גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

וול סטריט אאוט, צמיחה מואצת אין? בצד השני של המשבר מסתתר עידן חדש של השקעות

הכלכלות הגדולות בדרך למיתון, והמדינות המתפתחות - בהן סין והודו - צפויות להוביל 75% מהצמיחה הגלובלית ● אבל בחסות המתח בין בייג'ינג לוושינגטון, משבר האקלים והגלובליזציה שהפכה כיוון, יש כלכלנים ואנליסטים שמעריכים שאנחנו על סף עידן חדש של צמיחה עם השקעות עתק בכלכלה הריאלית ● וגם: תעלומת הצמיחה שלא נפתרה 40 שנה ● פרויקט מיוחד

הכלכלות הגדולות בדרך למיתון / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
הכלכלות הגדולות בדרך למיתון / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אחרי שהתברר מחיר הצמיחה ב־200 השנים האחרונות, בדמות משבר האקלים, לצמיחה הכלכלית יצא לאחרונה שם קצת רע, לפחות במבט לאחור. במבט קדימה, זו כבר שאלה אחרת (ועוד נגיע לזה), אבל הצמיחה, ובמיוחד הצמיחה לנפש, היא גם המפתח לשיפור מצבנו החומרי. כמו שקבע פעם בהקשר מעט אחר הכלכלן הנודע פול קרוגמן, זה מה שקובע את רמת החיים שלנו.

צמיחה היא דבר חשוב. אבל תחזית הצמיחה לשנה הקרובה, שעשויה להיות שנת משבר, אפופה בעננים קודרים למדי. אם מנסים להרחיק ולהסתכל הלאה, נתקלים בערפילים: האם המערב יחזור לעידן הצמיחה הנמוכה למדי, שקדם למגפת הקורונה? או שאולי נגיח מבעד לעננים אל מציאות כלכלית אחרת?

 

תחזיות הן לא מדע מדויק, במיוחד ככל שמנסים לראות רחוק יותר. אבל זאת, בכל אופן, תמצית תחזית הצמיחה לשנים הקרובות, לפי הגופים הבינלאומיים המובילים, בשתי מילים: לא משהו. כך למשל נראה מצב העניינים לפי התחזית הכלכלית העדכנית של ה־OECD, ארגון המדינות המפותחות. "הכלכלה העולמית ניצבת בפני קשיים גוברים. הצמיחה איבדה מומנטום, האינפלציה הגבוהה הסתברה כעיקשת, הביטחון נחלש, ואי הוודאות גבוהה".

בסקירה העדכנית שלהם, שהתפרסמה בשבוע שעבר, כלכלני ה־OECD מדגישים שהם לא מדברים על מיתון. אבל אם השנה הנוכחית אמורה להסתיים בצמיחה עולמית של 3.1%, הרי שבשנה הבאה הם צופים שהצמיחה העולמית תרד ל־2.2% אחוזים בלבד.

אם מסתכלים מעט יותר קדימה, אל 2024, אפשר לזהות שיפור מסוים: הצמיחה העולמית תגיע ל־2.7%. נראה יותר טוב, אבל לשם השוואה, בשנים 2013־2019, כלומר בעידן שלפני הקורונה, קצב הצמיחה הממוצע בעולם היה 3.4%. כך שאלה שנתיים, ובעצם שלוש, של אכזבה, ואולי יותר מכך.

הכלכלות הגדולות במערב בקושי יצמחו

כל זה בממוצע עולמי, וכאמור, לא נראה מזהיר. אבל אז, כשמסתכלים מאיפה תגיע הצמיחה, מגלים שהכלכלות הגדולות במערב, ארה"ב ומדינות גוש האירו, צפויות לצמוח בשנה הבאה ב־0.5% בלבד - מעין דשדוש במקום. מנועי הצמיחה יהיו הכלכלות המתפתחות במזרח, כולל הודו וסין, שיהיו אחראיות ללא פחות מ־75% מהצמיחה העולמית.

ברקע עומדת כמובן המלחמה באוקראינה, שיצרה משבר אנרגיה, ותדלקה עוד יותר את האינפלציה שהרימה ראש אחרי הקורונה. מנגד אפשר למצוא את הבנקים המרכזיים, ובראשם הפדרל ריזרב, שמעלים ריביות ומנסים להאט במכוון את הכלכלה, ובכך לבלום את האינפלציה.

השילוב הזה עומד בלב תמונת המצב שמציירים גופים כמו ה־OECD או קרן המטבע הבינלאומית (שלמען הסר ספק, תומכים בהחלט במאמצים של הבנקים המרכזיים להאט את הכלכלה). אבל לתחזיות שלהם מתלווה חשש שהן עשויות להתברר כאופטימיות מדי, כמו שקרה שוב ושוב בשנה החולפת. בתחזית של ה־OECD, למשל, אפשר למצוא שורה של גורמים שיכולים לסבך את העניינים. אחד מהם יכול להיות למשל עלייה מחודשת במחירי האנרגיה (שדווקא ירדו לאחרונה), או צורך בקיצוב באנרגיה בחורפים הבאים באירופה.

