנה החזקות של חברה עם שליטה למבנה החזקות של חברה ללא שליטה, מלווה בתהליכים שמאופיינים באי יציבות. "פעמים רבות השינוי הזה מלווה בהחלפה של דירקטורים ונושאי משרה אחרים, אגב מתקפות של בעלי מניות מיעוט או משתלטים פוטנציאליים. אך השאיפה היא שזו תהיה תקופה קצובה פחות או יותר ולאחריה יושג שקט שיאפשר לחברה להתמקד בפיתוח הפעילות העסקית שלה", היא אמרה בין היתר לאחר שאלרוב הכניסה לדירקטוריון כלל את דוד גרנות, ותנסה שוב למנות באספת בעלי המניות בסוף החודש הבא את אהרון פוגל, לאחר שניסיון קודם למנותו נכשל לפני מספר חודשים.

"הרעש הנלווה וחוסר היציבות עלול גם להתגלגל לפגיעה בפעילות העסקית של החברות הללו ובשורה התחתונה גם לפגוע בציבור המשקיעים. בשוק של חברות ללא שליטה המצב הזה מערער את יציבות הממשל התאגידי באופן שמייצר סיכון למשקיעים. לוואקום הזה נכנסים משקיעים אקטיביסטיים שאינם מוסדיים, שפועלים מכח שלל אינטרסים, לאו דווקא טובת המשקיעים מהציבור", ציינה גואטה בכנס עיונים מעשיים ברגולציה על שוק ההון שנערך ביום רביעי.

היא הזכירה כי גורם מרסן שצמח בישראל בעשור האחרון ובעולם קיים כ-50 שנה, הם יועצי הפרוקסי. בכל העולם המערבי המפותח יועצי הפרוקסי מייצרים ערך מוסף בקידום אג'נדות השקעה רחבות של משקיעים מוסדיים, לרבות תרבות ממשל תאגידי בשוק ההון תוך התמודדות טובה יותר עם הבעיות של המוסדיים, בראשן בעיית ניגודי העניינים של חברות ההחזקה שאוחזות במנדט שנתנה להם מדינת ישראל לפני 17 שנה לנהל את הכסף של הציבור. אז הרגנו את השליח והמוסדיים נשרפים באש ניגודי העניינים, בעוד חלקם סובלים מכוויות קשות", ציינה יו"ר רשות ני"ע.

היא ציינה כי הפירות של הוואקום בתחום הפרוקסי באים לידי ביטוי גם במקרה של מגדל ובמקרה של כלל ביטוח שעדיין מתגלגל. "החלפנו סוס בחמור - בעניין הזה, דוח דנציגר (שבחן התערבות בעלי מניות בניסיון להחליף בין היתר את מנכ"ל כלל, יורם נוה, ר"ו), מדבר בעד עצמו. הדוח למעשה מתאר מסכת עובדתית של מנהלי ההשקעות שניסו לפעול לטובת העמיתים בהתנגדות לאישורה של עסקה עם בעל השליטה, וקיבלו את אותו בעל שליטה כבעלים העתידיים הפוטנציאליים של העסק שלהם. במשך עשור שלם, כשכלל ביטוח החזיקה נתח מניות משמעותי באלרוב ובאופן עקבי התנגדה לעסקאות עם בעל השליטה שם, חברות הפרוקסי היו אלה שספגו את ההדף ואת האש", הזכירה גואטה.

היא הציעה כי בחברות הביטוח יאמצו פתרון שנקטו הבנקים. "בבנקים מצאו פתרון יפה שמתאפשר גם בגלל מבנה ההחזקות השונה מזה של חברות הביטוח (שכבה אחת במקום שתי שכבות). הדירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה ממונים באמצעות ועדת איתור ואף בעל מניות לא יכול להזריק את האינטרס שלו פנימה ואם יעשה כך, הוא עלול להיות מסומן כאיש קשור", היא ציינה.

המתיחות נמשכה גם היום

המתיחות בין הנהלת ודירקטוריון כלל לבין בעלת המניות הגדולה ביותר החברה נמשכה גם היום. אלרוב דיווחה ביום רביעי לבורסה כי היא צפויה להצביע באספת בעלי המניות הקרובה נגד המשך כהונתו של חיים סאמט כיו"ר הדירקטוריון, כיוון שהיא טוענת שהוא הקים "מטבחון" לאישור העסקה, ומידרה דירקטורים שהתנגדו לעסקה.

בנוסף, ציינו שוב באלרוב כי מדובר בעסקה יקרה מדי עבור היכולות של כלל, וכי היא נעשית בניגוד לקו האסטרטגי של חברת הביטוח.

מנכ"ל כלל, יורם נוה, אמר בעקבות התנגדות אלרוב לעסקה כי הוא שמע טענות לאחרונה כנגד כלל, "ואני חושב שהן מקבלות מענה מאוד יפה, בדוחות של כלל ובדוחות של מקס".

