בחזרה לעתיד: בשבוע שעבר פרסמה חברת הבינה המלאכותית OpenAI את ה־ChatGPT, כלי חדש שפיתחה שמסוגל לחקות שפה אנושית. החברה משתמשת באלגוריתמים מורכבים בטכנולוגיה שנקראת NLP (עיבוד שפה טבעית), על מנת להציג תוצר, על פי בקשת המשתמשים השונים.
נשמע משעמם? היכולות של המערכת והתוצרים שמתקבלים מדהימים באיכותם, לפחות כרגע, עד כדי כך שהדבר מעלה שאלות פילוסופיות, אתיות ומקצועיות בנוגע לשימוש בה.
כך למשל, הצ'אט מסוגל לכתוב, מעצמו לחלוטין, מודעת פרסומת מנוסחת באופן מקצועי, וגם להסביר מהם העקרונות שהובילו אותו לנסח את אותה המודעה דווקא כך. בנוסף, הוא מסוגל לייצר כתבות עיתונאיות - כולל כותרות מקוריות ומצחיקות, ואפילו קוד ותכנות של אפליקציות פשוטות.
● מי צריך פרסומאים: הבינה המלאכותית מאיימת על המקצועות היצירתיים | ניתוח
בינתיים, יש כבר חברות וסטארט־אפים שמוצאים דרכים שונות להשתמש בכלים החדשים של OpenAI. "התחלנו לבדוק איך אנחנו מייעלים את תהליכי כתיבת התוכן שלנו באמצעות הכלים של Generative AI", סיפר לגלובס רז קפלן, מנהל שיווק בחברת SQream. "ראינו איך ניתן לצמצם את הזמן והעלות של יצירת התוכן באמצעות כלים כאלה. ההערכה היא שנחסוך עשרות שעות עבודה בחודש".
איך הטכנולוגיה עובדת?
בשיחה עם גלובס, הסביר אורי אליאבייב, יועץ בתחום ה־AI ומייסד קהילת MDLI, כיצד פועלת הטכנולוגיה שמאחורי הכלי החדש. "מדובר בכלי שמבוסס על מודל שפה אחר של החברה - GPT 3. סמוך להכרזה על הצ'אט הם הודיעו על השקת מנוע חדש, גרסת ביניים עם יכולות טובות של הבנת טקסט וקטעי שפה וניתוח.
"המודל אמון על כמויות גדולות מאוד של דאטה שנמצא באינטרנט. לאט לאט הכלי התחיל להבין את הקונספט של מה זה שפה. כך הוא יכול ליצור פוסט, נניח, על האייפון החדש ומה טוב בו. בסוף, זה סוג של הדהוד של מה שהכלי ראה באינטרנט".
אליאבייב המשיך להסביר למה הכלי ייחודי: "זו הפעם הראשונה שהחברה שחררה כלי שמיועד לדיאלוג. לפני כן, הטכנולוגיה הייתה סוג של פינג פונג חד כיווני. לא הייתה אופציה להתכתב או לבקש מהתוכנה שינויים כאלו ואחרים.
"זה השינוי הגדול - בכלי החדש אפשר לנהל דיאלוג, ויש לו זיכרון בנוגע למה שביקשת קודם. בחברה גם חשפו שבאימון המודל לקחו חלק בני אדם שעזרו ללמד אותו את השפה הטבעית".
הסכנות והבעיות
מעבר לכל היתרונות, יש גם סכנות. "הסכנה המיידית היא שימוש בכלי לשם הפצת פייק ניוז, או יצירה של תוכן לא אמיתי בכמויות מאוד גדולות", פירט אליאבייב.
אליאבייב התייחס גם לחשש מאובדן של עבודות בשוק, שיעברו לביצוע של בינה מלאכותית. "אני חושב שזה לא יגרום לאנשים לאבד את העבודה. אבל בסופו של דבר, התפקידים ישתנו, דרישות התפקיד יאותגרו ויעוצבו מחדש, ומי שלא יהיה ער לזה עלול למצוא את עצמו לא רלוונטי".
בעיה נוספת היא שעדיין האלגוריתם לא מושלם, והוא מייצר טעויות, בעיקר בנושאים מדעיים. בנוסף, לפי שעה, המידע שהוזן למערכת מעודכן באירועים אקטואליים שהתרחשו עד שנת 2021. הצ'אט ככל הנראה לא ישיב תשובות נכונות בנוגע לאירועים שהתרחשו לאחר מכן.
שוב, מאסק בתמונה
בין המייסדים של חברת OpenAI, נמצא לא אחר מאילון מאסק, שב־2015, יחד עם סם אלטמן ומספר שותפים הקימו את החברה. מאסק היה חלק מהנהלת החברה עד שפרש ממנה ב־2018 בשל ניגוד עניינים אפשרי עם פיתוח הבינה המלאכותית של טסלה.
מוקדם יותר השבוע, מאסק צייץ שחסם את הגישה של הצ'אט החדש לדאטה של הרשת החברתית טוויטר: "כעת נודע לי של־OpenAI יש גישה למאגרי הנתונים של טוויטר לאימון (האלגוריתם של הצ'אט, י"מ). הפסקתי את זה לעת עתה. צריך ללמוד יותר על הפיקוח ותוכניות הרווח לעתיד".
בציוץ נוסף כתב: "OpenAI התחילה כקוד פתוח וללא מטרות רווח, אך אף אחד מהשניים כבר לא נכון". החברה אכן התחילה כחברה שאינה למטרות רווח, אך בשנים האחרונות שינתה את המודל העסקי שלה ל"חברה בעלת רווח מוגבל".
שוק של מיליארדים
קשה להעריך בדיוק מה גודל השוק של השקעות בתחום הבינה המלאכותית, בעיקר משום שחברות רבות מתהדרות בעיסוק שכזה, שלמעשה יש להן נגיעה מינימלית בתחום. סיבה נוספת היא שלא באמת מדובר בסקטור נפרד מההייטק, אלא יותר בטכנולוגיה וכלים שמפותחים על מנת לסייע בעולמות תוכן.
לפי Crunchbase, ההשקעה של קרנות הון סיכון בסטארט־אפים של בינה מלאכותית ירדו בשנת 2022 בהשוואה לשנה הקודמת: בשנה שעברה הושקעו כ־60 מיליארד דולר, כשהשנה, עד לסוף הרבעון השלישי, הושקעו 27.5 מיליארד דולר בלבד.
עם זאת, תת התחום Generative AI, כמו הצ'אט החדש, דווקא נמצא בעלייה מתמדת. בשנת 2019 הושקעו בתחום 180 מיליון דולר, ב־2020 הסכום עלה ל־230 מיליון דולר וב־2022, עד סוף חודש נובמבר, הושקעו כבר 1.3 מיליארד דולר בתחום.