קיימת גם הסכנה שהבנקים המרכזיים יאטו יותר מדי את הכלכלה, ובנוסף, שהריבית העולה תהפוך את המערכת הפיננסית לפגיעה יותר. ולזה צריך להוסיף את סין, שלכאורה אמורה להיות אחד מהקטרים של הכלכלה העולמית בשנתיים הקרובות (גם אם לא קטר נמרץ במיוחד), ומתמודדת עם האטה בנדל"ן, חובות אבודים, ומדיניות אפס הדבקה בקורונה שמושכת את המשק הסיני לאחור, ועשויה להתגלגל למשבר חברתי. יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, קריסטלינה גאורגייבה, הצהיר השבוע שתחזית הצמיחה של סין מוטלת בספק.

אבל לפני שגולשים לתהומות הפסימיות, צריך להגיד שיש גם קולות שרואים את התמונה בצבעים קצת יותר בהירים. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, למשל, הסביר בשבוע שעבר בריאיון לפודקאסט "הצוללת" של גלובס, שאמנם גם הוא רואה האטה בפתח, אבל "לפחות כרגע, נראה שבארה"ב האינפלציה יורדת... וככל שהם יצליחו להשתלט עליה, זה יסייע להרבה מדינות אחרות". בהקשר הזה צריך להזכיר גם שלפי תחזית ה־OECD, כלכלת ישראל תצמח ב־2.8% בשנה הבאה, וב־3.4% בשנת 2024, קצב מרשים יחסית לשאר חברות הארגון.

אבל כמו שהנגיד מזכיר, העתיד תמיד עטוף באי ודאות, ובמיוחד עכשיו, בשלב היציאה מהמגפה. כשבין הגורמים שמסבכים את התמונה אפשר למצוא את השינויים שעברו על שוק העבודה, המתח בין סין לארה"ב, הגלובליזציה שהפכה כיוון, וגם שינויים דמוגרפיים. כל גורם מושך לכיוון אחר, ומקשה על הנבואות. כך שהאם ה"שגרה" הכלכלית שנחזור אליה תהיה דומה לזו שהכרנו לפני הקורונה? לא בטוח.

האם עידן הקיפאון מתחיל להתערער?

הבלתי נודע אולי מעורר חשש, אבל צריך לזכור שהעולם שהיינו בו לפני המגפה היה עולם של צמיחה מאכזבת, לפחות יחסית. למעשה (וכתבנו על זה לא מעט כאן בגלובס), לאורך העשור הקודם מיטב המוחות הכלכליים עסקו בשאלות כמו מדוע הפריון לעובד (כלומר כמה אנחנו מייצרים בכל שעת עבודה), צמח רק לאיטו החל משנות השבעים. או למה קצב החדשנות (או "הפריון הכולל"), החל להאט לפני שני עשורים.

בין שלל ההסברים שנזרקים לאוויר אפשר למצוא את הזדקנות האוכלוסייה, הצלקות מהמשבר הפיננסי, או את העובדה שקטפנו כבר את הפירות שקל להגיע אליהם - וקשה יותר למצוא רעיונות חדשים.

אבל בנוסף להסברים האלה, יש גם מי שמציע הסבר במישור החברתי, או התרבותי: איבדנו עניין בשינויים מרחיקי לכת. "בסביבות 1970, חברות שעמדו בחזית הקדמה האנושית הכריזו: מספיק", כך מאבחן ראיין אוונט, פרשן האקונומיסט, בפוסט שפרסם הקיץ. חמשת העשורים האחרונים, לפי אוונט, עמדו בסימן שמרנות. האדם הגיע לירח, והסתפק בזה. ערים פנו לשימור, והפרברים שגשגו. עידן הרפורמות הפוליטיות הגדולות הסתיים. התוצאה הייתה דריכה במקום - מרצון.

כנהוג בימינו, אוונט מזהה אשמים משני הצדדים. מצד אחד, אידאולוגיית השווקים החופשיים, שעודדה התמקדות באינטרסים אישיים צרים, לוותה בסקפטיות לגבי פרויקטים אוטופיים, ושחקה את הלגיטימציה לפעולה של השלטון המרכזי. אליה הצטרפה שמרנות מהזן הפרוגרסיבי דווקא - שבין היתר בגלל שיקולים סביבתיים, שמה דגש על שימור, והתנגדה לפרויקטים גדולים מכל סוג - ממשלתי או פרטי. מהשילוב בין השניים נוצרה רתיעה רחבה משינוי.

אוונט חושב שייתכן שהעידן הזה מתקרב אל קיצו, ממגוון סיבות. ובאמת, אם נתמקד בשני הזרמים שהוא מזהה, הרי שבשנים האחרונות אפשר להבחין בשינוי בשיח.

מצד אחד, גם תומכי השוק החופשי מתחילים לדבר לאחרונה על הצורך בבניית יכולות של המדינה (להתמודדות עם מגפות, שינויי האקלים, תחרות מעבר לים, איומים ביטחוניים, ועוד). ומהצד השני, גם בארה"ב וגם באירופה אפשר למצוא גרסאות של ה"גרין ניו דיל", שכורכת בין שיקום הכלכלה, להשקעות עתק באנרגיה ירוקה, כלומר בין צמיחה כלכלית להתמודדות עם משבר האקלים - שגם קורמות עור וגידים תחת ממשל ביידן.

לשינוי הזה ברוח הזמנים מצטרפת כמובן האינפלציה, תוצאה של מפגש בין יותר מדי ביקוש ופחות מדי היצע, כתזכורת שאולי אנחנו צריכים להגדיל את ההיצע. זה כבר שיקול "כלכלי" יותר, וזה גם רוח ההסבר שמספק לגלובס על קצה המזלג פרופ' איתן אילזצקי, מאקרו כלכלן מהלונדון סקול אוף אקונומיקס. "לפעמים 'כלכלה בלחץ גבוה' היא אם ההמצאה", הוא אומר. "כשהדברים לחוצים אתה צריך למצוא דרכים חדשות לעשות עסקים. ראינו את זה קצת בקורונה, וגם עכשיו בסביבה האינפלציונית. הכלכלה הגרמנית מוצאת דרכים חכמות ליצור תחליפים לנפט הרוסי. יצרנים אמריקאים מוצאים דרכים להחזיר את הייצור לארה"ב. אז יש מקום לאופטימיות בטווח הבינוני".

האנליסט שמשוכנע שאנחנו בדרך לעידן חדש

יש מי שמציג טיעון דומה, אבל על סטרואידים. ראסל נאפייר, משקיע ואנליסט בריטי בעל שם, שגם מרצה בבית הספר למנהל עסקים של אדינבורו, מסביר במצגת אותה פרסם בתחילת השנה שאנחנו על סיפו של עידן חדש. אבל לא בגלל שינוי תרבותי או התפתחות טכנולוגית, אלא בגלל שהסדר המוניטרי העולמי, כפי שהוא מכנה זאת, עומד להשתנות מהיסוד.

על קצה המזלג: בעשורים האחרונים המדינות המתפתחות במזרח, שנכוו ממשברים פיננסיים, אגרו רזרבות אדירות של מטבע חוץ, החלישו את המטבע שלהן וחיזקו את הדולר. בעצם, המזרח שלח למערב כסף זול וגם מוצרים זולים. התוצאה הייתה שהריבית במערב ירדה, החובות תפחו, התעשייה נעשתה לא תחרותית ומדענים ופיזיקאים עשו הסבה לפיתוח מכשירים פיננסיים סבוכים.

אבל עכשיו העידן הזה בא לקיצו: החובות במערב גבוהים מדי, והממשלות צריכות להתמודד איתם. איך? התשובה כבר נמצאת סביבנו: אינפלציה, ששוחקת את החובות, מלווה בהתערבות אגרסיבית יותר של הממשלה במערכת הפיננסית. מה שמכונה, דיכוי פיננסי.

מעבר לכך, המערב נמצא בתהליך התנתקות מסין, כפי שממחיש למשל המאבק של ביידן בתעשיית השבבים הסינית. כל זה מוביל לתחזית של נאפייר: אנחנו רגע לפני מפנה, שינוי מיקוד כלכלי, מפיננסים בחזרה להשקעה בכלכלה האמיתית. ובמיוחד, במגזרים בהם נמצאות "הבעיות הגדולות". למשל אנרגיה, הגנה, ותלות בייצור סיני. כל אלה ייפתרו, לדבריו, על ידי השקעה מסיבית.

נאפייר הוא לא טיפוס אופטימי במיוחד, והוא גם מתמקד בשוק ההון. הוא לא מדבר בהכרח על שובה של הצמיחה, וגם לא על גאות בשוק ההון (להפך), אלא על צמיחה בתשואה על השקעה בחברות בסקטורים ספציפיים, ואת חזרתן לגדולה של מה שמכונה "מניות הערך". והוא גם חושב שבסופו של דבר, ההתערבות הממשלתית בכלכלה תהפוך אותה לפחות יעילה, ותחזיר אותנו לסטגפלציה נוסח שנות השבעים. אבל יש זמן: לשלב הזה בתהליך נגיע לדעתו רק עוד 15-20 שנה. ועד אז, מי יודע מה יקרה.

עוד כתבות

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון