גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איש לא רצה לשמוע את האזהרות שלה, אך היום רותם שחם היא מאמנת הרווחיות הלא-רשמית של הסטארט-אפים

רותם שחם, מנהלת השקעות צעירה מויולה, לא הופתעה כשהבועה בהייטק התפוצצה ● היום היא מלמדת יזמים שנשלחים אליה על ידי המשקיעים איך חושבים גם על רווחיות ● בשיחה עם גלובס היא מגלה איך הופכים לרווחיים בעידן של משבר ולמה מפטרים דווקא את אנשי השיווק והמכירות

רותם שחם, מנהלת השקעות בקרן ויולה / צילום: איל יצהר
רותם שחם, מנהלת השקעות בקרן ויולה / צילום: איל יצהר

בחודשים האחרונים משהו השתנה במשרדה של רותם שחם, מנהלת השקעות צעירה בקרן ויולה. לפני שנה היא היתה נביאת הזעם של ענף הסטארט-אפים - מובילת דיעה בתחום התמחור והמודלים העסקיים שהשתמשה בתפקיד הלא רשמי שלה כדי לעודד יזמים לשוב לעקרונות הכלכלה הבסיסיים, להתנהג בצניעות ולחתור לרווחיות. קופצים רבים על הסחורה הזו לא היו לה. כיום, חצי שנה לתוך משבר השווי והמימון בהייטק, נדמה שהתור מחוץ לדלת משרדה במגדלי הארבעה בתל אביב הולך ומתארך, ושחם הפכה בעל כורחה למאמנת הרווחיות הלא רשמית של הסטארט-אפים בישראל.

מנהל ההשקעות הבכיר מהבנק העולמי משוכנע: החברות הישראליות מפספסות הזדמנות ענקית | ראיון
מפוטרי ההייטק לא מתפשרים על השכר גם במחיר של אבטלה | ניהול וקריירה
התחזית הפסימית: כלכלת ישראל בסכנה גדולה יותר משחשבנו, וזו הסיבה

"זה לא שבשנה שעברה זרקו אותי מכל המדרגות, אבל הם התייחסו לרווחיות כמשהו שהוא מותרות, "נייס טו האב", עכשיו הם מבינים שצריך לפתור את זה", מספרת שחם בראיון לגלובס. " בשנה שעברה הם הצליחו להמשיך ולגייס כספים על סמך חלום עתידי, והרווחיות לא תפסה מיקוד מיוחד או תשומת לב רבה. אמרו לי אז: "'יוניט אקומיקס' - המדדים החשובים של צמיחה ורווחיות בהייטק - "אנחנו נפתור את זה אחר כך". היום, אין יזם שלא מבין את מה שהתרחש כאן ואיך צריך לנהוג מעכשיו".

שחם מציגה בגאווה את הגרף של גוגל טרנדס, המשרטט את הפופולריות של צמד המילים Sustainable Growth - צמיחה בת קיימא. זו נשמרה על רמה נמוכה בשנים האחרונות וקפצה בבת אחת מתחילת השנה עד לשיא של כל הזמנים בחודשים מרץ-אפריל. "המכונה, גם כשהיא קטנה, צריכה להיות הגיונית ורציונלית מהיסוד, ויזמים נדרשים להתייחס למונחים בסיסיים מעולם הכלכלה. אם פעם יזמים היו אומרים לי: "עזבי, נפתור את זה בסיבוב הבא", עכשיו הרבה מהם מדברים על צמיחה רווחית".

שחם, עורכת דין לשעבר שעבדה במשך 7 שנים בפירמת הייעוץ היוקרתית בוסטון קונסלטינג גרופ (BCG) ובאמצע השלימה תואר במנהל עסקים בהרווארד, היא רק בת 35. אבל בשנים האחרונות התפרסמה בחוגי היזמים וקרנות ההון סיכון למומחית בעלת שם לתמחור מוצרים שהפכה במהרה ליועצת הלא רשמית של סטארט-אפים וחדי קרן. המאמרים שלה בתחום התמחור המבוסס על שימושיות, הפכו לשם דבר בענף ההייטק וסייעו לחולל מהפיכה במודל העסקי בו פועלות החברות החדשניות.

