גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשחשבון החשמל של אסף אוני בברלין קפץ פי שלושה

"אתה לא הראשון שחשב על זה", אמר לי השבוע מוכר בחנות בברלין כשביקשתי לקנות לייסטים לאיטום החלונות מהקור, "תראה אם נשאר משהו". לא נשאר ● השלג כבר כיסה את בירת גרמניה, והמדינה משלמת את המחיר על התלות שטיפחה בגז הרוסי: מחירי החשמל והגז מזנקים, הפחם ועצי ההסקה אוזלים, וכולם מחפשים דרכים להתחמם ● ברוכים הבאים לחורף הראשון של גרמניה במשבר האנרגיה של 2022

מפלסת שלג בשער ברנדנבורג. בלילה הטמפרטורות מתחת לאפס / צילום: Reuters, CHRISTIAN MANG
מפלסת שלג בשער ברנדנבורג. בלילה הטמפרטורות מתחת לאפס / צילום: Reuters, CHRISTIAN MANG

שתי המעטפות הגיעו יחד בדואר ביום שבת. כבר מהלוגו של חברת הגז ושל חברת החשמל שהודפס עליהן, היה ברור כי הן מבשרות על העלאת תעריפים נוספת. זה הפך לטקס קבוע מאז פרוץ המלחמה באוקראינה: כל כמה חודשים חברות האנרגיה המקומיות מעדכנות למעלה את המחירים, והיד עוד נטויה. מחיר הגז לבישול ולחימום, התבשרנו, יעלה מהחודש הבא ל־20.12 אירו־סנט (72 אגורות) לקוט"ש. מחיר החשמל יעלה ל־41.41 סנט (1.48 שקל). הראשון זינק פי שלושה מתחילת השנה, השני פי שניים וחצי. אם המחירים הללו יישארו, כל משק בית במדינה צפוי לשלם אלפי אירו נוספים בשנה הקרובה על חימום וחשמל. אצלנו זה יוצא קרוב ל־1,800 אירו. ברוכים הבאים לחורף הראשון של גרמניה במשבר האנרגיה של 2022.

גרמניה משלמת כעת את מחיר ההישענות על רוסיה לטובת אנרגיה, את מחיר התלות שטיפחה תוך התעלמות מסיכונים גיאו־פוליטיים. במשך יותר מעשור נהנו משקי הבית - ובעיקר העסקים והתעשייה המשגשגת של גרמניה - מגז זול שמקורו בשדות הגדולים של צפון־רוסיה. הם נהנו מאספקה קבועה ובטוחה לכאורה, בעלות של בין שלושה סנט (לעסקים) לשבעה סנט (למשקי בית), והתהדרו בהפחתת פליטות הפחמן הדו־חמצני שהשימוש הביא עמו.

אבל המלחמה באוקראינה גרמה לגרמניה להתפכח, ולשנות כיוון. צעדי המלחמה הרוסיים ותגובת הנגד האירופית, יצרו מציאות חדשה שבה על גרמניה להיגמל במהירות מגז רוסי. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, כבר משתמש בייצוא האנרגיה של ארצו כבנשק. אז בימים אלו גרמניה מתכוונת לחסוך, והיא מתכננת להקים תשתית לייבוא גז נוזלי מארה"ב וקטאר. היא התכוננה לזה כל הקיץ, ואגרה גז במחירים אסטרונומיים, אבל ייסורי הגמילה מורגשים כעת, בעיקר בכיס.

החורף הגיע מוקדם השנה לבירת גרמניה. שלג ראשון כבר באמצע נובמבר, טמפרטורות סביב האפס בשבועות שעברו מאז. שאריות העלים הצהובים כבר התנתקו מהעצים וצנחו על המדרכות. התחזית הכלל־אירופית לחורף הקרוב היא שיהיה חם מהרגיל, מה שסייע למנהיגים כמו נשיא צרפת, עמנואל מקרון, וקנצלר גרמניה, אולף שולץ, להכריז כי "אירופה תצלח את החורף הקרוב ללא בעיות נוספות". אבל בינתיים, החימום בבתים בברלין עובד שעות נוספות. עם כל השכבות, גרבי הסקי שנשלפו מהארון, הסוודרים מצמר הכבשים והצעיף מקשמיר, כאשר הטמפרטורה בלילה מתחת לאפס וביום רק כמה מעלות מעליו - חימום הוא הכרחי.

בפרנצלאואר ברג למשל, השכונה שלנו במזרח־ברלין לשעבר, כבר אפשר להריח בערבים את הריח הייחודי של הפחם שמשמש להסקת הבתים. כן, בערך 150 אלף דירות ובתים בבירת גרמניה עדיין משתמשים בפחם, ובמקום לצמצם את המגמה נראה כי ישנה נהירה חזרה. המרתפים של הבתים הישנים שנבנו בסוף המאה ה־19, ושנועדו לאכסן כמה טונות של פחם בחורף לכל דירה, חוזרים לשימוש. לפני שנה פחם עלה 150 אירו לטון, ועכשיו כבר זינק ל־400 אירו. המחירים עלו כמעט פי שלושה, אך הם עדיין יותר זולים מהאלטרנטיבות, ואולי חשוב מכך - מאפשרים עצמאות, ללא חשש מקיצוב גז או הפסקות חשמל.

אבל זה תקף רק למי שמשיג פחם. בסופרמרקטים שבהם היה אפשר למצוא חבילה ארוזה היטב של 20 קילו לבני פחם בארבעה אירו, כבר אין סחורה. כשהיא תגיע, אם בכלל, המחיר יהיה גבוה הרבה יותר. "חיפשתי באינטרנט ולא מצאתי כלום", סיפר פנסיונר בשם ריינהארד שולצה לעיתון מקומי, "בסוף נאלצתי לשכור משאית ולנסוע לברנדנבורג (המדינה העוטפת את ברלין, א"א) כדי להביא פחם". בסופרמרקט, אפילו חבילות העצים המבוקעים, שמוכרים כדי להתחיל את האש בקמינים, הכפילו את מחירם לשישה אירו לחבילה קטנה. מנקי הארובות עומדים בפני מבול הזמנות עוד מהקיץ, כאשר מי שזנח את האח מצופה הקרמיקה שלו בשל הנוחות שבחימום מרכזי מנסה להשמיש אותה מחדש, ובמיוחד לקבל אישור להשתמש בארובות הקרות. בסנאט של ברלין דיווח אחד מנציגי העירייה כי התושבים לוקחים שאריות של רהיטים מהרחובות כדי להשתמש בהם באח הביתי. יצרני תנורים הזהירו מקניית קמינים משומשים, מחשש לדליפות שיסכנו את המשתמשים. יש תור של חודשים לתנורים חדשים, דווח.

לגרמנים לא נשארו הרבה אפשרויות

אבל זה רק מיעוט מהדירות בברלין. בנוסף ל־8% מהן המחוממות על ידי פחם ועצים, עוד 10% מחוממות באמצעות מערכות נפט מרכזיות. מדובר בעיקר בבתים פרטיים, אך לא רק. כולם עומדים בפני התפוצצות מחירים: מחיר הנפט לחימום זינק גם הוא פי 2.5. יתר 80% מהדירות ומהבתים בבירת גרמניה מחוממים באמצעות מערכות מים חמים מרכזיות שזורמות מתחנות חימום עירוניות - או על ידי גז. בקטגוריה האחרונה, חלק מהתנורים עובדים ישירות על ידי גז, וחלק מהבניינים מחוממים על ידי מערכת מים חמים מרכזית לבניין, שמזרימה ברדיאטורים המפוזרים בו את המים שהורתחו על ידי הגז.

בעבורם, בשבילנו, אין הרבה אפשרויות מלבד לנסות ולצמצם את השימוש בגז, לחסוך בחימום וגם לצמצם את השימוש בחשמל (שמיוצר חלקית על ידי גז). שיחת היום בגרמניה היא כיצד לחסוך באנרגיה. מקלחות קצרות הן ההמלצה הגורפת מצד הרשויות כבר מהקיץ. למי שמפעיל בוילר חשמלי, ההמלצה היא להוריד את הטמפרטורה שלו ל־40 מעלות בלבד. טכנולוגיות שמאתרות מכשירים זוללי אנרגיה ברשת הביתית הן להיט. הגרמנים אוהבים לחסוך, ומשבר האנרגיה יצר נקודת מפנה אמיתית שמעניקה להם הזדמנות לחשוב כיצד לחסוך חשמל.

הסיפורים זורמים. מכרה סיפרה על כך שעוד בסתיו פשטו חבורה של אנשי מקצוע על משרד ממשלתי גדול, והחליפו בו את כל החוגות ברדיאטורים לכאלו המגיעות עד רמה 3 לכל היותר (לרוב יש 5 רמות). כך הממשלה אוכפת על המגזר הציבורי את החלטתה להשאיר את המשרדים מחוממים־קלות בלבד, ל־19 מעלות, ולא ליהנות מהסאונה הטרופית שלפעמים שררה שם. אחרת מספרת על מכרה שקנתה שק שינה איכותי במיוחד שמיועד ללינה במסעות לאוורסט, למשל, ומסתובבת איתו רכוס בבית, כולל בישיבה מול המחשב.

בחנויות עשה־זאת בעצמך קשה למצוא יותר לייסטים לאיטום החלונות. "אתה לא הראשון שחשב על זה" אמר לי מוכר השבוע בחנות, "תראה אם נשאר משהו". לא נשאר. גם בחנויות אחרות המלאי אזל והזמנות באינטרנט נתקלות בקשיים. בינתיים, סוגרים את הדלתות של החדרים ומחממים רק את המקום שבו נמצאים.

מחאה בעד סבסוד ממשלתי של מחירי האנרגיה / צילום: Reuters, MICHELE TANTUSSI

בכל מקום המחירים עולים כתוצאה מהזינוק במחירי האנרגיה. מחירי המזון בגרמניה רשמו את העלייה החדה ביותר שלהם אי פעם, עם 20% עלייה בשנה האחרונה. מאפיות מקומיות עומדות בפני שוקת שבורה, כאשר הן נאלצות לשלם חשבון חשמל גבוה פי שלושה. "רק הכיכר הזאת לוקחת שעתיים לאפייה", הסביר לי בעל מאפייה מדוע נאלץ להעלות מחירים. הוא כבר עבר לרשום בגיר את המחיר לקילו של סוגי הלחמים השונים, ובמקום תוויות מחיר מודפסות לגבינות שהוא מוכר הוא משתמש במדבקות. "כל שבוע אני נאלץ להעלות את המחיר", הוא אומר.

הממשל חייב לסייע לתושבים

המצב הוא כזה, שלממשלה הגרמנית אין ממש ברירה אלא לצאת בסיוע התושבים. המצב קיצוני מדי. כאשר מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" אימצה את הנושא והתחילה לקיים "הפגנות אנרגיה" בכל יום שני, היא נסקה בסקרים ל־14% תמיכה, השיעור הגבוה ביותר מזה ארבע שנים. עכשיו, כאשר הממשלה הגרמנית מבטיחה לסבסד את המחירים - התמיכה בה יורדת.

"לעולם לא תצעדו לבד", הבטיח הקנצלר הסוציאל־דמוקרט שולץ לתושבים, אבל הממשלה מתעכבת עם הצגת התוכנית המלאה שלה לסיוע לצלוח את החורף, ואולי גם את החורפים והשנים הבאות. הממשלה הגרמנית בוודאי אינה יושבת בחיבוק ידיים, אבל בהחלט מתמהמהת עם המינון המדויק של העזרה הממשלתית. "התכונה העיקרית של הגרמנים היא האטיות", איבחן פעם ארתור שופנהאואר, וכמו בקורונה - גם הפעם הגרמנים מוכיחים זאת. בזמן שבבריטניה יש כבר מחיר גג שנתי, בצרפת יש מחירי מקסימום כבר מהאביב, וגם האיטלקים כבר עוזרים לציבור, הממשלה הגרמנית עדיין לא הצליחה לתפור את תוכנית הסבסוד, שתתחיל כנראה רק במרץ, ואולי תהיה רטרואקטיבית מינואר.

אולף שולץ, קנצלר גרמניה. מתעכב עם תוכנית הסיוע / צילום: Associated Press, Michael Sohn

ייתכן מאוד שזה מתכון פעולה מוצלח ושהוא יוכיח את עצמו. בינתיים, יש הרבה אי־ודאות באוויר. מי שיכול להרשות לעצמו, מחמם. מה עושים פנסיונרים שחוששים לקצבה שלהם ולא מאמינים להבטחות הממשלה? מי יודע. או נוסעים להביא פחם מפולין, או אוספים רהיטים לחימום, או יושבים בקור.

הממשלה כבר שילמה "מענקי חימום" לתושבים באמצעות זיכוי מס הכנסה בסך 300 אירו. לשכבות העניות היא אף העניקה יותר, וסטודנטים יקבלו גם הם עוד 300 אירו על החשבון. קשישים ופנסיונרים עניים גם. מה שהממשלה מציעה בתוכנית המתגבשת כעת הוא לקבוע מחיר־גג של 13-14 סנט לקוט"ש לכ־80% מהצריכה של משקי הבית (לפי השנה שעברה), ותשלום במחירי השוק ליתר הצריכה. בפועל, זה אומר שחשבונות הגז יתייקרו פי שניים וחצי. לעסקים היא מציעה סבסוד לרמה של 7 סנט לקוט"ש גז על כ־70% מהצריכה, יחס דומה. העלויות של המהלך הזה אסטרונומיות. 150 מיליארד אירו עד סוף השנה הבאה, לפי הערכות בלבד, שתלויות במחירי הגז. אלו ירדו משמעותית מהקיץ האחרון, אבל הם עדיין גבוהים פי חמישה־שישה מהמחירים שהיו בשנים האחרונות. "לא נוכל לעמוד בהוצאות הללו לאורך זמן", הזהיר השבוע שר האוצר הליברלי כריסטיאן לינדנר.

בנקודת הזמן הנוכחית, גרמניה גאה בעובדה שמאגרי הגז שלה מלאים כמעט ב־100%, השבוע הקר האחרון הוריד אותם ל־96%. אבל העובדה היא שהם מלאים בחציים בגז רוסי שזרם בכמויות עתק עד לקיץ האחרון, אחרי שאירופה החריגה אותו מהסנקציות. אחרי הפיצוץ ב"נורד סטרים", לא ברור מהיכן הגרמנים ישלימו את החסר בשנים הבאות, אחרי החורף הקרוב. משרד הכלכלה חגג בהתלהבות רבה את העובדה כי הצליח להקים "בזמן שיא" של 200 ימים מזח מיוחד שיתחבר לצנרת הגז בנמל וילהמלסהאפן. במזח אמורה לעגון אוניית גיזוז שהגרמנים חוכרים ל־15 שנה בעלות של מאות אלפי אירו ליום. אליה אמורות להתחבר מכליות LNG מארה"ב, מקטאר ומאלג'יריה במחיר השוק. אבל אוניית הגיזוז עדיין לא הגיעה, שלא לדבר על המיכליות, ושלא להזכיר את העובדה שצריך עוד ארבעה טרמינלים כאלה עד הקיץ הקרוב כדי לפצות על כשני־שלישים בלבד מהייבוא של הגז הרוסי. מהיכן יבוא השליש הנוסף? מחיסכון, מקווים במשרד הכלכלה הגרמני.

הפחם המזהם חוזר לשימוש נפוץ

בינתיים, כלי התקשורת הגרמניים מציגים בעמודים הראשונים שלהם מדדים מורכבים המראים את רמות השימוש בגז לעומת השנה שעברה, וגם את מחירי הגז והחשמל ואת מקורות הייצור שלו. בכל יום שבו בדקתי רנדומלית בחודשיים האחרונים, המקור הראשון במעלה לייצור אנרגיה היה פחם. בצר להם, הגרמנים שורפים כעת הרבה מאוד פחם - הרבה יותר מצרפת או אפילו איטליה - שהוא המזהם ביותר מבין הדלקים הפוסיליים. כל תשתית הרכבות הגרמנית מנוצלת כעת כדי להעביר פחם והגרמנים שומרים את כל הגז שלהם לחימום ולתעשייה. גם מחירו התייקר, כאמור, אבל לפחות לגרמנים יש כמה מכרות מקומיים שעדיין פועלים.

זה צפוי להיות משבר שיימשך זמן רב. גרמניה משלמת מחיר כבד על שגיאת ההסתמכות על רוסיה. השאלה מתי היא תצליח לפצות על כך, אם בכלל, וכמה זה יעלה לה בהעמקת החוב הלאומי והגירעונות השוטפים. אם תיכשל, המדינה עומדת בפני שינוי מונומנטלי של התעשייה שלה. והתושבים, הם ימשיכו לקבל הודעות העלאות מחירים מחברות האנרגיה.

מצבם של הגרמנים אינו רע, בוודאי לא כמו של אומות אחרות ובמיוחד לא בהשוואה לסבל של האוקראינים. המדינה עשירה, היא יכולה להיכנס לחובות. למשק הבית הגרמני יש חסכונות יותר כמעט מבכל מדינה אחרת. אבל עם ההתייקרויות הכוללות והשחיקה של החסכונות על ידי האינפלציה, משבר האנרגיה והמחירים המזנקים הם עוד פגיעה בכיס הגרמני. ולמעשה, החורף הרשמי עדיין לא התחיל. זה יקרה רק ב־21 בדצמבר.

עוד כתבות

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; חברות האנרגיה בולטות, מניית הבורסה מזנקת

מדדי ת"א 35 ות"א 90 עולים בכ-1% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"