אילוסטרציה: shutterstock
בחודש ספטמבר האחרון, חברת וימאזור מקבוצת האחים יעקובי הודיעה על כך שזכתה במכרז של חברת נתיבי איילון לפתרונות אכיפת נסיעה בנתיב פלוס באמצעות מצלמות. על ההודעה היה חתום מנכ"ל החטיבה הטכנולוגית בחברה, אליצח דמבינסקי, שכיהן עד לא מזמן כמשנה למנכ"ל חברת נתיבי איילון הממשלתית.
● "מנותקת מהשטח, תרחיק מועמדים מהמקצוע": הרפורמה בהתמחות רואי החשבון מעוררת סערה
● רווחית ומפטרת: מדוע פלייטיקה קיצצה כ־20% מעובדיה בחצי שנה
● ההאטה הכלכלית מחלחלת לעסקים: זינוק בבקשות לחדלות פירעון | בלעדי
דמבינסקי הודיע על עזיבתו את נתיבי איילון באוקטובר של השנה שעברה והצטרף למעסיקתו החדשה שלושה חודשים מאוחר יותר. חברת וימאזור עבדה כספקית של חברת נתיבי איילון בעבר בתחום הרמזורים - לא תחומו של דמבינסקי. ועדת המכרזים בחנה את מעורבותו ושללה אפשרות לניגוד עניינים.
ואולם, תקופת הצינון שעבר דמבינסקי הייתה קצרה. במהלך תקופה זו, שכללה שלושה חודשים בהם המשיך לעבוד בנתיבי איילון ב"צינון פנימי", פורסמו הנחיות של היועמ"ש בחברה שמגבילות אותו מלהשתתף בוועדת המכרזים העליונה והוא הועבר לטיפול בפרויקטי אספלט. לפי הכללים.
מקרה נוסף הוא של קרן זוהר, שעבד כמשנה למנכ"ל נת"ע האחראי על הקו האדום. חודש לאחר סיום תפקידו הוא עבר לכהן בתפקיד בכיר בחברת ההנדסה "גוברין וקסמן גבע" שמתמודדת על מכרז ניהול קווי המטרו, מכרז שאותה חברת נת"ע הממשלתית פרסמה בשווי מיליארדי שקלים. יש לציין כי חברת ההנדסה לא עבדה מול נת"ע על פרויקט הקו האדום וקרן זוהר לא היה אחראי על פרויקט המטרו.
ההסדרים לא נאכפים
חוזר רשות החברות ונוסח חוזי העבודה ברשות קובעים כי במשך שנה מיום הפסקת העבודה בחברה לא יעסוק עובד בכיר בכל עיסוק או שירות שעלול להעמיד אותו ביחסי תחרות או בניגוד אינטרסים מול החברה, אלא אם ניתנה לכך הסכמתה. בשני המקרים שאירעו בחודשים האחרונים, המעבר מהמגזר הפרטי לציבורי נעשה בהתאם לכללים, אלא שספק אם די באותם כללים.
גם במקרים אחרים, בהם תקופת הצינון נשמרה על שנה ולא קוצרה, בוצעו הסדרי ביניים שונים. סמנכ"ל בחברת נתיבי ישראל עבר מיידית לחברת הנדסה פרטית שבה עבד בעבר, ובמשך שנה נאסר עליו לגעת בפרויקטים שמנוהלים מולה. במקרה אחר, מנהל הרכש של רכבת ישראל עזב את החברה ושנה לאחר מכן נקלט לתפקיד בכיר באחת מספקיות הרכבת. בין לבין, הוא שימש כיועץ חיצוני לרכבת בתחום אחר שנגע לפרויקט החשמול.
בניגוד להסדר של בכירי החברות הממשלתיות, ההסדר אצל עובדי המדינה קשיח יותר ומי שמוסמך לאשר חריגה מתקופת הצינון היא ועדה בנציבות שירות המדינה בראשות שופט בדימוס. הסדר עובדי המדינה כולל תקופת צינון של שנה או שנתיים בהתאם לנסיבות המקרה. אך גם הסדר זה, שברור ומקיף בהרבה, לא נאכף במלואו.
במחקר שפרסם ד"ר רועי שפירא מאוניברסיטת רייכמן נבחנו 268 החלטות שניתנו על ידי הוועדה לקיצור תקופת הצינון עד לשנת 2018. המחקר העלה כי ב־96% מהמקרים הוועדה קיצצה את תקופת הצינון וכי הוועדה מתחשבת כמעט תמיד בנסיבות אישיות.
ד"ר שפירא מציין כי מאז ביצוע המחקר הוכנסו שיפורים כמו מתווה אכיפה דיפרנציאלי, השם דגש רב יותר בצינון של בכירים. "אם במטאפורה של דלתות מסתובבות עסקינן, קביעת תקופת צינון בחוק משולה למתיחת סרט סימון צהוב החוסם את הדלת המסתובבת בכניסה למגזר הציבורי, כשבפועל רגולטורים יוצאים ונכנסים ללא מפריע דרך דלת אחורית".
גורמים בענף התשתיות וההנדסה מסבירים שהתחום בישראל הוא כה זעיר ואין בו הרבה הזדמנויות תעסוקה, כך שאם התנאים יהיו קשים מדי - לא יגיעו עובדים איכותיים. לטענתם, הסיבה לאישורים הנרחבים לקיצור תקופת הצינון הוא משום שפעמים רבות מוגשות בקשות סרק כדי "לחסן" את העובד מטענות עתידיות.
"צינון פנימי? ישראבלוף"
ד"ר שפירא מסביר לגלובס שכדי לבחון האם תקופת הצינון צריכה לחול באופן דומה על בכירי החברות הממשלתיות, יש לבחון שלוש קטגוריות של חסרונות בתופעת הדלתות המסתובבות: הטיית החלטות מתוך מחשבה על החלטותיו של הבכיר כשהוא בתפקיד ציבורי; החלטותיהם של אלו שנשארו לעבוד בסקטור הציבורי מעתה ואילך כשקולגה או ממונה נהפך למייצגה של חברה פרטית שנמצאת במשא ומתן או במכרז; ופגיעה באמון הציבור.
כל החששות הללו, במידה כזו או אחרת, מתקיימים גם בחברות ממשלתיות. "נניח שהבכיר לא קיבל החלטות בעניין החברה שהוא עובר לעבוד בה. עדיין יש לו מידע מבפנים על איך החברה הממשלתית מתנהלת. גם יש לו קשרי חברות עם אלו שנותרו בחברה ועכשיו מקבלים החלטות בעניינו.
"גם הסיפור של 'צינון פנימי' - רחוק מלהיות פתרון טוב. העובד עדיין נותר עד יומו האחרון בחברה הממשלתית ביחסי חברות וכפיפות. בחלק מהמקרים, זה כי ההצעה הגיעה אליו בזמן תפקידו, לפני שהוא כביכול נכנס לפריזר. בקיצור, להחשיב צינון פנימי זה די ישראבלוף".
פרופ' עמיר ליכט מביה"ס למשפטים באונ' רייכמן מסביר כי תופעת הדלתות המסתובבות עלולה ליצור חשש לניגודי עניינים אמיתי. "ברגע שהן נורמה, ובישראל הן נורמה, יש חשש רציני שעוד לפני שהבכירים מתפטרים הם פועלים עם "עין פוזלת" למשרה הבאה.
"אם תשאל גורמים רשמיים יגידו לך שלחברה ממשלתית יש דירקטוריון והנהלה שאמונים על טובת החברה ואם הם מגיעים למסקנה שאין בעיה - זה מספיק. בפועל, אנחנו יודעים מי יושבים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות".
ד"ר שפירא מציין כי אין צורך לחסום לחלוטין מעבר מהסקטור הציבורי לפרטי אבל "יש מקום להקפיד על נורמות מסוימות של צינון, שהמעבר לא יהיה תכוף".
תגובות
תגובת רשות החברות הממשלתיות: "הנחיות רשות החברות הממשלתיות מחייבות תקופת צינון של שנה לפקידים בכירים וחובה להמנע מכל מצב של ניגוד עניינים ועל דירקטוריון החברה לבחון סוגיות אלו ולקיים דיון במקרים הנדרשים. הרשות תבחן את הנושאים המוזכרים בפנייה ואת אופן התנהלות החברות במקרים אלו".
אליצח דמבינסקי: "המעבר מחברת נת"א לחברת YSB התנהל בשקיפות מול כל הגורמים הרלוונטיים תוך הימנעות מוחלטת ממצבים שעלולים ליצור ניגוד עניינים והפסקה של מספר חודשים בין התפקידים. המכרז בו זכתה החברה לאחרונה החל לפני מספר שנים והסתיים רק לאחרונה. ההחלטה על הזוכה התקבלה כ־8 חודשים לאחר עזיבתי את החברה".
חברת וקסמן גוברין גבע נמסר: "כחברה עם קוד אתי בהיר, מיד עם הצטרפותו של זוהר, עדכנו את חברת נת"ע על הצטרפותו ואף קיבלנו את אישורה בכתב. יודגש כי חברתנו לא הייתה מעורבת בשום צורה בעבודה בקו האדום ולא עבדה מעולם מול מר זוהר במסגרת תפקידו הקודם בנת"ע ובכלל".
חברת נת"ע: "קרן זוהר פנה בכתב לחברה, וביקש את אישורה. ועדה בעניין דנה ואישרה את הבקשה. הנושא אף הועבר לדיון בדירקטוריון ודיווח על כך נמסר לרשות החברות הממשלתיות".
חברת נתיבי איילון: "החברה מפעילה מנגנון בקרה איכותי ומקצועי במכרזים, הכולל ליווי משפטי צמוד, שקיפות ובחינת סוגיות רבות בהתאם להוראות חוק חובת המכרזים והדין. נושא ניגודי עניינים בקרב עובדים לשעבר בחברה נבחן בכל הליך התקשרותי, כך גם בעניין ההתקשרויות של חברת YSB".