במקום גבייה חודשית קבועה על שירותי תוכנה, היא מטיפה לגבייה לפי שימוש, במודל שמזכיר תשלום על מים או חשמל. בזכותם הפכה שחם לכותבת מבוקשת בבלוגים של קרנות ענק, אוניברסיטאות בישראל ומאיצי סטארט-אפים. שחם מנהלת אמנם את פורום סמנכ"לי המכירות של ויולה, אבל קרנות אחרות ממשיכות להפנות אליה יזמים שצריכים לקבל שיעור או שניים בניהול.

"חברות הבינו שהצמיחה צריכה להיות רווחית"

"עברנו ממצב של אופוריה בשנה שעברה לתחושה של התפוצצות בועה תודעתית. פעם היתה תחרות מי מפסיד יותר ומי שווה יותר כסף בגלל זה. הסתכלו על מהירות הצמיחה של קצב ההכנסות השנתי - כלומר, למשל, המהירות שבה החברה עוברת מקצב הכנסות שנתי של מיליון דולר ל-100 מיליון דולר, בלי להסתכל על הרווח שיוצא לחברה מזה. אבל החידוד של הזמן האחרון הוא כבר לא צמיחה בכל מחיר והיא צריכה להיות רווחית. בסוף כל מוכר אבטיחים יודע שכאשר הוא מוכר יותר ויותר אבטיחים הוא לא יכול למכור אותם במחירים נמוכים יותר מהמחיר שבו קנה אותם, לכן העקרונות הישנים נעלמו. חברות הבינו שהצמיחה צריכה להיות רווחית, למרות שהמאפיין של חברות טכנולוגיה הוא שהן הפסדיות".

סטארט-אפים צומחים אך מפסידים תמיד משכו משקיעים. מה קרה בשנה האחרונה?
"לכאורה, המודל הרגיל של של חברות הייטק הוא לפתח מוצרים חדשים ולהחזיר את עלויות הפיתוח מההכנסות העתידיות. אבל זה הסבר אחד שנוגע רק לחלק מהתמונה כיוון שאחרי השקת מוצר, אתה צריך גם לדאוג לכך שמכירה של כל יחידה תהיה רווחית. אלא שבשנים האחרונות עברנו למודל מכירה של תוכנה כשירות מרחוק (SaaS) - כלומר אינך משלם על התקנה חד פעמית של תוכנה, אלא על מנוי לשירות מתמשך שאתה מחדש בכל תקופה. לפי המודל הזה, עלות השיווק והמכירה נוחה יותר ביחס להכנסות שמתקבלות לאורך זמן ויכולות להתחדש כל פעם מחדש באופן כמעט אוטומטי.

"הבעיה היא שלוקח זמן עד שמחזירים את עלויות השיווק והמכירות ועד שמייצרים רווח. אמנם, הלקוחות נהנים ממוצרים מעודכנים שמתחדשים ומופצים במהירות ברשת, אבל ככל שיצרנית התוכנה גדולה יותר, כך ההפסדים גדולים יותר כי לוקח זמן רב יותר עד שמחזירים את עלויות רכישת הלקוח. אם תשאל יזם ממוצע, הוא יגיד לך בשלב הזה שהוא יהפוך רווחי במוקדם או במאוחר, אבל השאלה היא כמה זמן יעבור עד שזה יקרה ומה הרווח השולי שיופק בינתיים מכל תשלום שהוא מקבל.