"אמרתי מההתחלה שכל הערכות השווי שניסו לשייך למקס, היו מבוססות על העבר ולא על העתיד. בתחזיות שלי חשבתי על 200-180 מיליון שקל רווח שנתי לשנת 2022 ומקס הרוויחה 183 מיליון שקל בתשעה חודשים. כשרואים מה קורה בצריכה הפרטית, (נתוני שב"א ומקס עצמה הראו גידול משמעותי בהוצאות בכרטיסי אשראי), אז חד משמעית מקס מציגה תוצאות טובות יותר מהתחזיות. זה גם מראה שברבעון כזה, כשכל ענף הביטוח מושפע מזעזועים של שוק ההון, חלק מהחברות מציגות הפסדים במאות מיליוני שקלים ואחרות פחות או יותר מאוזנות, הפעילות הזו לא בקורלציה לאותם סיכונים ולא בקורלציה ישירה לשוק ההון, אלא יותר לצמיחה, לאבטלה ולדמוגרפיה של מדינת ישראל. רואים תוצאות שיא בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי, המעידות על כך שזהו עסק ברמת הקבוצה, שיביא יציבות וגיוון מקורות הכנסה", אמר נוה בשיחה עם גלובס.

הרווח הכולל לאחר מס, המיוחס לבעלי מניות כלל, הסתכם ברבעון השלישי של שנת 2022 לסך של כ-40 מיליון שקל, לעומת סך של כ-248 מיליון שקל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של השנה נרשם הפסד כולל בסך של כ-248 מיליון שקל, בעיקר בשל הפסדי עתק בשוק ההון, שרשמו כל חברות הביטוח, לעומת רווח כולל בסך של כמיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

נוה מזכיר כי בצמוד לדוחות הרבעוניים פרסמה כלל דוח עמידה במשטר כושר פירעון כלכלי (סולבנסי) שמראה שיפור של 13 נקודות, מ-92% ל-105%, שזהו הרף המינימאלי לחלוקת דיבידנד במרבית החברות. "יש כאן שיפור משמעותי - כמות ואיכותי, ואנו בכיוון הנכון. שמעתי טענות לאחרונה כנגד כלל, ואני חושב שהן מקבלות מענה מאוד יפה, בדוחות של כלל ובדוחות של מקס", הוא הסביר.

התחזיות צופות כניסה של ישראל להאטה כלכלית. כיצד אתם נערכים לכך?

נוה: "גם כלל ביטוח וגם מקס הן חברות שנטועות חזק בשוק הישראלי. בפעילות הביטוח אנחנו מושפעים מהכלכלה הישראלית ומדינת ישראל, לצד נורות האזהרה, עדיין רחוקה ממיתון. הדמוגרפיה כאן חריגה אל מול העולם המערבי, אז לא נהיה ב-5%-6% צמיחה, אלא נהיה ב-3% צמיחה. בישראל לא מדברים על מיתון ארוך, והאינפלציה תרד, אז יחסית אנחנו אי של יציבות בעולם, ובסוף העסקים האלה הם נגזרת של הפעילות הריאלית של מדינת ישראל. אלו שני סגמנטים שיש בה יחסית גידור מאינפלציה ומעליית ריבית. עליית ריבית עושה טוב לפיננסים, כי זה משפר את המרווח".

"בגדול אני זהיר, אבל אופטימי. הדבר שיכול להיות תרחיש חיובי אבל גם שלילי לכלל ביטוח, הוא שוק ההון. אנחנו מושפעים שם דרך ההשקעות בנוסטרו, ודרך העמיתים - מקום בו אנחנו מקבלים דמי ניהול משתנים. כרגע, יש לנו בור בדמי ניהול משתנים ומתישהו יהיה ריקאברי. מאוד קשה להעריך מה יהיה אבל יש הרבה כסף שחונה בחוץ ומחכה שהאינפלציה תרד".

מדברים הרבה לאחרונה על כך ששוק האג"ח הופך למעניין, אחרי שנים של ריבית אפסית.

נוה: "בהרבה מובנים סביבת הריבית הזו, עם שוק האג"ח שנהיה מעניין, הוא טוב מבחינה השקעתית לחברות הביטוח. אנחנו אוהבים להשקיע באג"ח. במידה מסוימת נדחקנו להשקיע באקוויטי כי לא היה בשר באג"ח אבל פתאום יש אג"ח קונצרני בתשואות טובות, באג"ח ממשלתי אפשר להביא תשואות יפות. באג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים התשואות נפתחו כבר ל-4%. אתה מקבל שם ריבית שעד לפני חצי שנה לא קיבלת באג"ח קונצרני. הייתה לאורך השנים בעיה כחברת ביטוח עם התחייבויות ארוכות, שבכל פעם שהריבית ירדה היינו חוטפים, כי היה לנו קושי להתכסות מול ההתחייבויות הארוכות. המצב השתנה אז בראי קדימה, אני אופטימי. אני מאמין שיש בפנינו תקופה מאתגרת, אבל זו יכולה להיות גם הזדמנות להמשך סגירת פערים ולקפיצת המדרגה הבאה של כלל".

עוד כתבות

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות