פרופ' גל מרקל / צילום: אלעד מלכה
פרופ' גל מרקל חי בציר זמן אחר מזה של רובנו. עד גיל 40 הוא הספיק להפוך לפרופסור חבר הצעיר ביותר בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, להקים את חברת הביוטק CCAM על בסיס פטנט שלו ולהיות שותף במכירתה לענקית התרופות מרק, ב-2015.
מה שקרה בהמשך ל-CCAM היה אולי האכזבה הגדולה ביותר בקריירה שלו: מרק החליטה להפסיק את פיתוח התרופה והחברה נסגרה כעבור כמה שנים. זה לא מנע ממרקל לטפס בשדרת הניהול של בית החולים תל השומר, עד ש"נחטף" לבילינסון ב-2021 ומונה שם לסגן מנהל בית החולים ולמנהל מרכז דוידוף לסרטן. היום הוא מוביל שינויים עמוקים בגישה לטיפול בסרטן, ובמקביל אחראי להקמתם של סטארט-אפים נוספים. לאחרונה, נמכר לסאנופי מוצר שנולד בחברה שהיא גלגול של CCAM.
● מה מגלות מאה שנים של מחקר על קריסות בשוק המניות
● בעל החיים שמחזיק את המפתח לאריכות ימים | חזית המדע
● רשות המסים השיקה טופס חדש לצורך החזר מס, וחוללה סערה
שיעור ליזמים: "אם תמכור, זה כבר לא שלך"
"CCAM הוקמה ב-2010 בחלון זמן מדהים, גילינו זאת בדיעבד", מספר מרקל בראיון לגלובס. "היא פיתחה תרופה מסוג immune checkpoint רגע לפני ההתפוצצות של התחום".
מדובר בתרופות מתחום האימונותרפיה המפעילות את מערכת החיסון של הגוף כך שתתקוף בעצמה את הסרטן. קטגוריית ה-immune checkpoint מסירה את המעצורים שהסרטן מנסה להציב למערכת החיסון בבואה לתקוף אותו. בתחום המלנומה, שבו מתמחה מרקל, תרופות כאלה הצליחו להביא ללא מעט מקרים של ריפוי הסרטן בשלבים מתקדמים.
"ב-2012 המוצר הראשון בתחום נכנס לניסויים של ממש ובאותה שנה הגיע ה-PD1, המנגנון האימונותרפי ששינה את השוק", אומר מרקל. ב-2015, כשהפוטנציאל האדיר של המוצרים האלה החל להתבהר, גילה העולם שבישראל מפתחים תרופה כזו, ו-CCAM הוצפה בהצעות רכישה. "השוק אז היה אחר מהיום, הרבה פחות רווי בחברות תרופות טובות", מצטנע מרקל. "היו לפחות ארבע הצעות, אולי יותר, במבנים שונים של עסקאות".
חברת מרק (MSD) האמריקאית הייתה אז, ועד היום, מובילת השוק עם הלהיט קייטרודה, תרופה אימונותרפית הפועלת במנגנון PD1. משקיעי CCAM בחרו בהצעה שלה.
CCAM נמכרה למרק תמורת 95 מיליון דולר במזומן ועד 510 מיליון דולר בתשלומים על אבני דרך, אם המוצר אכן היה מגיע לשוק.
חשבת שזה זמן נכון למכור?
"הניסיון העסקי שלי היה מועט, ולא התערבתי בהחלטת המשקיעים. אישית, הייתי מעדיף למכור אחרי שנשלים לפחות את הניסוי הראשון בבני אדם בעצמנו. ריתק אותי לראות את התהליך. אבל האם כמשקיע הייתי מחליט אחרת? לא בטוח. האם היינו מקבלים אותה הצעה בחלון זמן אחר? גם לא בטוח".
על כנפי האקזיט המהיר, משקיעי CCAM (קרן פונטיפקס, אורבימד וארקין) גייסו אז קרנות הון סיכון נוספות. "הייתה לכך השפעה על כל שוק הביומד הישראלי", אומר מרקל. "חברות כמו סרונו, טקדה, JNJ, כולן החלו לתמוך כאן בחברות צעירות".
אבל CCAM נגמרה כחברה.
"המוצר עבר לגמרי לידיים של מרק. בהתחלה הייתי בקשר עם מוביל המיזם במרק ואמרתי לו, 'אם יש שאלות, רק תגיד, אני ודאי אוכל לעזור. לא רוצה כסף נוסף, קיבלנו מה שקיבלנו, אני רק רוצה לראות שזה מצליח'. אמרו לי, 'כן, כן, נתקשר אליך'. הבנתי את הרמז.
"הלקח שלי מהסיפור הזה הוא שכשמוכרים חברה, היא לא שלך יותר. זה נשמע מובן מאליו, אבל זה משהו שצריך להפנים. ליזמים לפעמים קשה לשחרר. לפעמים הם לא משחררים והורסים את החברה. ולפעמים הם לא משחררים והחברה הורסת אותם. אני שחררתי. הבנתי שאין לי מה להיעלב, ושגם אם איעלב, זה לא יעזור".
החברה נגמרה, אבל המוצר עדיין חי
שנתיים אחרי המכירה, ב-2017, החליטו במרק להפסיק את פיתוח המוצר, "מסיבות שאנחנו לא יודעים עד היום", אומר מרקל. "כולם הניחו שהמוצר נכשל בניסוי, אבל זה לא נכון. מרק היו מחויבים להחזיר לנו את המוצר עם כל המידע הנוסף שהם אספו עליו ולא היה במידע הזה דבר שהסביר מדוע הם עצרו את הפיתוח.
"אולי היו להם סיבות אסטרטגיות לוותר עליו. ככה זה בתאגידים. מתחלפים מנהלים, נכנסים מוצרים אחרים שצריך להשקיע בהם. המוצר הוחזר רגע לפני ניסויי יעילות, שאם הם היו נכנסים אליהם, הם היו צריכים לשלם לנו עוד סכום משמעותי של כסף".
פספוס?
"כן. אבל לתאגידים יש הדרך שלהם. אני לא אבוא ואגיד מרק זו חברה של טיפשים. הם הרי חברה של מיליארדים. הם יודעים מה הם עושים".
החזרת המוצר למשקיעים המקוריים של CCAM ארכה זמן, כלומר שנות הפטנט התקצרו, וגם השוק השתנה. אבל ייתכן שלסיפור הזה יהיה סוף טוב. המשקיעים הקימו סביב המוצר חברה חדשה, בשם Famewave - "שילוב של תהילה (בן משה, שניהלה בפועל את CCAM - ג"ו) וגל, נחמד מצד המשקיעים", אומר מרקל.
Famewave נמכרה לחברת פרפל ביוטק הישראלית, הנסחרת בבורסה בת"א, וזו חתמה על הסכם פיתוח משותף עם חברת התרופות הגדולה BMS. הפעם, הפיתוח נשאר בידי החברה הישראלית, אבל במימון התאגיד. "לאחרונה המוצר הראה רמזי יעילות בחולה סרטן מתקדם, והוא ייכנס ככל הנראה לשלב II של הניסויים הקליניים, כך שהוא עדיין חי", אומר מרקל.
הצוות של CCAM גם הוא לא התפרק אלא הקים את חברת Biond Biologics, בניהולה של תהילה בן משה. הקבוצה הזאת מכרה לאחרונה מוצר ראשון שפיתחה בתחום האימיון צ'קפוינט לחברת סאנופי ב-125 מיליון דולר, עם תשלומי אבני דרך שיכולים להגיע למיליארד דולר - עסקה גדולה עוד יותר מזו של CCAM, שללא ספק התאפשרה בזכותה. מרקל עצמו הוא חבר בוועדה המדעית המייעצת שלה.
הסיבה שהמהפכה עוד לא התרחשה
בתקופה שהקמתם את CCAM, היה נראה שעומדות להגיע לשוק עשרות תרופות אימונותרפיות שיצטרפו לקייטרודה וישנו לגמרי את עולם הסרטן. זה לא בדיוק מה שקרה.
"המנגנונים הראשונים שהתגלו, PD1 ו-CLTA4 (המנגנונים העומדים בבסיס אותה קייטרודה של חברת מרק ותרופת immune checkpoint מובילה נוספת של BMS - ג"ו) הם כנראה מאוד דומיננטיים, והתקווה הייתה שיימצאו עוד רבים כמוהם. בפועל, מנגנונים אחרים הם כנראה פחות דומיננטיים, ולכן המוצרים החדשים בקטגוריה מתאימים לרוב לנישות קטנות יותר או כקומבינציה שמשפרת את התרופות המובילות".
יש להניח שכל תחושת פספוס לגבי CCAM הומתקה על ידי העובדה שגם אתה, ולא רק הקרנות, קיבלת סכום נאה בעת חתימת העסקה.
"כיזם, דוללתי כפי שהגיוני שיקרה. עשיתי יפה, אבל בואי נגיד שאני לא תורם פוטנציאלי לבתי חולים".
הגעת לכאלה הישגים בגיל צעיר, שכבר אף אחד לא מזכיר שאביך הוא שלמה מרקל, סגן נשיא חברת ברודקום העולמית.
"אם אני אגיע להיות שליש ממנו, מצבי מצוין. היכולות שלו מבחינת ההתנהלות שלו בחיים ומול אנשים הן ליגה בפני עצמה. אבל אם יש מנטרה שהבאתי מהבית היא דווקא מאמא שלי, שאמרה לי, 'קודם כול תהיה בן אדם. תתייחס בצורה מכובדת גם לאנשים שקל לא לשים לב אליהם. תתנהג בצורה מכילה ואל תהיה דורסני. האם אני מצליח לעשות את זה? לא יודע, אבל אני חושב שזה מהותי".
המטרה: לשנות מהיסוד את מסע המטופל
מנטרה נוספת שלקח מרקל מאמא שלו היא "זמן הוא כסף אבל בהבדל אחד - כסף בא והולך וזמן רק הולך. אם אנחנו רוצים לעשות אימפקט בעולם הזה, אז זה כל הסיפור".
שאלת האימפקט הטרידה אותו מגיל צעיר. תחילה הוא רצה להיות רופא, ואחר כך הבין שישפיע באופן רחב יותר כמדען, "ואז פרופ' אריה אורנשטיין (מנהל המרכז לחדשנות טכנולוגית בבית החולים תל השומר - ג"ו) אמר לי שמי שמביא את הטכנולוגיה למיטת החולה הוא היזם. זה 20% מדע ו-80% ביזנס, והסיפור של CCAM מוכיח את זה", אומר מרקל.
אחרי שכבר הייתה לו פרופסורה, חברה מצליחה ותפקיד ניהולי במכון לחקר מלנומה בתל השומר, הוא החליט לחזור להתמחות כמתמחה מן המניין, על כל הכרוך בכך, כדי להוסיף אונקולוגיה להתמחות שלו באימונולוגיה. כשהחל לנהל את מכון אלה, עשה גם תואר במינהל עסקים.
בשלב הזה היה לפקולטה למינהל עסקים מה ללמד אותך?
"כן, זה לא היה בשביל ללמוד לנהל אלא כדי להבין שפה ולהכיר אנשים. למשל, למדתי על design thinking וניתחתי מקרים מפורסמים. לא אהיה אנליסט במקינזי, אבל אני יכול היום להשתלב בשיחה".
כשהחליף את המנטור שלו, פרופ' יעקב שכטר, בתפקיד יו"ר מכון אלה למלנומה בתל השומר, הוא הכפיל את מספר העובדים שם ל-60, והכניס תהליכי ניהול חדשים. "ואז הגיעה ההצעה מבילינסון, לנהל מכון סרטן עם מוטת שליטה ענקית, ולהשפיע על מערכת הבריאות בקנה מידה גדול. זו הצעה שמגיעה אחת ל-10-15 שנה. לא עזבתי את תל השומר כי היה לי רע".
באופן רשמי, בתל השומר הבינו ופרגנו, אבל היה ברור שמדובר בהפסד כואב של אחד הטאלנטים הבכירים.
"יש יתרונות בלהיות חלק מקבוצת הכללית", אומר מרקל. "בגלל הקשר בין הקופה לבית החולים, אפשר לתכלל תהליכים מ-א' עד ת' לחולים מסוימים. הקמנו את יחידת יהלום לליווי מטופלים ומשפחות, תכלול מלא של מסע המטופל בהיבט הרגשי, כלכלי, ביורוקרטי, וגילינו שזה צורך אדיר, עד כדי כך שזה מאריך חיים ממש כמו התרופה הכי יעילה. מבחינתי, שיעתיקו את זה בכל בית חולים. אני רוצה להשפיע על הבריאות של כל מטופלי הסרטן בישראל, ואין פה קניין רוחני".
בשנה האחרונה הקים בית החולים "מועצת מטופלים", המייעצת לבית החולים בתהליכים הללו. "אנחנו מתייעצים איתם בכל דבר, כולל איך לקרוא לשירות, איך למתג אותו. איך לנסח SMS שמציע שירות מסוים".
הקשר שלא מדברים עליו בין שבץ לסרטן
מרקל גאה במיוחד בשתי מחלקות חדשניות בבית החולים. האחת היא מחלקת שבץ בסרטן. "מה הקשר? מתברר שתרופות גורמות לנטייה לקרישיות יתר, בעיקר בחולים מבוגרים. היום שני רכיבי המחלה מנוהלים כאילו אין ביניהם קשר. גייסנו מומחה לשבץ בסרטן, וכל חולה בסיכון לבעיות קרישה מטופל על ידי אונקולוג ומומחה לשבץ, והמומחה הייחודי. אין דבר דומה לזה בעולם, וזה גם בסיס למחקרים חדשים".
מחלקה נוספת עוסקת בהשתלות מח עצם למושתלי איברים. "אחד האתגרים הגדולים בהשתלות איברים הוא הדיכוי החיסוני. יש לזה המון תופעות לוואי, כולל גידולים, ואז גם אי אפשר לתת להם טיפול אימונותרפי, אך אם ניתן להשתיל מוח עצם מתורם האיבר (או קרוב משפחתו) יחד עם האיבר עצמו, בשילוב עם מערכת החיסון הקיימת של המטופל, אולי נוכל להשתיל איברים ללא דיכוי חיסוני ארוך טווח. יש לנו מטופלים שכבר חיים כמה שנים, עם איבר מושתל ללא דיכוי". הפרוטוקול הומצא באוניברסיטת סטנפורד, אבל בדוידוף משפרים אותו כעת.
בתחום המלנומה, מרקל ממשיך במחקריו. בבית החולים עובדים בימים אלה על הרעיון לתת טיפול אימונותרפי עוד לפני הניתוח להסרת הגידול, בניגוד לנהוג כיום. "מערכת החיסון היא צבא, ואנחנו רוצים לאמן את הצבא כאשר הוא רואה את האויב, ולא רק מדמיין אותו", הוא מסביר. השאיפה היא שכך יהיה למערכת החיסון קל יותר לאחר הניתוח לחפש ולמצוא גרורות בראשית דרכן.
מה הצעד הבא? מנהל בית חולים?
"דווקא לא. אני לא יודע איפה אהיה עוד עשור".
פרופ' גל מרקל (44)
אישי: בן 44, סיים בגיל 26 דוקטורט באימונולוגיה ובגיל 28 דוקטורט ברפואה. בהמשך הוסיף התמחות באונקולוגיה ועשה תואר במינהל עסקים
מקצועי: כיום סגן מנהל המרכז הרפואי רבין ומנהל מרכז דוידוף לטיפול ולחקר הסרטן בבית החולים בילינסון. קודם לכן כיהן כמדען הראשי של מכון אלה למלנומה. בגיל 36 בלבד מונה לפרופסור חבר בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. פרסם עד כה 200 מאמרים אקדמיים וחתום על כ-20 פטנטים
עוד משהו: זוכר את ימי ההולדת של רוב האנשים שהוא מכיר, אפילו היכרות שטחית. "יש לי קטע כזה עם תאריכים"