נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, יוצא במתקפה חריפה נגד החלטת מועצת רואי החשבון שפורסמה לראשונה בגלובס, לפיה מתמחים בראיית חשבון יחויבו לעשות לפחות 50% מההתמחות שלהם בביקורת.
"משרד המשפטים לוקח את המקצוע אחורה בזמן ומרחיק סטודנטים חדשים מלהירשם ללימודי ראיית החשבון", טוען שרייבר. לדבריו, "כיום שני שלישים מהמתמחים שקיבלו רישיון עוברים מהמשרדים לעבוד בחברות כחשבים, כמנהלי כספים וכאנשי פיננסים, משום שמתמחים רבים שבחרו ללמוד ראיית חשבון לא מעוניינים להיות מבקרים".
● לידיעת רואי החשבון לעתיד: כך תיראה ההתמחות שלכם בקרוב
● הצעה אחת עשויה לשנות מהקצה אל הקצה את שוק ראיית החשבון בישראל
"התוכנית תהפוך את המקצוע לאפור"
ב־24 בנובמבר הצביעה מועצת רואי החשבון, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים ערן דוידי, על אישור כללים חדשים להתמחות בראיית חשבון. עד היום אמות־המידה להתמחות במקצוע נגעו רק לפרטים טכניים של ההתמחות, בהם משך ההתמחות, זהות המאמן ונושא ההתמחות, אך כעת מבקש דוידי להתייחס גם למהות, כאשר בלב הכללים החדשים מצויה הדרישה כי החל מינואר 2024 על כל מתמחה לעסוק בביקורת לפחות מחצית מתקופת ההתמחות שלו. כלומר, לא פחות מ־1,700 שעות בתקופה של התמחות מלאה בת שנתיים יוקדשו לביקורת ומתן חוות־דעת על דוחות.
רו"ח שרייבר מבקר בחריפות את החלטת מנכ"ל משרד המשפטים לפרסם את הרפורמה, בניגוד לדעת לשכת רואי החשבון. לטענתו, הדרישה למספר שעות ביקורת מינימלי תפגע במקצוע. "הרפורמה עליה הכריז יו"ר המועצה התקבלה בעקבות הצבעה שנערכה במליאת המועצה בהיעדרי ובהיעדר הסכמתי לכך. ההחלטה, המורה לאלץ את המתמחים להקדיש את חלק הארי של ההתמחות לתחום שהם לא יעסקו בו ביומיום, מבריחה אותם מרישום למקצוע".
לדבריו, "הרפורמה מנותקת מהשטח ומתעקשת להותיר את המקצוע מאחור ולהפוך אותו למקצוע אפור. אני מעריך כי הרפורמה הזו תפגע גם ברישום סטודנטים לחוגים לראיית חשבון וחשבונאות בעתיד. בכוונתי לפעול לביטול ההחלטה בעת כניסת שר משפטים חדש לתפקיד".
ההחלטה על הרפורמה התקבלה כאשר ברקע מתגבשת ממשלה חדשה. רו"ח שרייבר טוען כי מדובר בעיתוי בעייתי: "כרגע זה בכלל לא לגיטימי מבחינת מנכ"ל משרד המשפטים, יו"ר המועצה דוידי, לבצע פעולות משמעותיות כשאנחנו מחכים לכניסת שר חדש. אם הייתי בישיבה, הייתי כמובן קול צעקה, ואני מניח שהוא לא היה מעלה את זה להצבעה. עם כניסת השר החדש אני מתכוון ללכת ולבטל את המהלך".
מנגד, גורמים במועצת רואי החשבון מסרו לגלובס כי לרו"ח שרייבר היו "מספיק הזדמנויות להביע הסתייגות, ולא רק שלא עשה זאת - הוא אף לא טרח להגיע לישיבה המסכמת שנקבעה זמן רב מראש. מי שבוחר להיעדר מהדיונים ונמנע מלהביע עמדתו, יכול לבוא בטענות רק לעצמו".
הסטודנטים והמשרדים הגדולים נגד הרפורמה
מאז הפרסום בגלובס על הרפורמה בהתמחות, מתנהלים דיונים סוערים בקבוצות וואטסאפ ופייסבוק של מתמחים וסטודנטים לראיית חשבון. בעמוד הפייסבוק של "פורום מתמחים - ראיית חשבון", הגיבו מתמחים וסטודנטים שונים לרפורמה בזעם.
בין היתר נכתב כי מדובר ב"החלטה הזויה" ו"פגיעה בחופש העיסוק", וכן תהו "למה שאדם שיודע שהוא רוצה להתמחות במסים יצטרך לעשות שעות ביקורת נגד רצונו כתנאי לסיום ההתמחות? מעבר לכך, אם נצטרך לעשות שנה התמחות בביקורת, זה יצמצם את תקופת הזמן שנוכל להתמחות במחלקה שאנחנו באמת רוצים להיות בה. מה ההיגיון?".
סטודנטים נוספים כתבו שאם היו יודעים שיכריחו אותם לעשות ביקורת, הם לא היו הולכים ללמוד את המקצוע.
אל הביקורת מצטרפים גם גורמים במשרדי רואי החשבון הגדולים בארץ, בהם רו"ח אבי נוימן, שותף מס בכיר במשרד PwC Israel. לדבריו, "יישום הכללים החדשים עלול להביא לכך שלא נוכל להעסיק מתמחים דה־פקטו במחלקות המקצועיות תומכות הביקורת, מכיוון שרק מחצית מתקופת ההתמחות תוכל להיות מוקדשת לביצוע עבודות מקצועיות במחלקות אלה. זה עלול לפגוע באיכות עבודת הביקורת של משרדי רואי החשבון.
"לא ברור כיצד תאושר תקופת התמחות במשרדי ממשלה המעסיקים מתמחים, בהם רשות המסים, אגף שוק ההון או המוסדות הפיננסיים הקיימים בשוק… כל בידול של אוכלוסייה זו מהכללים תפלה לרעה את המתמחים במשרדי ראיית החשבון".
גם רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ועד העובדים בפירמת ראיית החשבון EY ישראל, מצטרף לביקורת: "התוכנית פשוט מנותקת ממציאות חייהם של מתמחי ראיית החשבון בישראל. אין דבר כזה שמשרד ייחד למתמחיו שנה מתוך שנתיים לעבודת ביקורת. הבעיה היא לא עוד פיקוח לא אפקטיבי, אלא התאמת ההתמחות למציאות ובעיקר קיצורה לשנה".
לדברי רו"ח לבנזון, "סוד גלוי בענף הוא שכיום חלק לא מבוטל מהעובדים הנקלטים בפירמות ראיית החשבון אינם רואי חשבון כלל, אלא אוסף בעלי מקצועות חופשיים או אף סטודנטים אשר מבצעים שורת עבודות 'שחורות' בתחום הביקורת ומסייעים בהורדת העומס על 'רואי החשבון האמיתיים' שחסרים למכביר. האם הרגולטורים בענף מודעים בכלל לנוהל זה? האם הם מבינים את השפעתו על מעמד רואה החשבון?".
רו"ח לבנזון מעיד כי מתמחים רבים לא נוגעים בביקורת. "הדרישה לשנה בביקורת היא אות מתה, ובפועל מעטים המתמחים אשר עוסקים בפועל לא בשנה אלא בדקה אחת של עבודת ביקורת. זה הזמן לפקוח עיניים, להכיר במציאות המשתנה. נכון לשנים 2020-2022, למרות קיצור לימודי החשבונאות, הירידה במספר הנרשמים הולכת ומעמיקה. הסטודנטים מצביעים ברגליים ונוטשים את מקצוע ראיית החשבון".
גם באקדמיה לא מרוצים מהתוכנית החדשה. לדברי רו"ח שלומי שוב, ראש החוג לחשבונאות באוניברסיטת רייכמן ויו"ר ועדת ההיגוי לעתיד המקצוע שהקימה לשכת רואי חשבון, טוען כי ההחלטה "עומדת בניגוד גמור להמלצות הביניים של ועדת ההיגוי לעתיד המקצוע, שקבעה בין היתר כי יש דווקא להרחיב את תפיסת ההתמחות בראיית חשבון".
מעבר לכך, אומר רו"ח שוב, "החלטת המועצה לוקה קשות בהסתכלות מערכתית, שהרי כיום ניתן לעשות התמחות בבנקים ובחברות גדולות אחרות וכן בגופים ציבוריים כדוגמת רשות המסים, רשות ניירות ערך ואגף החשב הכללי. לכאורה לא ניתן יהיה ליישב את הסתירה בין ההחלטה החדשה לבין המשך ההתמחויות החשובות הנ"ל, ואני גם לא רואה את הנושא עובר את מבחן בג"ץ, כי הדבר יוצר חוסר שוויון".
משרד המשפטים נגד נשיא לשכת רואי החשבון
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "הרפורמה נמצאת על סדר יומה של מועצת רואי החשבון למעלה משנה. לאורך התקופה המתווה הועבר פעמיים להתייחסות הציבור ולכלל רואי החשבון בישראל. בעקבות ההערות שהתקבלו מהציבור אף נעשו התאמות בנוסח הסופי של אמות־המידה. בהמשך נערך מחקר עולמי בסיוע חברה מקצועית, שהעלה כי התוכנית צפויה לשפר את מקצועיות המתמחים, ליישר קו עם המגמה הכללית הקיימת בתחום במדינות המערב וחשוב מכל - להביא לשיפור השירות לציבור.
"נשיא הלשכה השתתף בדיון בו הוצג המחקר האמור, אך לא הביע כל עמדה. גם כאשר נשלח אל הלשכה מבעוד מועד המסמך הסופי של טיוטת אמות־המידה, הוא נותר ללא תגובה.
"לבסוף, יובהר כי סדר היום של ישיבות המועצה מופץ לכלל החברים כשבוע לפני המועד, ולכן תמוה מאוד שיש מי שטוען כי הופתע מההחלטה".