"אחד הדברים שקרו כאן הוא שעלויות הבאת הלקוח הלכו ועלו, עד שלעיתים קרובות לא היה ברור שהערך המצטבר מכל לקוח לאורך זמן (Life Time Value) יספיק כדי להחזיר את עלויות המכירות והפיתוח. לכן, היום חזרנו לדגש על צמיחה בת קיימא, כזה שדורש עלויות רכישת לקוח ביחס הגיוני להוצאות, או הגדלת ההכנסה מכל לקוח. אנחנו בהחלט רואים חברות ענק שחוזרים למונחים האלה. ספוטיפיי, למשל, מציעים ללקוחות שלהם גם פודקסטים נוסף על מוזיקה. חברת הפינטק סופי (SoFi) מציעה למשתמשים גם שירותי בנקאות ואשראי נוסף על הלוואות.

"אחד המדדים שנשלפים שוב מהארון הוא הערך המצטבר מכל לקוח לאורך זמן ביחס למחיר ששילמנו כדי להביא אותו מלכתחילה (LTV/CAC), במונה של הנוסחה הזו אנחנו שמים את סך ההכנסות מכל לקוח לכל אורך חייו, ומכפילים בשיעור הרווח הגולמי. את כל זה מחלקים בעלויות השיווק והמכירה, כלומר בעלות רכישת הלקוח. כיום, מספר הקסם שאתה רוצה לקבל כמנכ"ל הוא לפחות פי 5. כלומר, אני צריך לקבל מספיק מהלקוח בשביל להחזיר את עלויות הפיתוח ושהחברה תהיה רווחית. מעטות החברות שמחזירות את כל העלויות האלה תוך שנה, ולרוב זה אורך יותר משנה".

עד הרגע שבו הלקוחות נוטשים בגלל לחצים בתקציב שלהם וכבר אי אפשר לדבר על הערך שהם תורמים לחברות לאורך זמן.
"נכון, ואז מנסים לבוא עם שיטות תמחור חדשות ונוחות יותר. אתה יכול לספק גרסה זולה ודלה ויתר של המוצר שלך במחיר נמוך יותר. או שאתה פשוט יכול להתייעל. כשזה קורה, מפחיתים את צד המכנה - את עלויות השיווק והמכירה - וזה מסביר את גל הקיצוצים הגדול שאנחנו רואים לאחרונה. גל של קיצוצים בערוצי שיווק שהתבררו כלא יעילים מספיק או של אנשי מכירות שלא הגיעו ליעד שלהם. חברות נהגו להחזיק צוותי מכירות הולכים וגדלים שייצרו מחזור הכנסות לא רווחי - לא משנה כמה תשקיע בשכירה של אנשי מכירות נוספים, החברה תגדל והצמיחה תהיה לא רווחית. לזה הכוונה היתה בצמיחה בכל מחיר, ואילו עכשיו ומבינים שצמיחה צריכה להיות בת קיימא.

"הקיצוצים יכולים גם לגעת בצד המונה של הנוסחה - ולהתקשר להוצאות תפעוליות כמו של קיצוץ באנשי תמיכה ושירות לקוחות או בפיתוח של מוצרים עתידיים או של מוצרים שלא מייצרים לנו מספיק רווח שולי. דרך נוספת להעלות את ההכנסות או את 'המונה' בנוסחה הוא שינוי אסטרטגי אותו מבצעות יותר ויותר חברות ישראליות - והוא מיקוד הולך וגובר בארגונים גדולים כלקוחות, על חשבון או בנוסף לעסקים קטנים ובינוניים.

"מעגלי המכירה לחברות גדולות אמנם ארוכים יותר, אבל ניתן לעשות אותן היום גם דרך הזום ובעלויות נמוכות יותר וגם להציע אגב כך רמות תמחור שונות למגוון סוגים של לקוחות. במקביל כאשר זוכים בלקוח גדול, הרווח העתידי גבוה הרבה יותר. חברות כמו מאנדיי, ג'ייפרוג ורדיס מהוות הוכחה למגמה הזו: הן למדו להגיע ללקוחות הגדולים ובמקביל להציע מגוון מוצרים ללקוחות קטנים הניתנים לגישה מאתר האונליין בשירות עצמי, מבלי לעבור קודם דרך איש מכירות".

כלל ה-40

אחד המדדים לצמיחה בריאה שהולכים ונפוצים בין חברות סטארט-אפ הוא 'כלל ה-40' (Rule of Forty) שמאזן בין שני מדדים, שכל אחד מהם איננו יכול בלי השני כדי להעיד על בריאותה של חברה: הצמיחה בהכנסות אל מול שיעור הרווחיות. "חברות בעלות שיעור רווחיות של 5% צריכות לצמוח בלפחות 35%", אומרת שחם. "חברות שצומחות ב- 50% יכולות לספוג שולי רווח שליליים של עד 10%. המדד הזה סיפק אומדן לשווי של חברות לפני הקורונה ועכשיו הוא חוזר לאופנה. אם בשנות הקורונה הוא היה מסביר גרוע לשווי, הרי שבחודשים האחרונים רואים שהוא חוזר - סך הכל מדובר במדד הגיוני, שמחזיר אותנו לבסיס ושאומר דבר פשוט: צמיחה צריכה להיות רווחית.

למה בעצם כל כך קל בהייטק להתרחק מרווחיות ועדיין להיות סחורה חמה? זה הרי מושג בסיסי בכלכלה.
"האלמנטים הבסיסיים של התעשייה הזו שונים. אם נחזור לדוגמה של מוכרי האבטיחים - שולי הרווח בתחום הזה נגזרים מקניית אבטיחים, עלות המכר, וממחיר המכירה ללקוח הסופי. אבל בתוכנה שנמכרת מרחוק, כמו כל שירות שאתה מתחבר אליו, העלות השולית למכירת כל יחידה נוספת היא זניחה ביותר; ברגע שהשקת תוכנה תוכנה עובדת נותרו לך עלויות של ענן שהן זניחות יחסית - לכן הרווח הגולמי של חברות תוכנה גבוהים מאוד.

"הסיבה השניה לשוני ממכירה של מוצר רגיל המודל העסקי: לפני עשרים שנה כשהיית קונה דיסקים של ווינדוס ומעלה את המערכת למחשב, זה אולי הזכיר את מודל המכירה של אבטיחים - מנתחים את עלויות הפיתוח ואת ההכנסות וזהו. אבל בזמנים בהם מנוי לשירות מרחוק כמו ווינדוס ואופיס יכול להימשך לאורך זמן - המודל מזכיר יותר שירות, שבו האתגר הוא לצפות את הנטישה של הלקוחות או להגדיל את סל המוצרים של כל לקוח. בגלל שהרווחיות נגזרת ממה שיקרה בעתיד קשה להעריך רווחיות בתחום הזה, וקל ללכת לפרמטרים מיידיים יותר כמו הבאת יותר ויותר לקוחות במהירות האפשרית מבלי לחשוב על מה שיקרה בסוף התקופה".

את מייצגת את קרנות ההון סיכון, את המשקיעים שגם להם היתה אחריות למצב שאליו הגענו בשנתיים האחרונות.
"זה יותר עניין של מאקרו כלכלה. כשהכסף הוא זול אז כלל הגופים המשקיעים - בין אם אלה קרנות הון סיכון או קרנות צמיחה - עובר לדגש על צמיחה ופחות על רווחיות, וכאשר הריבית עולה המצב משתנה. המטוטלת פשוט זזה".

אבל זו לא רק מתמטיקה. צמחה כאן בועת שווי מנופחת מאוד.
"נכון, נוצרה כאן קטגוריה של משקיעים שייצרו תשואות מדהימות ביחס לקטגוריות אחרות של משקיעים, בזכות חברות שגדלו בקצבים מהירים, יצרו הכנסות בקצב גבוה ושווי שרק עולה. כתוצאה מכך, קרנות שהתרגלו להשקיע בחברות בשלבים מאוחרים יותר, התחילו להשקיע בחברות צעירות יותר סכומים גבוהים ממה שהיה מקובל קודם לכן, ושיקח זמן לראות האם הן מממשות את ההבטחה שלהן".

עוד כתבות

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב