שדה התעופה רמון / צילום: בר - אל
הכותבת שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ
בפרויקט הבנייה של נמל התעופה רמון שהוקם על־ידי רשות שדות התעופה, שכרה חברת דניה סיבוס את שירותי חברת הבנייה לסיכו בע"מ. רשות שדות התעופה ודניה סירבו לשלם ללסיכו בעבור העבודות. בית המשפט קבע כי יש לפצות את החברה אף שלא נחתם הסכם קבלנות פורמלי בין הצדדים.
עובדות המקרה: רשות שדות התעופה הקימה את נמל התעופה רמון בתמנע, ולשם ביצוע העבודות שכרה את שירותיה של הנתבעת, דניה סיבוס, כקבלן לביצוע עבודות מסוימות. לצורך ביצוע חלק מעבודותיה, התנהלה דניה סיבוס מול קבלן משנה, לסיכו, וזאת ללא הסכם קבלנות מסודר.
כשהגיעה העת לשלם ללסיכו את שכרה, טענה דניה סיבוס כי הרשות היא שנטלה על עצמה (בהמחאת הזכויות) לשלם ללסיכו, וכי לסיכו לא הייתה קבלן משנה שלה, שכן לא נכרת ביניהן חוזה, והתנהלותה של לסיכו הייתה מול הרשות.
רשות שדות התעופה טענה כי היא שילמה לדניה עבור כלל העבודות סכומים העולים על המגיע לה, וזאת בלי קשר לטענותיה כי דניה ביצעה את העבודות באופן קלוקל ועיכבה את קידום הפרויקט. המחלוקות בין דניה סיבוס לבין הרשות לא התבררו ולא נדונו בהליך זה, והמקום שנקבע לבירורן הוא בתביעה התלויה ועומדת בין צדדים אלה.
בנסיבות אלה הגישה לסיכו תביעה נגד דניה ורשות שדות התעופה וטענה כי הן חבות לה למעלה מ־10 מיליון שקל בגין העבודות שביצעה.
ההחלטה: בפסק הדין נידונה השאלה האם וממי יכול קבלן המשנה להיפרע בהיעדר כל הסכם בינו לבין הקבלן ומזמין העבודות.
בית המשפט קבע כי התנהלותם של הצדדים, ובפרט של הקבלן וקבלן המשנה, יצרה מערכת יחסים של קבלנות משנה, וחייב את דניה סיבוס בתשלום שכרה של לסיכו, אף שמעולם לא נחתם ביניהן הסכם. בית המשפט קבע כי היעדר קשר חוזי עם הרשות והיעדר הסכם קבלנות משנה חתום עם דניה סיבוס, אין משמעו שלסיכו היא "יצור חסר מעמד וחסר הגדרה שמבצע עבודות מעצמו".
בהתאם לפסק הדין, ניתן ללמוד על יחסי הקבלנות בין דניה סיבוס ללסיכו, בין היתר, לנוכח: (1) מכתב המחאת הזכויות שבו צוין כי העבודות יבוצעו על־ידי דניה סיבוס באמצעות לסיכו; (2) נקבע כי דניה סיבוס זכאית לקבל מרשות שדות התעופה "תקורת קבלן ראשי"; (3) עבודות שלסיכו בצעה הוכנסו לחשבונה המאושר של דניה סיבוס והתבטאויות של העדים מטעמה של דניה סיבוס שלימדו על מערכת יחסים זו.
התביעה נגד המזמין, רשות שדות התעופה, נדחתה, שכן בית המשפט קבע כי לא קמה ללסיכו עילה בעשיית עושר נגד הרשות. בית המשפט נימק קביעה זאת בכך שהעבודות שבוצעו על־ידי דניה סיבוס ועל־ידי לסיכו בוצעו כנגד תמורה שרשות שדות התעופה שילמה או שהיה עליה לשלם לדניה סיבוס.
המשמעות: בעולם הבנייה קיימים מקרים רבים שבהם ההסכמות בין קבלנים לקבלני משנה אינן מעוגנות בכתובים, ואף אין כלל חוזה. הטעם לכך הוא בדרך־כלל אילוצים מסחריים וסדרי עבודה מקובלים.
אנו סבורים כי בדין ובצדק קבע בית המשפט בפסק דינו כי לא מתקבל על הדעת שקבלן המשנה אשר ביצע עבודות עבור הקבלן הוא "יצור חסר כל מעמד והגדרה שמבצע עבודות מעצמו ולעצמו", וזאת רק בגלל שלא נחתם חוזה. פסק דין זה מהווה דוגמה טובה לכך שחוזים אינם רק בכתב אלא מוכתבים גם מהתנהלות הצדדים בפועל.
למרות פסק הדין, אנו מציעים לכל צד להתקשרות מסחרית להקטין את סיכוניו ולעגן בפירוט ובדיוק את תנאי ההתקשרות בכתב.
ת"א 50238-07-20